Is It Good To Be Nolad Mahul?

UPDATED NOVEMBER 21 2020

UPDATED JUNE 22 2022

Final synopsis:

It is implicit in ma'amarei Chazal that being a  נולד מהול is a sign of great kedusha.

I thought that even though it is a sign of great kedusha, the person missed a מעשה מצוה and could not be said to embody any קיום מצוה at all, even according to the Or Zarua and the Mishkenos Yaakov and Reb Chaim (למ"ד a nolad mahul needs no hatafas dam.) Obviously he's not an ערל, but he can not be said to be a חפצא של מצוה, because THERE WAS NO מעשה מצוה.  

I was wrong. There are two inescapable proofs that even a נולד מהול embodies an אות ברית קודש and he is a חפצא של מצוה. 

I don't like this at all at all, but it looks like I am going to have to readjust my thinking. 

UPDATE 622/22

I just found that this is a machlokes Tanaim brought by Reb Meir Simcha in Parshas Shlach:

וזהו שאמר ר' עקיבא במדרש (תמורה) תנחומא (תזריע ה) על מצות מילה, מעשי הקב"ה נאים או מעשי בו"ד, והשיב מעשי בו"ד, כמו גלוסקה יפה יותר או חיטים, ולכן גם מצות מילה רצה הקב"ה להניח לאדם שיהיה לו במה להתגדר גם בגופו, ולכן ברא מותרות בבריאה, והאדם יבוא וימול בשר ערלתו, ובזה יחתום להיות עבד לה'. ולכן מצאנו בירושלמית ובמד"ר (בר"ר מז ט) על הא דדריש ר' לוי "מל אברהם" אין כתיב כאן, אלא נימול אברהם (בראשית יז כו) בדק את עצמו ומצא עצמו נימול שצעק עליו ככרוכיא ר' זעירא כזבנא שקרנא, מפני כי כל ענין מצות מילה הוא מה שכוון הבורא יתברך שהניח מותרות בבריאה, כדי לזכות האדם שיזדכך נפשו בקיום מצותה, ויהא מקיים בזה חפץ ורצון הבורא יתברך, א"כ מה אתה אומר שגם זה עשה ע"י פעולת הקב"ה, א"כ שוב בטלה הכוונה האמיתית בברוא הבורא יתברך דבר טפל ומותר בבריאה, לכן צעק עליו כזבנא שקרנא .שזהו שקר נראה, ומאמר שסותרו מעצמו  

*****************************************

I would have thought that being nolad mahul is a missed opportunity. A person has a mitzva to make a milah, to remove the orlah. If one has no orla, then he can not do the mitzva. Additionally, the bris, the covenant with the RBSO, is the act of doing the milah, besides being a mahul. If you're born mahul, you didn't have the opportunity to re-enact the making of that covenant with the RBSO. 

On the other hand, it could be that the Bris is, as the Kli Yakar in his עוללות אפרים emphasizes, is a form of a korban, and it seems that this is the kind of Korban you bring when you have to rectify a problem. Not having the problem is not a chisaron, just like the sifrei haneviim are only there to give us mussar - to remove our Orlas HaLeiv- because we were sinful and needed mussar. If not for that, we would have been perfectly happy without all the sifrei nevi'im, and nobody is sorry they couldn't bring korbanos because they didn't do aveiros.  Nobody is sorry they missed the mitzvos of Nig'ei Battim.  

BUT- even in Korbanos we find that there were those that dearly desired the opportunity to bring every kind of korban possible, even when they had no aveiros. We see this in the Mishna in Krisos (25a), in the shitah of בבא בן בוטא.

  ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת שירצה הוא היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום כיפורים יום אחד אמר המעון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא אלא אומרים לי המתין עד שתכנס [לבית] הספק וחכ"א אין מביא אשם תלוי אלא על שזדונו כרת ושגגתו חטאת 

Something to think about:

מנחות מ"ג:

ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר (תהלים יב, א) למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני 

Below we bring from the Shocher Tov that Dovid was nolad mahul. If that is the case, it's hard to know what mitzva he was happy about. True, he had no orlah, but he never had a mitzva of milah.  He was happy with nahama d'kisufa? He was happy that he resisted the desire to be mosheich orlaso?  I was confident that the Gemara and the Shocher Tov are not in agreement.

Speculation aside, you have to admit that Chazal associate being nolad mahul with tremendous kedusha, with one notable ringer.

שוחר טוב   13	אבות דרבי נתן  12	תנחומא  7
אדם	אדם	אדם
שת	שת	שת
חנוך	X	X
נח	נח	נח
שם	שם	X
תרח	X	X
יעקב	יעקב	יעקב
יוסף	יוסף	יוסף
משה	משה	משה
X	איוב	איוב
שמואל	שמואל	X
דוד	X	X
X	כלאב	X
ישעיה	X	X
ירמיה	ירמיה	X
X	זרובבל	X

 

 Tanchuma Noach 5:3 lists seven.

 תמים זה אחד משבעה מהולים שנולדו בעולם 

אדה"ר נברא מהול 

ושת בנו נולד מהול דכתיב (שם ה) ויולד בדמותו כצלמו, 

נח נולד מהול דכתיב תמים היה בדורותיו, 

יעקב נולד מהול דכתיב (שם כה) ויעקב איש תם, 

ויוסף נולד מהול דכתיב (שם לז) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו, 

משה נולד מהול שנאמר (שמות ב) ותרא אותו כי טוב הוא, 

ואיוב נולד מהול דכתיב (איוב א) איש תם וישר.

Sheis is mentioned in Rashi in Breishis 5:32-

את שם את חם ואת יפת. וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכו' בבראשית רבה:

Avos D'Rabbi Nassan Hosafos 2 lists twelve. It drops Noach and Iyov, and adds Sheim, Kil'av, Yirmiah, and Zerubavel.

אבות דרבי נתן הוספות פרק ב:

אלא מלמד כשיצא איוב ממעי אמו יצא מהול. 

ולא איוב בלבד יצא מהול אלא אף 

אדה"ר נברא מהול שנ' ויברא אלהים את האדם בצלמו. אף 

שת נולד מהול שנ' ויולד בדמותו כצלמו. ואף 

נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים. ואף 

שם יצא מהול שנ' ומלכי צדק מלך שלם. ואף 

יעקב יצא מהול שנ' ויעקב איש תם. ואף 

יוסף יצא מהול שנ' ואלה תולדות יעקב יוסף והלא אינו ראוי לומר אלא תולדות יעקב ראובן. אלא שכשם שיעקב יצא מהול כך יוסף יצא מהול. אף 

משה יצא מהול שנ' ותרא אותו כי טוב הוא. אלא מה ראת אמו של משה שהוא נאה ומשובח מכל בני אדם אלא מלמד שראת אמו יצא כשהוא מהול. אף בלעם יצא מהול שנ' נאם שומע אמרי אל. אף 

שמואל יצא מהול שנ' והנער שמואל הולך וגדול. אף דוד יצא מהול שנ' מכתם לדוד. אף 

כלאב בן דוד יצא מהול שנ' חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. אף 

ירמיה יצא מהול שנ' בטרם אצרך וגו'. אף 

זרובבל יצא מהול שנ' ביום ההוא נאם יוי צבאות אקחך זרובבל וגו' כל המהולים ט"ו.

Medrash Shocher Tov/Tehillim 9:8 lists thirteen - as I said above, the inclusion of Dovid HaMelech seems to be inconsistent with the Gemara in Menachos, and hello Terach.

Kil'av, Yeshaya, and Zerubavel are dropped, Noach is put back in, and the newcomers are Chanoch, Terach, Dovid, and Yeshaya.

