Making Kugel on Yomtov

Warning: This post records the process of my change of mind on the halachic issue discussed.


Among the shailos that were brought to me on Yomtov was the following. Someone's wife made potato kugel on the second day of Rosh Hashannah, from scratch. The shailah as presented was,

1. Is this techina and therefore assur.

2. If it is techina, and it was assur, what do we do with the kugel.

The concept that making kugel involves tochein surprised several of my friends. Some did not know that tochein is assur on yomtov, others did not realize that grating potatoes is tochein, and others thought that since freshly made potato kugel tastes better, it's muttar even if it is tochein, just as grinding spices is muttar under those circumstances.

I'd be happy to hear what you would have said.

Reaction:
Someone sent this, from a website that does psakim from Rav Ovadia Yosef, apparently from his son, Rav Yitzchak Yosef.

לאור מה שלמדנו, נוכל ללמוד לגבי הכנת קציצות ירק (לטקס) ביום טוב, שהאשה לוקחת תפוחי אדמה, וגוררת אותם על ידי מורג חרוץ (פומפיה), ואחר כך עושה מהם עיסה ומטגנת קציצות. לכאורה היה נראה שאסור לעשות כן ביום טוב, משום שגרירת הירקות על ידי כלי המיוחד לכך, דומה למלאכת טוחן האסורה בשבת, ומלאכה זו אסורה גם ביום טוב, שהרי היא בכלל המלאכות הבאות לפני לישת הבצק, כאשר טוחנים את החטים לעשות מהן קמח. אולם למעשה מותר לגרור ביום טוב ירקות לצורך טיגון וכדומה, מפני שהיקלו חכמים בדבר במגררת פרטית שיש בבתים, מפני שאין דרך לגרור הרבה ירקות במגררת כזו, אלא מעט לפי מה שיש בו צורך ליום טוב עצמו. ומאחר ואי אפשר לגרור את הירקות מראש, שהרי טעמם מתקלקל לאחר יום, לכן יש להקל בדבר.'

I don't follow this logic. Maybe it's true that if you grate the potatoes before yomtov they'll lose flavor or turn black. But you could have made the kugel and put it into the refrigerator and warmed it up on yomtov. The difference between fresh baked and refrigerated two days ago and warmed up my be significant to some, but I find it hard to believe it makes it "ee efshar la'asos erev yomtov."

UPDATE

I spoke to my father in law, Harav Reuven Feinstein. He holds that it is assur to grate potatoes for a kugel on Yomtov. His psak came just in time, because I was beginning to doubt my earlier decision - perhaps the hetter we use by spices is subjective, and if so, would apply where the person believes the quality would be enhanced by freshness.

NEXT UPDATE
In the comments, you will see that Avrohom brings from Rav SB Cohen and Rav Yirmiahu Kaganoff that they are mattir.
Additionally, here is what the second most chashuveh person in Ma'aleh Adumim wrote.

b'mchilat kvod torato please ask/ discuss with rav reuvein
i am old enough to remember that in washington heights my sainted great
-grandmother and all the holy offsprungs, and the whole kehilla,made
chopped liver every shabbat morning with the hock-messer.
my father confirms the details and adds that when he was a young yeshiva
student and protested the 'tochen" , rav breur pointed to MB who overtly
allows a hock messer on shabbat
the glorious resultant mush was much finer than anything that could be
done with a potato grater
[ the ingredients were  NOT all cooked [ R"L some used raw onions ],
which should not affect our halacha anyway ]
also , i insist that halacha does not assume a refrigerator
if we can allow mortaring pepper corns what is the problem with potatoes ?

I responded as follows:

I agree. Reb Moshe agrees too. In OC 4 he says he holds like the Aruch Hashulchan who disagrees with the CA (and MB) who hold that a hackmesser is a kli of techina. ON THE OTHER HAND, he does hold that a ribaizen grater is derech techina.
Worse, the Beis Yosef's pshat in the Rambam specifically limits techina on peiros to cases where you're cooking/baking it afterwards, which applies here.
Bottom line, all that matters is whether it's true that fresh grated is better. Now let's agree that grated two days ago, even covered with plastic so it doesn't oxidize, is not as good as fresh grated. But why not grate it and bake it before yomtov? Is there a real difference between fresh baked (or if you're one of those, fresh fried,) and cooked two days ago? Or in your case, mister superior, cooked yesterday?
I don't know. I guess it's better straight out of the oven.
But is that minor difference significant enough?
My opinion has changed. I think fresh out of the oven is far better, and would be mattir techina now. I can see that others would disagree.

