Guest Post on the Rambam on Chanukah- Uniquely Precious

This is from Eshkol Yosef, which can be subscribed to at keremyosef@okmail.co.il

There are a couple of nice things here.

מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק, [רמב"ם הל' חנוכה פ ד" הלכה י"ב ]

 יל"ע דבכל הרמב"ם לא נמצא שכתב "מצוה חביבה היא עד מאד , " לא גבי מצות שבת או מילה, שופר או לולב , וכן בכל המצוות כולן ו, אם כן למה דווקא גבי מצות נר חנוכה בחר לחדש ולכתוב שהיא מצוה חביבה עד מאד ?

יישוב א 

מהות מצות נר חנוכה להכיר וליתן הודאה על כל הנהגת הקב"ה  במערכת הטבע שאף היא ניסית
רבינו ראש הישיבה הגאון הגדול מוהר"ר -------- שליט"א ראש ישיבת "------" בספרו --- -----  האריך לבאר שכל מהות מצות נר חנוכה באה כדי להכיר ולהודות להקב"ה על הנהגת הטבע, שהכל מושתת ומונהג בהשגחת השי ת" , היפך תרבות יוון שרצתה להחדיר בלב ישראל שהעולם מתנהג על פי הטבע, שזהו עיקר המינות, וכמו שכתב הרמב"ן בדרשת "תורת ' ה תמימה": "כאשר קמו היוונים, והם עם חדש שלא נחלו חכמה , קם האיש הידוע ולא האמין רק במורגש, יוח פש חכמות מורגשות והכחיש הרוחניות, ואמר שעניין השדים ומעשה הכשפים אפס, ואין פעולה בעולם רק לטבעים".
והביא עוד מה שאמרו רבותינו במדרש (שוחר טוב מזמור א ", )' שפתי חכמים יזרו דעת", אלו ישראל שממליכין למקום תמיד בכל יוםומ יחדים שמו ערב ובוקר ", ולב כסילין לא כן" אלו המינין שאומרים טומטום הוא העולם , כלומר שאומרים שהעולם בלתי מניע חיצוני, כמו שפירש שם הערוך .
וביאר שלכן יוון שכפרה בהנהגת השי"ת בבריאה לומר שהכל טבע, ואין השגחה עליונה העומדת על הטבע, היתה עיקר התנגדותה כנגד ישראל, שבכח התורה שנמסר לישראל מונהגים על ידי הקב"ה מעל דרכי הטבע, ובכח התורה שנמסר לנו תלה הקב"ה את כל קיום הבריאה עלויה ושלימותה, ובאה יוון לבטל מעלתם של ישראל שעומדים מעל לכוח הטבע של העולם בכח התורה, ובניצחון ישראל על יוון, גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, בכך באה שלימות ההכרה שגם הטבע הוא נס והכל בהשגחת השי , ת" ולכן נתייחד ההלל וההודאה על נס חנוכה גם על עניין זה שהנר הדולק בטבע הוא נס.

ובאשר כן, מצות נר חנוכה היא להודות להקב"ה על הנהגת הטבע שבעולם, להורות שהכל הנהגה ניסית וכאמור, וכמו שכתב הסבא מקלם ביישוב קושיית הבית יוסף מפני מה קבעו שמונה ימים "אע פ שהנס היה רק שבעת ימים ? וביאר שעניין נס חנוכה בשמן באמת אין בזה כל חדש, כי מי שאמר לשמן וידליק על יום אחד יאמר לשמן וידליק שבעה ימים, ומה גבורות יותר בז' ימים מביום אחד, אלא שבדבר שהאדם מורגל, בנוהג שבעולם אינו מתפעל ואינו מכיר מזה את מלכו של עולם, משא"כ כשרואה דבר חדש כשמן זה שהיה בו כדי להדליק יום אחד ודלק עוד שבעה ימים, אז ודאי אף עין בשר יתפעל, ויכיר מי שאמר לשמן וידלוק יאמר לחומץ וידלוק (תענית כה , .) ועל ידי זה מכיר היטב כי גם כאשר השמן ידלוק ליום אחד, הוא בשליחותו של מקום ב"ה שאמר לשמן וידלוק, וכך על ידי נס זה שדלק השמן עוד שבעה ימים, נתגלה כי גם ביום הראשון הוא אמר לשמן וידלוק, לכך תקנו לברך גם ביום הראשון .

