Questions for Vayikra

In 2025, I asked 1, 2 and 3, 7, 9, and 11.

Remember: We do not want just answers to these questions. The whole point of these questions is for people to give an answer and show where he sees it in the parsha. 

1. At what point is the avodah of the Korban handed over to the Kohanim? What can the non-kohen owner of the Korban do before stepping back and giving the animal to the Kohanim to continue the Avodah?

2. Our dining room tables correspond to the מזבח.  (Br 55a, Mn 97a and Avos 3:3.) Besides the many mitzvos we do at our tables, in what specific way do we correlate the bread that we eat there with the offerings that are consumed by fire on the Mizbei'ach.

3. Although our tables correspond to the Mizbei'ach, we are allowed to eat two things which we are never allowed to burn on the Mizbei'ach. Except one of them, for one week each year.

4. Can something that is not burned on the Mizbeiach be called a Korban.

5. In this parsha, what animal is spelled two different ways, using the same three letters?

6. Identify the word that in our Parsha means ash but in other places means fat or luxury.

7. What kind of animal does not have to be free of blemishes to be brought as a korban.

8. Where in this Parsha is meat is referred to as "lechem" and matza as "Challah."

Or: In our Parsha, what does Lechem mean, and what does Challah mean.

9. Give me a case where if a man is obligated to bring a korban, and he says, oy, I can't afford this! We tell him, "Fine. If you can't afford a korban, then bring two korbanos!" 

10.  In 1:17 Rashi says (from Mn 110) that the expression 'ריח ניחוח לה,  a pleasing fragrance, is found by a זבח/animal sacrifice and by a מנחה, which is a few pounds of flour and two cups of oil, to show that it doesn't matter if you spend a lot or a little. All that matters is what is in your heart, that you did your best.  אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים  

In the Gemara, the term for "expansive" is גם, gimmel mem, and the term for "limited" is אך, aleph chaph; (אֶתִים וְגַמִים ריבויין. אַכִין וְרַקִין מיעוטין) How are these two words directly related to the לב, the heart?

11.  There was a custom in certain communities that when the Baal Korei would say the last words of the parshah, “ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה”  everyone would stand and say the words of the piyyut of Shachris, לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי

What is the reason for this minhag?

12.  All the Korbanos that come for a חטא  or חטאת end with the word Selicha, with one exception. Which? Why?

13. Where does it say that teshuva begins with restitution.

1. At what point is the avodah of the Korban handed over to the Kohanim? What can the non-kohen owner of the Korban do before stepping back and giving the animal to the Kohanim to continue the Avodah?

A:   The owner leans on the Korban and he may do the Shechita of the Korban. Everything done after the shechita must be done by Kohanim only. 

1:4-5

וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו 

ושחט את־בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את־הדם וזרקו את־הדם על־המזבח סביב אשר־פתח אהל מועד

 2. Our dining room tables correspond to the מזבח. (Br 55a, Mn 97a and Avos 3:3.) Besides the many mitzvos we do at our tables, in what specific way do we correlate the bread that we eat there with the offerings that are consumed by fire on the Mizbei'ach.

A:   Salt 2:13.  SA OC 167:5, Rema:

 מצוה להביא על כל שלחן מלח קודם שיבצוע כי השלחן דומה למזבח והאכיל' לקרבן ונא' על כל קרבנך תקריב מלח (ב"י בשם שבולי הלקט) והוא מגין מן הפורענות (תו' והגהת אשיר"י פ' כיצד מברכין וע"ל ס"ס ק"ע)

3. Although our tables correspond to the Mizbei'ach, we are allowed to eat two things which we are never allowed to burn on the Mizbei'ach. Except one of them, for one week each year.

A:   Chametz and honey, 2:11, 'כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה. Rav Hirsch has an interesting approach - this reminds us that luxuries may be enjoyed but should never be aspired to.

4. Can something that is not burned on the Mizbeiach be called a Korban.

A:   Yes.

2:11-12

כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'

קרבן ראשית תקריבו אתם לה' ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח

5. In this parsha, what animal is spelled two different ways, using the same three letters?

A:   A sheep is sometimes called a kesev (3:7) and sometimes called a keves (4:32).  

One Rishon, the Moshav Zkeinim in 3:7, says in the name of the Rosh that a kesev is bigger. The Malbim says this as well in his Kad HaKemach.  See along the same lines the Netziv in 1:10 a and Reb Meir Simcha in 5:6. However, the Mishna Berura, from the Magen Avraham, says they mean the same exact thing: issue is if you find an error in a sefer Torah, do you have to put it back and start over with another one. 143:sk26:

אבל טעות שנשתנה במבטא אף שלא נשתנה הענין כגון כבש שהיה כתוב במקום כשב או שלמה שמלה צריך להוציא אחרת 

It's worth knowing that in that issue of taking out another sefer, the Yaavetz (II:108) brings that the Chavos Yair (which I can not find) says it's kosher!

Other cases of switched letters:  שמלה - שלמה, עיף - יעף, זוועה - זעווה, בהלה - בלהה

 

6. Identify the word that in our Parsha means ash but in other places means fat or luxury.

A:   Deshen.  Here, 1:16, אל מקום הדשן, and in Mei'ein Sheva Friday night, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית.   See Tehillim 63:6,  כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי, and Vayeilech, Devarim 31:20, כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן. Harav Avraham Isenberg says they are related because ash is used to fertilize land, just as manure is called a "fertilizer."

7. What kind of animal does not have to be free of blemishes to be brought as a korban.

A:  Birds. Also doesn’t matter whether male or female. It says Tamim by every korban except bird korbanos.

תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות

8. Where in this Parsha is meat is referred to as "lechem" and matza as "Challah."

Or: In our Parsha, what does Lechem mean, and what does Challah mean.

A:     

Meat - Eimurim, at 3:16,

 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח. 

Matza, the Menachos at 2:4,

 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן. 

On a side, note, the ibn Ezra brings an opinion that because they are called Challos, these matzos need to be round, not square - ויש אומרים עגולות מלשון חלילה בדברי קדמונינו. 

9. Give me a case where if a man is obligated to bring a korban, and he says, oy, I can't afford this! We tell him, "Fine. If you can't afford a korban, then bring two korbanos!" 

A:  Oleh v’yoreid. Shor for a Korban Asham, and Ofos, one Chatas and one Olah.

 

10.  In 1:17 Rashi says (from Mn 110) that the expression 'ריח ניחוח לה,  a pleasing fragrance, is found by a זבח/animal sacrifice and by a מנחה, which is a few pounds of flour and two cups of oil, to show that it doesn't matter if you spend a lot or a little. All that matters is what is in your heart, that you did your best.  אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים  

In the Gemara, the term for "expansive" is גם, gimmel mem, and the term for "limited" is אך, aleph chaph; (אֶתִים וְגַמִים ריבויין. אַכִין וְרַקִין מיעוטין) How are these two words directly related to the לב, the heart?

A:    From the Ben Ish Chai:  Heart is leiv, lamed beis. The letters that precede them are gimmel and mem- Gam. The letters that follow them are aleph and chaph- Ach. When it comes to בין אדם למקום, there is no difference between them. All that matters is that they come from the heart.

11.  There was a custom in certain communities that when the Baal Korei would say the last words of the parshah, “ונסלח לו על־אחת מכל אשר־יעשה לאשמה בה”  everyone would rise and say the words of the piyyut of Shachris, לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי

What is the reason for this minhag?