Final Update
Reb Dovid Feinstein was mattir without any hestation. Fresh food is better and grinding before יום טוב is not an option.
Mutar lechatchila without a shinui. Period.
Finished. 

Haazinu. Thoughts on a Yohrtzeit. Passing Away and Dying.

My father's זכר צדיק לברכה Yortzeit is Rosh Hashanna. This Rosh Hashanna marks ten years since he was niftar. With that in mind, I'd like to share something Reb Meir Simcha says about death and life.

Reb Meir Simcha addresses a change in describing Aharon's death. In Parshas Pinchas, it says כאשר נאסף אהרן . Here, in Haazinu, it says כאשר מת אהרן. He explains that when Aharon died, his son, Elazar, was a fitting replacement. .הניח בן כמותו: because Elazar could step into Aharon's shoes, Aharon's passing was not a "death." But later, Elazar failed a test (when he did not show sufficient respect for Moshe Rabbeinu's authority after the war with Midian.) At that point, the matzav changed to לא הניח בן כמותו . Elazar no longer could be considered an equal of his father's.  After that point, Aharon, not having a son that could be considered his equal, was said to have "died." 

So Reb Meir Simcha is telling us that הניח or לא הניח is not just a din at the moment of death. It is ongoing.  A man might pass away, but life goes on, he left a worthy legacy. It's sad, but it is not a tragedy.  But years later, when his son behaves in a manner unfit for his father's successor, then the father dies, and misfortune changes to tragedy. Maybe his son should sit shiva again, on his father and on himself.  

Another insight we may glean is that a son that fails to fill his father's place is responsible for his father's death - at least to the extent of the difference between "gathered unto his people" and "dead." That's probably not רציחה, but maybe it's enough to qualify for מכה אביו, or at least  מקלה אביו.

I suppose that it works the other way, too. If, at the time of death, the sons are nothing, and they later achieve greatness, their father becomes less dead. Or there are cases where it is obvious at the moment of death that one's children are not nearly either as good or as great as the father. In that case, at least, there's the finality of dying and being done with it.  I can only speak from experience about one of the types and not the other two.

(לב:נ) והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך ובפרשת פנחס (כז יג) ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך ונראה דאמרו [בבבא בתרא] (קטז א) יואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה דוד שהניח בן כמותו לא נאמרה בו מיתה והנה אמר (שמות ז א) ואהרן אחיך יהיה נביאך ן ואמרו (שמות ז כו) משה ואהרן אהרן ומשה מלמד שהיו שקולים זה לזה (ויקרא רבה לו א) והנה מקודם אמר השי"ת (במדבר כז כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים ועל מנת זה הלא היה אלעזר במעלת אהרן וקם תחתיו ולכן לא נאמר בו מיתה ונאמרה בו אסיפה אבל אחרי זה השיב אלעזר לפני משה בגיעולי מדין במדבר לא כא וכפי מה שאמרו בפרק הדר (עירובין סג א) המורה הלכה בפני רבו מורידים אותו מגדולתו שנאמר ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו"' אע"ג דאמר להו לאחי אבא צוה ואותי לא צוה' אפילו הכי איענש דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמד ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע עכ"ל הגמרא ואינו במעלת אביו לכן אמר כאשר מת אהרן אחיך שלא הניח בן כמותו 

(In the first posting, I said that I don't know why Reb Meir Simcha mixes in the שהיו שקולים זה לזה discussion. As far as I can tell, it is totally irrelevant. More than irrelevant - it muddles the idea that he is discussing.  If Asifa as opposed to Misa means leaving a worthy successor, why does it say asifa by Moshe, whose sons were not like him at all? Maybe because of Yehoshua, who was like a son. But what's the point of bringing it up here at all?
But Reb Avrohom Wagner sent in an explanation that I think is 100% correct.  He said that Elazar's status as "equal to Aharon" was based on Aharon equals Moshe, and Moshe's talmid muvhak is equal to Moshe - because he viewed himself as totally batteil to his rebbi. A = M
Talmid Muvhak = Rebbi
E was TM of M
∴ E = M
∴ E = A. 
But as soon as he showed a pgam in that hisbatlus, he was no longer considered a cheilek of Moshe, and mimeila he was not considered "equal to Aharon.")

