Emor. A Halacha Riddle

קטן שנולד בששי ומילתו דוחה שבת.

Give me a case where a child is born on Friday and his Bris Milah is docheh Shabbos.  


I am NOT looking for Kav Hata'arich or Shkiyah Shniyah or Pikuach Nefesh answers.

When I say "born on Friday," I mean Friday before Shkiyah, not secular Friday that ends at midnight. He was born on Yom HaShishi. He was born כחצות היום בעצם היום הזה on Friday.

The answer is simple, and despite that, I'm pretty confident that n o b o d y will figure it out. I would offer a prize, but I'm not quite confident enough to risk postage to the other side of the world.

Here is the only hint you're getting:
The answer is derived from, or at least closely related to, something in this week's parsha, Emor.



This is the kind of question my son, Rav Mordechai, asks on his bechinos at the Kollel in Marlboro, Kollel Hora'ah of America. The particular question, however, was invented by Harav Shimon Kalman Goldstein of Chicago. Rabbi Goldstein learned for many years with Reb Boruch Sorotzkin, and is a mechaber of more than fifty sefarim, none of which has been printed.

I'm enjoying this. This is my wife, Malkie, who has a real Gemara kop, after saying that it can't be, giving me a look of frustrated annoyance, and repeating that it just can not be.
But it can. To her credit, she refuses to give up.

WE HAVE A WINNER!!

From the comments - Rabbi Yehuda Oppenheimer of Toronto.

Anonymous  
May 12, 2017 at 8:17 AM

If on the Friday which is the 8th day the father was mekabel shabbos early and then wants to do the bris it would seem from the taz that he can still do the bris despite the fact that he is being doche (tosfos) shabbos. YO

Eliezer Eisenberg   
May 12, 2017 at 8:45 AM

WE HAVE A WINNER!!!!!!

I was not expecting anyone to get it, at least not till they were on their way to early mincha today! 

The connection to the Parsha is the makor for Tosfos Shabbos, in Yuma 81b, is in 23:32, ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש.

Why do you say "the father" davka? What if the Mohel was in Shul for the early kabbalas Shabbos, and they rushed in and said the doctor cleared the baby for a bris right now?

It doesn't matter if you hold Tosfos Shabbos is derabanan except for Yom Kippur, because there are plenty of Rishonim that hold it's deoraysa even by Shabbos, like the Rif and Bahag, and anyway everyone would agree that the teretz applies by Yom Kippur, which, as rj pointed out, is called Shabbos as well.

I told my wife that Rabbi Oppenheimer got the answer, and she still doesn't want to hear it - she wants to figure it out herself!  Amazing. I'll bet she wakes me up at three a.m. and tells me the answer.

Rabbi Oppenheimer later wrote that his reference to the father is lav davka. I don't think that you need a Taz, though.  I think it's pashut. The child has a chiyuv milah, it's the eighth day for him. Milah on the eighth day is docheh Shabbos. So who cares if the Mohel was mekabel Shabbos? He has an eighth day child that needs a bris.  To say that the specific Gzeiras Hakasuv that says that Milah is docheh never did and can not apply to a Friday baby, is, I think, false. Milah bizmano is docheh, I don't care if it's a Friday baby or a Shabbos baby. The maaseh Milah bizmano is docheh Shabbos. 

True, there was an אפשר לקיים שניהם option earlier in the day, but I don't think that is relevant by the Dechiyah of Milah, and certainly not now when there no longer is an alternative. 

Would I have to try to find a mohel that wasn't mekabel Shabbos? This would be a machlokes Mechaber and the Gaon who say that Milah is dechuya on Shabbos, not hutra, and the Ran (128b) and the Rema there who say it is hutra.

Should a Mohel that knows that he might have to do a bris refrain from being Mekabel Shabbos early (according to the rishonim that asser by ishtapuch chamimei)? I'm arguing about this with a friend now, but probably yes, he should refrain from being mekabel Shabbos early.


UPDATE:
I've learned that answering this question involves a specific type of problem solving skill, which is not simply a matter of IQ power. Twice this Shabbos I saw gifted talmidei chachamim unable to figure it out, and the answer comes sailing in from a corner you did not expect to hear from.

UPDATE:
My son Harav Avrohom Shlomo, Shoel uMeishiv in Rav Jofen's Novarodok in Flatbush, said he has a problem with the Gemara in Pesachim 72a-b, by ta'ah bidvar mitzvah, where a Friday baby is called "לא ניתנה שבת לידחות אצלו" This is not shver at all. It means that come Saturday, the Friday baby is not in the parsha of dichui.

Achrei Mos. Mitzvos D'oraysa that are Harchakos

It is reasonable to assume that the issurim in the Torah are intrinsic issurim, and it is Chazal's job to make transgression less likely by expanding the issur to acts that might lead to those primary prohibitions. For example, the issur of the Torah is only meat cooked with milk, to the extent that many rishonim hold that broiling is not included in the issur, and midoraysa, cheeseburgers are kosher. But it was clear to Chazal that if one could eat meat and milk that are merely mixed together, people would inevitably forget the issur to cook them together. So they prohibited broiling them together, and even eating meat and milk together, and even chicken and milk together, and they even prohibited eating milk until the next meal after one has eaten meat or chicken. Chazal's tremendous expansion of the issur makes it clear that the issur of Basar b'chalav really needs harchakos and gedarim - but the Torah left that to the Chachmei Yisrael. It would appear that Siyag and Geder are the purview of Chazal.

This is not necessarily true. There are Torah prohibitions that can be understood as motivated by a need to prevent other things from happening. They are not inherently wrong, they are prohibited because of the need to prevent what they might lead to.

One might think that such prohibitions would be less strict, and might be more easily waived where some immediate need would be served, where some good might result, which would be prevented by enforcement of the prohibition. 