A:  We avoid concluding a section of Krias HaTorah with something unpleasant (Shulchan Aruch, Orach Chaim 138). To recast these words in a positive light, they would make this proclamation, for which “le’ashmah vah” (לאשמה בה) is a notrikon, and acronym: לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביע

These words were chosen because the Gemara in Shabbas 118b says

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה [כְּדוֹר] אֱנוֹשׁ  מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וְגוֹ׳ מֵחַלְּלוֹ״. אַל תִּקְרֵי ״מֵחַלְּלוֹ״ אֶלָּא: ״מָחוּל לוֹ״.

פרדס יוסף, ילקוט הגרשוני

 

12.  All the Korbanos that come for a חטא  or חטאת end with the word Selicha, with one exception. Which? Why?

A:   Baal HaTurim 4:7. The Chatas of the Kohen Gadol does not end with selichah. He explains that a Kohen Gadol only brings a Chatas for a mistake he made in paskening for himself, and a mistake of halacha counts as an intentional sin (שגגת תלמוד עולה זדון), for which kapara is much harder to get.

מזבח קטרת הסמים בפרשת כהן משיח כתיב קטרת הסמים ובפרשה שאחרי' לא כתיב הסמים לפי שכהן גדול מתעשר בקטור, הוסיף לו' סמים. בכל הכפרות כתיב כפרה וסליחה חוץ מכהן גדול לפי ששגגת תלמוד עולה זדון:

 

13. Where does it say that teshuva begins with restitution.

A:   5:34-5

אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ׃

וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן׃

The Unique Issur of Chametz

The issurei achila in the Torah are not assur because of their chemical composition. If you were to perfectly replicate a lobster from chemicals, it would be 100% kosher. Even if you were to raise real living lobster and shrimp from microscopic larvae in a tank of water, they would be kosher in din Torah. This is also true with Kila'ei hakerem, which requires נתיאש הימנה ולא גדרה ה"ז קידש. The metziyus of mixed growth means nothing. And as someone pointed out, the classic החורש בשור פסולי המוקדשין by itself is chayov for charisha of choresh with kilayim. 

The same, of course, is true for Chametz. What is amazing about Chametz is that even if it was fit to eat all along, but you did something to re-characterize it as a non-food, if  you would then turn around and eat it, it would not be an issur deoraysa, it is not chametz, according to the Chazon Ish and others.  

(Mostly from here)

חמץ שביטלו האם מותר לאכלו בפסח כיון דהויא כעפרא דארעא?

שמות י''ב ט''ו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל וגו'.

א. שיטת רש''י פסחים ד' ע''מ ב' ד"ה בביטול כתב שעיקר דין ההשבתה הוא השבתה שבלב, ועניינו שיחשוב אותו בלבו כעפר.

וכך הוא שיטת הרמב"ם פ"ב מהלכות חמץ ומצה ה"ב וז"ל ומה היא השבתה זו האמורה בתורה, שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין  ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל.

ומה שחייבו חז"ל לבדוק את החמץ ולבערו אעפ"י שכבר בטלו, כתב הר"ן דף א' מדפי הרי"ף ד"ה אלא כך "לפי שהביטול תלוי במחשבתו של אדם שיבטלנו בלב שלם ויוציאנו מלבו לגמרי, וחששו שמא לא יבטלנו בלבו לגמרי ונמצא עובר בבל יראה ובבל ימצא".

ב. שיטת התוס' פסחים ד' ע''מ ב' ד"ה מדאורייתא שאין הביטול בכלל תשביתו, אלא שהוא 'הפקר', שמפקירו ומוציאו מרשותו ע"י הביטול, והרי נאמר לא יראה "לך" שאור בגבולך, ודרשו חז"ל פסחים ה' ע''מ ב' שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים, וכיון שהופקר שוב אינו עובר בבל יראה ובל ימצא.

יש לחקור חמץ שביטלו האם מותר לאכלו או ליהנות ממנו כמו שאין עובר עליה בל יראה דהויא כעפרא דארעא או דילמא רק לענין בל יראה הויא כעפרא דארעא ולא לענין אכילה והנאה.

הנה איתא בגמ' פסחים מ''ה עמוד ב' כופת שאור שייחדה לישיבה בטלה, וקשה איך מותר לשבת עליה הרי חמץ אסור בהנאה, חזינן דכיון שבטלה אין לזה שם חמץ ומותר בהנאה.

וכן כתב בחידושי הרי"מ פסחים ל''ט עמוד ב' דלכן כופת שאור שיחדו לישיבה מותר אף דחמץ אסור בהנאה מ"מ בטלה כיון שאינו ראוי.

והנה במהר"ם חלאווה פסחים ו' עמוד ב' מקשה אם ביטול חמץ מהני משום דנעשה כעפר ממש, א"כ יהא חמץ מותר בהנאה אפילו בפסח, דבשלמא באכילה אי אכיל ליה הא יהיב דעתיה עליה למחשבה לאכילה לדין חמץ דהא עפר אין אוכלים וא"כ הרי באכילתו אחשביה לחמץ אלא בהנאה להוי נמי כעפרא, עפרו מי אסור בהנאה ומי עדיף הנאה מלעבור בבל יראה ובל ימצא.

ובחזון איש אור"ח סימן קט''ז סק"ה ד"ה ואמנם כתב חזון איש אורח חיים סימן קטז סעיף קטן ה:

 "ואמנם נראה דחמץ שבטלו לישיבה אף שטחו בטיט אם חזר ואכלו אסור מה״ת כיון שאין שום קלקול בצורת הפת, תדע שהרי נבלה שנסרחה אין איסור לאוכלה וכדמשמע ע״ז ס״ז ב׳ דדינה כנ״ט נפגם [עי׳ לק׳ סק״ז דיש אוסרים] וע״כ הכא שאני שהחמץ בצורתו עומד אלא שהאדם יחדו לישיבה וכל שבא אדם ואכלו שב לדין אוכל א״כ הדין נותן שיהא חייב עליו כרת, ומיהו אפשר כיון דאין חמץ אלא מה׳ מיני דגן וכיון דנתבטל שעה אחת מדין אוכל, כי חזר ונעשה אוכל הוי כנוצר אוכל מעצמו ולא חשיב כמין דגן ואין איסור אכילתו אלא מדרבנן, ואפשר דהוי כחטים שירדו מן השמים דכשרין למנחות כדאמר מנחות ס״ט ב׳, וה״ה שחייבין עליהן משום חמץ, ומיהו אף אם איסור אכילתו מה״ת י״ל שא״צ מחיצה כיון שבטלו מתורת אוכל ולא חיישינן דלמא אתא למיכני׳.​"

והמשנה ברורה שם ס"ק מ''ג ובשעה"צ ס"ק ע''ב כתב שאסור לאוכלו מהתורה, כיון שהחמץ שבפנים הקופה ראוי לאכילה.

מאידך בערוך השלחן שם ס''ק ל' כתב יחדו לישיבה וטח אותו בטיט, מותר לקיימו בפסח, אבל באכילה אסור דכיון דאחשביה לאכילה הוי אכילה, ופשוט דאין החיוב מדאורייתא, דאטו אם אחשביה ישתנה שמו, אלא מדרבנן אסור, כיון דהוי חמץ מעיקרו.

Similarly, there in sk 7 he says that neveila that becomes inedible and is fixed, it remains muttar, (famously not like Reb Ahron in Mishnas I:6):

ואפשר דחמץ אין צריך סיבה ראשונה האוסרתו, והלכך השתא דאוכלו הוי כאוכל חמץ כיון דהסרחון אינו מונעו מלאוכלו, [ומיהו אין זה מעיקר הדין אלא חכמים מצאו מקום לאוסרו] אבל נבלה כיון שנאסרה פקע איסורה וכי אחשבה הוי כעפרא שנהפך לבשר ואין בשר זה טעון שחיטה ואין בו משום נבילה [עי' סנהדרין נ"ט ב' בשר היורד מן השמים]

Reb Moshe in the Igros OC V 31 also explains the Rambam who holds that nosen taam is not enough for chametz and you need the new issur of kol machmetzes, or machmetzes. 