והוסיף שדברים אלו מיוסדים ברמב (ן " סוף פרשת בא) שכתב שמן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסודי התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגושל עולם. והביא עוד שמדברי הרמח" (ל בסוף ספר מלחמות משה , ) מבואר שבכל מערכת הטבע יש הנהגה פנימית של הקב ה " שהיא נסתרת מעיני בני אדם, והטבע הוא רק ההנהגה החיצונית הנראית לעיניים ובתוכה מוסתרת ההנהגה האמיתית שהיא הנהגת הבורא הפנימית המוסתרת בתוך ההנהגה החיצונית של הטבע .  וביאר רבינו ראש הישיבה שליט" שא מפני כך כותב הרמב"ם על מצות נר חנוכה שחביבה היא מאוד, וצריך ליזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו , " כי מתוך נס חנוכה צריכים אנו לספר ולהודות על שאר הניסים, וכיון שמצות נר חנוכה כל מהותה וענינה בהודאה הבוקעת מתוך הדלקת הנרות, בודאי היא מצוה חביבה עד מאוד , כי בחנוכה מתוך הניסים הגלויים שדלקו הנרות עוד שבעה ימים, ראו ישראל השגחת הקב"ה גם בהנהגת הטבע, שאף היום הראשון שדלק בו הנר בדרכי הטבע אינו אלא בהשגחת השי , ת" והרי הוא בבחינת נס, ולכך חנוכה שכל ענינה להודיע ולגלות ניסי הקב"ה שנתגלו בנס פך השמן, הוא הזמן שבו מודים לה' גם על הנהגת הטבע בעולם, שכל מהות מצות נר חנוכה היא הודאה ושבח להקב"ה על ניסים שעשה לנו, שמתוכה באה ההכרה וההודאה על כל הנהגת הקב"ה במערכת הטבע.

I received the following observation on this answer, and I reproduce it in full.   It is a lesson about how in the field of Drush, people feel that as long as there is a good moral or hashkafa concept to be imparted, it does not matter if the explanation has any relationship with reality.  I have also removed the name of the Rosh Yeshiva that offered the explanation, because without the chance to respond, it is not fair to denigrate his answer, though it is most likely, as I said, just an example of the hefkeirus of drush and mussar.

"One of the main themes of Drashat HaRamban is a discussion on Teva & Nes, and an attack on the Rambam - שהוא מגרע הניסים ומגביר הטבע. The famous Ramban at the end of Bo is an excerpt of this Drasha, and the part quoted there שאין לו לאדם חלק etc. is written explicitly against the Rambam.

"Obviously, the first Ramban quoted in the post (regarding Sheidim & Kishuf) is also an argument with the Rambam, even though it is phrased as a criticism on Aristotle.

"By the way, this Ramban in Bo is frequently quoted and misinterpreted, as if Ramban denies עולם כמנהגו נוהג and is of the opinion of strict and all-encompassing השגחה פרטית position; this contradicts his position in other places, e.g. on כי ידעתיו and in Iyyov etc. The partial quote in Bo is indeed misleading, but looking at the Drasha it is clear he never meant that, and he (like most if not all Rishonim) accept that most people are governed by the natural laws, and Nissim are the exception to this rule.

So the idea presented in the post is not even Ramban (but that's a common error), but the irony of using it to explain the Rambam, who viewed all Nissim as a major theological problem, is ironic, or sad, or both."

