Metzora, Vayikra 14:21. Ve'im Dal Hu. סימנים and The Korban Oleh Ve'Yoreid: Torah Mnemonics.

The Korban of a Metzora is an unusual type of korban called Oleh Veyoreid, a Variable Korban.
This week's parsha describes the korban a Metzora must bring to complete his process of purification. This korban is one of the small group of korbanos that provide the penitent with a range of options according to his ability to pay. This class of Korbanos is called "Oleh Ve'Yoreid," "rising and falling," and are found in only five situations. These disparate underlying obligations, and the particular korbanos brought in each case, vary widely; sometimes there are three levels, sometimes two. And don't be misled by the name "Oleh." The name has nothing to do with Korban Olah-- they involve Chatas and Minchah at least as much as Olah.

How on Earth can a person remember when you bring an Oleh Veyoreid? With a Mnemonic, or, an Abbreviation.
When I was learning Maseches Shavu'os, I found it helpful to develop an acronym as a mnemonic to help me remember the cases where a Korban Oleh Ve'yoreid is brought.

Mnemonics we know and love.
Many of us remember the acronym we used to memorize the names of the Great Lakes from west to east- HOMES; Huron, Ontario, Michigan, Erie, and Superior, or Sohcahtoa for algebra. Students of anatomy remember the three layers of the krum shel mo'ach with DAP-- Dura, Arachnoid, and Pia Maters. The US military famously abbreviates everything, and the Gemara is full of acronyms: The word 'Shas' is itself an acronym. In the Seder on Pesach, every child remembers the order of the Makkos because of the Siman. The Tosfos Yomtov in Mishnayos loves to do this as well, and calendar calculation handbooks are infested with them. I thought it would be interesting to list the ones I am aware of and have found useful. As I accumulate more, I will update this post.

Please don't ask me to post things like Chabad, or Yaavetz, or Rambam or Rashba. The words I have serve to remind of of the things they abbreviate, whereas nobody cares how the Rashba was called up for an aliyah-- his name, for us, is the Rashba. And I know about Moshe Ve'Kalev, which defines when the Elokim or the Shem Adnus has a vowel under the first Aleph (Mei'Elokim, but Veilokim). I just find that kind of stuff stultifying. (Stultifying: a subject whose students, due to acute tedium or chronic boredom, tend to drool and/or snore.)
anguage searchers, yaknehaz, yad shachat dam, askelav gudu. Seven Mitvos bnei Noach
Test yourself!
The first line of each Siman has the Siman and what it refers to. The next lines explain what the Siman means.
Here's a suggestion: print this out, read the Siman but cover the explanation, and see if you can remember, or figure out, what the letters of the siman mean. Some are childishly simple. Some are decidedly not. Some are new and were invented by this writer.

If the Tosfos in Eiruvin I quote below applies to you, as it does to me, you might find the simanim very helpful.

עירובין נד: אר"ח אין התורה נקנית אלא בסימנים

. וכתב התוס שם ד"ה כי וז"ל כשאנו מסיימים המסכתא ומתחילין האחרת מיד שוכחין הראשונה

א) תנ"ך, ש"ס

/

ב) דצ"ך עד"ש באח"ב

/

ג) יד שחט דם – משקים המכשירין אוכלים לקבל טומאה-או"ח קנ"ח ד
יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים

The reason it's in Orach Chaim is that these liquids, if on a fruit or vegetable you are eating, will obligate you to wash your hands. This is why we do Urchatz at the Seder.
/

ד) יעל קגם – המקומות שההלכה כאביי כנגד רבא – ב"מ כ"ד

יאוש, עד זומם, לחי, קידושין, גילוי דעת, מומר

/
ה) שבטים – קרבן עולה ויורד

שמיעת קול, בטוי, טומאת מקדש, יולדת, מצורע

/
ו) נפשע – קרבנות על מעשה מזיד

נזיר, פקדון, שפחה חרופה, עדות

/
ז) מפק"מ – חיובי בעל ואשתו
מ"מ – מזונות תחת מעשה ידים
פ"פ - פדיונה תחת פירות
ק"ק – קבורתה תחת כתובתה
מ"מ – מעה כסף תחת מוסר מעשה ידיה

/
ח) ותמנ"ע – חטאות המתות - רע"ב ריש פ"ד דתמורה
ולד, תמורה, מתו בעליה, נתכפרו בעליה, עברה שנתה