This is also not the case. The application and severity of these "Geder Issurim" or "Siyagim"  is indistinguishable from that of the primary issurim. Once the Torah assered, we do not have the right or ability to limit the application of the issur. Just because in our Torah it is given as a siyag does not mean that it does not have innumerable and unknowable rationales.  Additionally, we do find that secondary issurim can have a stringency similar to the primary, such as in the case of אביזרייהו of Arayos and Avoda Zara. (Famously, the Ramban, perhaps even to the extent of Harchakos Derabanan-  שלש עבירות הללו לא שנא בעבירה גופא ולא שנא באבקה של עבירה אין מתרפאין בהם כלל)

King of the examples is Rabbeinu Yonah in Shaarei Teshuva 3:80.

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו (ויקרא יח). כל קירוב בשר אסור כגון הנגיעה בידי אשת איש. ופירושו - לגלות ערוה. כי הקריבה מביאה לידי ערוה. וכי תאמר בלבבך איפה נמצא בכתוב כי גדרה התורה גדר כי תאמר אשר אסרה מגע יד ליד להיות גדר לעבירה. נשיבך דבר. הנה במצות הנזיר אשר עיקר נזירותו פן ישתה וישכח מחוקק או יתעהו רוח זנונים. אוסרתו התורה מכל אשר יעשה מגפן היין. וכל זה לגדר הרחקה ממשתה היין. 

I assume that Rabbeinu Yonah is only in concordance with the Rambam in Sefer HaMitzvos about negi'yah and yichud, and fundamentally contrary to the Ramban there.
Rambam Mitzvos LS 353

שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערוה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה

The Ramban holds that this is all miderabanan (which is what forced him to say that derabanans are yeihareig, because that is what he has to see in Sanhedrin 75a ימות ואל תעמוד לפניו ערומה.)

UPDATE:

From R Amiel Naiman on February 17 2023:

The Torah doesn’t say “Don’t lie”.    It says to “distance yourself from lying”.     מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק

Very similar to Rabbeinu Yona! Yasher koach.

Also, (R D Gary Schreiber's ha'ara) Shemos 19:12, the mitzva of Hagbala of Har Sinai, where Rashi says

והגבלת - קבע להם תחומין לסימן שלא יקרבו מן הגבול והלאה. לאמר - הגבול אומר להם השמרו מעלות מכאן ולהלאה, ואתה הזהירם על כך

Additionally, the Ohr Hachaim there says that the three day hagbala was in order for the Jews to get used to not pushing their way past the line, one of our incorrigible national traits, so that come Mattan Torah, they would be used to it.

והגבלת - נראה שאין מצות הגבלה זו אלא ליום ג', ואף על פי כן הקדימה מעתה, כדי שינהגו בו כבוד מעכשיו, גם ירגילו עצמם להתרחק ממנו בג' ימים, ורחוק שיתקדש ההר מיד ויתחייבו עליו קודם רדת שכינתו יתברך

See, too, the Chinuch in 416, who explains the issur of desiring another's personal property as a Siyag to prevent unlawful taking. The Chinuch attributes this to the Rambam as well.

שלא להתאוות ממון חברו - שנמנענו לקבע במחשבתנו להתאוות מה שביד אחד מאחינו בני ישראל, לפי שקביעות המחשבה בתאוה על אותו דבר יהיה סבה לעשות תחבולה לקחת אותו ממנו, ואף על פי שאין רצונו למכרו, או על ידי מקח או חליפין או בחזקה, אם לא נוכל בענין אחר. ועל זה נאמר (דברים ה יח) ולא תתאוה בית רעך וגו'. וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה (ספר המצוות ל''ת רסו) שאין שני הלאוין שהן לא תחמד שבסדר וישמע יתרו, ולא תתאוה שבסדר זה לאוין כפולין בענין אחד, אבל הם שני ענינים שלאו דלא תחמד ימנענו מלקחת בשום צד, בין בדמים בין שלא בדמים מה שקנו זולתנו אם איננו חפץ למכר אותו דבר, ולאו זה דלא תתאוה ימנענו אפילו התאוה בו בתוך לבנו, כי עם התאוה, יבוא להתחנן לו ולהכביד עליו למכרו או להחליפו לו בכלי אחר על כל פנים. ואף על פי שהאחד מאלו הלאוין מושך את חבירו שנים יחשבו מכל מקום, והרי אתה רואה החלוק שביניהם.

Then you have the explicit ones, such as (Devarim 17:17)  ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו.

Above, we offered the issur of meat and milk as the classical example of an issur that cries out for harchakos, but the Torah left those Harchakos to the discretion of Chazal. I believe that this halacha itself does includes a Harchaka decreed by the Torah. The Rambam (Mishnayos Krisus 3:4, the נקודה נפלאה,) says that the Torah made cooked meat and milk assur b'hana'ah only secondarily to the issur of eating it. If for any reason the issur of eating it is not invoked, even if only because a pre-existing issur interfered with the invocation of the new issur, no issur hana'ah can exist. To me, this implies that the issur hana'ah only exists as a siyag to prevent transgression of the issur achila.

ויש במה שנשאנו ונתננו עכשיו נקודה נפלאה אנו מייעדין עליה לפי שהיא מפתח לעניינים אחרים ומוסף על מה שיש בה מדקדוק העיון וזה שידוע הוא שבשר בחלב אסור בהנאה והחלב דרך (משל) [בישול] מותר בהנאה לכשיבושל החלב עם החלב למה אינו חל איסור בשר בחלב על איסור חלב והוא ההיקש בנבילה שהוא איסור מוסיף כמו שאמרנו כאן בחלב הקדשים ונתחייב על אכילתו מעילה לפי שניתוסף בו איסור הנאה?