 יישוב ב 

במצות נר חנוכה אין לאדם שום הנאה חיצונית ולפיכך מקיימה בתכלית השלימות 

נראה לחדש דיש חילוק בין מצות נר חנוכה לשאר המצוות, דהנה במס' שבת דף כ"ב נחלקו אמוראים אם מותר להשתמש לאור הנרות, והלכה כמאן דאמר שהנרות קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם, והנה בכל המצוות אף שנעשים להודות ולהלל להשי"ת ולפרסם שמו, מותר ליהנות מהם, ואף דרך קיומן היא בצורה שהאדם נהנה, כגון מצה וארבעה כוסות, שהם הודיה להשי"ת על הניסים והנפלאות, ואף בארבעה כוסות יש מצות פרסום הנס ולכן שואל כסותו או מוכרן לקיימן, אבל בקיומם יש לאדם הנאת הגוף, ונמצא שאין המצוה כל כך שלימה בתכלית הכוונה, כי אם למעטים אשר מקדשים עצמם והכוונה במצוה מושלמת אצלם . וכל שאר המצוות, כגון שבת שהאדם נח ממלאכתו, בודאי עונג ותענוג הוא לו, וכן קריאת המגילה יש עונג רב בקריאתה, וכמו שאמרו במגילה (כא:) דכיון שחביבה היא יכול לשמוע קריאתה אפילו מעשרה הקוראים יחד, וכן סעודת פורים ומשלוח מנות, שכל אלו יש לאדם עונג ושמחה בהן, וכן מצות ת"ת אף שחביבה היא "מ, מ יש לאדם עונג בלימודו, וידוע מה שכ' האגלי טל שהעונג במצות ת"ת היא חלק מהמצוה, ולא בלבד מפני שמרחיב ידיעותיו, אלא עצם הלימוד עונג הוא לאדם, ואף משרה שמחה בקרבו, וכמו שנא "' פקודי ה' ישרים משמחי לב" ומטעם זה אסור לאבל לעסוק בתורה, וכן במצות סוכה יש לאדם עונג בשבתו בה, ואף מצות צדקה וכדו י' ש לאדם השלם שמחה בנתינתו לאחרים . אבל מצות נר חנוכה חביבה היא ביותר לפי שאסור לאדם הנלי ות ממנה כלל, וכל המצוה כולה קודש לה', ולכן מתקיימת על ידי כלל ישראל, גדולים וקטנים, בתכלית השלימות, ולפי שעל ידה נותן שיר ושבח ותהילה להשי"ת לשמה ומפרסם שמו, לכן חביבה היא עד מאד .

 יישוב ג

נר חנוכה כולל כל התורה כולה וגם נתינת שיר ושבח להשי"ת
עי"ל שמצות נר חנוכה חביבה היא עד מאד, לפי שכל עיקרה נתקנה לזכר הנס שעשה הקב"ה לחשמונאים שניצחו במלחמתם את מלכות יון הרשעה, שכל מגמתה היתה להשכיח התורה והמצוות, ולעקור הדת, ולהנחיל בקרב ישראל את תרבותם, וחלילה לטמא את העם הנבחר, ולא נלחמו כנגד הגוף כלל, אלא רק על הדת, וכמו שגזרו שיהיה כל אחד חוקק על קרן השור שאין לו חלק ונחלה בישראל, וגזרו על השבת ועל המילה ועל הטהרה ועל התורה, ועל כל המצוות, כדאי' במדרשים, ומחמת כן יצאו החשמונאים למלחמה כנגדם, נמצא שמצוה זו היא מסמלת ומאירה ומפרסמת את ייחוד שמו יתברך בעולמו, ואת דת משה המפוארת וקדושת ישראל, בשונה מכל המצוות שיש לה ייעוד בפני עצמו לאותה מצוה, אבל כאן גבי נר חנוכה היא מסמלת כל התורה כולה, וגם נתינת שיר ושבח ותהילה להשי , ת" לזה כתב הרמב ם" שמצות נרות חנוכה מצוה חביבה היא מאד .

יישוב ד

מצות נר חנוכה חביבה היא עד מאד לפי שבאה לישראל מתוך צער ומסירות נפש 

בספר כתר כהונה (בהקדמה) מביא מפי השמועה לבאר על פי מה שכתב רש (י " בראשית כ )'ב, ד" לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה, כגון ספר תורה או תפילין, והמילה היתה מצוה ראשונה של אברהם ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו לפיכך השביע בה את אליעזר. ומכאן כי חביבות המצוה כאשר באה לאדם בצער, ולפיכך נס חנוכה כיון שבא על ידי צער ומסירות נפש של מקדשי השם, החשמונאים ובני הכהנים, לכן נר חנוכה מצותה חביבה היא עד מאד, ומטעם זה חייבים לקיימה גם במסירות נפש עד כדי מכירת כסותו, משא"כ בשאר המצו . ות וכן איתא באבות דרבי נתן (פרק ג ) ' אם למדת תורה בשעת הריווח אל תשב לך בשעת הדחק, לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה ,וחוברי שנא " ' ובב קר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך ".

