Wednesday, January 7, 2015

Shemos. Moshe Refused the Egyptian Nursemaids

Around nine years ago we wrote about Timtum HaLev.  Here's something new to think about.  If some foods cause timtum, does it follow logically that there are foods that cause pesicha?  Perhaps there is a scale; there are bad foods; eating them causes spiritual damage.  There are foods that have nothing wrong with them, and they yield neither spiritual harm nor benefit.  Are there also foods that have some intrinsic quality that enhances one's spirituality?

This idea should elicit an immediate resistance from all straight-thinking people, i.e., at least from Misnagdim.  Spiritual growth stems from one thing, and one thing only- disciplined effort and dedication in fulfilling the Mitzvos, be it Torah, Avodah, or Gemillus Chasadim.  That's why we say אשר קדשנו במצוותיו.  There are no shortcuts.  But still, we do find that certain environments are conducive to spiritual growth and hashra'as haShechina; and Bris Milah does enable a person to understand the Torah.  Also, as I said, it stands to reason that if mere food can damage, that it might be able to refine and elevate as well.

In other words, טומאה is פוגם ; a רשות is not מעלה או מוריד; and קדושה is מקדש.

 One good example of this "מכלל לאו אתה שומע הן" logic is lashon hara.  Given that "speaking lashon hara" causes death, all we know is that "not speaking lashon hara" does not cause death.  Negation does not have to yield an opposite result; absence of a cause results only in the absence of the result.  But the Medrash says that "not speaking lashon hara" is not just a way to avoid punishment, it is a סם החיים, it enhances life.  Perhaps something like that is true here as well.
Another is the Sifri in Eikev (Piska 46) that says
 אם למדתם אותם את בניכם - ירבו ימיכם וימי בניכם, ואם לאו - יקצרו ימיכם, שכך דברי תורה נדרשים מכלל לאו אתה שומע הן, ומכלל הן לאו

There is no clear proof from Chazal;  numerous rishonim and achronim do talk about it (see, for example, the always fascinating Rav Pinchas Friedman in his Shvilei Pinchas,) but I have no clear proof  from the Gemara or Medrashim.  The closest we have is the following Medrash.

We are all familiar with the Rashi on our parsha (2:7, from Sotah 12:2 and Medrash 1:30) that Moshe refused to nurse from an Egyptian woman, and they had to find a Jewish woman to nurse him.  The Ran in Ein Omdim brings from the Rashba that based on this, although there is no issur for an infant to nurse from a gentile woman, it should be avoided, because it can engender non-Jewish traits in the infant.  This is brought in the Rama in Yoreh Deah 81:7 lehalacha.

What not everyone is familiar with is what the Gaon points out.  The Gaon there in Yoreh Deah says that we should look at Tosfos in AZ 10b D"H A"L.  Tosfos brings a Medrash that says חלב מטמא חלב מטהר, mothers' milk fouls, mothers' milk cleanses.  Antoninus nursed from Rebbi's mother; Antoninus had a famously close friendship with Rebbi, and he did good for the Jewish people, and ultimately learned Torah, and perhaps even became a ger.

כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה ואמרי' נמי בירושלמי שלסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר ומל עצמו

Tosfos HaRosh in Yevamos 114b says this as well:
מחמת אותו חלב טהור שינק אנטונינוס זכה שעשה תשובה ונתגייר

It is clear what the Gaon wanted us to see in Tosfos.  Tosfos is saying that it's not just milk from an unholy person that can cause damage; the converse is also true, that milk from a holy person can cause spiritual refinement.

This does not necessarily apply to other foods, because it might be that milk is unique in transmitting the character of the source of the milk (i.e., the individual who is the source of the milk, as the Rashba in Yevamos 114a says, contrary to what the Or Zarua implies in 4 Piskei Avoda Zara 146d, that the issue is the kashrus of the food ingested by the person that produced the milk, which would seem to be mattir a vegetarian gentile wet-nurse.)

It seems to me that if we assume that the concept of timtum is the same for mother's milk and all foods, this really ought to be talui on the machlokes whether timtum applies in cases where the issur is muttar, like sakana or oneis.

If timtum applies even there, then it is the nature of the food that causes damage.  There is no proof that good food would enhance, it would only not damage.  The existence of poison does not prove the existence of medicine.  If, though, timtum only applies when you are doing a maaseh issur, then it is not the nature of the food, it is the act of ingesting a davar tamei.  If eating tumah damages, then eating a davar kadosh ought to enhance.


Here are examples that might be relevant.  The quality varies.
1.  Yerushalmi Moed Katan 2:3-
רבי יוחנן בצפרא הוה נחת לכנישתא והוה מלקט פירורין ואכל ואמר יהא חולקי עם אילץ דאכלין הכא
Rav Yochanan would come to the shul/Beis Medrash in the morning and gather leftover bread and eat it.  He said, may my share be with those that eat here.