Rambam Chu'm 1:6:

אין חיבין כרת אלא על אכילת עצמו של חמץ אבל ערוב חמץ כגון כותח הבבלי ושכר המדי וכל הדומה להן מדברים שהחמץ מערב בהן אם אכלן בפסח לוקה ואין בו כרת שנאמר (שמות יב כ) "כל מחמצת לא תאכלו". במה דברים אמורים בשאכל כזית חמץ בתוך התערבת בכדי אכילת שלש ביצים הוא שלוקה מן התורה. אבל אם אין בתערבת כזית בכדי אכילת שלש ביצים אף על פי שאסור לו לאכל אם אכל אינו לוקה אלא מכין אותו מכת מרדות:

Kesef Mishna there:

ועי"ל דאצטריך כל מחמצת משום דכיון דכתב רחמנא כי כל אוכל חמץ למעט כל תערובת חמץ מכרת סד"א דלגמרי ממעט ליה להכי אהדריה קרא דכל מחמצת ולפי זה חמץ קיל מחלב ודם וכל שאר איסורין דבשאר איסורין חייב כרת כמו בעיקר והחמץ פטור מכרת ולפי זה כשכתב הרמב"ם ברפט"ו דלקי אף כרת נמי במשמע:

He says that for the issur kares of Chametz you need taam chametz gamur, not taaroves, and I think he means "sheim chametz."  Similar to Reb Chaim about sheim lechem.

Many achronim say different, for example, the Aruch Hashulchan, who says that the Rambam can not be talking where it was nosen taam, because the Rambam holds taam k'ikar midoraysa, so why would Chametz be different.

Questions for Pekudei

1. What is another word for the Machatzis Hashekel coin.

2. Medrashim indicate that the Mishkan is a microcosm, that it corresponds to the whole Earth; that what we do in the Mishkan spiritually elevates the entire world. What word is used both at the completion of the creation of the world and at the completion of the building of the Mishkan?

3.  Of all the precious metals collected for the Tabernacle, which had the largest amount?

4. Who did the avoda during the eight days of preparation of the Mishkan?

5. Give me a passuk where the word "מסע"  "massa" means when they were not traveling, when they were camped.

6. In  38:29-31 it says that the copper donation was used for the outside Mizbei'ach and the outdoor Adanim and spikes:

 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע־מאות שקל 

ויעש בה את־אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו ואת כל־כלי המזבח 

ואת־אדני החצר סביב ואת־אדני שער החצר ואת כל־יתדת המשכן ואת־כל־יתדת החצר סביב

Something made of copper is missing. Why is it missing?  

7. Where does it mention begadim that were not worn by people?

1.What is another word for the Machatzis Hashekel coin.

Beka.  38:26,

בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ 

2. Medrashim indicate that the Mishkan is a microcosm, that it corresponds to the entire Earth; that what we do in the Mishkan perfects the entire world. What word is used both at the completion of the creation of the world and at the completion of the building of the Mishkan?

40:33, 

ויקם את־החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את־מסך שער החצר ויכל משה את־המלאכה

and 39:32,

וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה' אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃

like Breishis 2:1-2

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם 

ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה

This is alluded to in the Baal HaTurim here:

ותכל. אית לומר כי עתה כלה מלאכת כל העולם:

This is also indicated in Brachos 55a, 

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כְּתִיב הָכָא: ״וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת״, וּכְתִיב הָתָם: ״ה׳ בְּחׇכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה״. וּכְתִיב: ״בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ״.

and at length in the Medrash Tanchuma in Pekudei 2.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אַסִּי, לָמָּה הוּא אוֹמֵר, ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ (תהלים כו, ח), בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד בְּרִיאַת עוֹלָם. כֵּיצַד, בָּרִאשׁוֹן כְּתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּכְתִיב: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה (תהלים קד, ב). וּבַמִּשְׁכָּן מַה כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים (שמות כו, ז). בַּשֵּׁנִי, יִהְי רָקִיעַ, וְאוֹמֵר בָּהֶן הַבְדָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם (שמות כו, לג). בַּשְּׁלִישִׁי כְּתִיב מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקָּווּ הַמַּיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת וְגוֹ' וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם (שמות ל, יח). בָּרְבִיעִי בָּרָא מְאוֹרוֹת, דִּכְתִיב: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב (שמות כה, לא). בַּחֲמִישִׁי בָּרָא עוֹפוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף. וּבַמִּשְׁכָּן, כְּנֶגְדָּן לַעֲשׂוֹת קָּרְבָּנוֹת, כְּבָשִׂים וְעוֹפוֹת. וּבַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׁי כְנָפַיִם לְמַעְלָה (שמות לה, כ). בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ (בראשית א, כז), בִּכְבוֹד יוֹצְרוֹ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב אָדָם, שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנִּמְשַׁח לַעֲבֹד וּלְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה'. בַּשְּׁבִיעִי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב: וַיְכַל אֱלֹהִים. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת (במדבר ז, א). בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב: וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ (במדבר ז, א). וְלָמָּה הַמִּשְׁכָּן שָׁקוּל כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אֶלָּא מַה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם עֵדִים עַל יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (דברים ל, יט), אַף מִשְׁכָּן עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְגוֹ'. 

It is worth mentioning another Baal HaTurim. In the tefilla Friday night, we say חמדת ימים אותו קראת. Many point out that nowhere does Hashem call Shabbos the Chemdas Hayamim. So the Baal HaTurim in Breishis 2:2 says 

ויכל אלהים תרגום ירושלמי וחמד זהו שאמרו חמדת ימים אותו קראת. 

We don't have this Targum on that passuk, but the Baal HaTurim did. Knowing that ויכל connotes "precious" or "beloved" sheds light on the use of the term here. It also is helpful for a Shabbos Sheva brachos, when you talk about the Kallah. 

And once we're talking about that pshat in vayechal, here's a nice thought from the Tzror haMor, also very apropos to the Mishkan.

 ולזה אמרו כי ויכלו הוא לשון חמדה כמו נכספה וגם כלתה. ויכל אלהים ביום ז' ויחמד כי ה' חמד בהם להכינם לשבתו וזהו ויכלו שנכספו לפניו שמים וארץ. וכן ויכל אלהים ביום השביעי ויחמד ביום ז' מכל שאר הימים. וזהו שאמרו חמדת ימים אותו קראת. וכן ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה 

לפי שהשבת נתן קיום לכל הדברים. ולכן חמד השם ביום ז' יותר מכל המלאכות שעשה אחר שהיום הזה נתן קיום לכל הדברים ולכל המלאכות ולפי שיום השבת נותן כח לכל הדברים. 

ולכן צותה התורה שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים וכו' בענין שיעבור עליהם יום השבת ויתן להם כח וקיום. וכן צוה השם המילה שתהיה בשמיני בענין שיעבור עליו שבת ויתן לו כח וקיום לסבול המילה.

ואם יהיה פי' ויכל אלהים כפשוטו זהו הפי' הנכון והאמיתי כי אע"פ שנגמרו כל המלאכות בו' ימים עם כל זה לא היה להם קיום גמור כאומרו עמודי שמים ירופפו עד שבא יום שבת ונתן להם קיום וזהו ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה כי ביום השבת כלה כל המלאכות ואחר השבת נתן להם הכח הראוי לכל אחד ואחד.

3.  Of all the precious metals collected for the Tabernacle, which had the largest amount?

Silver, with a tally of 100 kikar and 1,775 shekels, is collected in the greatest amount (Exodus 38:25).

