Questions for Bamidbar

In '25 I asked 1,2,5,10,11, and 12.

1. What is the lower and upper age to be included in the census of the Leviim? What is the lower and upper age to be included in the census of Bnei Yisrael?

2. Which was the largest shevet? Which was the smallest shevet? Why is the last answer really a half truth?

3. Can someone sleep over at a friend’s house in the Midbar?

4. What was the order of travel.

5. What is the correct percentage of Klei Kodesh, of people who are dedicated exclusively to avodas Hashem?

6. Which uncle of Moshe had the same name as a city.

7. In a seven member family, six had names beginning with aleph.

8. Who covered the Keilim of the Mishkan before travel?

9 Besides the ones in charge of the covering, who watched them being covered?

10. Why by Klal Yisrael does it say kol yotzei latzava, but by Kehas it says kol habo latzava.

11.  Who carried the kevesh, the ramp of the mizbei’ach.

12. Can a Kohen become tamei for his Rebbi?

 

 

 

1. What is the lower and upper age to be included in the census of the Leviim? What is the lower and upper age to be included in the census of Bnei Yisrael?

The Leviim, open passuk in 4:39,

מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד

As for Bnei Yisrael, no passuk says an upper age limit explicitly. But  the Sforno here, the Ramban in Bamidbar 26:64, the Shita in BB 117b dh Mikan, and is the pashtus of the Gemara in BB 121b that there the phrase esrim shana va’maala is a gzeira shava those words in Erchin, where above sixty is strictly separate from below sixty, and so here, too, the upper age was 60 years. Tosfos in BB 117b says not like this, but as I said, the Shita there brings from Gilyon Tosfos like the Ramban/Seforno.

See שקל הקדש-ר חיים קניבסקי,דף ד ציון הלכה עז ,

Even though it stands to reason that you wouldn't fight in the army if you were over sixty, there were plenty of jobs to be done besides fighting.

2. Which was the largest shevet? Which was the smallest shevet? Why is the last answer really a half truth?

Largest, Yehuda. Smallest, Menashe. Not really true because Yehuda was 74,600, Menashe and Ephraim were the sons of Yosef, and together totaled 72,700, more than any other shevet except Yehuda.

3. Can someone sleep over at a friend’s house in the Midbar?

Not if the friend is from another shevet. 2:2

איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו

Based on R Dovid Soloveichick I saw in Pardes Yosef Shelach 14 page 513 that the reason Moshe did not send the Nesiim to be meraglim is that based on our passuk, "שכל אחד צריך לחנות ליד מקום שבטו ודגלו ואסור לכ"א לצאת צצקום חנייתו"

4. What was the order of travel.

Counterclockwise, starting from the east. Yehuda’s group, Reuven, Levi and the Mishkan, Ephraim, and Dan.

5. What is the correct percentage of Klei Kodesh, of people who are dedicated exclusively to avodas Hashem?

3.7%, 22,300 Leviim out of 603,550. Someone pointed out that this is not really correct, because the 22,300 was from a month old, while the 603,550 was from twenty years old and above, perhaps up to sixty, perhaps all. So the percentage is smaller. Additionally, there were the many members of Yissochor who only learned Torah, which increases the percentage.

Just as a curiosity: A genetic analysis was done that found that the percentage of people who called themselves Leviim in today's Jewish population is around 4. The ratio has not changed very much since we were in the Midbar.  As a Wikipedia article puts it, 

In modern times, Levites are integrated in Jewish communities, but keep a distinct status. There are estimated 300,000 Levites among Ashkenazi Jewish communities, and a similar number among Sephardic and Mizrahi Jews combined. The total percentage of Levites among the wider Jewish population is about 4%.

6. Which uncle of Moshe had the same name as a city.

Chevron, brother of Amram.

7. In a seven member family, six had names beginning with aleph.

Aharon, Elisheva, Avihu, Elazar, and Isamar.

8. Who covered the Keilim of the Mishkan before travel?

The Kohanim.

9. Besides the ones in charge of the covering, who watched them being covered?

Nobody. It was prohibited for anyone to watch, and whoever watched would die. 4:15

וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת

4:20

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו

10. Why by Klal Yisrael does it say kol yotzei latzava, but by the Leviim (in the beginning of next week’s parsha) it says kol habo latzava.

The tzava by Yisrael is the army, and it involved leaving the machaneh. The tzava by the Leviim is working in the Mishkan, or in any case while surrounded by Machaneh Yisrael.

11. Who carried the kevesh, the ramp of the mizbei’ach.

Nobody. The Torah says nothing about carrying the kevesh. I think this is because the Kevesh was a dirt or stone ramp, just like the inside of the Mizbeiach, and was built anew whenever they camped.

It seems obvious, and I have it only because a mechutan of mine, Harav Yitzchok Noble, in his Imrei Yitzchok, asks it for a question and says probably it was included in the job of carrying the Mizbeiach, because the kevesh has certain dinim of the mizbeiach. 

UPDATE:

I have an amazing nephew, Harav Yitzchak Buchalter of Lakewood, a gadol baTorah. I mentioned this to him, and he said:

See the Keren Orah in Zevachim 63a dh kol kivehi as follows:

He says he has no clue as to what kind of kevesh there was, and whether there was a kevesh at all. 

And the Panim Yafos in Vayikra 1:7:

אבל במשכן שבמדבר שלא היה שם כבש שהרי לא נזכר במעשה משכן וגם לא היה אפשר לעשות כבש של ל"ב אמה שהרי לא היה מן המזבח לקלעים שבדרום אלא פחות מכ"ה אמה

and, he continues, even if there was one, it had no kedusha, as it is not mentioned at all.