Rav Bergman, in his new edition of his Shaarei Orah, points out a slight consolation, if it can be described that way. When the Torah says (Breishis 48:5) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, that means that grandchildren can reach a madriega of closeness to their grandparent, and greatness in manifesting what the grandparent stood for, that makes the grandchild equal to a child - and, it would appear, the grandchild can be the הניח בן כמותו. My father used to say from Reb Mottel Pagremansky that we see in linear time, so we think a father is most closely related to his son. But the truth is that sometimes, generations are connected non-linnearly, so a grandchild is more closely related that a child. Now there's an example of ניבא ולא ידע מה ניבא..

It's Time to Lawyer Up

I was just reading an article about Ben Brafman, a fine Jew and the last of  the great criminal defense stars. (He once told Sean Combs that he would defend him, and he gave him his home number. He assured his client that he will be available 24/6. Combs said, "What do you mean 24 6? If you're representing me, you need to be available 24 7!" Brafman explained that he will not be available on Shabbos. Combs said "Nothing doing. You defend me, you're available every day and all day." Brafman said no. If it's an emergency, you can call my associate, and if he thinks it's life or death, he'll send me a fax, and I'll decide if it is really an emergency. Brafman's reputation being what it is, Combs agreed. (Anyway, Cochran co-defended.) That Shabbos, the phone began ringing at the Brafman residence. It rang, they say, one thousand times that Shabbos, and Brafman ignored it. Motzei Shabbos, he called Combs and asked if it was him that called, and Combs said "Yes, it was me, and thank you very much, you made me ten thousand dollars. My friends bet me that you would answer the phone if I called enough times."

I know that if I received a summons naming me as the defendant in a legal action, informing me that I have exactly thirty days before commencement of the trial, the first thing I would do would be to call Benjamin Brafman. A good lawyer makes the difference between heaven and hell. What price can you put on that?

Thirty days before Rosh Hashannah. we begin blowing the Shofar. The tekiyas shofar is our summons, our הזמנה לדין. The first thing to do is to make sure that you have the best lawyer. Who is the best lawyer? Mitzvos and Maasim Tovim are our Saneigorim, our Praklitim in Beis Din shel Maalah. When you get the summons, it's time to lawyer up, and to get the best lawyer you can afford.

The Praklitim that you get from Torah, Teshuva, and Tzedaka work for you 24 7.

The first to mention this idea in print is the Leket Yosher, the talmid of the Terumas HaDeshen, in his sefer recording his Rebbi's hanahagos and psakim. 

לקט יושר, הלכות ימי הסליחות סוף סימן ט׳

נחזור לתשובה מראש חודש אלול ואילך יתחיל בזהירות כי אז שלושים יום קודם יום הדין זמן בית דין שלושים יום (ב״מ קי״ח) ותוקעים כדי להזהיר בתשובה לבקש זכויותיו ליום הדין 

Reb Ahron Kotler also used this Leket Yosher in Chelek II page 138.

כתוב בתהלים קי"ט צ"א למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך והמכוון לר"ה ויש להבין שהרי יום הדין הוא על הבריאה כולה והקב"ה מביא במשפט את כל המעשים ומה זה שייך לעבדות אך הפירוש שעבדיך עומדים למשפט היינו באים להישפט ומעמידים עצמם למשפט והנה ההזמנה למשפט היא מר"ח אלול כי זמן ב"ד הוא ל' יום וכבר עבר חודש אלול ולא עשינו ההכנות הדרושות להעמיד את עצמנו למשפט איחרנו עד כה ומן ההכרח לנצל לפחות את יום ערב ר"ה דמפורש בתנחומא שביום זה הגדולים יוצאים לקראת המלך ומוחל שליש לא רק להם אלא לכולם וזהו שאנו אומרים ביוצר לר"ה מאתמול קדמנוך לחלותך מלך 