 יישוב ה

על ידי שזהיר בנר חנוכה זוכה שיהיו לו בנים ת"ח
לכאו "י' ל עוד על פי מה שאמרו בגמ' שבת :) כג( שהזהיר בנר יהיו לו בנים תלמידי חכמים, ופירש רש י " דכתיב (משלי ו ) 'כ', "כי נר מצוה ותורה אור , " על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה, בא אור דתורה. והנה יש מהראשונים שגרסו בדברי הגמראבפירוש שהזהיר בנר חנוכה יהיו לו בנים ת , ח" וכן גורס י "רש בסידורו (סימן שט , )ו" וכן איתא בהרי"ף והרא" (ש )שם מאירי ורבינו חננאל, ובעל הלכות גדולות ( ' הל חנוכה). ויש לומר שמפני כך מצות חנוכה חביבה היא עד מאד, שהלא כל אדם חפץ ומשתוקק ונכסף שיהיו לו בנים ת .ח" ומצאתי שהמגיד משנה בבואו לציין את מקור דברי הרמב ם " בהלכה זו, מביא הוא את דברי רב הונא בגמ' שבת דף כ" ב "ג ע שהרגיל בנר חנוכה הווין לו בנים ת , ח" ולכאו' פלא הוא, מה שהמגיד משנה מציין דבר זה כמקור לדברי הרמב , ם" שהרי הרמב"ם לא הזכיר כאן כלל עניין זה שהזהיר בנר יהיו לו בנים , ח"ת אלא ודאי שהמגיד משנה בא ליתן מקור לדברי הרמב ם " שמצוה זו חביבה היא עד מאד. ויש להוסיף שהחביבות שיהיו בנים ת"ח רבה היא, מפני שברא מזכה אבא, ועל ידי שיש לאדם בנים ת"ח הם מחיים את האדם אף לאחר המוות, כמו שמצינו אצל יעקב אבינו שדרשו בו חז" (ל תענית ה:) שלא מת, לפי שהוקש לזרעו, וביאר הרשב"א בחי' אגדות שאין הכוונה שלא מת מיתת הגוף, אלא שכיון שזרעו המשיכו בדרכו, הרי הוא כאילו לא מת. [ועפ ז " יש ליישב מה ששמעתי מקשים למה אמרו חז"ל שהזהיר בנר זוכה שיהיו לו בנים ת , ח" ולמה לא שיזכה שהוא עצמו יהיה , ח"ת ברם לאור האמור י"ל דיש מעלה רבה לאדם שבניו ת , ח" עיין להלן עוד יישוב בזה , ] וכיסוד זה מוכח קצת גם בקידושין (כט , :) שאם יכול אדם לשכור מלמד לעצמו או לבנו, אם בנו זריז וממולח שוכר לבנו "וצ, ע דעדיין מצוה דגופיה עדיף ולמה בנו קודם, ברם לאור האמור ניחא דכיון דבנו זריז וממולח, תועלת גדולה היא לאב שיגדל בנו לאילנא רברבא , ז "שעי מחייה את אביו אף לאחר מותו .

יישוב ו

זו היא המצוה היחידה שעל ידה משיגים כל ישראל השגת המקדש ומקיימים מצותה 

לכאו "י' ל עוד שמצות נר חנוכה חביבה היא עד מאוד, לפי שהיא לזכר הדלקת נרות המנורה בבהמ"ק ויש בה השגות כהשגת הדלקת המנורה בבהמ , ק" וכמו שמצינו ל ן "הר שביאר הטעם שאסור להרצות מעות לאור נרות החנוכה, ש לפי יש בנר חנוכה קדושה משום שתיקנוה זכר למנורה, וכתב השפת אמת (בראשית, לחנוכה ו ) מבואר בדבריו שמצות נר חנוכה מעורר נרות המנורה, וביאר זש ה מה שכתב ה רמב "ן ז" ל פירוש מ שה אמר השי"ת לאהרן, שלך לעולם קיימת, והיינו שנרות המנורה מתעוררים בעת הדלקת נרות חנוכה, וממילא זכה להיות נשאר הארת המנורה שיוכלו בני ישראל להשיג הארתן בזמנים המיוחדים כגון בחנוכה . ואשר על כן מובן היטב שמצות נר חנוכה חביבה היא מאד, כי על ידה יש לנו חלק בקיום מצות המקדש, ואף בזמן המקדש חביבה היא ע, ל אחת כמה וכמה עתה בעוה"ר שחרב הבית, דזו היא המצוה היחידה שנותרה לנו מפליטת המקדש, וכל ישראל מקיימים אותה בין עניים ובין עשירים, בכל מקומות מושבותיהן, וידוע עד כמה היו הכהנים משתוקקים ורודפים אחר המצוות בבהמ , ק" עד ששנינו (יומא ריש פ )ב" בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח [להסיר את אפרו] תורם, מעשה שהיו שניהם ןישו ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו, וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא ייה ו תורמין את המזבח אלא בפייס . 