והתשובה על זה שבשר בחלב נאסר בהנאה מפני שאסרו הכתוב לאכילה כמו שהקדמנו שכל איסור האכילה אסור בהנאה עד שיפרט לך הכתוב ואין שם כתוב שאוסר אכילתו וכתב איסור הנאתו רק שני העניינים יחד הם איסור בשר בחלב ולפיכך כשאנו אומרים אין איסור חל על איסור לא יחול איסור בשר בחלב על איסור נבילה ולא יהיה אסור בהנאה אבל הוא מותר בהנאה והאוכל ממנו לוקה משום נבילה ואין שם איסור בשר בחלב כל עיקר לפי שלא חל ולא תהיה הקושיא במקומה עומדת ויהיה כמו חלב קדשים בשוה אלא אם אמרנו עליו שהוא אסור בהנאה כמו שאנו אומרים בקדשים והאוכל ממנו אינו חייב משום בשר בחלב אז היה ראוי להקשות ואין הדבר כן אלא אנו אומרים שבשר זה בחלב לא נאסר בהנאה אלא תראה המשנה אמרה בפירוש שבשר בהמה טמאה מותר לבשל בחלב ומותר בהנאה וכבר נתבאר זה במקומו וזכור הענין מפני שהוא מטעה הכל ותקיש עליו בכל הדומה לו:

In a coincidence, the Likut Shallal Rav in the beginning of Achrei Mos brings something on this line from Reb Moshe Mordechai. Having read a good deal of Reb Moshe Mordechai's Torah, I venture to say that either this piece is badly written or it wasn't meant seriously, because something is not right. Still, it's on topic, and it's quoted from Reb Moshe Mordechai, who never said a krum thing in his life, so here it is. The idea is that the issur of ביאה ריקנית is a Harchakah to prevent bringing Eish Zarah.

תמה הגאון בעל ”לבוש מרדכי", מה מקום יש להזהיר את אהרן שלא יבא בכל עת אל הקודש, וימות כדרך שמתו בניך', הלא נדב ואביהו לא משום ביאתם אל הקודש נענשו ומתו, אלא משום שהקריבו אש זרה במזבח.

ברם, מצינו אצל נזיר שכל עיקר איסורו הוא בשתיית יין, ובאה התורה ועשתה גדר וסייג לאיסורו ואסרה עליו גם מחרצנים ועד זג. וכיון שכך נאסר הסייג ממש כעיקר האיסור, וחרצנים נאסרים ממש כשם שהיין עצמו אסור. 

כמו כן כאן, כיון שנדב ואביהו בבואם אל הקודש פנימה הגיעו לידי כך שהקריבו אש זרה, ממילא נתעורר שבעתיים הצורך לעשות סייג וגדר, על ידי איסור מוחלט של ביאה ריקנית אל הקודש. ואף שלא חטאו בדבר זה עצמו, שהרי טרם נאסר עליהם, אבל כיון שאם היו נשמרים ונזהרים ממנו לא היו באים לידי חחטא החמור, מחייב הדבר לאסרו. וכיון שכך הרי לענין האזהרה, נחשב הדבר כאילו משום איסור זה עצמו מתו. 

מפי רבי משה מרדכי אפשטיין

רשימות הרה״צ  שמואל זילברמן ז״ל

So we have these examples:
1. Harchaka by Arayos and Harchaka by Sheker
2. Grapes for a Nazir
3. Hagbala by Sinai
4. Lo Sachmod
5. Issur Hana'ah by Basar b'Chalav
6. Biah Reikanis



After writing this, we received a comment from Rabbi Reuven Chaim Klein, a scholarly and prolific author, who referred us to an article he wrote on this topic. It is far, far, better researched than this post, and includes almost everything we've brought down, with the exception of the din Hagbala by Sinai and the Rambam's Nekuda Nifla'ah, (the relevance of which we understand that reasonable people might contest,) and Lo Tis'aveh.  Reb Chaim's article can be found here, and his bio here. He mentions that Reb Yosef Engel wrote on this as well in his לקח טוב כלל ח׳.
What I found most interesting was the Mizrachi Reb Chaim brings - 

ומדסתם הרמב״ם את דבריו ולא הדגיש באיסור בניית אכסדראות של עץ במקדש שלוקין עליו דייק המגיד משנה (ע״ז פ״ו ה״ט-ה״י) דבאמת אין לוקין על לאו זה משום דמדרבנן הוא דמיתסר וקרא אסמכתא בעלמא היא. וכן דייק ר״א מזרחי(דברים טז:כא) מהא דכתב הרמב״ם שנאסר כל בנין של עץ אע״פ שאינו עץ נטוע מהרחקה יתירה שהוא איסור מדרבנן דאילו מדאורייתא לא מצינו שאסרה דבר משום הרחקה 

By the way, Reb Chaim brings from Reb Dovid Goldberg's peirush "Meshivas Nafesh" on the Shaarei Teshuva that now that the Torah assered, albeit as a siyag, it acquires self standing status, as I pointed out earlier in this post. Reb Chaim points out that the Tzitz Eliezer says the contrary. I just want to add that the Chinuch in 416 which I quoted above also points out that despite being a siyag, the issur becomes self-standing in application.  Here is what Reb Chaim says.

ג הרי דמסברא חיצונה לא הוי אמרינן שאסרה תורה דבר משום סיג' דדבר זה נמסר לרבנן כמש"נ עשו משמרת למשמרתי' ולזה טרח רבינו להביא ראיה שגם מדאורייתא לפעמים יש איסור שהוא רק משום סיג כענין יין בנזיר שמצד איסור יין לנזיר לא הוי אסרינן אכילת ענבים אבל התורה אסרה אכילת ענבים משום סיג שלא יבא לשתות יין אבל מ"מ צריך להוסיף דאף שכוונת התורה באיסור זה הוי משום סיג אבל עכשיו שנאסר הרי זה איסור בעצם ואפילו שחוף דאינו יכול לבעול למ"ד משמש מת בעריות פטור ג"כ אסור בלאו דלא תקרבו כמו לענין אכילת ענבים דפשוט הוא דעכשיו יש איסור בעצם בהם אפילו שלא בתורת סיג ודבר זה מפורש בדברי המסלת ישרים פרק י"א וז"ל ואם לחשך אדם לומר שמה שאמרו על נבול פה אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה ובמי שדמו רותח אמורים שמדי דברו בא לידי תאוה אבל במי שאמרו דרך שחוק בעלמא לאו מילתא היא ואין לחוש עליו וכו' אלא האמת הוא כדברי ח"ל שניבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות חוץ מגופו של מעשה שאע"פ שאין בהם כרת או מיתת ב"ד אסורים הם איסור עצמם מלבד היותם ג"כ גורמים ומביאים אל האיסור הראשון עצמו וכענין הנזיר וכו' עיי"ש 

Here's the Chinuch, again-ואף על פי שהאחד מאלו הלאוין מושך את חבירו שנים יחשבו מכל מקום.