/
ט) דן חנק נפש – יו"ד כ"ט – דיני טריפות

דרוסה, נקובה, חסרה, נטולה, קרועה, נפולה, פסוקה, שבורה

/
י) רח"ש – קרבנות בעלייה לרגל

ראייה, שמחה, חגיגה

/
יא) שמ"ט – יש שליח לדבר עבירה

שליחות יד, מעילה, טבח ומכר

/
יב) שמ"ע – שבועות דאו' בבית דין

שומרים, מודה במקצת, עדות

/
יג) פזר קשב – שמיני עצרת הוי רגל לפני עצמו

פייס, זמן, רגל, קרבן, שיר, ברכה

/
יד) אסקלב גודו – שיעורים
איפה = ג' סאה
סאה = ו' קב
קב = ד' לוג
לוג = ו' ביצה

/
כל אסקלב בה גודו
כור = ב' לתך
לתך = ה' איפה

/
טו) חמשה – דיני כוס של ברכה -טור או"ח קפ"ז

חי, מלא, שטיפה, הדחה

/

טז) שצ"ם חנכ"ל—סדר כוכבי לכת בבריאת העולם בנוגע לתקופת החמה -ראש השנה י"א

שבתאי; צדק; מאדים; חמה;נוגה; כוכב; לבנה

/

יז) יקנה"ז: סדר קידוש והבדלה ביום טוב מוצאי שבת
יין קידוש נר הבדלה זמן

/

יח) שמע בני: שבע מצוות דרבנן

ש-שבח (הלל), מ-מגילה, ע-עירובין, ב-ברכות (חוץ מברכת המזון, ברכת כהנים ולדעות מסוימות גם ברכת התורה), נ-נר שבת ונר חנוכה (שתי מצוות), י-ידים (נטילת ידים)

The reason for the pictures is because the Hagada illustrator in the first one, Southern Germany, late 1400s, intended the picture of the Rabbit Hunt as a visual pun: in German, hunting a rabbit is Yagen den Haz, or Yagen Haz, or Yaknehaz. Why the second guy, mid-14th Century Catalonia, put it by Dayeinu I have no idea. He probably saw it in an earlier Hagada and didn't get the joke, and thought that 'rabbit hunts' had some deep connection to the Seder. I suppose the equivalent now would be to show a container of

/

יח) אבגד+3: שבע מצוות בני נח

אבר, ברכת השם, גזל, דינים, + עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכת דמים

/

יט) חיים: ברכת הגומל וקרבן תודה - אורח חיים רי'ט
חבוש, יסורים, ים, מדבר
/

כ) יבנה: סדר הבדלה - אורח חיים רצ'ו
יין, בשמים, נר, הבדלה

/

כא) שעטנז גץ

אותיות שיש בהן תג בכתב אשורית

בד"ק חי"ה
אותיות שצריכות תג אחד או שניים
מלאכת סופר

אותיות שאין בהן תגים כלל

/

כב) קרובץ
הפזמונים שמוסיפים בתוך התפילה בימים טובים ומועדים

קול רנה וישועה באהלי צדיקם (בית יוסף, או,ח ס'ח
/

כג) פרדס
פשט, רמז, דרוש, סוד
והעיר אחי הגדול שליט'א שלאנשי 'ספרד' הוא אותו דבר, רק שהם מקדימים ה'סוד' לה'פשט.)
(

/
כד) בי"ה שמ"ושש העמודות בספר התורה הפותחות באותיות מיוחדות
בראשית, יהודה בפרשת ויחי, הבאים בראש שירת הים, שמור לך בפרשת כי תשא, מה טובו בפרשת בלק, ואעידה בראש שירת