Copper was 70 kikar and 2,400 shekel, gold was 29 kikar and 730 shekel.

4. Who did the avoda during the eight days of preparation of the Mishkan?

Moshe, as seen in perek 40, and Rashi says in 40:29. 

5. Give me a passuk where the word "מסע"  "massa" means when they were not traveling, when they were camped.

End of the parsha, 40:36, 37, 38.

וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃ 

וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃ 

כִּי֩ עֲנַ֨ן ה' עַֽל הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כׇל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־מַסְעֵיהֶֽם׃

6. In  38:29-31 it says that the copper donation was used for the outside Mizbei'ach and the outdoor Adanim and spikes:

 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע־מאות שקל 

ויעש בה את־אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו ואת כל־כלי המזבח 

ואת־אדני החצר סביב ואת־אדני שער החצר ואת כל־יתדת המשכן ואת־כל־יתדת החצר סביב

Something made of copper is missing. Why is it missing?  

The Kiyor was also copper, as it says in 30:18, ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה

Why doesn't the Torah give us an accounting for the copper collected to make the Kiyor?

Because they were made with a special donation of women's mirrors, as it says in 38:8,

ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד

7. Where does it mention begadim that were not worn by people?

39:41.

את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

Rashi in 39:1 - This was for the travel covers for the golden Keilim.

ומן התכלת והארגמן וגו'. שֵׁשׁ לֹא נֶאֱמַר כָּאן, וּמִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין בִּגְדֵי שְׂרָד הַלָּלוּ בִּגְדֵי כְהֻנָּה, שֶׁבְּבִגְדֵי כְהֻנָּה הָיָה שֵׁשׁ, אֶלָּא הֵם בְּגָדִים שֶׁמְּכַסִּים בָּהֶם כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם שֵׁשׁ:

But!  The Chasam Sofer says this refers to the uniforms worn by the Leviim when they were on duty in the Mishkan/Mikdash.

חת"ס עה"ת (כי תשא עמ' קלח) על הפסוק "בגדי השרד" - שהם היו בגדים מיוחדים ללויים העשויים מתכלת וארגמן.

Most others say like Rashi, that these were travel covers for the keilim, and the Leviim wore plain linen. Example: 

רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק י

זה שאתה מוצא בדברי נביאים שהכהנים היו חוגרין אפוד בד לא היו כהנים גדולים, שאין האפוד של כ"ג אפוד בד, ואף הלוים היו חוגרין אותו שהרי שמואל הנביא לוי היה ונאמר בו נער חגור אפוד בד, אלא אפוד זה היו חוגרים אותו בני הנביאים ומי שהוא ראוי שתשרה עליו רוח הקדש להודיע כי הגיע זה למעלת כהן גדול שמדבר על פי האפוד והחשן ברוח הקדש

Ishto KeGufo

Briefly:

At my grandson Moshe Eisenberg's Aufruf in Marlboro, parshas Vayakhel 2025, I lamented the fact that nobody remembers the drashos said at their Bar Mitzvos or Aufruf or Sheva Brachos, and I wanted to change that, so I said an enormous chiddush. Since he is a serious ben Torah (a Sinai v'oker harim, a lamdan who also just finished Shas the eighth time,) I think he might remember this one.  (The Chassan will not remember this, but I think the best thing said at the Aufruf was what his father said. He said "If this is השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה - Yevamos 62b-, can you imagine what he is going to be like once he is married???)

(Please realize that I am posting this in this form because I know, from many decades of experience, that there are some divrei Torah that are so broad and involved that if I wait until they are polished before writing, it will be just יגיעה לריק, or זורע ואינו קוצר.)

Here is the gist of the idea.

Assuming that שנים שעשו is a miyut in Kol haTorah kullah, does this apply to kiyum mitzvos.

I brought the האלף לך שלמה's teshuva (372) who applies the din of שנים שעשו to קיום מצוות, and so where the Torah requires, for example, a lekicha, שנים שעשו would not be mekayeim the mitzvah.  Read it, and you'll see that he's not exactly applying the Gemara in Klal Gadol in kol hatorah kullah but instead applying the form of the drasha to the words in the parsha of araba minim, but still.

אורח חיים,  שע״ב

ע"ד אשר נסתפק באם אחד נותן לולבו לאחר במתנה והנוטל אוחזו בידו והנותן מחזיק בו למעלה אם יצא בו המקבל. נראה דלא יצא בו מתרי טעמי אחד דביום א' בעינן קנין וכל עוד שלא נטלו לגמרי המקבל והנותן אחזו בידו עדיין לא נחשב קנין וזה תליא בדין אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו כמ"ש בחו"מ סי' קצ"ה רק אף גם אם הי' תחלה כולו בידו רק בשעת קיום המצוה אחז בו הנותן הוא או אחר נמי לא יצא והדבר פשוט ממ"ש בשבת צ"א בפלוגתא דעשאוהו שנים עיי"ש ואנן קיי"ל בזה יכול וזה יכול ועשאוהו ב' פטורין וזה א"י וזה א"י עשאוהו שנים חייב כ"א חטאת וזה יכול וזה א"י היכול חייב והשני פטור דהוי מסייע ואין בו ממש א"כ ה"נ אם כ"א החזיק בענין שמידו לבדו בלתי אחיזת חברו נמי לא הי' נופל בידו אז נחשב שנים שעשאוהו ואנן בעינן ולקחתם שיהי' לקיחה לכ"א ואחד ולא בשנים יחד ואם המחזיק בו למעלה לא הי' תופסו בחזקה בענין שלולי החזקת המקבל הי' נופל מידו אז יצא בו המקבל דהוי זה יכול וזה א"י והוי מסייע ואין בו ממש ויצא בו המקבל

I said that I believe that this is not the case by a husband and wife who did a mitzva together because of the concept of אשתו כגופו. 

Obviously, such an assertion would be absurd without rock-solid evidence.

So I presented the following.

We do say אשתו כגופו in halacha in several cases outside inyanim of erva and tefilla and eidus. 

1. By Shlichus for hataras nedarim in נדרים ח ע"ב , at least the way the Rambam learns the Gemara, see the Ran there:

רבינא הוה ליה נדרא לדביתהו אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו, אמר ליה אי מכנפין אין, אי לא לא . שמע- מינה תלת : שמע-מינה בעל נעשה שליח לחרטת אשתו , ושמע- מינה לא יאלי לאיניש למישרי נדרא באתרא דרביה, ושמע-מינה כי מכנפין שפיר דמי

So in YD 228:16 

צריך הנודר לבא לפני המתירין כשיתירו לו ואינו עושה שליח לשאול על נדרו 

but in 234:56 

הבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו ובלבד שמצא שלשה מקובצים אבל הוא לא יקבצם:

Shach there

הבעל נעשה שליח כו'. אף על גב דאמרינן לעיל סי' רכ"ח סעיף ט"ו דאין אדם יכול לעשות שליח לשאל על נדרו בעל שאני דאשתו כגופו דמיא ומה"ט אין הבעל מצטרף עם ב' להתיר נדרי אשתו והאב מצטרף להתיר נדרי בתו:

and Taz

הבעל נעשה שליח. הטעם שאשתו כגופו וכאילו היא עצמה שם אבל אדם אחר לא דצריך הנודר לבוא לפני ב"ד כמ"ש בסי' רכ"ח סעיף י"ז:

2. To require a mi'ut by semicha in מנחות צ'ג ע"ב, that even though we are mema'eit a shaliach, you need another mi'ut to exclude one's wife.  Without the mi'ut, אשתו כגופו, even without shlichus, would tell us that it is as if he did it himself.