ממעיך יפרדו. מכאן אנו לומדים שנולד יעקב מהול חד גזור וחד לא גזור. זה אחד מי"ג שנולדו מהולים. 

אדם הראשון. 

שת. 

חנוך. 

נח. 

שם. 

תרח. 

יעקב. 

יוסף. 

משה. 

שמואל. 

דוד. 

ישעיה. 

ירמיה. 

אדם תחלת בריאתו של הקב"ה. שת שנאמר (שם ה ג) ויולד בדמותו כצלמו. חנוך שנאמר (שם ה כב) ויתהלך חנוך. ונאמר (שם ו ט) התהלך נח לגזירה שוה. נח שנאמר (שם) צדיק תמים. שם שנאמר (שם יא יא) אלה תולדות שם. שכל מי שנכפל שמו נולד מהול. שם שם נח נח תרח תרח. יעקב שנאמר (שם כה כז) ויעקב איש תם. ואומר (שם מו ב) יעקב יעקב. יוסף שנאמר (שם לז ב) אלה תולדות יעקב יוסף. מלמד שנולד מהול כמוהו. משה שנאמר (שמות ג ד) משה משה. ונאמר (שם ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא. שנולד מהול. (שמואל-א ג י). (צ"ל שמואל דכתיב) שמואל שמואל. ישעיה שנאמר (ישעיה מט א) ה' מבטן קראני. ירמיה שנאמר (ירמיה א ה) בטרם אצרך בבטן. דוד שנאמר (תהלים טז א) מכתם לדוד מך תם. ורב יעבוד צעיר. אמר רב הונא אם זכה יעבד ואם לאו יעבוד. וכיון שראה דוד היאך עשו משעבד לישראל אמר לפני הקב"ה גערת גוים אבדת רשע:

Terach?? 

Perhaps it was so that Avraham Avinu could be born from a non-oreil, just as Yitzchak was only conceived after Avraham Avinu's milah.  This was suggested by the Munkatcher in his sefer Chaim v'Shalom at the end of Noach.

 אבל תרח מה בעי הכא ולמה זכה לזה. 

וי"ל על פי המבואר במדרש הראשונים ז"ל (עיין קדושת לוי פרשת וירא ד"ה ויעש אברהם) כי לכך לא נתעברה שרה מקודם עם יצחק עד שנצטוה אברהם על המילה ומל את עצמו (כאשר היה זמנו נגזר מהיודע תעלומות יתברך שמו) כדי שיולד יצחק מאבר הנמול. וז"ש בפיוט קודם קדושת שחרית ליום ב' דראש השנה ששאל אברהם אבינו להקב"ה לאיזה בן (יעשה העקידה), לבן הערלה (ישמעאל שנולד מאבר בהיות עליה ערלה), או לבן המילה היינו יצחק כנודע. על כן חשב יתברך שמו שאברהם יולד מתרח מאבר הנמול, ובהיות תרח לא זכה לכך על כן נולד מהול, ואתי שפיר. 

Shelah, that it allows you perfection without any physical diminishment:

של"ה עשרת הדברות, מסכת שבועות, תורה אור ד׳ כ"א

אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול, דהיא שלימות כח הגוף בלי התבטל כוחתיו ויחלשו. וכן מצינו דוגמא לזה באברהם, קודם שנימול כתיב ויפול אברהם על פניו, אבל אחר שנימול לא. ומשה רבינו עליו השלום שנולד מהול, לא נתבטל לגמרי ממנו שום כח והרגש:

I saw the following on the Otzar Hachochma forum, which often has great Talmidei Chachamim participating, but I can't vouch for the story, especially since all the great mohalim say that they have never seen a nolad mahul except for hypospadias, which, they say, is not really nolad mahul.

מעשה שבא לשאול את מרן הקה"י איך לנהוג בקשר לתינוק שנולד מהול, ואחרי שלמד את ההלכה עם אבי הבן יחד בשו"ע ונו"כ יצא מגדרו וביקש להיות סנדק כי יש בו בתינוק קדושה מיוחדת או סגולה מיוחדת אינני יודע הביטוי שהשתמש בו, רק שלמעשה היה הקה"י הסנדק מטעם זה.

מסתמא אותו תינוק [כיום אברך אב למשפחה ברוכה כ"י] לא יודע מהענין...

Apparently, although you lose out on the mitzvah, the inability to do a physical act that echoes the unique relationship between the RBSO and Klal Yisrael, that loss is balanced by the inherent kedusha. It's like being born a Kohen, as opposed to being born a regular Yisrael.

After the Tzivui to make a bris, then the Orlah is a gnai, like the Brisker Rov says on Breishis 17:2-3, on 

ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד   ויפל אברם על־פניו

If so, not having an orlah in the first place might be a maalah, at least after the tzivui.  You were born with no gnai.

On the other hand, if the din hatafa is really required because there is definitely an ערלה כבושה, then it's not a maaleh or a chisaron. If Hatafa is just because of a chashash OK, then maybe it's a maaleh. 

שבת קלה.

ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת, שבש"א צריך להטיף ממנו דם ברית ובה"א א"צ. אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו ד"ב מפני שערלה כבושה היא על מה נחלקו על גר שנתגייר כשהוא מהול שבש"א צריך להטיף ממנו ד"ב ובה"א א"צ להטיף ממנו ד"ב וכו'. איתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כרשב"א וכו'. רבה אמר חיישינן שמא ערלה כבושה היא רב יוסף אמר ודאי ערלה כבושה היא. אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא ר"א הקפר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו ד"ב על מה נחלקו לחלל עליו את השבת בש"א מחללין עליו את השבת ובה"א אין מחללין עליו את השבת, 

One has to assume that while this may be true for a modern nolad mahul, the people listed in the maamarei Chazal as being nolad mahul definitely did not have an ערלה כבושה, even according to Rav Yosef.

It is important to address the opinion that being a mahul is a constant state of Kiyum Mitzvah. Reb Chaim says in the Rambam that if a nolad mahul needs hatafas dam bris even without an ערלה כבושה, he gets the maalah of milah even though he definitely does not have an orlah.

הגר"ח (סי' פז-פח) והמשכנ"י (יו"ד סי' סג) כתבו דלהרמב"ם הטפת דם ברית אינה משום ערלה כבושה אלא מצוה בפני עצמה השייכת בכל מילה בעלמא

וכתב המשכנ"י דצ"ל לפ"ז דהסוגי' בשבת דנתנה הטעם דערלה כבושה רק אתיא כדעה המחלקת בין נולד מהול לבין גר שנתגייר כשהוא נמול, אבל להלכה דקיי"ל דבעינן הטפת דם ברית בשניהם אין הטפת דם ברית משום ערלה כבושה, דאין ערלה כבושה בגר שנתגייר

Brought here.

Reb Chaim is in the stencil pg 50.

And Chazon Yechezkel 16:7 in the name of Reb Chaim,

 בכל מילה יש ב'  דינים - להסיר ערלתו, מימול בשר ערלתו, והטפת דם ברית, מואתה את בריתי תשמור.

Which is somewhat reminiscent of the Beis HaLevi in the beginning of Lech Lecha, that there are two dinim in Milah, one to remove pegam, and one to create kedusha.

HOWEVER: 

I'm sure there are achronim that say not like this, but I am was certain that Reb Chaim, and the Mishkenos Yaakov, and the Or Zarua, none of them would say that a real nolad mahul has any "kiyum hamitzva" in that he has no orla. Bishlema it there was a maaseh milah, a maaseh mitzva, bishlema if hatafas dam bris is required even without arla kevusha, then yes, his state of being a mahul is an kiyum hamitzva, ongoing according to the Rogotchover or "in a state of" according to the O'Z and R'Ch. But who in his right mind would say that according to those that hold that by a nolad mahul no hatafa is required, but that he is being mekayeim,or is in a state of kiyum of, any mitzva? What mitzva? Not to be mosheich es ho'orla? Please. (In retrospect, maybe I should have been less sure of myself...)