האזינו

ערוך השולחן סימן רעג סעיף כג
וכתב רבינו הרמ"א
יש סופרים מדקדקים לכתוב אותיות בי"ה שמ"ו בראש העמודים. וכן קצת המדקדקים לכתוב בראש כל עמוד וי"ו, וקורין אותו "ווי העמודים". ואין לדקדק בכל זה. ואפילו המדקדק יזהר שלא ימעט או ירחיב הכתב לפעמים משום זה, כי כל דברים אלו אין להם שורש על מה שיסמוכו. עד כאן לשונו.
אבל כמה גדולים כתבו שיש ליזהר באלו הששה שיהיו בראש הדף. ויש רוצים לפסול גם בדיעבד (ש"ך סעיף קטן ו בשם הגמ"ר). ובוודאי לפסול בדיעבד אין סברא, כיון שלא נזכר בגמרא. אך לכתחילה וודאי שיש ליזהר.
וסימן: לרוכב בערבות בי"ה שמ"ו (רבינו בחיי.
והבי"ת הוא "בראשית".
והיו"ד הוא "יהודה אתה יודוך אחיך", וכן נהגו הסופרים. ואף שיש אומרים ד"יודוך" הוא בראש הדף. אך כיון ש"יהודה" הוה פרשה, ואם "יודוך" יהיה בראש הדף וב"יהודה אתה" ליכא רק שמונה אותיות והיא פתוחה, ולפי זה לדעת הרמב"ם לא יהיה בשיטה רק שמונה אותיות, שהרי "יהודה" צריך לכתוב בראש השיטה ויהיה בשיטה זו שמונה אותיות, ואיך אפשר להיות כן (הגהות מיימוניות)? וגם הבעל הטורים ורבינו בחיי כתבו דהיו"ד הוא "יהודה".
והה"י הוא "הבאים אחריהם" ב"בשלח".
והשי"ן הוא "שמר לך" ב"כי תשא". ויש מי שאומר "שמור ושמעת" ד"ראה". ויש מי שאומר "שפטים ושטרים". ויש מי שאומר "שני השעירים" ד"אחרי מות". והעיקר כדעה ראשונה, וכן המנהג.
והמ"ם הוא "מה טובו" דבלעם. ויש אומרים "מוצא שפתיך תשמור".
והוי"ו הוא "ואעידה בך" ד"וילך".
(עיין ש"ך סעיף קטן ה שכתב שיש עוד וי"ו לבד "ואעידה", ומביא ראיה מהמרדכי עיין שם. וכבר כתב הנודע ביהודה סימן ע"ז וכן הגרז"מ דאינו כן, וכוונת המרדכי על "ואעידה", עיין שם

/

כה) מפת אאל

מצות הבן על האב

מילה, פדיון, תורה, אומנות, אשה, לשוט
/

כו) ישעה

איסורי הנאה שתופסיו את דמיהן From the Tiferes Yisrael in Kiddushin Perek 2

יין נסך, שביעית, עבודה זרה, הקדש. לשיטת הרמב'ם, גם פטר חמור

/

27) FLOPS

What the Chasan's side pays for at a Chareidi wedding

Flowers, Liquor, Orchestra, Photographer, and Sheitel.

/

28)FLOP
What the Chasan's side pays for at a Modern Orthodox wedding
Flowers, Liquor, Orchestra, and Photographer

/

29)

אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ

The Chasam Sofer in Yisro says that the last seven letters of the Aseres Hadibros, Asher Le'rei'echa, are an abbreviation for the seven mitzvos Derabanan.

They are: Aveilus, Simchas Chassan ve'kallah for seven days, Rechitza of Netilas Yadayim, Lechem of Pas and Bishul Akum, Reshuyos of Eiruvin, Amalek of the Takanas Yomtov of Purim, and Kohanim of the Takanas Yomtov to remember the Chashmona'im.

30)
מגע אש
סדר אכילה (כמובן יש לפני זה  המוציא, ואז) מזונות גפן עץ אדמה שהכל
The order of Brachos one should make: Mezonos, Gefen, Eitz, Adamah, and then She'hakol.

31.)
(from lesser unknown in a comment)
1) sifrei EMES (aleph, mem, saf) for the 3 seforim of tanach (Iyov, Mishlei, and Tehillim) that have their own set of trup
2) If i remember correctly, the beginning of each sefer of chumash has an acronym for a mitzvah. for example, breishis stands for bechor rechem emo shloshim yom tifdeh. and shemos stands for shnayim mikreh v'echad targum. I dont know what the other 3 stand for...
4) if we are making up our own, (i don't think i heard these, just threw them together now) yesh shem for the niviyim rishonim, kra aish, for the 5 megillos

32)

:עלץ שלם
Brachos that require that you stand.
: עומר, לבנה בחידושה , ציצית , שופר, לולב,  מילה
From the Abarbanel is in his Hilchos Tzitzis.

33.)

משיח
The four names of Mashiach:
מנחם בן-חזקיהו, שילה, ינון וחנינה

Metzora, Vayikra 14:4. Purifying the Metzora: Cedar, Scarlet, and Hyssop

In the process of purifying himself, a Metzora must use Eitz Erez (cedar wood), Shni Sola’as, (wool dyed red with the extract of a nematode, a worm-like insect), and Eizov (hyssop, a fragrant herbaceous plant). Rashi brings that Chazal say that the eizov and tola’as symbolize shiflus, to remind the metzora that he must be humble and low like the low growing hyssop and the tola’as, to never be a gahs ru’ach, haughty. So what it the purpose of the erez? Erez, Cedar, always symbolizes might, great height, and towering majesty. This seems to contradict the symbolism of the other ingredients. What use is it to describe the symbolic content of two of the ingredients, without addressing the fact that the most obvious symbolic content of the third is diametrically opposed?