Finally: 
Reb Yosef Engel, Lekach Tov, Klal Ches, and in the Hosafos there, found nineteen dinim in the Torah that are משום סייג.

Korban Pesach, Korban Todah, Matza and Chametz

The Rosh in Arvei Pesachim (30) says that the minhag in France and Germany was to use an Issaron measure for the three matzos we use at the seder.  This is because in commemorating the Exodus, we see ourselves as if we were released from prison, and one who is released from prison must bring a Korban Todah. The Korban Todah comprised forty loaves, thirty of which were ten each of three types of Matza and ten were Chametz. The Mishna in Menachos 77a says that the volume of flour for each of the Matza varieties was "three Issaron and a third." If the ten pieces made from that measure totaled three and one third Issaron, then each piece was .33, and three pieces totaled one Issaron.  Therefore, we are noheig that the three matzos at the seder total one Issaron, just like three pieces from the Korban Todah totaled one Issaron.

(An Issaron is one tenth of an Eiphah, and is therefore 7.2 Log. It is the same shiur as the mitzva of Hafrashas Challah, which we generally assume to be five pounds.  For the purpose of this post, assuming that a revi'is of a log is 3.3 oz, then an Issaron would be 95 ounces, or three quarts. That means that each Matza would be made of 32 ounces of flour, or four cups. If you go by our hanhaga by Hafrashas Challah, then you would have each matza weighing more than one and a half pounds.  Whether it's made with four cups of flour, or it weighs 1.5 pounds, that's an enormous matza. I think we can safely say that we don't follow this minhag any more.)

הלכך נהגו העם לעשות שלש מצות ונהגו באשכנז ובצרפת לעשות מעשרון אחד זכר ללחמי תודה שהיוצא מבית האסורין מביא לחמי תודה ולחמי תודה באין ג' מינין של מצה חלות רקיקין ורבוכה ושלש חלות עושין מעשרון אחד רכל מין ומין היו שלשה עשרונות ושליש עשרון ומכל מין היו עושין עשר חלות דהיינו שלש מן עשרון אחד ועושין להם סימן איזהו ראשונה ואיזה שניה 

The Tur, the Beis Yosef, and the Rama in 475 all bring this lehalacha. The Rama says

נהגו לעשות שלוש מצות של סדר מעשרון זכר ללחמי תודה

The Mordcheh in Arvei Pesachim also compares the seder to the Korban Todah, but he uses it differently. He says that although the three varieties of Matza that accompany the Todah should be made as ten pieces each, if necessary, they can be made into three pieces, one for each variety. Since the Todah needs an accompaniment of a minimum of three matzos, we reflect that by having three matzos at the Seder. This is also in the Shiltei Hagiborim in AP in the name of the Smag.

It comes out that the Rosh says we use three matzos because we need one broken one and two for Lechem Mishneh, but the Mordechai says that the idea of three matzos is to reflect the Korban Todah.  Both are saying that the Matzos need to express the idea of Lachmei Todah. The Rosh says that this is done by their total volume - making the three a volume of one Issaron, and the Mordechai says that this is done by their number - having three matzos at the seder.

One thing is clear. That the Matzos we have at the Seder should reflect the idea of the Korban Todah by some similarity to the Matzos that accompany the Korban Todah.

So if the Korban Todah is so prominent in our Zecher of Yetzias Mitzrayim, and after all, we did leave a prison, which always creates a chiyuv of Korban Todah, why not do it properly, including the Chametz?

This is how the Abarbanel interprets the question of the Mah Nishtaneh. Why do we eat only Matza, if the Korban Todah included both Chametz and Matzah. 

Additionally, the Seforno. 
The Seforno in Shemos 12:26-27 explains the question and answer of the son as follows. (In the Hagada, we attribute this particular question to the wicked son, but that's not what the Seforno is doing.)
1. the Korban should be on the Yomtov, not before it begins. 
2.  the Korban should be between the Temidim, not after the evening Tamid.
3.  only one Korban for Yomtov should be brought by the Tzibur, not everyone bringing his own. 
I've separated the three questions and three answers so that what he is doing is more clear.

מה העבודה הזאת לכם 

שאינה ביום מקרא קדש כשאר הקרבנות, 

ולא תוך זמן שאר הקרבנות שהוא מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים, 

ולמה לא יספיק קרבן אחד לכל ישראל כמו בשאר קרבנות צבור:

Answer, in the next passuk-

זבח פסח הוא 

זה הזבח נעשה בשביל הפסיחה שהיתה עתידה להעשות בחצי הלילה של אחריו, 

ומפני שאין זבח בלילה הוצרך לעשותו בזה הזמן הנמשך אחר הלילה של אחריו בענין הקרבנות. 

והוצרך כל אחד להקריב כי הנס נעשה לכל יחיד בפני עצמו ולא לציבור בכלל: 

I think his third answer, that it is brought by yechidim instead of the Tzibur, is reminiscent of the Abudraham that says that we don't rely on the Shaliach Tzibur to say Modim, because Modim, expressing appreciation, cannot be done through an agent. You have to do it yourself.

 ( וכשיגיע ש"ץ למודים וכורע כל העם שוחין ואומרין הודאה קטנה המתחלת כמו כן במודים שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה על ידי שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל על ידי שליח אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו. אבל בשאר התפלה שהיא בקשה יכול לתבוע צרכיו על ידי שליח שכל אדם חפץ בטובתו ולא יכחיש ויאמר לא שלחתיו, וזה שאמר דוד (ע' תה' קמ, ז) אמרתי לה' ה' אתה אני בעצמי אמרתי לו ולא על ידי שליח .)

So this Seforno also sees the Korban Pesach as a form of Korban Todah.

The Chasam Sofer in Toras Moshe Parshas Emor says that the Korban Pesach and the Shtei HaLechem of Shavuos are really two parts of the same korban, both, in sum, creating a Korban Todah, with the Matza on Pesach and the Chametz on Shavuos.