תנו רבנן (ויקרא א, ד) ידו ולא יד עבדו ידו ולא יד שלוחו ידו ולא יד אשתו כל הני למה לי צריכא אי כתב רחמנא חד הוה אמינא למעוטי עבד דלאו בר מצות אבל שליח דבר מצוה הוא ושלוחו של אדם כמותו אימא לסמוך ואי אשמעינן הני תרתי דלאו כגופיה דמיא אבל אשתו דכגופיה דמיא אימא תיסמך צריכא: 

3. Giving Matnos Kehuna to a Yisrael married to a Kohenes. See, for example, YD 61:8

נותנים אותם חלכהנת אפילו היא נשואה לישראל והנותנם טלבעלה ישראל קיים מצות נתינה וכל שכן שבעלה ישראל פטור מן המתנות:

and especially the Kreisi there sk:9, 

לבעלה ואם אשתו גלתה דעתה שאין רצונה ליתן לבעלה אין ליתן דעיקר נתינה שתהנה אשתו פר"ח וליתן מתנה לשלוחו של כהן צ"ע דכתיב בספרי לו לעצמו משמע לא לשלוחו והא דבעל לוקח בשביל אשתו יד בעל כיד אשה ועדיף משליח כדמצינו לכמה דברים לכן אין ללמוד מאשתו ולא כפר"ת

4. In OC 219, some use this for a snif to allow a husband to say hagomel for his wife on the basis of אשתו כגופו. Example: the Mor Uketziah in the end of 219 and the Elya Rabba 219:5 and 12.  But most (AhSh and MB) do not rely on this, even to the extent of having him say second person and her answering amein. 

4. By מצוה בו יותר משלוחו in the ערוך השולחן אורח חיים רנת (even though ועפר אני תחת כפות רגליו but this is just a post facto rationalization and no at all convincing)

ואצלינו נשותינו עושות ומכינות בעצמן לכבוד שבת ואשתו כגופו

5. I'm only bringing this for shleimus, but by Shalach Manos, again in the ערוך השולחן אורח חיים תרצד:

ויראה לי דאיש ואשתו שניהם יוצאים בשני מתנות דכגוף אחד הם אבל בנו ובתו הסמוכים על שולחנו חייבים ליתן בפני עצמם.

6. By Eiruvei Chatzeiros. OC 367:1

אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו אפי' אם מיחה בה שלא לערב ואפי' אין רגיל לערב עמהם

Mishna Berura 

(א) אשתו של אדם וכו' - מפני שאשתו כגופו והקילו אפילו כשמיחה בה משום שחששו חז"ל שמא יתכוין להקניט את הדרים לאסור עליהם:

which obviously is a special enactment necessitated to mitigate the power of one thug to ruin everyone's Shabbos.

I then said over from Rav Yosef Ber Soloveichik that Hashem only said regarding Adam HaRishon that לא טוב היות האדם לבדו after he was given a tafkid - mitzvos assei and issurim- 

 וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃

וַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל

׃וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכׇלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ 

וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃

A person without a tafkid does not need a spouse. It is only when he realizes that he has a purpose and looks to do positive things in the world that he desperately needs a helpmate. 

From this we see that unlike other cases of שנים שעשו where the obligation lies on an individual, and the involvement of another person diminishes his act, the whole yesod of mitzvos is that they be achieved by a married couple. Therefore, it is not credible to argue that if a husband and wife would work together to do a peula, that there would be a fault in the kiyum hamitzva. Adderabba; this would be the optimal kiyum hamitzvos.  The first mitzvos given to Adam HaRishon made it vitally important to have someone to help him fulfill them. The best possible kiyum hamitzvos, from this moment and forever forward, is כשמחך יצירך בגן עדן מקדם.

(The sefer Shoham v'Yashfeh in the Rambam Meilah 7;2 klers whether יש שליח לדבר עבירה  by a spouse, but as I said in the beginning, for something serious like that you need more than the tzushtells I listed. 

ולכאורה יש להסתפק גם בבעל ואשתו אי יש שליח לדבר עבירה, ואף אי נימא דבעבד כנעני אין שליח לדבר עבירה אפשר דאשתו עדיפא דכגופו דמיא. )

Questions for Vayakhel

 1.  If something has been used personally, can it be donated and used in the Mishkan? Can you use a woman’s tichel for a gartel on a Sefer Torah?

2. A Neder or a Shvu’ah is only binding if expressed verbally, or at least in writing. What words in our parsha indicate that a mental resolution to give tzedakah creates a legal obligation, and why do you think this applies uniquely to hekdesh/tzedakah.

3. The Gemara in Gittin 52b says that the Sattan went all out to start fights in a couple’s house on Shabbos. Reb Meir intervened, and the Sattan was heard to say that Reb Meir had made him homeless. Where do we see that Shalom Bayis is more important on Shabbos than any other day.

4. How thick were the Kerashim, and how thick was the kapores on the Aron.

5. Three golden keilim in the parsha have crowns, Zeir Zahav. One golden keli does not.  What are they. And how do they correspond with the Mishna in Avos 4:13 

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:

 

1.  If something has been used personally, can it be donated and used in the Mishkan? Can you use a woman’s tichel for a gartel on a Sefer Torah?

Answer: From the jewelry donated to build the mishkan; and especially the Mar'os HaTzovos, the mirrors; so, yes, but only if it undergoes a significant physical change. See Magen Avraham OC 147 sk 5, אם שינה צורתן. But see Rav Hirsch here regarding the Kiyor.

2. A Neder or a Shvu’ah is only binding if expressed verbally, or at least in writing. What words in our parsha indicate that a mental resolution to give tzedakah creates a legal obligation, and why do you think this applies uniquely to hekdesh/tzedakah.

Answer: Nediv Lev.  יו”ד סימן רנח, סעיף יג.

Why? I do not know.

3. The Gemara in Gittin 52b says that the Sattan went all out to start fights in a couple’s house on Shabbos. Reb Meir intervened, and the Sattan was heard to say that Reb Meir had made him homeless. Where do we see that Shalom Bayis is more important on Shabbos than any other day.

Answer:  .לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת
and see Shla'h Shabbos Ner Mitzva 32, where he says

 ועל כן עבירה כפולה היא מי שמראה כעס בשבת וכבר נתנו סימנים לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת והוא אש המחלוקת וחימום הכעס 

and Chasam Sofer there in Gittin and Shaarei Ora I Ki Sisa.

 

4. How thick were the Kerashim, and how thick was the kapores on the Aron.

Answer: Kerashim: The Torah does not say. Only says 1.5 wide x 10 tall. It is a machlokes Tannaim in Shabbos 98b. Reb Nechemia says 1 amah, Rebbi Yehuda says they are 1 thick at the bottom but they get narrow toward the top where they are only I Etzba thick.

Kapores: The Torah does not say.  But the Gemara Sukka 5a says it was 1 Tefach thick, based on the words “pnei haKapores,” and אין פנים פחות מטפח.

By the way, if the Kerashim were one amah thick, each keresh was 50 cubic feet of wood (18 inches times 27 inches times 180 inches equals 50 cubic feet.) Acacia wood weighs around 42 pounds per cubic foot. That means each Keresh weighed a minimum of one ton.

Unlike the Aron, the Kapores was solid gold. If the Kapores was 2.5 Amah x 1.5 Amah x one tefach, it would be 3645 cubic inches of gold. That would weigh 3,524,810.32 pounds, 1,762 tons, around the same as the giant Sequoias in California. It’s a good thing the Aron was נושא את נושאיו.

Back to the Kerashim for a moment: The Daas Zkeinim in Shemos 25:5 addresses this issue and says that Shittim wood must have been very light, because otherwise the wagons and cattle of Merari could not possibly move them.