(See Rashi in Melachim 5:13 describing the wisdom of Shlomo Hamelech.

יְדַבֵּר֮ עַל־הָֽעֵצִים֒ מִן־הָאֶ֙רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל־הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל־הָע֔וֹף וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים׃

He discoursed about trees, from the cedar in Lebanon to the hyssop that grows out of the wall; and he discoursed about beasts, birds, creeping things, and fishes.

וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים. מָה רְפוּאַת כָּל אֶחָד, וְעֵץ פְּלוֹנִי יָפֶה לְבִנְיָן פְּלוֹנִי, וְלִטַּע בְּקַרְקַע פְּלוֹנִית וְכֵן עַל הַבְּהֵמָה, מָה רְפוּאָתָהּ, וְעִקַּר גִּדּוּלֶיהָ וּמַאֲכָלָהּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: מָה רָאָה מְצֹרָע לִטָּהֵר בְּגָבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים, וּבְנָמוּךְ שֶׁבַּנְּמוּכִים. וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף, מָה רָאָה זֶה לִהְיוֹת כָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה בְּסִימָן אֶחָד, וְזֶה בִּשְׁנֵי סִימָנִין, וְדָגִים וַחֲגָבִים בְּלֹא כְלוּם.

The Radak there says like Rashi here
וידבר על העצים. מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים בעץ ארז ואזוב ע"י שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת כיון שמשפיל עצמו כאזוב נטהר ונתרפא:  )


 Rashi says that the Erez tells the Metzora that it was his ga'avah that brought him to his sorry condition, and that he must learn to be more like the Eizov and Shni Tola'as. Still, if the Erez represents his failure it is surprising that it would be one of the elements of his purification.

The Pardes Yosef brings from R’ Bunim, a talmid of the Baal Shem Tov, that a person should have two pockets. In one pocket he should carry“Onochi tola’as velo ish,” I am a worm, not a man, and in the other he should carry “bishvili nivro ho’olom,” it was for me that the world was created. (I know, I know. What he brings from Reb Bunim is, for us Litvaks, a very well known aphorism of the Alter of Slabodkeh, perhaps even definitive of the Alter's oeuvre, but I wanted to quote something in print.) (See also there where he brings a Chasam Sofer from Shabbos 140 that uses this approach to explain a strange little gemora there about buying vegetables.) He says that the Chidushei HaR’IM says that sometimes you need a kapara for gasus horu’ach, and sometimes you need a kaporo for anivus.

One must point out, though, that you never have to do tshuvoh for anivus, and ‘bishvili nivra” should be understood in its context: The idea is to be confident and not self-destructively diffident, to know when to say like Hillel in Ovos 1:14 K’she’ani le’atzmi mah ahni and when to say Im ani kahn hakohl kahn. Like R’ Moshe says: it says “vayivez Eisov es habecharah.” How was he m’vazeh the bechorah? He said “hinei anochi holeich lamus v’lamah zeh li bechorah?” The answer is that if a person has an opportunity to do a great thing for a tzibbur, to be a manhig, to be a moreh hora’ah, and he declines for all the logical reasons in the world,that’s called being mevazeh the bechorah.

The Torah never wants a person to just be an eizov. A person needs to be both an Eizov and an Erez. As Reb Chaim Volozhiner says in the Ru’ach Chaim in Avos 4:1, when Aharon was first told to do the Avodah in the Mishkan, Rashi brings the Medrash that the Mizbei'ach appeared to Aharon as if it were a horned bull, because he remembered his part in the sin of the Egel, and he was afraid to be crowned Kohen Gadol, to be the primary executor of all the Avodah in the Mishkan. Moshe told him, "Go, it is for this that you were entrusted." Anivus and regret for past failures cannot stand in the way of doing one’s tafkid. But only after recognizing that the opportunity was not earned, that it is God's grace that enables us to live, and and do teshuva, and to overcome weakness and failure, and to pursue redemption and significance, only then can we properly serve God and accomplish good in this world.

Whenever Eizov is prescribed, Erez must be prescribed as well.

(By the way, I know that Rav Saadia says that Eizov is Oregano, and that it cannot be what we call Hyssop.  But I can't imagine the Tahara process smelling like Pizza.)