2.  Brachos 51a,b regarding the kos shel bracha of birkas hamazon-
א"ר יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה ר' יוסי בר חנינא אומר זוכה ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא
ומשגרו לאנשי ביתו במתנה כי היכי דתתברך דביתהו
One should send the cup of wine used for Birkas Hamazon to one's spouse so that she will drink it and be blessed
3.  Rashi Shemos 18:12-
לפני האלקים: מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה כאלו נהנה מזיו השכינה
One who joins in a meal with Talmidei Chachamim it is as if he is enjoying the shine of the Shechina.

4.  The Baal HaTurim's explanation of לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן: 
ויאכילך את המן למען הודיעך. מלמד שבאכילת המן ניתן להם דעה וכן בעזרא הוא אומר ומנך נתת להם להשכילם וזהו לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן
Eating the Mahn imbued the people with wisdom; this is what Chazal mean when they say that "The Torah was given only to those that eat the Mahn."


I saw a fascinating idea both in the Ran and the Hafla'ah.  They both deal with the issue of timtum, and they both say that under certain circumstances, the timtum is nullified by a counter-influence of kedusha.

The Ran in his Drashos (11 DH ואני סובר עוד).  He says that if Sanhedrin are mattir something by mistake, we pasken that an individual that innocently follows their psak does have to bring a korban, but it will not cause timtum halev.  The fact that you did what the Torah told you to do, you followed the direction of the Sanhedrin, cleanses the food from any timtum effect it would otherwise have caused.
ואני סובר עוד  שאי אפשר שיימשך ממה שיכריעו הסנהדרין הפסד בנפש כלל, גם כשיאכילו דבר האסור ויאמר בו שהוא מותר. לפי שהתיקון אשר יימשך בנפש מצד ההכנעה למצוות החכמים מורי התורה הוא הדבר היותר אהוב אצלו, והתיקון ההוא יסיר הרע אשר הוא מעותד להתיילד בנפש מצד אכילת הדבר האסור ההוא. וכיוצא בדבר זה עצמו יקרה בגוף, כי המאכל המזיק כשיאכלהו האוכל על דעת שמועיל אליו, הנה מחשבתו תפעל באוכל ההוא ויסור ממנו הזיקו - אם לא שיהי׳ (=בעל היזק) מופלג - כן הענין כשיימשך האדם אחר מצוות הסנהדרין, גם כי ישיגו ויכירו בדבר האסור שהוא מותר, הימשכו אהר עצתם והיותו נמשך אחריהם יסיר מנפשו כל אותו רוע שהיה ראוי שיתיילד מצד אכילת הדבר האסור ההוא , ולכן צותה התורה ואמרה לא תסור מן הדבר וגו׳.
Besides his remarkable chiddush about timtum, I was amazed at his observation about psychosomatics, about the power of the placebo effect in medicine- המאכל המזיק כשיאכלהו האוכל על דעת שמועיל אליו, הנה מחשבתו תפעל באוכל ההוא ויסור ממנו הזיקו.

The Hafla'ah is in Va'eschanan, on Devarim 6:10.  He begins by saying that even when the Yetzer Hara makes peace with you, he can't be trusted, and as soon as you turn your back, his hatred will reveal itself and he will attack you. He then says that the fact that chazer was muttar during the years of conquest was because the tremendous influx of kedusha enabled Klal Yisrael to overcome even the evil inherent in things like chazer; but they were warned to remain on guard despite that dispensation.
 והנה כבושת א״י ולהסיר טומאת העמים מקרב הארץ ולהכניסו לקדושה והנה עצם א״י להתקדש ע״י האבות שהתגוררו בה וזכו בו אבל הבתי׳ וכרמי׳ שבנו ונטעו האומות נתטהרו ונתקדשו ע״י שכבשו ישראל אותם בוא וראה שאחז״ל ובתים מלאים כל טוב היינו אפילו כדלי דחזירי שהם דברים האסורים לישראל מפני גודל טומאתם שאין ישראל יכול לתקנו באכילתם ולכך נאסרו אפ״ה בשעת כבושה שנכנע מאוד הטומאה הי׳ יכולין לתקנו אפי׳ דברים האסורין ע״ז אמר ׳שלא יבטחו בו שלאח׳ שאכלו ושבעו פן יסותו לאחר שכבשו אותם לשכח את ה׳ ח״ו
So his point is that the timtum of chazer was nullified by the tremendous influence of sanctifying Eretz Yisrael.


  1. matzah = michla d'asuta (did I spell that right?)
    (from Chaim logged in as Ariella)

    1. For readers that think that Rabbi Brown is serious, let me assure you that he is not. Rabbi Brown is well aware that the mekubalim see cosmic importance in every little thing we do and certainly everything we put into our mouths, and the fact that they refer to Matza as מיכלא דמהימנותא does not carry too much weight in our discussion, which focuses on the Department of Nigla.