דעת זקנים  ה

ועצי שטים. נוטריקון "שלום "טובה "ישועה "מחילה ובמדבר היו שם יערים גדולים שנטלו משם אותן עצים הקרוים שטים דכתיב וישב ישראל בשטים וכן וישלח יהושע בן נון מן השטים וע"ש היער נקרא המקום שטים וזש"ה אתן במדבר ארץ שטה והדס והוא עץ קל מאד וחלק ותדע שהוא קל שהרי מ"ח קרשים ואדניהם צ"ו ועמודים ואדני החצר וט' עמודי המשכן חמש של מסך וד' של פרכת ויתדותם ואדניהם כל זה מושכין שמנה בקר שנתנו לבני מררי כמו שמפורש בפרשת נשא ואע"פ שהקרשים גבהן עשר ורחבן אמה וחצי ועביין אמה אלא ש"מ כי עץ קל מאד ודומה לעץ שקורין מדר"א בלע"ז

As Rav Galinsky in the beginning of Pekudei points out, though, whatever the Daas Zekeinim gained by making Shittiim wood light is lost because the gold plating, according to the Pleisi (YD 43 sk 6), was a dinar thick and that is a third of an etzba. By Rav Galinski's calculations, each karesh, plated, weighed over three tons. I don't think he's correct on that, but let's agree that they weighed at least one ton each.

and Back to the Kapores: Here is how R' Aryeh Kaplan deals with this in his The Living Torah.

Since a talent is 3000 shekels, this was a total of 87,730 shekels, 1/7 shekel for each person counted. It was a total of 4386 1/2 pounds of gold. According to Saadia Gaon (quoted in Ibn Ezra, Perush HaKitzur):

1/2 talent was used to plate each of the 48 beams of the Tabernacle, accounting for 24 talents.

Another 2 talents was used for the four pillars holding the cloth partition.

1 talent for the menorah.

1 talent for the ark and its cover.

1 talent for the table and golden altar.

This accounts for the 29 talents. The additional 730 shekels (36.5 pounds) were used for such items as the fasteners and clothing.

[Since 1/2 talent was used for each pillar, which was 10 cubits high, and 1 1/2 cubits wide, it can easily be calculated that the thickness of the gold on the pillars was approximately 1/100 inch. If it is assumed that the same thickness was used all around the incense altar, it can be calculated that the top of the altar had a gold layer around 1/4 inch thick.]

3' 9' x 2' 3', like the dimensions of the ark (Exodus 25:10). The Talmud states that the ark cover was one handbreadth (3 inches) thick (Sukkah 5a). It can easily be calculated that if it were solid gold, it would weigh (without the cherubs), some 2500 pounds, or 17 talents (see note on Exodus 25:39). Some sources thus state that the ark cover was considerably thinner (Tur), since we find that the ark had to be light enough to be carried easily (Baaley Tosafoth on Exodus 25:11). One source states that the ark-cover weighed one talent (150 pounds), just like the menorah (Exodus 25:39; Saadia Gaon, quoted in Ibn Ezra on Exodus 38:24). The ark cover would therefore have been around 3/16 inch thick, or, if the cherubs are taken into account, more likely around 1/8 inch thick. It may have been made like an inverted open box, so that its sides were one handbreadth thick on the outside.

 5. Three golden keilim in the parsha have crowns, Zeir Zahav. One golden keli does not.   What are they. And how do they correspond with the Mishna in Avos 4:13 where

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:

 

Answer: Rashi brings the Medrashim that lists them. 

שמות רבה לד ב

 א"ר שמעון בן יוחאי: ג' כתרים הם, כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות זה השלחן דכתיב בו "זר זהב סביב". כתר כהונה זה המזבח דכתיב בו "זר זהב סביב". וכתר תורה זה הארון דכתיב בו "זר זהב". 

and

במדבר רבה ד סוף סימנים יג יד 

רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר  שם טוב עולה על גביהן. מעשה הארון כנגד בעלי תורה ... מעשה השולחן כנגד מלכות בית דוד ... מזבח הזהב כנגד כתר כהונה ... מעשה מנורה כנגד בעלי שם טוב , שנאמר: טוב שם משמן טוב, ולכך היו כל כליה עמה בבגד תכלת שכתר שם טוב על גביהם

Aron, 37:2, וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

Shulchan, 37:11, וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

Mizbeiach HaZahav/Haketores, 37:26, וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

The Aron is Torah, the Shulchan is malchus, the Mizbach haKetores is Kehuna.

The Menora did not have a crown. Crowns are a symbol, a simulacrum, of flame. The Menora did not need a symbol, it defined the crown, just like the Kesser sheim tov.

Questions for Ki Sisa

in 2025, I used 1, 4, 5, 6, and 10.

Necessary to answer some questions- not in the Parsha, but common knowledge: The Gemara in Pesachim 87b says that when the luchos were broken, the letters flew in the air. לוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת.  The implication is that the same letters were used to write the seond luchos.  Also: the Gemara in Shabbos 104b says the letters of the luchos went all the way through the stone. Also the Gemara Krisus 6b that Chelbena has an unpleasant odor.)

  1.  30:12-13

.... ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם 

זה  יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש ...

The Torah could have called the half-shekel that averts a plague “chatzi shekel” (חצי) but instead calls it  “machatzis” (מחצית). How does that word show that Tzedaka stands between life and death?

2. The Gemara in Gittin 20a decides that where writing is required, relief carving is not called writing, but incising or carving letters out is called writing. Tosfos says the Gemara could have proven that from the Luchos, which were called “written” but were carved out, as it says in 32:26. Can you think of a reason to disagree with Tosfos?  

3.  The issur deoraysa of writing is only if you make words that make sense. Prove that writing Hebrew from left to right is called writing.

4.  Where is a clear mitzva to prepare for Shabbos. So much so, that unlike many other mitzvos where the main thing is the result and therefore can be delegated, this should not be delegated: You should do some food preparation for Shabbos yourself.

5. Who wrote the Aseres HaDibros on the second luchos.

6.  Given a choice to daven with a tzibur that is all tzadikim or a tzibur in which there are some tzadikim and some resha’im, where is it better to daven.

7. Show me where Hashem tells Moshe to go and he does not go.

8. How many punishments do we find for the people who worshipped the Eigel

9. Source that teshuva requires explicit vidui.

10.  How many Ohel Moeds were there.

11.   Our Parsha mentions the calf/Eigel. Name the four other animals mentioned in the parsha.

12.   Forms of the word "nassa" appear four times in our parsha. How is the word used here? 

1.  30:12-13

.... ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם 

זה  יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש ...

The Torah could have called the half-shekel that averts a plague “chatzi shekel” (חצי) but instead calls it  “machatzis” (מחצית). How does that word show that Tzedaka stands between life and death?

The word “machatzis” (מחצית) — “a half” — has five letters, and the middle letter is a "צ", the first letter of the word “tzedakah.” Flanking the "צ" there is a "ח" and a "י", "חי"— “life.” The exterior letters of the word are "מ" and "ת", death. Thus, the Torah is suggesting that "צ" — tzedakah — is the mitzvah which stands between life and death. Tzedakah can distance death and bring life to those who practice it.

(פרדס יוסף)

 

2. The Gemara in Gittin 20a decides that where writing is required, (although relief carving is not called writing,) incising or carving letters out is called writing. Tosfos says the Gemara could have proven that from the Luchos, which were called “written” but were carved out, as it says in 32:26. Can you think of a reason to disagree with Tosfos?

Benny Singer’s words: it says that when Moshe threw the luchos down the letters flew into the air. If they were just the absence of stone, there would be nothing to fly. It must be that there were actual letters; but they were purely spiritual, and when placed on the stone they removed the stone in that place. As Benny Singer said, they were “Hole”y letters. If so, Tosfos Raya is off. They were real letters that broke away the stone when placed on the luchos. The point is that they were not formed only by the absence of stone; they were letters that when placed on the luchos removed the stone in their place.