 יישוב ז 

חביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה ומצות נר חנוכה הוי מצוה אחרונה שנצטוו בה כלל ישראל

הנה מצות נר חנוכה היא המצוה האחרונה שתיקנו חז"ל אחר מתן תורה , וכתב הרמב" ב(ם ימנ ין המצוות, בפתיחה): "יש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל כגון מקרא מגילה ונר חנוכה ותענית תשעה באב יויד ים ועירובין, כל אלו המצוות שנתחדשו חייבין אנו לקבלם ולשומרם שנ ' א לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואינם תוספת על מצוות התורה ." ואיתא בירושלמי (סנהדרין "פי א ה , )ד" אמר רבי יהודה בן פזי, חביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה, שהרי ר' טרפון אילו לא קרא ק"ש כלל לא היה עובר אלא בעש , ה ועל ידי שעבר על דברי בית הלל שאמרו הולך אדם בדרך וקורא ש" ק 'שנא ובלכתך בדרך, והוא עמד וקרא, נתחייב מיתה על שם (קהלת י ") ' ופורץ גדר ישכנו נחש , " וזהו מה שנא ' "כי טובים דודיך מיי . "ן ועוד איתא בירושלמי "ע( ז פ"ב ה ") ז" כי טובים דדיך מיין ," חברייא אמרי בשם ר' יוחנן, חביבים דברי סופרים מדברי תורה, שכן האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור, אבל האומר חמש טוטפות יש, להוסיף על דברי סופרים, חייב, וזהו מה " 'שנא כי טובים דודיך מיין ". ואשר על כן יש לומר שכיון שמצות הדלקת נר חנוכה היא המצוה האחרונה שתיקנו חכמים כחוק וחובה על כל כלל ישראל, לכך היא חביבה ביותר, ועוד שהיא המצוה היחידה שהתחדש בה דין הידור, ומקיימים אותה בהידור, וכמה הידורים יש בה ו. [ יש להוסיף שאע"פ שגם מקרא מגילה הוי מדברי סופרים "מ, מ אמרו בגמ' מגילה ז( .) שלא נכתבה אסתר לדורות אלא עד שמצאו למקרא מגילה מקרא כתוב בתורה (שמות י " )ז" וכת ב זאת זיכרון בספר , " וכת ב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה יז", כרון" מה שכתוב בנביאים ", בספר" מה שכתוב במגילה. ואכן מצינו מחלוקת ראשונים אם יש למקרא מגילה דין דאורייתא, עיין כרם יוסף עמ"ס מגילה עמ' תקע ].ה" ועוד שמקרא מגילה היא מצוה מחיית עמלק, ויש לה שורש מן התורה, אבל נר חנוכה הוי מדברי סופרים לגמרי, ואין לה שום שורש מן התורה . ויש להוסיף שמצות נר חנוכה מעלה על נס את היותנו אומה המתייחדת בקבלת דתה מדור לדור ומשעובדת לחכמים, ואינה סרה מדבריהם ימין ושמאל, שכל גופי תורה תלוי בזה, שהרי אנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציונו, וכל הציווי בנר חנוכה בא רק מכוח לא תסור, כמו שכתב הרמב"ם כנזכר, לכך מצות נר חנוכה חביבה היא עד מאד. ובפרט לפי שלא תסור, זה ממש היפך תרבות יון, שרצו לסלף את התורה, שיהיו מקיימים אותה לפי החשקים והתאוות, לשנות המסורת, לכך חביבה מצות נר חנוכה עד מאד, שהיא מגדל אור ויסוד גדול לחיזוק תורה שבעל פה, וחיוב הציות לגדולי ישראל.

 יישוב ח 

ע"י נר חנוכה האדם מוקף במצוות וזוהי חביבותן של ישראל

איתא בגמ' מנחות ( :)מג חביבין ישראל שסיבבן ה "קב ה במצ ותו , תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן, ועליהן אמר ( דוד תהלים קי " )ט" שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ," ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעת , ו לאחר שיצא, אמר עליה שירה, ( 'שנא תהלים י " )ב" למנצח על השמינית מזמור לדוד , " על מילה שניתנה בשמיני וב. ספרי (סוף פרשת ואתחנן פיסקא ל )ו" נוסף, משל למלך בשר ודם שאמר לאשתו הוי מתקשטת בכל תכשיטיך, כדי שתהא רצויה לי , כך אמר להם הק "ב ה לישראל, , בני היו מצויינים ב , תומצו כדי שתהיו רצויים . לי ולפי זה יש לומר שמטעם זה כתב הרמב"ם על מצות נר חנוכה שהיא חביבה מאד, דהנה איתא בגמ (' שבת כב.) שמניחין נר חנוכה משמאל כדי שתהיה מזוזה מימין, וכן פסק הרמב" "פ(ם , )ז"ד ה ואיתא בשאילתות דרב אחאי גאון (וישלח, שאילתא ) ו"כ דמזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ובעל הבית בטלית מצויצת עובר ביניהם לקיים החוט המשולש לא במהרה ינתק, וכן כתב השו ע " "או( ח 'סי תרע"א ס , )ז" ובמאירי נוסף: "ויבוא בעל הבית בתפילין ובטלית מצוייצת בינייהם, שנא' חונה מלאך ה' סביב ליראיו". ואשר על כן מובן היטב שנר חנוכה הוי מצוה חביבה היא , לפי שעל ידה האדם מוקף בהרבה מצוות, שהרי מצינו שחביבותן של ישראל היא מכוח שהם מוקפים במצוות כמו שאמרו בגמ' מנחות, כאמור . ועפ"ז יש ליתן טעם למה הזהיר בנר חנוכה זוכה שיהיו לו בנים ת"ח כדאי' בגמ [' כדלעיל , ] והיינו שכנגד שהוא משולש במצוות, זוכה במקביל גם שיהיו דור אחר דור משולשים בתורה, כעין מה שמצינו בב" (מ כ .)פה ל שהוא ת ח" ובנו ת ח" ובן בנו ת ,ח" שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, ( 'שנא ישעיהו ט"נ ) "ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם , " ועיין כתובות ( :)סב שעל כגון זה קראו זאת החוט המשולש לא במהרה ינתק. ולפי זה נראה דסגולה זו שהזהיר בנר זוכה שיהיו בניו ת , ח" היינו דווקא אם הוא ש, ח" ת אז זוכה שיהיה בנו ובן בנו ת , ח" ובזה מיושב מה שהבאנו לעיל יש מקשים למה זוכה שיהיה בנו ת"ח ולא הוא, דודאי אם הוא עצמו אינו ת"ח לא שייך סגולה זו . ועל פי זה יבואר מה שמצינו להגאון המקובל רבי יצחק בנו של הראב ,ד" שכתב שקיבל מאליהו הנביא זכור לטוב, דהנה אמרו רבותינו ז של " הזהיר בנר חנוכה יהיו לו בנים ו ,ח" ת קשה שהרי כל העולם מדליקין נרות חנוכה, ואין כולם ולא רובם זוכים לבנים זכרים , ח" ת וכתב שאין לתמוה מזה, שהאמת הוא שהחכמים הם אמת ודבריהם אמת ואף שכל העולם מדליקין נרות חנוכה ברוו , א דרובא יוצאין ידי חובתן, אבל מיעוט דמיעוט זהירים להדליק כפי כל פרטי המצוות והדקדוקים, שהזהיר בהדלקתן בכל פרטיה ודיקדוקיה יקנה וישיג בכוח המצוה ובסגולתה בנים זכרים . ח" ת ואפריון נמטייה למעלת גיסי ורב חביבי הרב הגאון מוהר"ר יעקב זר שליט"א שהביאו בהקדמה לתשובותיו אור יעקב (חנוכה , ) ותמה שאיזה דקדוקים יש בהדלקתן, והלא רבים הם המדליקים בחנוכיות מכסף טהור, ובשמן זית זך אפילו יותר משיעור כדי שתכלה רגל מן השוק, וביאר שאינם מדקדקים להדליק בזמן, ודפח . ח" ברם לאור האמור נראה לי כי חלק מהדקדוק במצות הדלקת נר חנוכה שיהיה האדם משולש במצוות, ומדליק נר חנוכה בשמאל הפתח דווקא, ונמצא שנוסף על מצות נר חנוכה שצריכה להיות בדקדוק, צריך שיהיה גם הציצית בדקדוק רב, וגם מזוזה, וצריך שיהיה גם הוא עצמו ת"ח כמו שביארנו, לכן לא כל העולם זוכים לזה. 