בשלמא to say that they have a special דרגא of kedusha, fine. Just like Kohanim and maybe Levi'im have an innate, inherent, higher level of kedusha, maybe a nolad mahul does, too. But that's in his מהות as a whole. If Avraham Avinu were nolad mahul, which he wasn't, Eliezer would have had to take a sefer Torah.

Reb Chaim Brown showed me that the Ramban says this idea, too, that milah is a mitzva that lasts forever.  (The Ramban and the Or Zarua were contemporaries, but I don't think they knew of each other.)  The Ramban is in his האמונה והבטחון chapter 21.

לאיסור ענין אחר מילה דותה את השבת מפני שהיא קבועה בגופו של אדם ואין הפסק לקיומה והשבת יש לה הפסק במוצאי שבת והשבת דותה את התפילין שכבר 

UPDATE:

I forgot a passuk in Vayechi. In Breishis 47:29 it says that when Yaakov was mashbia Yosef, he said, just like Avraham Avinu, שים נא ידך תחת ירכי, and the Mizrachi says

שים נא ידך והשבע לי. לא ששימת היד היא שבועה, שהרי באליעזר הוא אומ' שים נא ידך ואשביעך, אלמא שימ' היד לאו שבועה היא. אלא כדרך כל הנשבעים שנשבעין וחפץ בידם. ואע"פ שהטעם של המילה היתה חביבה לו אינה אלא לאברהם לבדו מפני שהיתה המצוה הראשונה שנצטוה עליה, ובאה לו ע"י צער, אבל לא ליעקב, מ"מ כבר נמשך המנהג גם לבניו אחריו:

Rav Chaim Kanievsky in Taama d'Kra reads the רא"ם as a kashe, not just a he'ara, on Rashi, and he says a different answer on that kashe.

שים נא ידך תחת ירכי, הק׳ רא״ם דהא  רש׳׳י פי׳ גבי אברהם משום שזה מצוה ראשונה שלו ובעי לאנקוטי חפצא דמצוה בידו א״כ יעק״א שנולד מהול כדאי׳ באדר״נ פ״ב ולמ״ד א״צ הטפת דם ברית שאין כאן ערלה כבושה למה נתן ידו תחת ירכו, וי״ל דגם נולד מהול נקרא שמל, שהקב״ה הסיר ממנו את הערלה, והוי כמהול.

I have to say that I was thinking about this, that being a nolad mahul is like the RBSO made the bris, and I put it out of my mind. Too far out.  But there you have it from Reb Chaim Kanievsky. So: what do you see from RCh? You see, as I said, that if there is no maaseh milah, it's not a cheftza shel mitzva. But if you accept his mehalach that there was a maaseh milah by a nolad mahul, it changes everything, and it answers the kashe from Dovid HaMelech as well.

One thing is clear.

You can't argue with the raya. Even though Yaakov was nolad mahul according to every one of the maamarei Chazal, it was called a cheftza shel mitzva.  

It's hard to understand why this is true. It reminds us of the question of whether שמן של נס is called shemen zayis kassis lamaor. Reb Chaim HaLevi says that שמן נס  is not called שמן זית and is passul for the menora, and the neis of Chanuka was in איכות, not in כמות. Wouldn't Reb Chaim HaLevi say that the non-growth of an orla is not the same as a maaseh milah? 

Maybe you can't compare shemen shel neis to milah shel neis. It's possible that the neis by the RBSO that prevented the growth of the orla is not less of a covenant between the RBSO and the child than the act of mila by a mohel. The purpose is to show the relationship, the אות ביני ובין בני ישראל. You achieve that by having a person do it, and you certainly achieve it no less when the RBSO arranges the os bris, and it doesn't matter if it's be removal or by preventing growth.

AND in the end of Reb Chaim's Taama deKra, he has a section called "הערות מנכדי" where on page 406 he brings that one of his grandchildren brought a solid gold raya to his idea that a nolad mahul is called a mahul. Everyone agrees that Yaakov was a nolad mahul, and Tosfos in Shabbos and in Menachos says it's at least called "חתם באות ברית קודש".  

 ויחי ד"ה שים נא ידך   וי״ל דגם נולד מהול כו' ולכ' כ"מ מתו' שבת קל"ז ב' ד"ה ידיד דמה שאומרים וצאצאיו חתם באות ברית קודש קאי איעקב, חזי' דחשיב כנימול.

So I don't see any escape. From the passuk by Yaakov and from Tosfos you see that a nolad mahul is called a nimol to the extent that it is called nekitas cheifetz.  If so, Dovid haMelech certainly could say that he was carrying an Os Bris, a metziyus of a mitzva.

Rav Avraham Bukspan showed me the Medrash in 47:9 that has Rav Abba bar Kahana reviling Levi for saying that Avraham Avinu's bris was done miraculously and painlessly. No! says Rav Abba, that's absurd. Avraham made his own bris, and it hurt, and he was rewarded for unquestioningly causing himself such pain to fulfill the mitzva.  I don't know what Rav Abba would say about this discussion.

נמול אברהם, 

אמר רבי אבא בר כהנא הרגיש ונצטער כדי שיכפל לו הקדוש ברוך הוא שכרו.

אמר רבי לוי מל אברהם אין כתיב כאן אלא נמול, בדק את עצמו ומצא עצמו מהול. 

אמר רבי ברכיה בההיא עתא אקיל רבי אבא בר כהנא לרבי לוי, אמר ליה שקרנא כזבנא את, אלא הרגיש ונצטער כדי שיכפל הקדוש ברוך הוא שכרו.

UPDATE 11/21/20

I was reading the אמרי ישראל from the writings of Reb Yisrael Meir Karno, a great talmid chacham and very close friend of my family. On page 147 he brings a Baal Ha'ittur I was not aware of. The Tur YD 268 brings the Baal HaIttur  that says that says that a gentile that had been a nolad mahul can be megayer with tevilla alone, but one that had a bris done on him as a gentile needs hatafas dam.  Rabbi Karno learns that if he was nolad mahul, he never ad a chalos din "areil" on himself, so he is no different than a woman giyores. But if he was an areil and had removed the arla, he had a chalos din areil and so he needs some kind of real bris, namely, hatafas dam.

With Reb Chaim's mehalach, we can say a tremendous pshat - that a nolad mahul is viewed as if the Ribono shel Olam already made a bris. True, it wasn't l'sheim geirus, but it could be that it satisfies the milah requirement of geirus. I don't know if it a comparison, but I wonder what the Baal HaIttur would say about a gentile that had a bris done by a Jewish mohel when he was a baby, long before any kavana of geirus. Acnotcording to Rabbi Karno, of course he would need hatafa. If you use Reb Chaim's approach, and say that a milah by the Ribono shel Olam counts towards milas geirus, maybe a milah by a Jew is the same.

Greeting people after Mincha on Shabbos

Some people avoid greeting people with "Gut Shabbes" after Mincha, relating to the death at that time of Yosef Hatzadik, Moshe Rabbeinu (according to Rabbeinu Tam, and many Rishonim, such as the Rosh in Kol Kisvei and in Arvei Psachim, argue with him,) and Dovid HaMelech. I'm less interested in the reasons for the minhag than the fact. Is it a thing? It is not brought in the Shulchan Aruch Harav, or the Chayei Adam, or the Aruch HaShulchan, or the Mishna Berura.  The majority of contemporary gedolim of the Litvishe world do not follow this minhag.