Discussion:

The Maharsha in Pesachim 87b says that being able to see these invisible letters flying off was also a miracle.

אותיות פורחות כו׳. מדלא כתיב ואשברם לפניכם דריש ליה שראו דבר פלא שהעין פונה להסתכל בו כדפירש״י ועי״ל דמשמע לעיניכם שכולם ראו וזה דבר שא״א שיהיו כולם ראו שבירת הלוחות שהיו ישראל מפוזרים ומפורדים במחנה ישראל ג׳ פרסאות על ג׳ פרסאות אבל אותיות פורחות למעלה אפשר שכולם ראו בו וכה״ג אמרי׳ פ״ק דע״ז (דף יז.) בס״ת שנשרפה עם ר״ח בן תרדיון שראו גליון ס״ת נשרפו ואותיות פורחות והתם ניחא טפי שאותיות ס״ת הן שהיו כתובים על הקלף היו פורחות אבל הכא לפי מה שאמרו שהיו חרותים האותיות מעבר לעבר ומ״ס וסמ״ך בלוחות בנס היו עומדין נמצא כשנשתברו הלוחות לא היו ממש באותיות כי אויר היו ויש ליישב דגם זה נס היה ונס בתוך נס היה שראו אותיות אלו שהן אויר היו פורחות ודו״ק:

 The Korban HaEida Yerushalmi Taanis 4:5 says

 הכתב עצמו פרח. אף ע"ג שהיו חקוקים מ"מ היו בדיו שחור ע"ג החקיקה:

All this is not like the Mishna Avos 5:6 about והכתב, והמכתב, והלוחות being created bein hashmashos.

 

3.  The issur deoraysa of writing is only if you make words that make sense. Prove that writing Hebrew from left to right is called writing.

32:15-16

וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃ טזוְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃

Meaning they were backwards on the other side, and it’s called kesuvim. It’s true, however, that some learn that the words came out from right to left on both sides.

 

4.  Where is a clear mitzva to prepare for Shabbos. So much so, that unlike many other mitzvos where the main thing is the result and therefore can be delegated, this should not be delegated: You should do some food preparation for Shabbos yourself.

31:16

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם

Targum YBU and Rabbeinu Bachay say this is the mitzva to prepare good food for Shabbos. Like in the beginning of HaIsh Mekadeish.

 

5. Who wrote the Aseres HaDibros on the second luchos.

34:1

ויאמר ה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת

People get mixed up because of 34:27

ויאמר ה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל

But that is wrong. Everyone (except for one obscure Medrash) states emphatically that Hashem wronte the Aseres HaDibros on the second luchos. 

Ramban (34:27-28) answers that Moshe wrote the Sefer HaBris on the Luchos. Others say he wrote other things. But the Aseres HaDibros was without question by Hashem.    Good example, the Netziv here:

כתב לך את הדברים האלה. לפי הפשט למד מעניינו דבכתיבה על הלוחת מיירי. ולא כמש״כ הרמב״ן שצוהו לכתוב על הספר הברית ולקרוא באזני העם כמו שהיה אז בראשונות שהרי לא נזכר ענין הקריאה והירידה בינתים אפילו בצווי. וא״א לפרש כתיבה בס״ת שאינו מדבר בס״ת עד מצות כתבו לכם את השירה הזאת. דשם כתיב על ספר. אלא בכתיבה על הלוחות שמדבר בענינם מיירי. אמנם ודאי לא בעשרת הדברות מדבר. שהרי הקב״ה אמר וכתבתי על הלוחות. ותו דלזה לא היה נצרך לפרש טעם כי ע״פ הדברים האלה וגו׳ שהרי משה עלה בשבילם ואין זה דבר חדש. אלא בכל התורה נצטוה משה שמלבד שיכתוב ה׳ על הלוחות עשרת הדברים יכתוב משה על הלוחות את הדברים האלה מבראשית עד לעיני כל ישראל. וכמו שהיו חקוקים על הלוחות הראשונות כמו שכתוב לעיל כ״ד י״ג. ואתנה לך את לחות האבן והתורה. כך היו חקוקים על הלוחות השניות ע״י משה. וכבר נתבאר שם שאין הפי׳ שהיו כתובים כמו שהתורה לפנינו אלא השמות שבהם נבראו שו״א. והן הן גופי תורה אחר שנתפשטו:

 

6.  Given a choice to daven with a tzibur that is all tzadikim or a tzibur in which there are some tzadikim and some resha’im, where is it better to daven.

With all tzadikim, of course. The Levona only proves that when reshaim do teshuva they add to Klal Yisrael. Also, the Maharsha there in Krisus says that the hetter is only when they are batteil ten to one. Or twenty to two.

 

7. Show me where Hashem tells Moshe to go and he does not go.

32:17

וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים

(In Eikev, 9:12, it says not only רד, like here, it says רד מהר

 

8. How many punishments do we find for the people who worshipped the Eigel

Three. 32:20, the effect of drinking the water with gold dust; 32:35, ויגוף יי' את העם, and 32:27ת שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה .

 

9. Source that teshuva requires explicit vidui.

32:31,

וישב משה אל ה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב

 

10.  How many Ohel Moeds were there.

Two. Besides the regular Ohel Moed built by Betzalel and Oholiav, there was also the Beis Medrash of Moshe Rabbeinu that was outside the machaneh, at least for a while; 33:7;

וומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש ה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה

11.   Our Parsha mentions the calf/Eigel. Name the four other animals mentioned in the parsha.

שור, כבש וחמור by Bechor in 34:19-20, and גדי in 34:26 by basar b'chalav.

12.   Forms of the word "nassa" appear four times in our parsha. How is the word used here? The first is Ki Sisa.

32:32, ועתה אם תשא חטאתם

34:7, נשא עון ופשע וחטאה 

34:31, ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה 

Extra credit: The Tiferes Yisrael in in Yevamos Perek 7 comment #7 suggests (somewhat tongue in cheek) several explanations of the Hebrew word for marriage, "Nisu'in."  They are:

-Gift (מתנה, כמו וישא משאות מאת פניו),

-Burden (משא עליו),

-Elevation (נס מתנוסס),

-or Oath/promise (לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא).

Here is the Tiferes Yisrael.

בת ישראל שניסת

 [נ"ל לפעמים נקט שנשאת ופעמים שניסת, ע"ש ב' בחינות שבאשה, לעזר וכנגדו, בזמן שהיא לו לעזר. היא לו כמתנה, כמו וישא משאות מאת פניו, ובזמן שכנגדו היא לו לנסיון, או איפכא בזמן שלעזר היא כנס מתנוסס לבעלה, ואם לאו, היא כמשא עליו. או נ"ל דנישאת הוא ע"ש לא תשא שם ד"א לשוא, ובל"א "אנגעשווארען ווארדען", כמ"ד כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, וניסת הוא לשון למען ענותך לנסותך, שגם היא מורגלת ע"י הנשואין בדברים קשים, והם אעפ"כ להיטיב באחרית, כדכתיב הרבה ארבה עצבונך. ואח"כ תגל האם בפרי בטנה]:

 

 What do you think the word "Eirusin" (betrothal, the first stage of marriage,) comes from? (Hint: it's probably not related to eres/poison.)

Good luck. You're on your own with this one. 

Here are questions I posted a while ago. The style is very different. For one thing, several require knowledge of other parshios.

Many tribes are symbolized by an animal. Only two (which?) share a symbol. (what?) Although in one sense, they were diametrically opposed, (how?) individuals from those two tribes (who?) shared the lead in building a structure (what?) that shares the same motif (how?)