ביום הביכורים מקריבים שתי לחם חמץ נראה שהוא תשלומין לקרבן פסח שהוא קרבן תודה אך בלי חמץ ובקרבן תודה כתיב (לעיל ז י"ג) על חלות לחם חמץ ועל זה שואל הבן שבכל הלילות כשאנו מקריבין ואוכלים לחמי תודה אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה ומשלימין אותו בשבועות שהוא עצרת של פסח (רמב"ן להלן לו) ואין היכר ביחידים האוכלים לחם חמץ אלא במקדש יש היכר בהקריב לחם חמן ואינו קרב על המזבח רק נאכל לכהנים 

Why, then, this bifurcation? The Ramban says that Matzah alludes to Rachamim and Chametz to Din. Our redemption from Mitzrayim was a manifestation of Rachamim, while Shavuos involves Din, the strict obligations of the Torah.  I don't really understand that Ramban, but Reb Chaim B has a piece on this here, which was the catalyst for this post.

The Chasam Sofer also has two other answers, that Pesach is a celebration of the opportunities of the future, and that the shibud and geula were needed to cleanse us of the lichluch of being from Aramim, so it's more like the korban of Miluim, which was basically a Todah, in that it had all the types of Matza -  חלות ורקיקין ורבוכה - but did not have Chametz.

Forgive me, but I have a simple answer. Yes, the Pesach is like a Korban Todah, and so it should include Chametz. But it's Pesach. You can't have Chametz on Pesach.

Your reaction should be that this is circular reasoning and a foolish answer. But ask yourself, if we didn't have the question about the Todah aspect of Pesach, you would not ask "Why is Chametz assur on Pesach." We know innumerable answers to that question. Well, now that Pesach fodders that Chametz is assur, it doesn't matter that the korban should be like a Todah, it can't include Chametz. The din of Haggada, and lir'os atzmo, requires that we do it on that date mamesh, and so Chametz is out of the picture. Adderaba, it could be that this is why we separate it into Matza on Pesach and Chametz on Shavuos, as the Chasam Sofer / Ramban say. 

This connection between the Todah and the Pesach also explains another commonality, that the time they must be eaten is far shorter than most korbanos in their category.  The Abarbanel and the Seforno and the Netziv say that the reason the time for a Todah is shorter than that of a Shelamim, and there is so much bread to eat, is so that you will invite a large number of people and you will all eat together, so that the baal simcha will have a large and festive audience of friends to whom to tell his or her story of salvation - Pirsumei Nissa. This is exactly the case with the Pesach, whose time restriction is even greater - from Tzeis to midnight. 

The idea that the Torah wants Pirsumei Nissa in the Korban Pesach is mentioned in the Yotzer for Shabbos Hagadol, thank you to Rav Avrohom Wagner and Baruch Hashem there are still people who not only say the Yotzros but who also care what they mean -

תְּרָפִים כְדֵי לְמֵעֵט. מְנוּיֵי מְתֵי מְעַט  תֹּקֶף הַדְרַת מָלָך מִלְהִמָעֵט הוּרְשָם לְהִמָנוֹת בִּוְאִם יִמְעַט.

In a new peirush on the Yotzros called Higayon Yitzchak (any he'aros on this peirush should be directed to the authors, Kolel Demasak Eliazar (sic), 712 Wythe Street in Brooklyn, 718-422-7566.) we find

תרפים כדי למעט - וצוה להם ליקח השה לפסח כדי למעט ולבער אח העבודה זרה של המצריים מן העולם.מנויי מתי מעט - על ידי המנויים [שימנו עצמם לקרבן פסח] של ישראל שהם מתי מעט בין העמים. תוקף הדרת מלך מלהמעט - ולעומת זה כדי שלא יתמעט ח"ו חוקף הדרתו של הקב"ה מלכו של עולם, לכן הורשם - נרשם ונצטוו על זה בתורה, להמנות בואם ימעט - להמנות יחד איש ושכינו הקרוב אליו אם ימעט הבית מהיות משה כי זה כבודו של המלך שאוכלין הפסח בקול שאון והמון רב ומקלסים יחד בהלל  

and in his notes he says two pshatim from a talmid of Rashi in a ksav yad

מנויי מתי מעט פירשנו מתי מעט קאי על ישראל שנאמר עליהם כי אתם המעט מכל העמים אולם י"מ מתי מעט' קאי על הצאן ור"ל שצוה הקב"ה למעט בצאן ולהרבות במינויים רבים על כבש אחד כדי שיתמעט העבודה זרה של המצריים ויתבערו מן הארץ ויתרבה כבודו של הקב"ה מלכו של עולם על ידי רוב עם הדדת מלך וז"ש אח"כ הדדת מלך מלהמעט  

so the Yotzer clearly is saying that there's an idea of Rov Om in the din Tachosu of the Korban Pesach. 

Again from Rav Avrohom Wagner - the Targum Yonasan in Shemos 12:4 says

 ואין זעירין אינשי ביתא מענין עשרה כמיסת למיכול אימרא 

which might mean that you don't shecht the Pesach if you have fewer than ten menuyim - but he might also mean that since you have to be wary of leaving over the meat, you'd better have at least ten people so nothing's left over, unless you invited יוחנן בן נדבאי, or my brother.  That explains why he says כמיסת למיכול אימרא.  Reb Chaim Kanievsky says that it is reminiscent of Pesachim 64b and might mean the same thing, that this is a matter of practicality that arises from the time constraint, not a halachic numerical requirement.

ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם 

If that's what the Targum Yonasan means, it's very much like the Sifri (Devarim 132) brought in Pesachim 91a that says

לא תוכל לזבח את הפסח, ר' יהודה אומר מנין (לשוחט את הפסח על החמץ בארבעה עשר שעובר בלא תעשה), שאין שוחטין את הפסח על היחיד, תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך. ר' יוסי אומר פעמים שהוא אחד ושוחטין אותו עליו, ופעמים שהם עשרה ואין יכולים לאכלו אין שוחטים אותו עליהם שלא יביאו את הפסח לידי פסול

meaning that Reb Yehuda holds that it is assur to shecht for one person, but two would be muttar (as is clear in Pesachim 98-99, where it says א"ר יוחנן אפילו תימא רבי יהודה כיון דאמר רבי יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד מעיקרא לאמנויי אחרינא בהדיה קאי, "achrina" meaning one other person,) while Reb Yossi holds that all that matters is ensuring that nothing is left over, and if one person can manage, kol hakavod. 
While the TYBU is in any case a daas yachid mamash, the possible connection is interesting.

This desire to have a large crowd is reflected in the opening words of the Seder, when we make it clear that guests, who are always welcome on Yomtov, are especially valued on Pesach.

חג כשר ושמח לכם ולכל משפחותיכם ויהי רצון שנזכה לקבל פני משיח צדקנו כולנו יחד במהרה בימינו

The Korban Oleh V'yoreid - Mnemonics

This was originally posted ten years ago on another website that had a different style of writing, but I I think some people might find it useful. So I'm re-posting with minor changes. It's kind of timely, too, because several of the simanim are Pesachdik, like דצ"כ עד"ש באח"ב, and יקנה"ז, and יד שחט דם.


There is an unusual type of korban called Oleh Veyoreid, a Variable Korban.
The Torah describes the korban a Metzora must bring to complete his process of purification. The same type of korban appears in Parshas Vayikra, immediately following the Korban Chatas. This type of korban offers a range of options according one's ability to pay. This class of Korbanos is called "Oleh Ve'Yoreid," "rising and falling," and they are found in only five situations. These disparate underlying obligations, and the particular korbanos brought in each case, vary widely; sometimes there are three levels, sometimes two. And don't be misled by the name "Oleh." The name has nothing to do with Korban Olah-- they involve Chatas and Minchah at least as much as Olah.


How can a person remember when you bring an Oleh Veyoreid? With a Mnemonic, or, an Abbreviation.
When I was learning Maseches Shavu'os, I found it helpful to develop an acronym as a mnemonic to help me remember the cases where a Korban Oleh Ve'yoreid is brought.

Mnemonics we know and love.
Many of us remember the acronym we used to memorize the names of the Great Lakes from west to east- HOMES; Huron, Ontario, Michigan, Erie, and Superior, or Sohcahtoa for algebra. Students of anatomy remember the three layers of the krum shel mo'ach with DAP-- Dura, Arachnoid, and Pia Maters. The US military famously abbreviates everything, and the Gemara is full of acronyms: The word 'Shas' is itself an acronym. In the Seder on Pesach, every child remembers the order of the Makkos because of the Siman. The Tosfos Yomtov in Mishnayos loves to do this as well, and calendar calculation handbooks are infested with them. I thought it would be interesting to list the ones I am aware of and have found useful.
Please don't ask me to post things like Chabad, or Yaavetz, or Rambam or Rashba. The words I have serve to remind of of the things they abbreviate, whereas nobody cares how the Rashba was called up for an aliyah-- his name, for us, is the Rashba. And I know about Moshe Ve'Kalev, which defines when the Elokim or the Shem Adnus has a vowel under the first Aleph (Mei'Elokim, but Veilokim). I just find that kind of stuff stultifying.
anguage searchers, yaknehaz, yad shachat dam, askelav gudu. Seven Mitvos bnei Noach
Test yourself!
The first line of each Siman has the Siman and what it refers to. The next lines explain what the Siman means.
Here's a suggestion: print this out, read the Siman but cover the explanation, and see if you can remember, or figure out, what the letters of the siman mean. Some are childishly simple. Some are decidedly not. Some are new and were invented by this writer.

If the Tosfos in Eiruvin I quote below applies to you, as it does to me, you might find the simanim very helpful.

עירובין נד: אר"ח אין התורה נקנית אלא בסימנים

. וכתב התוס שם ד"ה כי וז"ל כשאנו מסיימים המסכתא ומתחילין האחרת מיד שוכחין הראשונה

א) תנ"ך, ש"ס

/

ב) דצ"ך עד"ש באח"ב

/

ג) יד שחט דם – משקים המכשירין אוכלים לקבל טומאה-או"ח קנ"ח ד

יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים

The reason it's in Orach Chaim is that these liquids, if on a fruit or vegetable you are eating, will obligate you to wash your hands. This is why we do Urchatz at the Seder.

/

ד) יעל קגם – המקומות שההלכה כאביי כנגד רבא – ב"מ כ"ד

יאוש, עד זומם, לחי, קידושין, גילוי דעת, מומר

/

ה) שבטים – קרבן עולה ויורד

שמיעת קול, בטוי, טומאת מקדש, יולדת, מצורע

/

ו) נפשע – קרבנות על מעשה מזיד

נזיר, פקדון, שפחה חרופה, עדות

/

ז) מפק"מ – חיובי בעל ואשתו

מ"מ – מזונות תחת מעשה ידים

פ"פ - פדיונה תחת פירות

ק"ק – קבורתה תחת כתובתה

מ"מ – מעה כסף תחת מותר מעשה ידיה

/

ח) ותמנ"ע – חטאות המתות - רע"ב ריש פ"ד דתמורה

ולד, תמורה, מתו בעליה, נתכפרו בעליה, עברה שנתה

/

ט) דן חנק נפש – יו"ד כ"ט – דיני טריפות

דרוסה, נקובה, חסרה, נטולה, קרועה, נפולה, פסוקה, שבורה

/

י) רח"ש or שח"ר– קרבנות בעלייה לרגל

ראייה, שמחה, חגיגה

/

יא) שמ"ט – יש שליח לדבר עבירה

שליחות יד, מעילה, טבח ומכר

/

יב) שמ"ע – שבועות דאו' בבית דין

שומרים, מודה במקצת, עדות

/

יג) פזר קשב – שמיני עצרת הוי רגל לפני עצמו

פייס, זמן, רגל, קרבן, שיר, ברכה

/

יד) אסקלב גודו – שיעורים

איפה = ג' סאה

סאה = ו' קב

קב = ד' לוג

לוג = ו' ביצה

/

כל אסקלב בה גודו

כור = ב' לתך

לתך = ה' איפה

/

טו) חמשה – דיני כוס של ברכה -טור או"ח קפ"ז

חי, מלא, שטיפה, הדחה

/

טז) שצ"ם חנכ"ל—סדר כוכבי לכת בבריאת העולם בנוגע לתקופת החמה -ראש השנה י"א

שבתאי; צדק; מאדים; חמה;נוגה; כוכב; לבנה

/

יז) יקנה"ז: סדר קידוש והבדלה ביום טוב מוצאי שבת

יין קידוש נר הבדלה זמן

The reason for the fjirst pictures is because the Hagada illustrators, late 1400s and early 1500s, intended the picture of the Rabbit Hunt as a visual pun: in German, hunting a rabbit is jag den Haz, or Yagen Haz, or Yaknehaz. Why the second guy, mid-14th Century Catalonia, put it by Dayeinu I have no idea. He probably saw it in an earlier Hagada and didn't get the joke, and thought that 'rabbit hunts' had some deep connection to the Seder as an allegory for the history of the Jews.