The earliest mention of the minhag is in Rav Yair Bachrach's Mekor Chaim. He mentions the minhag in passing, but he says that he thinks it was just one of those minhagim that developed from an irrelevant circumstance and really has no rational basis. In Siman 270 he says 

The רמ"א in רצ"א that he mentions just talks about drinking water and so forth, the point being that this would explain why they went straight from Mincha to Maariv - 

הגה י"א דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת דאז חוזרים הנשמות לגיהנם וע"כ אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב אלא יאכל אותה קודם מנחה (תוס' והרא"ש ומרדכי פ' ע"פ) וי"א דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה (רמב"ם וטור והגהות מרדכי והגהות מיי' פ"ל ואגור) וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו מ"מ אין לשתות מים מן הנהרות אבל בבית שרי וכ"ש שאר משקין דשרי (הגהות מיי' פ"ל) וי"א דאין אסור אלא תוך י"ב חודש של אביו ואמו (אגודה ומרדכי פ' ע"פ) וי"א דאיסור זה של שתיית מים אינו רק בע"ש (תוס' והרא"ש ומרדכי בשם רבי משולם והגהות מיי'):

In Siman 282, where a mention of such a minhag would belong because it talks about Tzidkascha, he does not mention the minhag at all. We do not have what he wrote in the main Mekor Chaim, but in the Kitzur Halachos all he says is this:

Here is the Rosh arguing with Rabbeinu Tam in Psochim 10:13.

 וגם רבינו תם כעס על רבינו משה שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב בשבת משום דאמרינן במדרש השותה מים בשבת בין השמשות גוזל את המתים וכתב שפעם אחת אירע בלותיר ובא לידי סכנה. וגם רב שלום ממתא מחסיא כתב שתקנו לומר צידוק הדין על שמת משה רבינו באותה שעה. וגם נהגו שלא לקבוע מדרש בין שתי תפלות משום דחכם שמת בתי מדרשות בטלים ומנהג אבותינו תורה היא והא דמשמע בשמעתין שהיו אוכלין סמוך לחשיכה מיירי שהתחילו מבעוד יום והשיב לו שמצא במדרש השותה מים בע"ש בין השמשות וגם מה שכתב שמת משה רבינו ע"ה בשבת ליתא דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ודרשו רבותינו ר"ה דף יא. היום מלאו ימי ושנותי ואמרינן במדרש רבה פ' וילך בו ביום כתב י"ג ספרי תורה ובשבת היאך היה כותב ועוד מוכח בסדר עולם פי"א דבערב שבת נפטר דקתני אחר הפסח בכ"ב בניסן סבבו את העיר ונאמר ויהי ביום השביעי ותפול החומה רבי יוסי אומר שבת היה וכ"ח בניסן היה נמצא ר"ח באחד בשבת ור"ח אדר בשבת וא"כ בשבעה באדר שמת בו משה רבינו היה בערב שבת ומה שאומרים צדקתך על המתים שיחזרו לדינם.

So: 

Is this a thing? Is it a minhag that one should adopt?

Rav Vosner in Shevet HaLevi 10 OC 26 says the following:

שאלה

 אם  יש  מקור למנהג העולם שאין אומרים בשבת אחה״צ  "אגוט שבת"  ואין נראה שיהיה יטעם עפ"י המבואר במדרש שבשבת בעת מנחה מתו משה יוסף ודוד.

תשובה

אין זה מנהג מקובל

On the other hand, Rav Chaim Kanievsky Shlitah, asked if there is a problem to learn after Mincha on Shabbos, answered that you're welcome to learn, but there's a minhag not to say "gut Shabbes." I also heard that he said his father followed this minhag.

Whether it's a minhag or not depends on the community. As I said, the majority of Litvishe gedolim did not follow this minhag. I asked my shiur, and one or two out of twelve were aware of it. If your family/community has the minhag, you might as well do as they do. If they do not, then please don't take it on. The world can use more civility.

But the reality is that some people do have the minhag, others see what they do and think it must be a holy minhag and they imitate them and so it becomes a thing, like Gresham's Law applied to minhagim.

So if you bump into a yeshivishe person after Mincha, and you don't know whether he's a "don't greet" or "do greet" person and simply unfriendly, what do you do?  There's a chashash that for them, it's like Tisha Ba'av, and it would offend them if you greeted them, and at best they would respond quietly with a glum face? 

It's uncomfortable for me, because I am often on the way home from my baalebatische shul that davens at forty two while the more Yeshivish are on their way to Maariv in the Kollel at sixty. So, what do I say? Gut Voch? For them it's still Shabbos. Gut Shabbos? But if it's Shabbos, they are not greeting people because of the aveilus for Yosef, Moshe, and Dovid. Someone on the Otzar forum suggested that since the sefarim refer to not saying "Gut Shabbos," maybe you could say Shabbat Shalom, but that would be doubly offensive.  A member of my shiur said that his rebbi in grade school in Toledo told him to say "ah gitten." I myself have begun saying "ברוכים תהיו", like a Rebbe, or the Pope, or "גם אתם." The Gam Attem, offered in response to silence, sometimes elicits the rare smile and moment of awareness.

אכין ורקין מיעוטין- רק עם חכם ונבון

 Measles

https://www.theatlantic.com/politics/archive/2019/05/orthodox-jews-face-anti-semitism-after-measles-outbreak/590311/

and 

https://khn.org/news/why-measles-hits-so-hard-within-n-y-orthodox-jewish-community/

Yes, I know that all vaccines have a risk of serious side effects. This has been recognized by every immunologist and court in the world. That risk is smaller than that of getting food poisoning from gefilte fish and anisakis from sushi - and the greatest risk of salmonella, bean sprouts and fresh greens, according to Consumer Reports. I don't recall any anti-vaxxers putting out kol koreis about gefilte fish or sushi or lettuce.

(This just in from Indonesia, the Archipelago of The Backward:

Controversy over whether vaccines adhere to Islamic principles has stymied public health responses before in Indonesia, including in 2018, when the Indonesian Ulema Council issued a fatwa declaring a measles vaccine was haram, or forbidden under Islam.)

Smoking

My nine year old grandson wanted to go a local yeshiva for night hakafos. He came back confused and somewhat upset. He said that all the bachurim there, (not an exxageration- he said that only three didn't, so he was paying attention,) were smoking heavily and drinking.  This is what is considered a normal yeshiva. 

We all know that smoking persisted in the right wing yeshiva world long after it became an embarrassment among educated people. I think that now it is finally getting rare, but evidently, there are holdouts.

Why? Why did the yeshiva world keep smoking when it was mostly just them and socially and economically disadvantaged communities such as blacks and rednecks? Were they suicidal? Were they less able to control childish impulses? Was it because they couldn't pursue other vices, as do normal teenagers, so all that was left was tobacco? Was it because we live with so many food and behavior restrictions that we refuse to accept additional ones that are not religious mandates?

The Environment

I suspect that the per capita use of disposable tableware is far higher amidst the Yeshivisheh community than in other ethnic groups. I think that in general, the concept of environmental responsibility is not high on the agenda in our circles. That despite the rising alarm that plastic is befouling the environment and should only be used when there is no good alternative. 

Covid

By now, only ostriches and moles remain convinced that Covid has not struck the Yeshiva community harder and faster than other communities.  This cohort has been joined by the conspiracy group. 

https://vimeo.com/463986151/751bbcec72

Measles. Smoking. The environment. Covid. What is the common denominator? Why? What happened to the עם חכם ונבון?  Why do the yeshivishe communities and the Chassidishe communities openly, even militantly, disdain prudent, protective behavior.