A young lion, Gur Aryeh. Yehuda, by Yaakov in Bereishis 49:9, Gur Aryeh. Dan, by Moshe in Devarim 33:22, the Mikdash called Ariel in Yeshaya 29:1,   This is pointed out by Rabbeinu Bachay in 38:22. In the travels in the desert, Yehuda led the nation, and Dan was the last. 

Two people are introduced in this Parsha. Both of their fathers are mentioned (X son of Y), but only the grandfather of one (X son of Y son of Z.). Why.

 Betzalel and Ahaliav. Because Chur died trying to prevent the Eigel, and his grandson built the kapara for the Eigel.

The Torah tells us that two things were described as having been done by "the finger of God," אצבע אלוקים. One is in our parsha. 

 The luchos were written with אצבע אלוקים, in 31:18, and the plague of Kinim in Mitzrayim was with אצבע אלוקים,  in 8:15.

There are three famous sins for which one must give up his life rather than transgress them, even under duress. All three carry the penalty of capital punishment for deliberate, willing, transgression. In our parsha, there is one commandment for which deliberate transgression incurs a capital penalty, but, oddly enough, one is permitted, even required, to transgress it where there is any risk of mortal danger.

 Shabbos. See Reb Meir Simcha 31:14 for the reason.

Partial quote:

דלא יהיה לפלא, הלא השבת גופיה נדחית מפני פקוח נפש אחת מישראל, והרי היא קלה אף מפני ספק פקוח נפשו של אדם ומי שעובר על השבת נהרג ונסקל, אכן באמת קדושת השבת נדחית מפני נפשו של ישראל, כי אם אין ישראל ליכא שבת בעולם ומי יעידו על שביתות השם ממעשיו ועל קדמותו בעולם, אכן אם הישראלי לא שמר את השבת הוא גרוע ונבזה אף מן הבהמה ונסקל וזה כפרתו, כי גם אם אינו נסקל נפשו נכרתת מן הקשר האמיץ אשר קשורה כנסת ישראל בד' ובתורתו ומיתתו טובה גדולה לו וכמאמרם ז"ל כל המומתין מתודין מיתתי תהא כפרה על העון הזה עיי"ש.

Who wrote the Aseres HaDibros on the second Luchos?

Hashem. NOT Moshe. Shemos 34:1  ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת and ואכתוב על הלחות את הדברים אשר היו על הלחת הראשונים אשר שברת  Devarim 10:2. Don't get distracted by obscure Medrashim, or by the passuk in the end of the parsha that says (34:27) ויאמר יהוה אל־משה כתב־לך את־הדברים האלה כי על־פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת־ישראל. That passuk is not referring to the Aseres HaDibros.

Questions for Titzaveh

In 2025 I used 1m 4m 6m 7m 8, and 9.

 1.   In this week’s parsha we see for the first time that members of a tribe should stick together.

from https://ohr.edu/7444

2.  Two UPDATE: THREE of the Shivas Haminim are mentioned in the parsha.

3.    What in the parsha is described as "constant," tamid? (5 answers)

4.    We find that Pinchas became a Kohen much later. Why wasn’t Pinchas automatically a Kohen.

5.    Which bigdei kahuna were Shatnez.  

6.     Each of the Choshen stones symbolized one Shevet and had  their name written on it. In what order were they placed? 

7.     What is a good nickname for Reuven. 

8.     Ephraim and Menashe should be entitled to separate billing, but only Yosef's name is on the Choshen. But the symbol of Yosef is doubled. Where?

9.     There are two places in the Parsha that show that you cannot assume that a four-sided equilateral is a square.

10. The title "Levi" derives from the fact that before birkas kohanim, the Levi washes the Kohen's hands, as we see that in Latin, to was is Lavare, so Levi means "washer." 

No, that is just a joke. It is a pure coincidence. But where in this week's parsha do we find a Levi preparing Kohanim for their service by washing them, or seeing them immerse in the mikva.

1. In this parsha, the word shevet is used for the first time for a tribe (28:21).  From  Rav Reuven Chaim Klein.

 

2. Olives and pomegranates are mentioned in the parsha. Olive oil is used to light the Menorah (Exodus 27:20), and woolen pomegranates are attached to the bottom of the Me'il of the Kohen Gadol (28:34). AND WHEAT for the menachos. See 29:3,

 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם

 

3. The following five things are described as being tamid: (1) The Menorah is lit tamid – this is the lamp called the Ner Maaravi (Exodus 27:20). (2) The choshen of the Kohen Gadol is always on the heart of the Kohen Gadol (28:29). (3) The tzitz is constantly on the forehead of the Kohen Gadol (28:38). (4) The Tamid is brought twice each day - morning and afternoon - on behalf of the entire congregation (29:38). (5) The Ketores is brought every day (30:8).

Side discussion:  The word תמיד appears in the Torah exactly 24 times, either as תמיד  or as התמיד. How many of those times are in dinim of Kodshim?  Twenty three.

Of the twenty four in Chumash, twenty three are in dinim of Kodshim.  "HaTamid" appears seven times, every single one in kodshim.  Of the seventeen 'Tamids' in the Torah, sixteen are Kodshim and one is not.  The single, the solitary, the sole exception is in Devarim 11:12.

אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃

 

4. It was only on this day that people were made Kohanim, and the Torah specifies that they were Aharon and his four sons. Nobody else became a Kohen that day. Ony those born to these five afterwards were automatically Kohanim. Any children they had prior to that investiture were not automatically Kohanim.  Pinchas had been born earlier, so he was not automatically a kohen.

 

5. Efod: כח, ו.

Choshen:    כח טו.

(Avneit: שמות לט, כט   in parshas Pekudei. It is mentioned in Tetzaveh but the material is not specified.))

 

6.  Birth order.

 

7.   Since we know the stones were in birth order, Reuven's stone was the Odem.    So, Ruby. This works in every major language except Hebrew and Chinese.

French: "Rubis"

Spanish: "Rubí"

German: "Rubin"

Italian: "Rubino"

Portuguese: "Rubi"

Japanese: "ルビー" (Rubī)

Chinese: "红宝石" (Hóng bǎoshí) - meaning "red gemstone"

Korean: "루비 보석" (Rubi boseok)

.

 8. Again, since we know the stones were by birth order, Yosef was the next to last, the Shoham. Besides the twelve stones of the Choshen, there were two additional stones on the shoulders of the Kohen Gadol, on the Eiphod - Shoham stones.

I'm sure that this is just a coincidence, but it's interesting that in Breishis 48:5, Yaakov tells Yosef that he is giving him a double inheritance:

ועתה שני־בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד־באי אליך מצרימה לי־הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו־לי

Later in that discussion, in 48:22, Yaakov says

ואני נתתי לך שכם אחד על־אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי

Rashi says the word שכם means the city of Shechem. But the Ramban, for example, says it is a description of a portion of Yerusha, that Yaakov had given Yosef an extra portion of the yerusha. So you have that word Shechem describing the extra that is given to Yosef via Ephraim and Menashe, and that is where the Shoham stones were, on the כתפות האפוד, on Aharon's שכם.

 

9. The Choshen is described in 28:16 as being square, a zeres by a zeres.

 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו.

Once we have been told that all the sides are equal length, to be told that it should be square seems unnecessary, repetetive, and redundant.

The same is true in the instructions for the Mizbei'ach Hazahav,

ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו.  ב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו.

Side discussion: Answers:

1.        Shina alav hakasuv l’akeiv.

2.        Reb Chaim- two separate requirements. The specified size, and square.

3.        Malkie- don’t make it a rhombus.

            4.        Gary- don’t make it a cylinder that contains x by x, disregarding the chords.

10. 29:4

ואת־אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים