Wednesday, December 31, 2014

Vayechi, Bereishis 50:16. Birkas Hoda'ah

After they returned from burying Yaakov, the brothers expressed a concern that Yosef harbored a hatred for them and they were in danger.  In order to protect themselves, they told him that their father had asked that he bear their sin against him and not harm them.  Indeed, Rabbeinu Bachay says that Yosef never did forgive them.  He promised not to harm them, but he never forgave them, and their sin remained an unpaid debt.

והנה אחיו בקשו ממנו מחילה ולא באר הכתוב שמחל להם וכו׳ ואע״פ שהזכיר הכתוב וינחם אותם וידבר על לבם שנראה בזה שהיה להם רצוי מיוסף מ״מ לא ראינו שיזכיר הכתוב מחילה ביוסף ולא שיודה להם שישא פשעם וחטאתם וא״כ מתו בענשם בלא מחילת יוסף וא״א להתכפר עוונם רק במחילתו וע״כ הוצרך העונש להיות כמוס וחתום להפקד אחר זמן בעניו עשרה הרוגי מלכות

The Daas Zkeinim and the Baal HaTurim both ask, what suddenly made the brothers think they might be in danger?  They both answer that Yosef's birkas hoda'ah at the pit frightened them.
The Daas Zkeinim  (50:16):
ויצוו אל יוסף ובחיי אביהם למה לא צוו אלא אמרו מה לנו לעורר השנאה שהרי כבר שכחה והלכה לה כיון שחזרו מלקבור אביהם ועבר יוסף על הבור שהשליחוהו אחיו אמר ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרו עדיין יש שנאה טמונה בלבו מיד ויצוו אל יוסף
The Baal HaTurim  (50:15):
לו ישטמנו יוסף כשחזרו מלקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך ואמר ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרו עדיין הוא זוכר מה שעשינו לו

R' Dovid Maler pointed these out to me, and said it is interesting that they both mention the fact that the brothers became alarmed specifically when they saw that Yosef made a bracha שעשה לי נס במקום הזה.   It was because he made the bracha that they realized that he might still hate them for what they did.  Why?  Did they think he forgot what they did?  And how did the bracha show that he might still hate them?  He was obligated to make the bracha.  Chazal say that it is a simple svara that when passing a place where a miracle happened you have to thank the Ribono shel Olam for saving you.  So of course Yosef made the bracha.  What was the problem?  He remembered even without the bracha, and making the bracha would not make him hate them any more than before.  So what/s the pshat in the Daas Zekeinim and the Baal HaTurim?

I told him that from here you see that when you make a birkas hoda'ah, it's not enough to feel gratitude for being saved.  You should remember how frightened and desperate you were, and that the Ribono shel Olam saved you from that terrible fear.  A  proper birkas hoda'ah is not just talk, it means that you open the emotional memory of the entire experience, with the הא לחמא עניא and the כאילו הוא יצא.

Harav Shimon Kalman said that this answer is tzarich iyun, because the Mishna in Pesachim 116b says that the din of חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים is specific to the din of Sippur, as the Brisker Rov explains, and is based on the pesukim of בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים or the Rambam's להראות את עצמו based on  ואותנו הוציא משם.  But it is mashma that it does not apply to the general Hoda'ah of Birkas  שעשה לי נס במקום הזה.

I answered that the din of Sippur is a chidush only for בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא, that even we, who were never in Mitzrayim, have to feel as if it we experienced it ourselves.   But for the יוצאי מצרים, you wouldn't need a passuk to tell you that sippur means feeling as if it just happened.  For a person making the bracha for his own neis, it's pashut that he should be re-experiencing the entire event.

With the passage of time and the tremendous changes in Yosef's circumstances, the brothers felt they were safe.  But when Yosef passed the pit, and made the bracha, you can be sure he cried out in pain as he remembered what it was like to be stripped naked, and thrown, by his own older brothers, into a deep pit of desert snakes and scorpions, screaming and begging them to take him out and being ignored, while they ate lunch, and then heartlessly sold into what might have been the most debased and miserable life.  He not only remembered, he felt it all over again.  The brothers had a great deal to be worried about.




As a side issue, I don't understand either the Baalei Tosfos or the Baal HaTurim. It  it was standard operating procedure to wait for the father to die before taking revenge, and that would be sufficient explanation for why they were suddenly scared after Yaakov died.

I also don't understand why the Baalei Tosfos says  בחיי אביהם למה לא צוו.  What does that mean?  If we assume like the Gemara in Yevamos 65b says, that the whole message was a lie, and Yaakov never said any such thing, then it is obvious that they would wait until Yaakov had died before lying about what he said, both because Yosef would have checked whether the message was true and because it wouldn't make sense for Yaakov to send the message through the brothers when he could have told it directly to Yosef..  I think there might be something wrong with our girsa in the Baalei Tosfos.




Thank you to Tzvi who directs us to Reb Meir Simcha in Vayeishev (37:24) that says that Birkas Hoda'a on a neis has to be outside of derech hateva, and by Yosef it was surviving the snakes and scorpions, and the sale to the Yishme'eilim, that qualified.  Here is Reb Meir Simcha:
והבור רק אין בו מים. הרואה מקום שנעשה לו נס מברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה. הפירוש כדברי אבודרהם דוקא שיצא מדרך הטבע. והא דמברך על נר חנוכה משום שנעשה נס בפך השמן שזה נגד הטבע. והנה עיקר הנס היה לנצחון מלכות אנטונינוס וישראל קבלו מלוכה מאתים שנה ולזכרון צריך להאיר נרות. ולזה סגי בחזותא בעלמא. אך להורות על נס פך השמן צריך דוקא דיהא שלטא ביה עינא תוך עשרים אמה ורמז לזה שהיה מאיר מתוך ההיכל ופתחו של היכל גבוה כ' אמה.
7 והנה ביוסף אמר ר' תנחומא במדרש שבשעה ששב יוסף מקבורת אביו שהציף בבור ולשם שמים נתכוין לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה. ועיקר הנס הוא מה שהעלוהו מהבור ובסבות השגחה נעשה לשר על כל מצרים, אך הברכה צריך לברך על דבר יוצא חוץ מהטבע, וזה שאמר ר' תנחום שבת כ"ב אבל נחשים ועקרבים יש בו והיה נס יוצא מטבע העולם. ולזה בירך ברוך שעשה לי נס, לכן נסמכו שני מאמרי ר' תנחום הוא ר' תנחומא דבמדרש כידוע להורות שבחנוכה וביוסף הנס היה הסבות מההשגחה נצחון ומלוכה רק שהברכה היה כאן על הבור שלא הזיקוהו נחשים וכאן על פך השמן. ויעוין ילקוט שמואל כ"ג סלע המחלקות שכשהיו באים דוד ואנשיו אותן ששה מאות ודוד היו מסתכלים ומברכים ברוך שעשה לי נס כו' צ"ל דסבר כמו דאמר קודם שמלאך בא מן השמים לכן היה חוץ מהטבע והיו מברכים. ומה שלא היו מברכים השאר על נס של דוד כמו שצריך לברך על אדם מסויים משום שרודפו היה שאול והוא ג"כ אדם מסויים ודו"ק בכ"ז.

Tzvi said that we should see the other version of the Medrash that Rav Kuperman brings down.  Here it is, copied from Rav Kasher's Torah Shleimah.  It is a poignant lesson  that a person should think objectively about what his behavior might mean to others, because what you do innocently might be understood by others as a threat or an insult.. It also teaches us to be dan lekaf zechus and not jump to conclusions.
בב״ר פ״ק רבי יצחק אמר הלך והציץ באותו הבור, א״ד תנחומא הוא לא נתכון אלא לשם שמים, והם לא אמרו כן אלא לו ישטמנו יוסף.
 וראה במבוא לתנ״י צד יא: פד: ובמשנת רבי אליעזר פ״ז צד קל. אמר ר׳ שמעון, בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא יוצא ידי המקום, מן התורה מניין,' שנא׳ והייתם נקיים מה׳ ומישראל כר וכן הוא אומר ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, מה ראו, אמר ר׳ יצחק ראו את יוסף כשחזר מלקבור אביו, הלך והציץ בתוך הבור, והוא לא נתכוון אלא לש״ש, אמר כמה נפלאות עשה לי הקב״ה שהצילני מן הבור הזה, והם לא ידעו מה היה בלבו, ואמרו לו ישטמנו. ר׳ לוי אומד ראו שלא זימנן לסעודה והוא לא נתכוון אלא לש׳׳ש, כל זמן שהיה אביו קיים היתה כל הסעודה לרצון אביו, עכשו אמר, אינו בדין שאשב למעלה מהן. והם לא ידעו מה היה להן, כיון שראו שלא זימנן, אמרו לו ישטמנו יוסף. לפיכך צריך לנחמן, שנ' וינחם אותם וידבר על לבם. 
ובלק״ט ויראו אתי יוסף כי מת אביהם, מה ראו, אלא בעלייתם אל א״י נטה יוסף מן הדרך והלד וצפה בבור שהשליכוהו אחיו, אמרו עדיין השנאה בלבו. והשב ישיב לנו, האחד שהשלכנו אותו בבור, והשני שמכרנו אותו. את כל הרעה, שאמרנו טרוף טורף יוסף. ובשכ״ט בחזירתן מחברון היו עוברין דרך שכם לדותן ונטה יוסף מעל מרכבתו והציץ בבור שהשליכו בו אחיו ונתאנח, כשראו אחיו את זאת, אמרו עדיין השטמה בלבו. וראה בתרגום הסורי ויראו, חזי אחוהי דיוסף ארי מית אבוהון ״ודחלױ, ונראה שהדרש בתנחומא ומה ראו עתה שפחדו דורש ג״כ ויראו מלשון יראה. וכלשון הכתוב להלן יט. אל תיראו. וראה תוס׳ ר״ה נ. ד״ה אלא.

4 comments:

  1. Beautiful pshat and emesdig. I think al pi pashtus they didn't know that he made the bracha at all. The lashon of the Midrash is that he was הציץ בבור ולשם שמים נתכוין but it doesn't seem like they knew he made the brachah. If you have a moment take a look at the Meshech chochmah to 37:24 and Rav Kuppermans footnote, where he brings several girsaos of the midrash.

    ReplyDelete
  2. Thank you for the mareh makom to the Reb Meir Simcha there- when I first read your comment, I didn't notice the address and looked at Vayechi, and of course it's not there. Anyway, it's a wonderful Medrash that K brings down, and the Reb Meir Simcha is good for this too. It wasn't a pashuteh massesh for Yosef. I'm putting them both into the post.

    ReplyDelete
  3. one more maareh makom - the chasam sofer here: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21622&st=&pgnum=104

    ReplyDelete
  4. Yasher Koach. I have to admit that this particular Chasam Sofer sounds like something R Meir Don Plotzki would say. The application of the Proshas Drochim's bnei noach/yisroel issue is fine, but to say that you need shishim ribo before mattan torah is stretching it.

    ReplyDelete