A friend said that it is because we are told that our kedusha and diet and our way of life results in our being physically different from those that do not follow our ways. We are so different, that evidence from autopsies from others and statistical population studies done on others simply do not pertain to us. 

Someone else suggested that, as I mentioned above, we live with so many food and behavior restrictions that we refuse to accept additional ones that are not religious mandates. No treifus, no running after women, no cellphones on Shabbos and Yomtov, and now you say we can't smoke or eat kishke and deli by three kiddushes every Shabbos either??

I say the pshat is that bishlema elevators and airplanes, you see that they work. But scientific theories that are based on statistics and analysis, and lacking tactile proof evident to the layman, those have no ne'emonus. Why? Because if we trusted them, then we would have a contradiction to our belief in the mabul and the presence of camels in the time of the Avos used by caravans of Arabs and the age of the universe and evolution from non-living matter (which we do not believe) and spontaneous generation (which Chazal assume to be true) and the centrality of the earth in the universe. 

Our faith leads us to believe that scientists misinterpret evidence because they are kofrim and/or idiots. Because it is a matter of faith that scientists are kofrim and idiots, we can not, we must not, believe in the lies propounded by those same scientists, we can not believe their ideas when it comes to health matters. 

Denying scientific analysis and theories is, therefore, an ikkar of faith. More than that. It is foundational, it is a yesod of emunah. It is more basic than the yud gimmel ikrim. 

So smoking is ok, vaccines are dangerous, and Covid is a hoax.

And what is the consequence? As Shlomo Rechnitz said, 

I was originally hesitant to write this letter however I decided that I can’t watch what’s currently taking place in religious neighborhoods and remain silent. If for no other reason at all, I’ll be able to say ”Yadai loi shufach es hadam hazeh”.

The Coronavirus is child’s play when compared to the potential devastation that is silently growing and metastasizing by the day. This new catastrophe cannot be cured by Remdesivir or any other legend drug. Furthermore the antidote would not be social distancing as from what I understand from 70+ years ago, there was no social distancing or masks in the gas chambers! It is irrelevant that President Trump moved the American embassy to Jerusalem and helped Jews in other ways, we Yidden are putting ourselves in a bigger Makom Sakana every day. I doubt that there is even one Goy who saw or read about our current vile behavior and did not instantly forge an innate hatred for the Jews. They’re not evil, it’s called natural. Just remind yourself about some of your inner thoughts while watching the fatalities during the BLM “peaceful protests”. The Goyim don’t necessarily have to care how many Jewish mortalities there will be in a specific shul, they are rightfully viewing this as a case where the Jews are being selfish, uncaring and above the law, which is causing an uptick in cases which will ultimately reach their own neighborhoods. “The Jews simply don’t care that we’re being killed”.

This is and will remain direct causation of unadulterated anti-Semitism. To stir up anti-Semitism takes a lot less than this. We’re breaking records now. This behavior has never occurred by Jews in America. We always knew our place. Pre World War 2, a lot of people could have escaped but never imagined in their wildest dreams what awaited them. Today, due to numerous reasons the world is on edge. People lost their jobs, people can’t pay for rent or food, people got or are scared of getting the coronavirus or perhaps they lost a loved one. People are extremely upset about inequalities across the spectrum. More people are taking phsychotropic drugs today than ever before. The world situation is fluid from day to day and one little spark can C’V cause the unimaginable. It also doesnt help that the Democratic Party as we knew it, no longer exists, as it’s been taken over by politicians who are trying to outdo each other in how “progressive” they can be. The root cause of our problem, the reason we feel so infallible is undoubtedly that we forgot WE ARE IN GOLUS!  This is not our Country. We are merely guests in America, where after more than a thousand years, we finally have the zechus to live in a Country without tight Jewish ghettos.

Unfortunately, Ltza’arenu harav, we have living amongst us a Behaima she’anenu tehora who is creating anarchy and chaos, which is being streamlined by the national media outlets. It shows indisputable proof that this self appointed, power hungry, inciter and demagogue Heshy Tischler who falsely claims that he represents us, is organizing demonstrations where we are to scream personal obscenities at the governmental authorities. “Dirty animals, Nazi’s, and Kapo’s” are just a few examples of this clowns overall limited vernacular. If this seems like I’m taking this personally, it’s because I am. He’s putting my family and your families at risk, and he knows it. But that’s not reason enough for him to surrender his candidacy in a race where his support won’t even hit double digits. What changed our mindset so suddenly? How did we collectively all forget that we’re being closely watched? Who is prepared to give a Din V’cheshbon on this colossal CHILLUL HASHEM? Did we learn this new behavior from the BLM movement? Is that who guides us today? Who are we, to decide which form of congregating is safe and which is not. The Medrash says: If you’re told that there’s Torah by the goyim, don’t believe it. But if you’re told there is wisdom by the Goyim, you can believe it.  We are in the midst of a never before seen coronavirus and naturally everyone is going to look to point fingers and place blame at the people who caused this. Half the Country thought it was President Trump. The other half believed it was the fault of China. This was finally the first calamity in history where the Jews were not being blamed. But not to worry. Some of our own people fixed that real quick. I am not an alarmist, but dare I say the immediate and long term consequences that are floating in my mind.

But technically this is all somewhat irrelevant. Because if with some magical wand we could theoretically prove to ourselves that our children and communities would be safe in schools, then the reality differs from the perception, and the latter rules.

Even if we are 100% right and are acting with logical reasoning, or we believe we can manage to not be seen without a mask, or we are convinced we’re being persecuted and singled out, or we realize that our children are not getting the best chinuch possible, unfortunately right and wrong are not at play here. We still cannot make up our own laws, and we are obligated per all the Rabbonim that I’ve heard opine to date, to follow the guidance of the health specialists. I have great faith in our Rabbonim that they will figure out an eitzah regarding the chinuch issues, and we’ll know it’s being done with Daas Torah. We must never forget that we are a nation of D’racheha darkei noam.

Yes, we live in a Democracy. And yes, we have a right to free speech, but Tischler’s hateful rants are not considered “speech”. We can always agree to disagree and there are judicial and political mediums that we can exhaust. We all have an obligation to be mishtatef in finding a resolution, but calling the Mayors wife a despicable name is dead wrong, defamatory and probably dangerous. This is not who we are. This is the antithesis of who we are! “A shining light (and sirens) unto the nations”. I personally watched  a video of Dr. Mitchell Katz (whom I’ve personally met several times) attempting to speak and help our communities in a much needed way only to be met with overdramatized false personal attacks on his charachter, to the point that he had to cancel the press briefing for fear of his physical safety. Forget the fact that he is revered and pursued throughout the Country and has established a reputation as being an apolitical figure who only takes into consideration what is best for the population’s health and well being, reasoning which should be beyond sufficient, but how are we so oblivious to the fact that these are the same people who make the regulations regarding Metzitzah, Shechita, foreign esrogim, the definition of death and when can they pull the plug, school curriculum, school funding, vaccinations and the list goes on and on?

But let me be clear. Heshy Tischler is not just a Zealot. HE IS A RODEF, yet it is us who will suffer the collateral damage! There is no Mesirah on a Rodef.

There is the view among many leaders that we should not bring up Heshy Tischler’s name because it will just give him the fame and publicity he seeks. This thought process is completely skewed. It would be useful in a scenario where someone is slowly building a following for the wrong reasons. You don’t give him the time of day, but here we are dealing with a completely different situation. Tischler is not under the radar. He and his vicious acts are known, recorded and in their face.

WHAT WE NEED TO DO NOW:

In my humble opinion,

Our representative organizations need to immediately relay to the City and State Government that we are completely unaffiliated with him. He in no way represents us. To the contrary, we make a point of not accepting him into our circles.

The only thing we have in common with him is that he wears a Yarmulke. Wearing a Yarmulke makes you religious just as standing in a garage makes you a car.

Every organization needs to put out a letter strongly recommending that they don’t vote for him in any election, seeking any position.

Representatives need to get interviewed by all mediums of media and be very clear that this prior felon is an impostor and may just have minimal support from other people who don’t have day jobs.

As most of his “followers” are children, we need to speak to their parents or Grand Rabbis to prohibit them from getting near him, or any of his events.

We need to announce and make clear that anyone who supports him is considered a co-conspirator (Co-Rodef) and will be shunned by all of our communities. Note: if you’re bored and want to check out his event, I recommend watching 20 minutes of a Holocaust documentary and then decide.

He should not be touched, hurt or threatened. He should just be ignored.

People make mistakes. All these restrictions can be lifted if he commits to put an end to any and all events, meetings, conversations, correspondences, that are in any way related to the coronavirus or any anti-government actions AND he sends a personal apology to any victims of his misplaced wrath.

While there might be a little extra work initially, in a relatively short period, we won’t have to act, react or defend ourselves to other people. They will then just view him as a very vocal vagrant with a few other friends who are just looking for attention.

Chasin kadosh b’rov tuv’cha nahel adasecha.

Shlomo Yehuda

Prayer for the Foolhardy

For example, if someone capriciously ignores the warnings and advice given by the preponderance of medical professionals and contracts an illness. 

Should one pray for them? Would prayer do any good? 

זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה

This might apply to someone that takes up smoking, or who does not have any psychological or physical problem but becomes morbidly obese simply because he enjoys eating. Or as one acquaintance of mine, now a shochein afar who dug his grave with his fork, said to my father when asked why does he eat whole fat sour cream instead of low fat, "Because it tastes so much better!" If you took the risk to earn a living, or for any other important reason, of course that is defensible, and part of the reality of being human. Similarly, even though all vaccinations involve some risk, the risk is not greater than that of food poisoning when eating chopped liver or anisakis from shushi, and we do that anyway. But what if you did it for no good reason, for the thrill, or just out of contrariness. You engage in the sport of Free Diving, or you climb Everest. 

Or you don't wear a mask and don't avoid close proximity with others during a pandemic. 

Rav Asher Weiss addressed the question already, so I am putting his words here for you below. Of course, he did a better job than I ever could, and he says "Absolutely yes, you have to daven for him!  What kind of question is that?" But I don't know if I agree with his conclusion. 

It goes without saying that my friends in my shiur, all fine and good people, strongly disagreed with me. 

Reb Chaim Brown also indicates that one ought to pray that they realize their error. 

After all, we are given the gift of teshuva.

In any case, I think that this may not be a sin, but if you tempt fate, and you lose the draw, I don't see what whining is going to accomplish.  I say this because of the Hagahos Yaavetz in Eiruvin 29b, the Kometz HaMincha, and the Baal Haturim.

Harav Weiss brings the Hagahos Yaavetz and disagrees with him.  

The Baal HaTurim in Chayei Sarah, speaks about eulogizing someone who died because of his own negligence. Remember, Sarah didn't "kill herself." She just complained to the RBSO about Avraham Avinu. But under middas hadin, that counts as "causing your own death."

 ולבכתה. כ''ף קטנה שלא בכה אלא מעט לפי שזקנה היתה א''נ שהיתה כמו גורמת מיתתה שמסרה דין ועל כן נענשה היא תחלה והמאבד עצמו לדעת אין מספידין אותו

As I discuss elsewhere, we probably don't pasken like this Baal HaTurim as far as being maspid, and we're melamed zechus to the nth degree. But when it comes to davening for the person's recovery, I think we might.  Perhaps if a man squanders God's gifts of health and wealth and talent out of laziness or negligence, if he or she chooses to risk his life because of willful stupidity, he has earned his punishment, and it's not fair to take away what a man earned fair and square. He chose his path, respect his autonomy and let him walk. 

Along the same lines we find the (famous) Kometz Hamincha that states that there is no mitzva to save (or at least no issur to ignore) someone that is, in sound mind, trying to harm himself.  Number 237.

קומץ המנחה  (לבעל המנחת חינוך) מצוה רל"ז

נראה לכאורה דאם אחד מאבד עצמו לדעת, ויכול אחד להצילו, אפשר דאינו מוזהר על הלאו דלא תעמוד על דם רעך. לא מיבעיא דעל העשה והשבותו לרבות אבידת גופו ודאי דאינו מצווה, כי העשה דהשבת אבידה אינה נוהגת בממון באבידה מדעת וכו', אלא אף על הלאו אינו מוזהר. וראי' מהא דמקשה הש"ס בסוגיין למה לי הלאו על טובע בנהר, הא מוהשבותו לו נפקא ליה לרבות אבידת גופו, הא יכול לומר דנפ"מ במאבד עצמו לדעת, דאינו מצווה על אבידת גופו כמו דאינו מצווה על אבידת ממונו מדעת, א"כ על כן כתבה התורה הלאו הזה. אלא ע"כ דגם בלאו זה אינו מוזהר ומצווה. כן נראה לי ברור.

Almost everyone argues with him, if only because of לאפרושי מאיסורא. Even secular society recognizes that allowing a suicide to proceed harms society as a whole. But some agree, like R Reuven Margolios in Margolios Hayam in San 43a.  Also, I just saw that Rav Zilberstein seems to agree with the Kometz Hamincha and the Hagahos Yaavetz, although he holds that there is so much confusion regarding Covid-19 that a person could reasonably plead that he was misled and it was an innocent error.

If the definition of morality is 'what the Torah commands," then when there's no mitzvah, and certainly where there ought to be a mitzva and the Torah excludes this case, it is not commendable to do it. That is, as we've discussed elsewhere, the opinion of our many baalei machshava.

I do realize that I am conflating eulogy/hagomeil and prayer, but I think they ought to have the same rules.

 Here is Rav Weiss's Teshuva, followed by an article that quotes R' Zilberstein's answer. I can't vouch for the article. 

במה ששאל לדעתי במי שנהג ברשלנות גמורה ובבואו בין אנשים לא שמר מרחק, ולא לבש מסכה ונדבק בקורונה ומצבו חמור, אם ראוי להתפלל לרפואתו.

ומעלת כבודו ביסס שאלה זו על דברי הגמ' בעירובין: "תנו רבנן לא יאכל אדם בצל מפני נחש שבו. ומעשה ברבי חנינא שאכל חצי בצל וחצי נחש שבו, וחלה ונטה למות, ובקשו חביריו רחמים עליו וחיה, מפני שהשעה צריכה לו".
ולכאורה יש לתמוה במה שאמרו שחבריו בקשו עליו רחמים מפני שהשעה צריכה לו, דמשמע הא לאו הכי לא היו מבקשים עליו רחמים. ומצינו בזה שני ביאורים שיש ביניהם נפ"מ להלכה: 

א. כתב הריטב"א "ואף על פי שכדאי היה לחוב בעצמו שעבר על דברי חכמים".