והנה הטרודים בעניני העולם הרי אין שומעים כלל את ההזמנה לדין אבל בני תורה שתורתם אומנותם ויודעים את החיוב מה מאד גדול חיובם לבוא להעמיד א"ע לדין כי כידוע מ"ש חז"ל מו"ק טז א קראו למשפט ולא בא משמתינן ליה ואפי' נתבע על שוה פרוטה שהחוב אינו כ"א דבר מועט אעפ"כ מתחייב בעונש נורא על ההשתמטות והסירוב ולמדו כך מקרא ירמי' מו יז קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד וברש"י שם ד"ה קראו שם שמתא כלומר שמתא לפרעה שהעביר המועד כלומר שהעביר אותו מועד ששמו אחר מועד הראשון ע"כ ומה מאד יגדל החיוב לעשות את כל ההכנות לעמוד בדין והעמידה בדין היא שמכין את עצמו בטענות טובות ופרקליטים טובים וכי הא דתנן באבות פ"ד מ"ג כל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט דמלבד עצם הזכות והמשקל של המצוה קונה לו פרקליט היינו סניגור והסניגור הרי אינו משנה הדין בעצם אלא ממליץ ומראה צדדי הזכות דהרי נברא מכח המצוה מלאך ונעשה תיקון בעולמות וזוהי הסניגוריא כי כח הרע תובע וכמו בדיני התורה ישנם דינים התלויים בתביעה דוקא כמו קרבן שבועת העדות כן הוא בענין הדין שלמעלה שיש כח בתביעה ולהיפך בסנגוריא שהיא ג"כ בגדר תביעה לטובה וכאלו יש כאן עוד בעל דבר הנוגע גם לו וזוהי העמידה בדין להרבות בפרקליטים ולהיזהר מקטיגוריא והקטיגוריא היותר גדולה היא ח"ו אם אינו מחפש תחבולות לעמוד בדין ואינו טורח לרבות פרקליטים וכאילו אינו חושש כלל לדין וכתוב והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו וכו' לא יאבה ד' סלוח לו והלא כל תקות אנוש היא הסליחה של הקב"ה ולסליחותיך אנו מקוים ואם הקב"ה העיד בעצמו שלא יאבה סלוח לו מה עוד תקוה נשארה לו 

Rosh Hashanna. So Many Books

In Avinu Malkeinu, we ask to be written in Sefer Chaim, in Sefer Parnassah v'Chalkala, in Sefer Geula Vishu'a... Where do all these sefarim come from? I only know of two sefarim. There's the Sefer Chaim and the Sefer Meisim. 

I heard the answer from Harav Simcha Soloveichik. He said that the answer can be seen in the Ramban's Drasha for Rosh Hashannah, where the Ramban says that "Chaim" is not just life, it includes everything that enhances life. This is worth remembering when you daven, during slichos and every time you say "Sefer HaChaim."  It's not just Sefer Chaim or Sefer Meisim, it's Sifrei Chaim and Sifrei Meisim.

...מה שהזכירו חיים ומיתה אינן כינוים בלבד, אלא תפסו הם חיים, אב לטובות כולם, ומיתה, אב לרעות כולן, וכינו כל עונשין שבעולם, נגעים ומיתת בנים ועניות, וכל מאורעות רעות של גוף, בכנוי מיתה, וכינו כל הטובות עשר ונכסים וכבוד ובנים ושלום ובריאות בכלל חיים וכן עושין הפסוקים בכל מקום. זהו פירוש מימרא זו בלא קושיא ובלא פיקפוק. 

Similarly in his Shaar Hagmul.

וכן זה שאמרו חכמים ״לחיים ולמיתה״, אינן בימים בלבד, אלא כל העונשין שבעולם הזה  - נגעים ומיתת בנים ועוני וכיוצא בהן - (ע"פ נדרים ס"ד ב'), כולן כינו אותם חכמים בשם ״מיתה״, וכינוי השכר והגמול הטוב אמרוהו בלשון ״חיים״.

Ki Seitzei. Osek B'Mitzvah, Tzedaka during Davening

The rule of Oseik B'Mitzvah is that while engaged in one mitzvah, you are pattur from other mitzvos. 

Did you know that the din of עוסק במצוה is relevant to Parshas Ki Seitzei? The Tzitz Eliezer (19:41:14) says that the reason our parsha says that a newlywed should not join the army is because being home and forging a unbreakable relationship with his wife is part of the mitzvah of marriage. On the basis of עוסק במצוה פטור מן המצוה, therefore, he is exempted from military service that would take him away from home. The same is true regarding one who built a new house or planted an orchard - because establishing these things is under the rubric of settling Eretz Yisrael.  He notes that the Netziv, the Aruch HaShulchan, and others clearly say the opposite, but he holds what he holds. 

יד) ונראה פשוט דיסוד הפטור של נשא אשה או בנה בית או חילל כרמו דהוא מתורת דין של העוסק במצוה פטור מן המצוה ובכאן התורה פטרתו משום כך ביציאה והתרחקות שתגרום לו אי הקיום 

ומפני כך מוציא הרמב"ם בה' מלכים שם בה' י"ר מן הכלל בזה את הבונה בית או נטע כרם בחו"ל ופוסק שאינו חוזר עליהם והיינו מכיון דבחו"ל ליכא מצוה בחינוך בית או חילול כרם 

ומקור דברי הרמב"ם בזה הוא מהירושלמי בסוטה בפ"ח ה"ד דאיתא יכול הבונה בית בחו"ל יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצוה לחנכו [שהדירה בא"י מצוה ק״ע] יצא זה שאינו מצוה לחנכו. ועוד איתא שם בהלכה ה' יכול הנוטע כרם בחו"ל יהא חוזר ת"ל ולא חללו את שמצוה לחללו יצא זה שאין מצוה להללו יעו"ש בשירי קרבן בה"ד. 

הרי כנז' ושהפטור מפני עסיקה במצוה ויעוין גם במג"א או"ח סימן תקס"ח סק"ה במ"ש דחנוכת הבית בא"י הוי סעודת מצוה אבל לא בחו"ל ע"ש ועיין גם בב"מ ד' ק"א ע"ש 

ועפי"ז מתיישבת בפשיטות הקושיא שראיתי בספר מעיל שמואל [פלורינטין] בחידושיו על הרמב"ם שבסוה"ס שכותב להקשות שלא ידע למה לא כתב הרמב"ם בהי"ד שם נמי נושא אשה ור"ל שיזכיר בהלכה זו גם נושא אשה שאינו חוזר עליה אם נשא בחו"ל ונשאר בקושיא 

אבל לפי לא אבל לפי האמור לא קשיא כלל והיינו מפני שמקור דברי הרמב"ם הוא מהירושלמי ושמה ג"כ לא נזכר מנשא אשה ומפני שבאשה באמת כן חוזר עליה גם אם נשא אותה בחו"ל דהא כל הטעם שבבנה בית ונטע כרם בחו"ל דאינו חוזר הוא מפני דבחו"ל אין בהן מצוה וכדכתיב מפורש גם בירושלמי אבל משא"כ בנשא אשה דבודאי איכא מצוה גם בנשא בחו"ל דאיננה תלויה בארץ אלא היא חובת הגוף א"כ גם בנשא בחו"ל חוזר ולכן במתכוון לא הזכיר הרמב"ם בהי"ד גם נשא אשה מפני דנשא אשה שאני ובאמת חוזר עליה אפילו בנשא בחו"ל

This ends the direct connection to our parsha, such as it is. 

Now the question of the moment: We are all familiar with פרוטה דרב יוסף. Oseik patters even tzedaka. What about davening? If one is davening, does the rule of עוסק במצוה פטור מן המצוה apply to the meshulachim, or the gabbaim, that ask for tzedaka?

Giving Tzedaka before davening is wonderful, as the Mechaber says in OC 92:10, טוב ליתן צדקה קודם  תפלה. Giving Tzedaka during Vayevareich David is fine, a common hanhaga following the lead of the Ari zal. It's just pesukei d'zimra. But what about during davening proper?

1. The Rama (OC 38:8, אֲבָל אִם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בְּלֹא טֹרַח, יַעֲשֶׂה שְׁתֵּיהֶן,) paskens like the Ran, that osek only patters when doing the second would require some degree of tircha - interfereing with or at least interrupting the first. (Tosfos bk 57b says Oseik applies only where there is serious tircha, the Ran Sukkah Rif 11a says any tircha at all.)  Therefore, the question is not relevant to most people, for one of two reasons.
       A. For one group of people, it will not interfere with tefilla because they have no kavana anyway.
       B. For another group, it will not interfere with tefilla because they will be able to retain their clear focus on tefilla even while giving the tzedaka.
But it does matter to those people in Group C.
       C. People who generally have kavana in davening, and for whom giving tzedaka will diminish or interrupt their kavana.