יישוב ט 

מצות נר חנוכנה מעלה על נס את חיבת המקום עלינו

בספר רץ כצבי (חנוכה סי ' ד' ל) 'ס' עמ מזכה הרבים ר"הר צבי רייזמן שליט"א מביא מכתב מהרה"ג בצלאל בלידשטיין שליט"א ראש ישיבת "אור מרדכי" שהוסיף להקשות שמלבד הרמב"ם שכתב על נר חנוכה שמצוה חביבה היא מאוד, מצינו כן אף בתוספות בסוכה ( ה "ד. מו הרואה) מצינו שכתבו שבשאר מצוות כגון לולב וסוכה לא תיקנו לברך לרואה אלא גבי חנוכה, משום חביבות הנס, וכיוצא בזה כתבו התוספות במסכת שבת ( "ד. מד ה שבנר ש"ע, ) . וביאר על פי מה שחידש הפני יהושע שעיקר נס חנוכה לא היה אלא כדי להודיע לישראל חיבת המקום עליהם, ושחזרו לחיבתם הראשונה, דבלא"ה לא הוצרכו לנס פך השמן כיון שטומאה הותרה בציבור, ואינו דומה נס חנוכה לשאר הניסים שנעשו לישראל שהיה בהם צורך שעה, כגון קריעת הים, או נס פורים, שהיה בהם צורך גדול, אבל כאן בנס פך השמן כל מהותו היה כדי להראות חיבתו של הקב"ה לישראל, ולפי"ז עיקר תקנת מצות נר חנוכה היא כדי ליתן שבח והודאה על הנס שנעשה בפך השמן להראות חיבת המקום עלינו, ולפיכך זו היא המצוה החביבה ביותר, וחביבה היא בעצם משום שיש בה גילוי מיוחד על חביבותו של הקב"ה לישראל, וגם כלל ישראל מראה בזה חביבותו למצוה, ומשום כך תיקנו בה חז"ל יותר חיובים [, כגון דין הרואה, ומהדרין , ] מה שאין בשאר המצוות, ודפח . ח" "וע[ ש ברץ כצבי מה שהוסיף לתרץ בזה]. 

 יישוב י 

הארת וחביבות נר החנוכה גדולה ומורגשת לפי שהיא ביום החול ומקדשת את היום 

יש מפרשים דיש חילוק בין מצות נר חנוכה למצוות שמצינו בשאר המועדים, כגון לולב שופר סוכה ומגילה וכדו', דבשאר המצוות כיון שקיומם בעת מועד וחג ממילא לא מרגישים כל כך את חביבותן, לפי שהארת המועד היא גדולה, והוי כשלהבת הדולקת לאור היום, אבל מצות נר חנוכה שאותה מקיימים בימי החול, נרגשת הארתה וחביבותה היטב, כנר המאיר בחושך אפילה שהאור בו בוקע ומחתך את החושך, ופירוש זה שמעתי מרב אחאי גאון רבי יהודה שליט "וע, א" ע בסמוך .

יישוב י"א

על ידי נר חנוכה אנו מקדשים את ימות החול לקודש ומהפכים חול לקודש ולאור 

הפירוש הנ"ל,  יש להוסיף שלפיכך מצינו שורש למה שתיקנו בערב שבת להדליק מבעוד יום, אף שלכאו' ההדלקה אינה בזמן כלל, דבשבת עצמה לא שייך כלל שיהיה מדליק, לא רק מצד שבת, אלא מצד נר חנוכה שצריך שתהיה הארה מצד ההדלקה עצמה ולא מצד היום, ויסוד זה מקביל למה שאירע בנס חנוכה שגברו בית חשמונאי על מלכות יוון, שרצתה לחלל את הקודש, ולכך עתה במצות נר חנוכה אנו מקדשים את החול, ומעתה מובן היטב הטעם שכתב הרמב"ם שמצות נר חנוכה חביבה היא עד מאד, כי על ידה אנו מהפכים את החול לקודש, ואין לך חביבות גדולה מזו וז, ו כל תכליתנו בעולם