Sunday, September 21, 2014

Rosh HaShanah

1.  From R Yosef Chaim Sonnenfeld:  The Gematria of Rosh HaShana (861) is the same as the passuk in Tehillim 119:91, למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך.

2.  It is also the same gematria as בית המקדש.  This reminds us of the Gemara in Rosh Hashanna 26a that Tekias Shofar is like standing in the Kodesh Kodashim.

3.  Thinking of yourself as a Shomer Torah uMitzvos, as Frum, is an impediment to Teshuva.  How do I know this?  Because there are people who are Baalei Teshuva who painfully tear themselves away from the things that defined their lives- jobs, food, friends, family, while we, the Frum, have such a hard time doing teshuva before the Yamim Nora'im.  How do we explain this?  I think the reason is that Baalei Teshuva look and they see a community that follows the laws of the Torah, and they say, "I'd like to be like them.  I ought to do as they are doing," and they sacrifice everything to be Frum- like Rus and Naomi.  We are already Frum, so it's hard to convince ourselves that we need to do teshuva.  According to the way we self-identify, we have nothing to change into.
Maybe if we didn't call ourselves Frum, we could do teshuva to become what we really are obligated to become.

4.  There are two ways to remove the tumah from a keli and make it into a keli that is tahor.  Either you totally immerse it in a mikva of water that is tahor, or you break it and fashion a new keli out of the pieces.

5.  In Selichos we say
לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך
How is chesed different than maasim?  Aren’t chasadim maasim?
R Ahron answers that it means “we are not entitled to chesed from Hashem, and we haven't done maasim tovim.”
R Moshe in the first Kol Rom rejects this answer; according to this, לא בחסד has to mean "we cannot ask for Chesed."  There's no such thing as being "entitled to Chesed."  The point of Chesed is that it's never deserved.  So we must be saying that we're not even in the parsha of having the audacity to ask for Chesed.  So why do we immediately follow this by asking for Chessed?  R Moshe answers that chesed means making yourself into a Baal Chesed, into a person that really loves the poor and weak and sincerely desires to help them.   A Baal Chesed doesn't have to overcome his stinginess when he gives Tzedaka- he would have to make an effort to overcome his sympathy to not help others.  Maasim, on the other hand, are the acts of goodness we do because we know we are obligated to do them.  So it means "We cannot claim the ultimate achievement, that we have changed ourselves into Baalei Chesed, and we cannot even say that we have fulfilled our basic duty to help the poor because we are obligated to do so.

6.  It says (Devarim 29:18)
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך
Reb Moshe says that we need to think about who this is.  Who is it that hears the klalos and says that it won't affect him?  What is he thinking?  Reb Moshe answers that this is a person who does aveiros, but  והתברך בלבבו, he tells himself not to worry because he thinks that the many mitzvos he has done will protect him.  The Torah tells us that doing mitzvos won't protect you from the punishment for your aveiros.
We say
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה
תשובה is תשובה.
תפילה is בין אדם למקום.
צדקה is בין אדם לחבירו.
There are three things, and every one of them is essential.  First, we need to do Teshuva for what we have done in the past.  Mitzvos don't protect you from standing in judgment for aveiros.  Then we need to have the shleimus of both בין אדם למקום and בין אדם לחבירו.  Being excellent  בין אדם לחבירו while being negligent in in בין אדם למקום is no good, and equally so vice versa.  Three things are mentioned:
תשובה על העבר, מצוות בין אדם למקום, ומצוות בין קדם לחבירו  Without any one of them, a person cannot even hope to be written in ספרן של צדיקים.

Harav Yehuda Oppenheimer sent me the following from the Tomer Devora, that says that this is a great chesed from the Ribono shel Olam.  I'm printing the whole paragraph because it is something kedai to remember.
הח' - יכבוש עונותינו
הרי הקב"ה מתנהג עם ישראל במדה זו והיא סוד כבישת העון. כי הנה המצות היא כפורחת עלתה נצה ובוקע ועולה עד אין תכלית לכנוס לפניו ית' אמנם העונות אין להם כניסה שם ח"ו אלא כיבשם שלא יכנסו כדכתיב (תהלים ה, ה) "לא יגורך רע" - לא יגור במגורך רע א"כ אין העון נכנס פנימה. ומטעם זה "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" (קדושין לט, א) מפני שהם לפניו יתברך והאיך יתן לו ממה שלפניו שכר רוחני בעולם גשמי והרי כל העולם אינו כדאי למצוה אחת ולקורת רוח אשר לפניו. ומטעם זה לא יקח שוחד של מצות, המשל בזה אין הקב"ה אומר עשה ארבעים מצות ועשר עבירות נשארו שלשים מצות וילכו עשר בעשר ח"ו אלא אפילו צדיק גמור ועשה עבירה אחת דומה לפניו כאלו שרף את התורה עד שירצה חובו ואח"כ יקבל שכר כל מצוותיו. וזה חסד גדול שעושה הקב"ה עם הצדיקים שאינו מנכה מפני שהמצות חשובות מאוד ומתעלות עד לפניו יתברך, והאיך ינכה מהן בשביל העבירות כי שכר העבירה הוא מחלק הגיהנם - מהנבזה, והמצות שכרן מהנכבד זיו שכינה, האיך ינכה אלו בצד אלו אלא הקב"ה גובה חוב העבירות ומשכיר שכר כל המצות. והיינו יכבוש עונותינו שאין העונות מתגברים לפניו כמצות אלא כובש אותם שלא יתעלו ולא יכנסו עם היות שהוא משגיח על דרכי איש הטוב והרע עם כל זה הטוב אינו כובשו אלא פורח ועולה עד למאד ונכלל מצוה במצוה ונבנה ממנו בנין ולבוש נכבד ועונות אין להם סגולה זו אלא כובש אותם שלא יצליחו הצלחה זו ולא יכנסו פנימה.
אף מדה זו צריך האדם להתנהג בה שלא יכבוש טובת חבירו ויזכור רעתו שגמלהו אלא אדרבה יכבוש הרע וישכחהו ויזניחהו ולא יגור במגורו רע ותהיה הטובה סדורה תמיד לפניו ויזכור לו הטובה ויגביר לו על כל המעשים שעשה לו ולא ינכה בלבו ויאמר אם עשה לי טובה הרי עשה לי רעה וישכח הטובה לא יעשה כן אלא ברעה יתרצה כל דרך רצוי שיוכל והטובה אל יזניחה לעולם מבין עיניו ויעלים עינו מן הרעה כל מה שיוכל כדרך שהקב"ה כובש עונות כדפירשתי:

7.  There are great baalei machshava that say something that I find very difficult to accept, because it seems there are many Chazals to the contrary, but mostly because then there's no hope.  They say that the entire concept of Middas HaRachamim only exists in this world, in life.  After life ends, in Beis Din Shel Maalah, Middas HaRachamim is not applied, and everyone will be judged with absolute Middas HaDin.
They are:
Kochvei Ohr 2-134
Lev Eliyahu BaMidbar 154
I believe they are referring to sins that you didn't do teshuva for- The Rachamim effect of Teshuva in this world helps for the dinim of the next, too.

(There are Medrashim and Zohars and Rishonim that say that Din shel Maalah is harder than Din shel Matah.  Maybe that is what it means, but I just don't know.  For example, the Ramban in Breishis 9:13 says
והיה בענני ענן - רבי יודן בשם ר' יהודה ברבי סימון אומר משל לאחד שבידו קלוב ובקש ליתנו על בנו ונתנו על עבדו. ושם עוד, והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלקים - זו מדת הדין של מעלה. ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ - זו מדת הדין של מטה. מדת הדין של מעלה קשה, ומדת הדין של מטה רפה... ואם זכית להבין דבריהם תדע כי פירוש הכתוב כן את קשתי, שהיא מדת הדין הנתונה בענן בעת הדין, תהיה לאות ברית.)

So the Mussar Haskeil is that you'd better not leave this world with even one tiny aveira that you didn't do teshuva for.  If  you come to the next world with any tiny aveira that you didn't do teshuva for in this world, there will be no mitigation and there will be no mercy.  You are going to pay for it like Reb Akiva and Nachum Ish Gamzu paid for whatever tiny flaw they had. 


  1. "Reb Moshe answers that this is a person who does aveiros, but והתברך בלבבו, he tells himself not to worry because he thinks that the many mitzvos he has done will protect him".
    I would like to point out that the Tomer Devorah explains this concept as a tremendous Chessed:
    פֶּרֶק רִאשׁוֹן הח' - יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ. ... וּמִטַּעַם זֶה לֹא יִקַּח שֹׁחַד [דברים י, יז] שֶׁל מִצְוֹת. הַמָּשָׁל בָּזֶה, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, "עָשָׂה אַרְבָּעִים מִצְוֹת וְעֶשֶׂר עֲבֵרוֹת נִשְׁאֲרוּ שְׁלֹשִׁים מִצְוֹת וְיֵלְכוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר", חַס וְחָלִילָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר וְעָשָׂה עֲבֵרָה אַחַת, דּוֹמֶה לְפָנָיו כְּאִלּוּ שָׂרַף אֶת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּרְצֶה חוֹבוֹ וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל שְׂכַר כָּל מִצְוֹתָיו. וְזֶה חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה עִם הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֵינוֹ מְנַכֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּצְוֹת חֲשׁוּבוֹת מְאֹד וּמִתְעַלּוֹת עַד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהֵיאַךְ יְנַכֶּה מֵהֶן בִּשְׁבִיל הָעֲבֵרוֹת. כִּי שְׂכַר הָעֲבֵרָה הוּא מֵחֵלֶק הַגֵּיהִנָּם, מֵהַנִּבְזֶה, וְהַמִּצְוֹת שְׁכָרָן מֵהַנִּכְבָּד, זִיו הַשְּׁכִינָה, הֵיאַךְ יְנַכֶּה אֵלּוּ בְּצַד אֵלּוּ. אֶלָּא הַקָּבָּ"ה גּוֹבֶה חוֹב הָעֲבֵרוֹת וּמַשְׂכִּיר שְׂכַר כָּל הַמִּצְוֹת. וְהַיְנוּ "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ", שֶׁאֵין הָעֲוֹנוֹת מִתְגַּבְּרִין לְפָנָיו כְּמִצְוֹת, אֶלָּא כּוֹבֵשׁ אוֹתָם שֶׁלֹּא יִתְעַלּוּ וְלֹא יִכָּנְסוּ, עִם הֱיוֹת שֶׁהוּא מַשְׁגִיחַ עַל דַּרְכֵי אִישׁ הַטּוֹב וְהָרָע, עִם כָּל זֶה הַטּוֹב אֵינוֹ כּוֹבְשׁוֹ, אֶלָּא פּוֹרֵח וְעוֹלֶה עַד לִמְאֹד, וְנִכְלָל מִצְוָה בְּמִצְוָה וְנִבְנֶה מִמֶּנּוּ בִּנְיָן וּלְבוּשׁ נִכְבָּד; וַעֲוֹנוֹת אֵין לָהֶם סְגֻלָּה זוֹ, אֶלָּא כּוֹבֵשׁ אוֹתָם, שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ הַצְלָחָה זוֹ וְלֹא יִכָּנְסוּ פְּנִימָה.
    By the way, did you get my email?

    1. Thank you.
      Yes, just found it. My pleasure.