ב. בהגהות היעב"ץ כתב שאילולי שהשעה צריכה לו לא היו מתפללין עליו "מפני שגרם רעה לעצמו והכניס עצמו בסכנה, נתחייב בנפשו".
הרי שלדברי שניהם, אכן אילולי שהשעה צריכה לו, לא היו מתפללין לרפואתו, אלא שנחלקו בטעם הדברים, לדברי הריטב"א משום שעבר על דברי חכמים, ולדעת היעב"ץ משום שהכניס עצמו לסכנה.
ונפקא מינה לגבי נידון דידן,
דלפי דברי הריטב"א בנידון דידן, לא עבר על דברי חכמים. שהרי לא מדובר על תקנת חז"ל כמו איסור גילוי, אך לפי היעב"ץ גם בנידון דידן הכניס עצמו לסכנה ואין ראוי להתפלל בשבילו.
ושאל מעלת כבודו אם צריך לחשוש לדברי היעב"ץ ולהמנע מלהתפלל לרפואתו.
וטרם אבאר דעתי, תמה אני על ניסוח השאלה, דמשמע מיניה דבמקום ספק יש לחשוש לחומרא לדברי היעב"ץ ולא להתפלל,
הלא פשוט דאם יש ספק בדבר ודאי יש להחמיר ולהתפלל לרפואת החולה, דמה עבירה יש להתפלל על החולה, אף אם פשע במחלתו. ומאידך אמרו "כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא", וכבר הארכתי במצוה זו לבקש רחמים על החולה במנחת אשר במדבר, עי"ש.
ב. הלא שערי תירוצים לא ננעלו, והלא שאלה זו לא נשאלה ע"י רש"י ותוס' וכל שאר רבותינו הראשונים, ולא מצינו התייחסות לשאלה זו אלא בדברי הריטב"א בלבד. ונראה שלא ראו בזה כל קושיא, וכשאין קושיא לא צריך לתרץ.

וע"כ נראה שכל שאר הראשונים פירשו כמ"ש בקרן אורה שם שכונת חז"ל שתפילת חבריו נתקבלה ור"ח זכה לרפואה וחיים מפני שהשעה צריכה לו.
וכך משמע מפשטות לשון הגמ' שלא אמרו "ובקשו עליו חבריו מפני שהשעה צריכה לו", אלא אמרו "ובקשו חביריו רחמים עליו וחיה, מפני שהשעה צריכה לו". והרבותא דאעפ"י שנגזרה הגזירה וכבר נטה למות, מ"מ נתקבלה תפלתם משום שהשעה צריכה לו.
ג. הלא שאלה זו שאל גם רבינו המהרש"א שם, וכתב לפרש דאף שרב חנינא בן דוסא היה בעל מעשה ותפילותיו תמיד נתקבלו, לא התפלל על עצמו כיון שהשעה צריכה לו, וחבריו הם שביקשו עליו, עי"ש בפירושו המחודש.

ואפשר שרבי חנינא אמר לחבריו לפי בקיאותו בנחשים ובתורת הרפואה שאין כל חשש לחייו, ואעפ"כ לא סמכו חבריו על חכמתו והרבו בתפילה מפני שהשעה צריכה לו.
ומכל מקום נראה עיקר להלכה שאין לקבוע הלכה בענין חמור שכזה להמנע מלהתפלל לרפואתו של אדם מישראל, עפ"י דברי אחד הראשונים, כאשר כל שאר הראשונים לא עסקו בענין זה, ושערי תירוצים לא ננעלו.
הלא יסוד ההלכה הוא שלחנו הערוך של הבית יוסף שעליו פרס משה רבינו את המפה, ולא מצינו בדבריהם הלכה זו.
ומשום כך נראה פשוט להלכה דאף כאשר האדם הסתכן בפשיעתו, וגם כאשר עבר על דברי חכמים, ודאי עשה תשובה, וחייבין להתפלל ולהעתיר לרפואתו.

רפאנו ה' ונרפא, הושעינו ונושעה, שבורא רפואות ישלח דברו וירפא כל חולי עמו ישראל וימנע מגפה מנחלתנו, ונזכה לבשורות טובות ישועות ונחמות.

************************

Rav Zilberstein.  Source

UPDATE:

ON10/20/2020, "ASSOCIATES" OF RAV ZILBERSTEIN STATED THAT THIS IS A FALSE ATTRIBUTION. I doubt that that is the case - I think a forgery would have been stated more strongly and less nuanced. 

And, this recording is evidence of his strong position against scofflaws.

בהכרעה שיצאה מתחת ידי הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, ואחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, הוא קובע כי ישנם מקרים בהם אין להתפלל על אדם שהלך בלי מסכה על פניו – וחלה בנגיף הקורונה.

וכך נשאל: בבית כנסת מסוים נאמרים פרקי תהילים על חולים על ידי תלמיד חכם צדיק, המשמש גם כמוהל, ורבים מגישים לו שמות שיתפלל עליהם. והנה אחד המתפללים שאינו בקו הבריאות, מגיע לבית הכנסת ללא מסכה על פניו. גם כאשר פנו אליו כמה מהמתפללים וגם הת”ח המדובר וביקשו ממנו שיעטה מסכה על פניו, הוא מסרב בכל תוקף.

אמר לו הת”ח: הרי אתה מאבד את עצמך בידיים, ואם תחלה, אל תבוא אליי שאתפלל עליך!

לאחר מספר ימים אכן חלה האיש ההוא בקורונה, ואף אושפז במצב קשה. בני משפחתו פנו אל הת”ח שיתפלל עליו בזמן הבריתות שהוא עורך.

אמר הת”ח שהוא לא רוצה להתפלל עליו ‘כי הזהרנו אותו שהוא מאבד עצמו לדעת ושלא יבוא אליי שאתפלל עליו.  שואל התלמיד חכם: האם הוא צודק בסירובו

להתפלל על החולה הזה?

השיב על כך הגאון רבי יצחק זילברשטיין: “התלמיד חכם אינו צודק. שהרי החולה גם מתחילה לא היה בקו הבריאות, ואולי אף לא היה צלול בדעתו לגמרי. בנוסף לכך, מאחר שהבלבול רב, יש אנשים הסוברים שאין צורך לעטות מסכה ויש בלבול גדול בעולם.

ה’מנחת אלעזר’ דן האם אדם שהכניס עצמו לסכנה כדי להציל את רכושו וניצל בדרך נס, צריך לברך הגומל, והוא קובע שאין צריך לברך.

מעשה שהיה ביהודי שסחר באבנים טובות והלך ברחוב וחבילת אבנים בידו. לפתע הגיח שודד שהיה חמוש בנשק וניסה לגזול את החבילה ממנו. למרות שהיהודי ידע שלשודד יש נשק לא מסר את החבילה אלא החל לברוח בריצה עקלקלה. השודד ירה ולא הצליח לפגוע בו.

היהודי הגיע אלינו ושאל האם לברך הגומל. השבנו לו שהוא פרא-אדם על שהכניס עצמו לסכנה, כי מן הדין היה חייב למסור את כספו ולא לסכן את עצמו, ולכן שלא יברך הגומל.

גם ב’לב חיים’ להגאון רבי חיים פלאג’י כתב שאדם ששתה סם המוות והסתכן, והרופאים הצליחו להצילו, אינו מברך הגומל כי הוא הביא את הצרה על עצמו ובידיו.

בכל זאת פסק רבי רבי חיים פלאג’י לברך הגומל משום שהוא עשה זאת מתוך מצוקה גדולה של רעב חזק. כאשר אדם נמצא ברעב כזה ועושה מעשה התאבדות, אין להאשימו, והוא נחשב שוגג.

לסיכום: אדם הפוגע בעצמו אין צריך להתפלל עליו, ואין לו לברך הגומל. אבל אם לפני פעולתו הקיצונית הוא היה במצב קשה, או שהיה חולה, יש להתפלל עליו; ואם ניצול, עליו לברך הגומל”.

Rosh HaShannah Before Yom Kippur

Part of this was first posted in 2010. This adds something very good that I heard from my brother R Akiva shlitah this morning at his Zoom Siyum on Tamid, Erev Rosh HaShanna תשפ"א הבא עלינו לטובה ולברכה.