All of which is very puzzling, because of Rashi in Teruma 27:5, 

וכבש שהיו עולין בו אע"פ שלא פירשו בענין זה כבר שמענו בפרשת מזבח אדמה תעשה לי לא תעלה במעלות לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק למדנו שהיה לו כבש כך שנינו במכילתא

The next part of that Rashi even addresses the Panim Yafos' problem of the kevesh being too long for the chatzer: 

 וְהַכֶּבֶשׁ הָיָה בִּדְרוֹם הַמִּזְבֵּחַ, מֻבְדָּל מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה, וְרַגְלָיו מַגִּיעִין עַד אַמָּה סָמוּךְ לְקַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁבַּדָּרוֹם, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ – לֹא הָיָה אֹרֶךְ הַכֶּבֶשׁ אֶלָּא עֶשֶׂר אַמּוֹת, כָּךְ מָצָאתִי בְּמִשְׁנַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת,

(This Rashi is brought down by the Gri'z in the beginning of Beis Habechira.) So what is going on with the Keren Orah and the Panim Yafos, they missed a Rashi??? 

Rashi's girsa in the Gemara in Zevachim 87a also indicates pashtus that there was a kevesh in the Mishkan and that it was nimshach. 

תנו רבנן: ״הנגע במזבח״ – אין לי אלא מזבח; כבש מנין? תלמוד לומר: ״את המזבח״.

Rashi

את המזבח - ומשחת את המזבח (שמות מ, י).לרבות את הכבש:

There was no meshicha of keilim after the Mishkan, so meshicha of the Kevesh can only be in the Mishkan.

The Malbim (צו סימן ג) says that he believes the girsa in our Gemara is not correct, and it should be (as it says in the Sifra, and the Yerushalmi Shabbos Shabbos 7:2) from passuk in Vayikra 2:12  "ואל המזבח לא יעלו" and if so, it is not talking about meshicha, so it might be only in the Mikdash, not in the Mishkan.

[ביאור משנה יא'] ובארו שהוא הדין שהכבש מקדש את הראוי למזבח שנאמר "ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח" שלמד מזה בספרא (ויקרא נדבה פרשה יב) שהוא הדין שאסור להעלות שאור ודבש על הכבש (כמו שבארנו שם (סימן קמב)). הרי מבואר שהכבש דינו לענין הקטרה כמזבח. [ובזבחים (דף פז.) גריס "את המזבח". וגירסת הספרא יותר נכונה]. וכן הכלים מקדשים דכתיב בפר' תשא (שמות ל׳:כ״ז-כ״ח) "ומשחת..ואת מזבח העולה ואת כל כליו..כל הנוגע בהם יקדש" שכולל גם הכלים.

12. Can a Kohen become tamei for his Rebbi?

Maybe. See Sanhedrin 19b

תניא, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו, שנאמר ואלה תולדת אהרן ומשה, וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרן , לומר לך, אהרן ילד ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו

and the sefer רביד הזהב  from Reb Dov Ber טריווש, the av beis din of Vilna at the time of the Gaon, on this passuk, who says that he can't understand why this din, that כאילו ילדו, would not be mattir becoming tamei for him. 

To be perfectly honest, he doesn't say that is the halacha, he only says he can't figure out why that is not the halacha.

BUT see YD 375:8

הן שפירשו אבותיו מדרכי צבור כגון המסורות (*פי' מעלילי עלילות שקר) אינו מיטמא להם ולא להרוגי ב"ד ולא למי שמאבד עצמו לדעת ולא לספק כגון שנתערב ולדה בולד חברתה או ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון:

where Reb Akiva Eiger brings a Yerushalmi that it is a baya dlo ifshita, and it would be mitztareif to a sfeik sfeika.

(ש"ע ס"ח) ולא לספק. הוא אינו מיטמא להם והם אין מיטמאין לו כך הוא במתני' וכדאיתא להדיא בש"ע אה"ע (סי' ג' ס"ט) וזהו דלא כשו"ת בית יעקב (סי' ק"ל) ואם הוא ספק בן ט' לראשון כהן או בן ז' לשני ישראל ומת רבו י"ל דרשאי לטמא לו עי' בהרא"ש (הלכות טומאה) שהביא ירושלמי דהוא איבעיא דלא אפשטא אם תלמיד יכול ליטמא לרבו וכתב הרא"ש כיון דלא אפשיטא עבדי' לחומרא וא"כ י"ל דהוי ס"ס ספק שהוא ישראל ואת"ל כהן שמא מותר תלמיד כהן ליטמא לרבו:

Mareh mekomos:

תלמיד שהוא כהן, נחלקו אמוראים בירושלמי אם נטמא הוא לרבו: ר' חמא - או ר' אחא (כן הוא בירושלמי ברכות ג א. וראה ברוקח שטו שגרס ר' אבא) - אומר נטמא לו (ירושלמי נזיר ז א), ור' יוסי אוסר (ירושלמי ברכות שם ונזיר שם).

להלכה כתבו ראשונים שהדבר בספק, ולפיכך לא יטמא לרבו כשיש קוברים אחרים (תורת הבית הארוך לרמב"ן עמ' קלא, והובא בבית יוסף יו"ד שעד; רא"ש הלכות טומאה; רבינו ירוחם אדם נתיב ב ה, וכן פסק הטור שם; ויש שכתבו בתורת ודאי שתלמיד אינו נטמא לרבו אפילו הוא רבו מובהק (האשכול [רצב"א] ב עמ' 174 - 175 שדוקא לנשיא נטמא, ראה לעיל).

So, assuming they weren't hoodwinked by charlatans, those chasidim kohanim who go to their Rebbe's levayah at least can say "kim li" like Reb Acha.