My categorization is not sophistry, it's true.  Group A needs no citation - most of us are Group A. But I found Groups B and C in Rav Binyamin Zilber's peirush on Rabbeinu Yona's Sefer HaYira, his Mekor HaYirah. Rav Zilber is in Group B, and lehavdil bein chaim l'chaim Reb Chaim Kanievsky is in Group C.

In Siman 75, Rabbeinu Yona says 

עה. ואל ירמוז בעיניו ויקרוץ בשפתיו וימלול ברגליו ויורה באצבעותיו, כי תועבת ה׳ כל עושה אלה

Rav Zilber, in his peirush, says 

 מיהו לדבר מצור. לכ״ע מותר בפרשה שניה,.... לפיכך מותר ליתן פרוטה לעני בפרשה שניה. 

Rav Zilber is saying that since it is not assur to gesture during the second parsha of Krias Shema, that it's not considered a zilzul or a hefsek, so it is also muttar to give tzedaka at that point.
In the back of the sefer he brings that Reb Chaim Kanievsky wrote a letter to him saying that even given that it's muttar as far as dinei hefsek are concerned, the rule of Oseik would patter.

אות ע״ה מותר ליתן פרוטה לעני בפרשה שני'. ומ״מ נראה דפטור משום עוסק במצוה. 

Rav Zilber responded with the Rama that oseik only patters if it's a disturbance, and this is not a disturbance, certainly if the person prepares coins for the ani to take while you're davening..

אות עה. לענין נתינת צדקה בפרשת שני׳ של ק״ש נראה דאינו פטור משום עוסק במצוה — ע״פ מה שפסק הג״ה בסי׳ ל״ח ראם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא טורח יעשה שתיהן. ובנתינת צדקה  לעני באמצע ק״ש מיקרי דאפשר לעשות שתיהן אם יכין לזה לפני התפלה.

Reb Chaim wrote back that giving during davenning shters kavana, and even leaving coins and having people take them shters kavana.

ולאחר חליפת מכתבים עם הרה״ג שליט״א הנ״ל.....כתב לי בזה״ל: ומלבד זה אין דברי מעכת״ר שליט״א מיושבים אצלי שאין חייב להכין לפני התפלה מעות שמא יבא עני ומי יודע אם יבא ואיך ישמרם כל התפלה ואין ספק שיפריע •הכונה, ובאמצע התפלה בודאי יצטרך להפסיק. והו״ל אין יכול לקיים שניהם עכ״ד. 

ובמכתב אחר כתב לי וז׳׳ לומ״מ אינו נוגע כ׳׳ז לנ״ד ]אם יש חיוב באפשר לקיים שתיהן[ דא״א לקיים שניהם כמש״כ וכן שמעתי בהדיא מאדם גדול בעל הוראה שפסק כן למעשה שאין חיוב לתת כאמצע התפלה. ומקודם כתב לי בזה״ל בענין צדקה באמצע התפלה: וכי אני כתבתי שאין בזה משום מדת חסידות אני רק כתבתי שע״פ דין אין שום חיוב להכין קודם שבא העני מספק וכו' וגם -אני יודע בעצמי שאם אני מכין לפני התפלה זה מפריע לי בכוונת התפלה עכ״ד. 

So Rav Zilber ended up by saying that he doesn't get why it would shter anyone's kavana. It doesn't shter his, he says. Just stop for a moment, give the tzedka, and go back to davening, or certainly it should be fine to just leave coins on your table and let people take them.

והנה מי שמרגיש שזה מפריע לו לכוונת התפלה בוודאי אין בזה גם משום מילי דחסידות ולפעמים נקרא -גם הדיוט. אבל ראיתי לרבנן קשישאי שמדקדקים להכין על העמוד פרוטות לעניים וע״ז בודאי נוכל להמליץ שאין כ להטבעים שוים, ובל לבבות דורש ד׳. אבל מצד המציאות קשה להבין למה זה יפריע שהרי יכול להפסיק איזה שניות אפילו אם אינו מכין פרוטות לפני התפלה, ול״ד למה שהזהרו האחרונים שהגבאים לא ילכו לקבץ צדקה בזמן קריאת התורה. 