Yesterday, a friend was in the local Hebrew bookstore, and a woman with very little Jewish background was talking to the clerk about the Yamim Noraim.  She said that she knew that Rosh Hashanna is the day of judgment, and Yom Kippur the day of forgiveness, but she said she always wondered why judgment would come before forgiveness - Reb Yisrael Salanter's famous question.

 Coincidentally, yesterday I heard a shiur daas from Rav Avraham Chaim Levin on that topic.  Rabbi Levin said in the name of his wife's grandfather, Reb Chatzkel Levenstein of Ponevezh, an answer in the name of Reb Yitzchak Blahzer.  He said that only after Klal Yisrael is mekabel ol malchus shamayim is it possible to have a day of kapara.  Only after we realize that Hashem is our king, and that by not doing what Hashem wants we are mored bemalchus, then Hashem is willing to be mochel.

I recently saw someone an interesting and relevant mashal that clarifies his idea.  A king sends two servants to do some menial job.  One is very skilled at this work, and does it perfectly, but feels that is an unfair imposition, and so he does it with resentment and a scowl.  The other is not particularly good at this kind of work, but he does it with pride, happy to be able to serve his king.  What is the difference between the two?  Who is the better eved?  The difference is not just who is the better eved.  The first one is not an eved at all, he is a moreid bemalchus.  The second one is a loyal eved.

So it's not just a matter of doing aveiros.  When we do mitzvos, if we do them besimcha, then our actions proclaim that we are avdei Hashem.  If we do the mitzvos, but we do them as if they are a burden, then we are moreid bemalchus.

As we say,  לקונה עבדיו בדין

Reb Chatzkel added that there is a difference between a melech and a talmid chacham.   A talmid chacham has the right to forgo his kavod; machal ahl kvodo, kvodo machul.  A king has no such right; melech shemachal ahl kvodo, ein kvodo machul.  But why can't a king be mochel?  Because his malchus is not his, it is a stewardship granted by the Ribono shel Olam, and the king can't be mochel on what is not his.  The Ribono shel Olam, on the other hand, is a King whose malchus belongs to Him, and so He can be mochel on His kavod.  But the Ribono shel Olam is only willing to be mochel on his kavod for his avadim.  First, we have to be Avdei Hashem.  Only once Klal Yisrael firmly and proudly declares, and demonstrates through their behavior, that Hashem is their king, only then is Hashem willing to be mochel ahl kvodo.  After Rosh Hashanna, when Klal Yisrael is mamlich the Ribono shel Olam, only then Hashem chooses to be mochel ahl kvodo.  Only then is the mechilla of Yom Kippur possible.

In fact, we can say that asking for kapara on Rosh Hashanna would be contrary to the idea of Malchus.  Why should a melech be mochel?  A melech is makpid that his servants do his will with pride and alacrity.  Bringing up our failings and asking that they be dismissed diminishes the whole concept of Malchus.

This enables us to discuss another question.  The Gemara in Bava Kamma 50a says "One who says Hashem is a "Vatran," his life will be mevutar.  In other words, one who says that Hashem dismisses sin, may his life be dismissed.  The point of the Gemara is that Hashems's justice is immutable and inexorable.  So how canYom Kippur bring forgiveness?  Isn't clemency a waiver?  The answer is that just as the Rama MiPano said that the din of Rove is not vitur

 [עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"א פ"ט]

 שהקשה הלא קיי"ל כל האומר הקדוש ברוך הוא וותרן הוא וכו', וקיי"ל במשפט הקדוש לאל איום מי שרובו זכיות ומיעוט עונות נקרא צדיק ויצא בדימוס, מחצה על מחצה הש"י כובש נושא מעביר ראשון ראשון [ר"ה יז ע"א], וקשה הלא אפילו במיעוט עונות נקרא ויתור כיון שמוותרין לו עונות שבידו? ותירץ הרב הקדוש הנ"ל, שאינו נקרא ויתור רק כשמוותרין שלא כמשפטי התורה, אבל מה שנמצא כך במשפטי התורה בעולם הזה לא נקרא ויתור, והנה נמצא במשפטי התורה "אחרי רבים להטות" [שמות כג, ב], א"כ גם למעלה במשפט הקדוש כשהרוב זכיות הולכין אחריהן (וכן במחצה על מחצה נקרא ספק בכאן, ופסקינן ספק נפשות להקל [יומא פג ע"א], אם כן גם בבית דין של מעלה עושין טצדקי לפטור) ולא מיקרי ויתור.

If so, we can say that the din of Yom Kippur, even if it is mechapeir without teshuva, is that once Klal Yisrael as a whole is Mamlich the Ribono shel Olam, Hashem is mochel to His avadim.  This is a din, a result of what we do on Rosh Hashanna, and not vitur.

And what is the best way to be makabel ol malchus shamayim?  Chazal say that it is through Malchiyos, Zichronos, and Shofros.  But I like to say over the Tanchuma in Parshas Tzav, which I think is also key to kabalas ol malchus shamayim:

שאין תשובה לפני הקב״ת יותר מן הודייה

Perhaps we can apply the Tanchuma to the Gemara in Brachos as well:

ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך ונו' וחנותי את אשר אחון, ורחמתי את אשר ארחם.(שמות לג יט)

וחנותי את אשר אחון : אע״פ שאינו הגון. ורחמתי את אשר ארחם : אע״פ שאינו הגון.

(ברכות ז א׳)

What's the shaichus of Hashem being ma'avir kol tuvo, and the kapara?  Maybe the pshat is that when a person realizes Chasdei Hashem and the opportunities Hashem has given him as a gift, then Hashem will be meracheim on him, even if he doesn't deserve it.  Hakaras Hatov is the key to Yiras Shamayim and to Kapara.

UPDATE ער"ה תשפ"א

I was speaking to my brother HaRav Ha'illui Akiva, the מרא דאתרא of Manchester, New Hampshire.

He said that to seek Kapara, you have to know who you are. Realizing who you are, the relationship the RBSO offers to have with you, is the illumination that allows you to do teshuva. This makes perfect sense. Teshuva means that you realize what you could have been, what you should have been, and what you failed to achieve, what you refused to see and to do. 

This is why Chazal say (ויק"ר כ"א ד)

רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים, אורי בראש השנה וישעי ביום הכפורים

This is actually close to Reb Yisrael's answer.

Akiva's words: 

Tshuva requires self-awareness; you cannot create [brias ha'olam] anew you if you don't know the raw material

with which you are working with.  which requires Ori.  Perhaps the difficulty is in the concept that some people think tshuva is the total rejection of who you were in order to create a new order.  Hardly: the raw materials were always in place; you have to find them and use them properly.  

Once again, we see the idea of Gilu bir'ada, that Rosh Hashanna's avoda is to rejoice and to fear, to rejoice that Hashem allows us to serve Him as His avadim, and to fear His judgment.  A person who is properly mekabel ol malchus shamayim is in a position that enables the kapara of Yom Kippur.

A slight variation - Rosh Hashannah is the opportunity to be zocheh under Middas HaDin. Yom Kippur is the opportunity to be zocheh with Middas HaRachamim.

Which brings us back to the Ibn Gabirol we once discussed.

אלהי, אם עוני מנשוא גדול
מה תעשה לשמך הגדול

ואם לא אוחיל לרחמיך
מי יחוס עלי חוץ ממך
לכן אם תקטלני לך איחל

ואם תבקש לעוני
אברח ממך אליך

ואתכסה מחמתך בצלך
ובשולי רחמיך אחזיק
עד אם רחמתני

ולא אשלחך כי אם ברכתני