/

יח) אבגד+3: שבע מצוות בני נח

אבר, ברכת השם, גזל, דינים, + עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכת דמים

/

 יט) חיים: ברכת הגומל וקרבן תודה - אורח חיים רי'ט

חבוש, יסורים, ים, מדבר

/

כ) יבנה: סדר הבדלה - אורח חיים רצ'ו

יין, בשמים, נר, הבדלה

/

כא) שעטנז גץ

אותיות שיש בהן תג בכתב אשורית

בד"ק חי"ה

אותיות שצריכות תג אחד או שניים

מלאכת סופר

אותיות שאין בהן תגים כלל

/

כב) קרובץ

הפזמונים שמוסיפים בתוך התפילה בימים טובים ומועדים

קול רנה וישועה באהלי צדיקם (בית יוסף, או,ח ס'ח)
רמ'א או'ח קי'ב - פירוש קרובות ליוצר ויש אומרים שהוא ראשי תיבות קול רנה וישועה באהלי צדיקים

and since it's always interesting bring things from R Elya Bachur, this is what he says in Hatishbi

קרבץ האשכנזים קורין לפיוטים שאומרים בשבתות וימים טובים קרובץ ולא מצאו לזה טעם רק שאומרים שהוא ראשי תיבות קול רנה וישועה באהלי צדיקים תהלים קיא סו ולזה הטעם אין טעם ולא אוכל להאריך והנני נותן לך טעם איך נפל בינינו זה השבוש הנה ידוע כי אנחנו האשכנזים באנו מגזע הצרפתים כי כאשר גורשנו מצרפת בשנת כל"ה גרש יגרש שמות יא א נתפשטנו בארץ אשכנז ונשארו בפינו הרבה מלות מלשונם ורבים ממנו סבורים שהם מלשון הקודש כמו שכתכתי במלת סרגנס והנה הפיוטים נקראו קרובות בתי"ו לפי שמקרבין אותן אל התפלה  וכן קוראים אותן כל שאר היהודים וכן זכרם הרד"ק בשרש עתר עיין שם ולפי שהצרפתים אינם מבדילין במבטא בין הצד"י ובין התי"ו הרפויה וכאשר שמענו שאמרו קרבות חשבנו שאומרין קרבוץ וקדמוננו לא מצאו טעם למה נקרא כן אלא שהוא ראשי תיבות כדלעיל ואחר כך מצאתי בספר האשירי בפרק אין עומדין ברכות פ"ה סימן כא וזה לשונו ורבי אליעזר הקלירי שעשה קרבוץ וכולי ואני אומר אולי לפי שגם הוא היה אשכנזי היה רגיל לקראם קרבוץ ועוד הרי הוא קרא אותם קרבוץ ולא קרובץ ובזה בטלין דברי הראשי תיבות דלעיל ועוד אפילו הוי"ו הראשונה לא תתכן במלה בהיות הבי"ת דגושה ודוק 

Thank you to R Avrohom Wagner for the he'ara.

/

כג) פרדס

פשט, רמז, דרוש, סוד

(והעיר אחי הגדול שליט'א ש'ספרד' הוא אותו דבר, רק שהספרדים מקדימים ה'סוד' לה'פשט.')

/

כד) בי"ה שמ"ו  שש העמודות בספר התורה הפותחות באותיות מיוחדות

בראשית, יהודה בפרשת ויחי, הבאים בראש שירת הים, שמור לך בפרשת כי תשא, מה טובו בפרשת בלק, ואעידה בראש שירת

האזינו

ערוך השולחן סימן רעג סעיף כג

וכתב רבינו הרמ"א

יש סופרים מדקדקים לכתוב אותיות בי"ה שמ"ו בראש העמודים. וכן קצת המדקדקים לכתוב בראש כל עמוד וי"ו, וקורין אותו "ווי העמודים". ואין לדקדק בכל זה. ואפילו המדקדק יזהר שלא ימעט או ירחיב הכתב לפעמים משום זה, כי כל דברים אלו אין להם שורש על מה שיסמוכו. עד כאן לשונו.

אבל כמה גדולים כתבו שיש ליזהר באלו הששה שיהיו בראש הדף. ויש רוצים לפסול גם בדיעבד (ש"ך סעיף קטן ו בשם הגמ"ר). ובוודאי לפסול בדיעבד אין סברא, כיון שלא נזכר בגמרא. אך לכתחילה וודאי שיש ליזהר.

וסימן: לרוכב בערבות בי"ה שמ"ו (רבינו בחיי.

והבי"ת הוא "בראשית".

והיו"ד הוא "יהודה אתה יודוך אחיך", וכן נהגו הסופרים. ואף שיש אומרים ד"יודוך" הוא בראש הדף. אך כיון ש"יהודה" הוה פרשה, ואם "יודוך" יהיה בראש הדף וב"יהודה אתה" ליכא רק שמונה אותיות והיא פתוחה, ולפי זה לדעת הרמב"ם לא יהיה בשיטה רק שמונה אותיות, שהרי "יהודה" צריך לכתוב בראש השיטה ויהיה בשיטה זו שמונה אותיות, ואיך אפשר להיות כן (הגהות מיימוניות)? וגם הבעל הטורים ורבינו בחיי כתבו דהיו"ד הוא "יהודה".

והה"י הוא "הבאים אחריהם" ב"בשלח".

והשי"ן הוא "שמר לך" ב"כי תשא". ויש מי שאומר "שמור ושמעת" ד"ראה". ויש מי שאומר "שפטים ושטרים". ויש מי שאומר "שני השעירים" ד"אחרי מות". והעיקר כדעה ראשונה, וכן המנהג.

והמ"ם הוא "מה טובו" דבלעם. ויש אומרים "מוצא שפתיך תשמור".

והוי"ו הוא "ואעידה בך" ד"וילך".

(עיין ש"ך סעיף קטן ה שכתב שיש עוד וי"ו לבד "ואעידה", ומביא ראיה מהמרדכי עיין שם. וכבר כתב הנודע ביהודה סימן ע"ז וכן הגרז"מ דאינו כן, וכוונת המרדכי על "ואעידה", עיין שם

/

כה) מפת אאל  מצות הבן על האב

מילה, פדיון, תורה, אומנות, אשה, לשוט

/

כו) ישעה   איסורי הנאה שתופסיו את דמיהן
 From the Tiferes Yisrael in Kiddushin Perek 2

יין נסך, שביעית, עבודה זרה, הקדש. לשיטת הרמב'ם, גם פטר חמור

/

27) FLOPS

What the Chasan's side pays for at a Chareidi wedding

Flowers, Liquor, Orchestra, Photographer, and Sheitel.

/

28)FLOP

What the Chasan's side pays for at a Modern Orthodox wedding

Flowers, Liquor, Orchestra, and Photographer

/

29)

אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ

The Chasam Sofer in Yisro says that the last seven letters of the Aseres Hadibros, Asher Le'rei'echa, are an abbreviation for the seven mitzvos Derabanan.

They are: Aveilus, Simchas Chassan ve'kallah for seven days, Rechitza of Netilas Yadayim, Lechem of Pas and Bishul Akum, Reshuyos of Eiruvin, Amalek of the Takanas Yomtov of Purim, and Kohanim of the Takanas Yomtov to remember the Chashmona'im.

30)

מגע אש

סדר אכילה (כמובן יש לפני זה  המוציא, ואז) מזונות גפן עץ אדמה שהכל

The order of Brachos one should make: Mezonos, Gefen, Eitz, Adamah, and then She'hakol.

31.)

(from lesser unknown in a comment)

1) sifrei EMES (aleph, mem, saf) for the 3 seforim of tanach (Iyov, Mishlei, and Tehillim) that have their own set of trup

2) If i remember correctly, the beginning of each sefer of chumash has an acronym for a mitzvah. for example, breishis stands for bechor rechem emo shloshim yom tifdeh. and shemos stands for shnayim mikreh v'echad targum. I dont know what the other 3 stand for...

4) if we are making up our own, (i don't think i heard these, just threw them together now) yesh shem for the niviyim rishonim, kra aish, for the 5 megillos

32)  :עלץ שלם Brachos that require that you stand.

: עומר, לבנה בחידושה , ציצית , שופר, לולב,  מילה
From the Abarbanel is in his Hilchos Tzitzis D'H כשמתעטף.

33.)  משיח  The four names of Mashiach:

מנחם בן חזקיהו, שילה, ינון, וחנינה


34.)   יארצייט
יום אסיפת רגלי צדיקים (sic יביט) יבית טות
יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב 

Another thanks to R Avrohom Wagner for letting us know about this interesting interpretation.

This is from a sefer called Levush Yosef.

יום זה אחינו האשכנזים קוראים אותו בשם יארצייט יש אומרים שהוא ראשי תיבות יום אסיפת רגלי צדיקים יביט טות מלשון ילין בתענית כמובא בדניאל ר י"ט ובת טות שהחיים מתענים לזכותו של המנוח ולהרבות על החיים מידת הרחמים 

ויש אומרים שיארצייט ראשי תיבות יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב אוצר הידיעות חלק ג' עמוד שנ"ב 

אומנם רבינו יוסף חיים מבבל הבן איש חי פרשת ויחי שנה ראשונה סעיף י"ד כתב כי משמעות יארצייט הוא יום הפטירה בלשון אשכנז וגם הספרדים הורגלו לקרוא אותו בשם זה בספריהם והוסיף הרב ז"ל שאין בזה ראשי תיבות או רמז אחר כמו שחושבין העולם 

35)  אב שר שמח  דינים שבתי דין בזמן הזה יכולים לדון
תפארת ישראל פרק החובל משנה א
בזה"ז שאין לנו ב"ד סמוכין, אין דנין רק נזקי אש, בור, שן, רגל, שכיח, ממון, חסרון כיס [..... וסי' א'ב' ש'ר' ש'מ'ח'],

Also shown to me by Rav Avrohom Wagner. Thank you!

If you don't like that particular acronym, you can use  בשר אשמח for people who like barbecues, or, switching the ח from  חסרון כיס for a כ, is שם אב כשר, which means that if someone knows his father's name, at least he's not a shetuki. The benefit of the first two is that it puts the avos together - אש, בור, שן, רגל in אב שר שמח and בור, שן, רגל, אש in בשר אשמח . 

36.) מנצפ״ך

From the Gaon. Even though the Gemara (Shabbos 104a) is just talking about the change that seems to have been introduced by the Neviim, it also stands for the five things Moshe Rabbeinu had to ask the Ribono shel Olam.

מקושש

נוקב שם השם

צלפחד

פסח שני

כזבי בת צור

37. )  חשמ"ל

From the Gaon in his peirush (דרך רמז) on Megillas Esther 1:1

 כשבת המלך.

כי ד' רגלי כסא מרכבת הטומאה הוא ד' כתות שאינם מקבלים פני שכינה [והוא חשמ"ל (חנפים שקרים מספרי לשון הרע ליצנים ) דטומאה כידוע]  והכסא עצמו הוא הגאוה, ויצה"ר יושב עליו הוא התאוה כידוע .  ועל זה אמר בשבת המלך על כסא מלכותו שהביא בקרב האדם כל מידות הנ"ל ואז עושה נס לישראל....