2. So we have Rav Chaim Kanievsky that says that osek does patter. However, as brought in Derech Emunah and Ishei Yisrael, he holds that one may give if one so desires, despite the Ritva. 

דרך אמונה (מתנות עניים פרק י ציון ההלכה ס”ק צו) וקובץ שערי הוראה (קובץ ב’ עמ’ קמא)

3. However, some poskim strongly discourage it: Rav ShZ Auerbach, brought in Halichos Shlomo I:7:4 says that it should be discouraged, and Rav Chaim Falagi in Tzedala LeChaim (6:4) says it is wrong to collect during davening because it damages kavana, and the Meiam Loez says the same thing (Parshas Vayigash page 785)

4. There are those that want to be mattir based on the shitah of the Nesivos that Oseik only applies to a chiyuvis, not a kiyumis, and tefilla might be derabanan, but only kiyumis on the deoraysa level. I don't like this approach. It may be kiyumis and derabanan in the abstract, but the concept of tefilla, and the din of tefilla, is a regular chiyuvis. Once you're davening, you're being mekayeim a chiyuv deoraysa.

5. Rabbi Krasner, in his Nachlas Shimon on Rus (I:1:nn38) brings the Sdei Chemed (V:Ayin:45) that brings from the Tshuvos Sheim Aryeh that a mitzva bein adam lamakom does not patter bein adam lechaveiro; so tefilla, lechoyra, would not patter tzedaka. 
Unfortunately, and as creative as that opinion is, nobody agrees with him, and it's hard to justify the shittah.

6. Let's say you're pattur. The Peirush on the Rambam, Michtam l'David, written by Rav David Hassan, a talmid of the Or HaChaim, says (at the end of Hilchos Sanhedrin,)  that davka when you're pattur, that's when you ought to give.

וע״פ האמור בענין יאמר נא כוונת הפ׳ כה אמר ה׳ שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וכו׳ והוא דכבר כתבנו דאם עוסק במצוה פטור מליתן לעני צדקה בא הכתוב ליתן בו מצוה ולהזהיר האדם דאע”פ כן יעשה צדקה אפי’ בשעה שהוא פטור ממנה והוא אומרו שמרו משפט ועשו צדקה פי’ לפי [ש]בשעה שאתם עוסקים במשפט נמצא שאתם עוסקים במצוה אף על פי כן יעשו צדקה ולזה לא אמר שמרו משפט וצדקה אלא ועשו צדקה שם רמז דס”ד שלא לעשות ויהיב טעמא כי ע”י זה קרובה ישועתי לבא כאומרם ז”ל ולזה צריכין לעשות לפנים משורת הדין דאה”נ דאין אתם חייבין אבל אינכם מקרבין הגאולה ובהכי לא תקשה מה טעםהוצרך לומר הטעם כי קרובה דבלאו הכי איכא מקום פטור

That reminds me of what Reb Aryeh Levin said. He used to visit people that were imprisoned by the British. Someone asked him who he saw that day, and when he named the prisoner, the person said "Oy, you visited that sheigitz? He's a rasha gamur, and the Rambam says on such a person that אסור לרחם עליו!!!" Reb Aryeh Levin answered, "Oy, אסור לרחם עליו?  Such a rachmanus, to be in a madreiga of אסור לרחם עליו. He certainly needs visitors."

7. I think that it's worth considering the confluence of tefilla and tzedaka. As Rav Binyamin Zilber ends by saying, more or less, if you're standing there asking the Ribono shel Olam to do you a favor, and a poor man comes over asking for a favor, and you ignore him, the smart money is not going to be on your getting  a favorable response from Hashem. So simply out of self interest, and to enhance your own tefilla, you might want to give the prutah to the ani. And, as RJ commented, we ought to keep in mind Avraham Avinu's behavior when Orchim appeared. (There are differences, such as the immediate need by orchim, but the idea is still valid.)

ובלא כל הנ״ל נראה דאין זו הפסק בתפלה שהרי נתינת צדקה הוי הכנה לתפלה כמו שאמרו ז״ל (ב״ב י׳) יהיב פרוטה לעני והדר מצלי שנאמר ואני בצדק אחזה פניך. וכיון שזה עצה לראות פני ד׳ כלומר שהלב מתקרב יותר אל ד׳ א״כ פשוט הוא רכל נתינה ונתינה משפיע על הלב. והאחרונים מביאים בשם האריז״ל ליתן צדקה בשעה שאומרים ואתה מושל בכל ולא חששו לא משום עוסק במצוה )דגם פסוקי דזמרד, הוי מצוד,( ולא משום ביטול כוונת התפלה. 

Four Places You Can't Plant Trees

No lomdus, just a simple question. Can you think of the four places it is assur midoraysa to plant a tree? I am not counting the kilayim case of a wheat field, and I'm not counting Harchakas Nezakin. That's not a din in the place.







1. In the Mikdash.
2. On the Teil, the heap, of a destroyed Ir HaNidachas
3. Where the Egla Arufa was killed, the Nachal Eisan.
4. In the greenbelt, the Migrash, around the Arei HaLeviim.

Shoftim, Devarim 16:21-22. Trees and Pillars in Synagogues

16:21 and 22  tell us that one may not plant a tree near the Mizbei'ach, and that a monolithic pillar may not be erected for the purposes of Avodah.

{כא} לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך: 

{כב} ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך:

These dinim have some relevance to us in our time as well.

Trees: 

Reb Akiva Eiger (Hagahos OC 150 d'h kofin) says that on the Rambam (6 AZ 9) that says הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה... לוקה, Rav David Arama says (I am quoting from the original, in his Peirush on the Rambam)

ונראה לעניות דעתי דאפילו אצל בית הכנסת – אסור מדרבנן. אבל אכסדראות, דאפילו במקדש אינן אלא מדרבנן משום גזירה – בבית הכנסת מותר.  

That means that Reb Akiva Eiger brings an opinion that planting trees "near a shul" is assur miderabanan. It goes without saying that nobody in our time is chosheish for Reb Akiva Eiger's mention of this daas yachid, especially since Reb David Arama himself seems to have decided on his own (נראה לעניות דעתי ) to extrapolate those issurim derabanan that liken a shul to the Mikdash to include this din. There are many reasons for being mattir, foremost among them that there is no source for any such issur derabanan, and post Gemara poskim cannot create any such issur without the kabala of Klal Yisrael, or at least their community, which never happened in this case. Also, as I said, it's a real daas yachid.  It is possible that even Reb Akiva Eiger did not mean it lehalacha.
(Rav David Arama, a rishon, is not to be confused with Rav Yitzchak Arama, the Baal HaAkeida.)

And if you're worried, and want to be machmir like RAE, here's advice. You can rely on Reb Shlomo Zalman Auerbach who was mattir potted trees, even in the Mikdash, even in an atzitz nakuv, a pot with a hole - because they're intended to be portable, and so are not included in the words אצל מזבח ה' אלהיך. It's not called "eitzel."  Reb Shlomo Zalman's opinion is found in his מעדני ארץ שביעית סימן א׳ אות ח,  where he says 

י"ל שהמעמיד עציץ נקוב נטוע במקדש אינו עובר בלאו דנטיעת אילנות במקדש משום דכיון שהוא דבר המיטלטל אין זה אצל מזבה ה׳ 

ומיהו לענין דין קרקע אינה נגזלת וכן לענין קנין משיכה שפיר חשיב עציץ נקוב כארץ עיין בכורי יעקב סי' תרמ"ט אות יוד ובהמקנה קדושין כ"ב ובדבר אברהם ח"א סימן יוד אות ה'

Pillars:

Rav Sternbuch, Shoftim 16:22 says that he heard a nice drush on this passuk. Sometimes, a shul will choose a Rav as a figurehead- not because they want leadership, or mussar, but because he looks good, he will give them prestige. This is like erecting a pillar near the mizbeach, and is despised by Hashem.

ולא תקים לך מצבה טז. כב

ושמעתי בזה רמז שפעמים שיש המכהן כרב שאינו אלא עטרה לקהלה דשמתכבדים בו שהוא רב מפורסם, אבל אינו פועל מאומה לחזוק הדת ולחזק שעורי תורה וכדו׳, והוא כמצבת אבן נדמה ושנאוי הוא זה על המקום ב״ה.