Questions for Emor

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely. Is this restriction due to its holiness, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

3. Two cases where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is a bittul assei.

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

7. What is the calendar date of Pesach?

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

10. When is the best time to tell someone to pick up a lamb sandwich?

 

 

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

No. The mitzva is because he is fit to do avodah. Until that time, there is no mitzva to honor him.

21:8

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך

Chinuch 269  on 21:6

קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש

וְהָיוּ קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁלֹּא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם, לָמָּה זֶה נַקְדִּימֵהוּ וּנְכַבְּדֵהוּ? עַל כֵּן אָמְרוּ וְהָיוּ קֹדֶשׁ, כְּלוֹמַר הַזֶּרַע הוּא מְיֻחָס כֻּלּוֹ, תָּמִים וּבַעַל מוּם.

Minchas Chinuch there:

והנה הרהמ"ח מביא בשם ספרא דיהי' קודש לרבות בעלי מומין אף על פי שא"ר להקריב לחם אלהיהם מכל מקום הוא בכלל מצוה זו והר"מ שם מביא דמ"ע לקדשו ומביא רק הקרא וקדשתו כי את לחם כו' נראה דבע"מ אינו בכלל זה וצ"ע כיון שמבואר בספרא מריבוי דגם בע"מ בכלל. והנה חללים ודאי אינם מצווים לכבדם דהרי הם כזרים לכ"ד. והנה המ"א סימן רפ"ב כתב מסברתו דכהן קטן אינו מצוה לקדשו דאינו ראוי לעבודה ובאמת כאן מבואר להיפוך אף דאינו ראוי לעבוד' מצוה לכבדו וגם קטן אוכל קדשים כמו בע"מ אך שאינו בחלוקה כמבואר בזבחים ובר"מ ע"כ נ"ל לפי דעת הרהמ"ח דגם קטן וחרש מצוה לכבדם.

Rav Chaim K is quoted as having said the MInchas Chinuch’s chiyuv is only miderabanan.  See page 132 here:

https://beinenu.com/sites/default/files/alonim/211_31_83_0.pdf

 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely. Is this restriction due to its holiness, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

22:10 

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

22:11

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו

The fact that his avadim can eat it strongly implies that it is primarily a property issue. But honestly, it’s impossible to know. It obviously has kedusha: it can not be eaten by a kohen who is tamei nor when it is tamei. A Yisrael who eats it is chayav missah.  Although his eved knaani may eat it, his eved ivri may not, and a zar is chayav missa for eating it, and a kohen tamei is not allowed to eat it.

Rashba Nedarim 12a, on being matfis in trumah:

כחלת אהרן וכתרומתו מותר. פירוש משום דחשבינן ליה כדבר האסור ולא כדבר הנדור, וטעמא דמילתא דאע"ג דצריך לקרות להם שם מכל מקום לאו כקרבן הם, כיון שהם מותרים אפילו למקנת כספו של כהן, אלא הרי הם כנכסי כהן ונכסי בניו ובנותיו, אלא שלא זכה אותם רחמנא לאכלן אלא לכהן ולבני ביתו, ודבר האסור הוא, מה שאין כן בבכור שהוא קרבן ואסור לכל, חוץ מזכרי כהונה וכמו שכתבתי למעלה.

And the Raavad Nedarim 1:11

האומר פירות אלו עלי כו' שאין שם דרך להביא אלו בנדר ונדבה. א"א אנו רגילין לפרש מפני שהחלה והתרומה לכהן נכסיו הן וכחולין לגבי ישראל הן והחטאת והאשם כיון שקדושתן ע"י אדם מתפיס בנדר הוא שאין דוקא נדר ונדבה וזהו שרבי יעקב אומר מתפיס בבכור אסור מפני שמצוה להקדישו ואף ע"פ שאינו נדר אבל מתפיס בחלת אהרן ותרומתו מותר אע"פ שחייב להקדישן והטעם כמו שפירשתי שזו נכסי כהן ונכסי אשתו ובנותיו אבל הבכור אינו אלא לזכרים שכל דברים אלו ענינם כאומר הרי הן כקרבן הקרב בירושלים:

 

 

3. Two cases where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is a bittul assei.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

22:28

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

 

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

Yes. It is only unfit to be used as a korban. There is nothing wrong with shechting it for other purposes.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

 

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

Neither may be done before the eighth day after birth.  22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליה

 

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

The exception is Shavuos.

all are called שבת except for שבועות

Pesach  23:15  וספרתם לכם ממחרת השבת

Rosh HaShannah 23:24  באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה

Yom Kippur מערב עד ערב תשבתו שבתכם  23:32 

Sukkos and Shmini Atzeres  23:39  ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון

  

7. What is the calendar date of Pesach?

The fourteenth of Nissan, not the fifteenth. Nowhere in Tanach does the word Pesach refer to anything but the Korban. It never is used as the name of the Yomtov.    

23:5-6

בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה

ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו

Even in Yehoshua  5:1, where the Gemara darshans

ויאכלו  מעבור הארץ ממחרת הפסח וגו' (יהושע ה, יא), ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא  אכול דהקריבו עומר והדר אכול

so it sounds like  ממחרת הפסח is the first day of chol hamoed, that just means “the day after they ATE the korban Pesach.”  See Tos RH 13a dh D’akrivu, where RT told the ibn Ezra that ממחרת הפסח can mean two things – bringing and eating.

דאקריבו עומר והדר אכול. הקשה ר' אברהם אבן עזרא הא ממחרת הפסח היינו ט"ו בניסן שהוא מחרת שחיטת הפסח הנשחט בי"ד כדכתיב בפרשת מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה וזה היה בט"ו והשיב לו ר"ת דה"ק קרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח כלומר מן הישן מצות וקלוי דהוא חדש אכלו בעצם היום הזה דהיינו ט"ז דאקריבו עומר והדר אכול

 

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

No, you can not, because there is no such passuk. It is only known from our Mesora and drashos of Chazal that it is, uniquely, made of barley flour.  See Menachos 68b.

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

Yes, you can. 23:17 It was made of Chametz. Other menachos are strictly Matza.

ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה’

 

10. When is the best time to tell someone to pick up a lamb sandwich?

On Shavuos.  23:20

והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני ה’ על שני כבשים קדש יהיו

Tuv Yerushalayim

 I just got this email from my son in law, Harav Avram Lawrence.  I had sent him a link to the weekly Aleh Zayis, where Rav Moshe Yehuda Kaufmain wrote

הפטרת אחרי-קדושים: אף שבדרך כלל מפטירין בהפטרת הפרשה השניה, מכל מקום באחרי-קדושים מפטירין בהפטרת אחרי 'הלא כבני כושיים' (רמ"א סוף סימן תכח). והטעם כי לכתחילה אין מפטירין בתועבות ירושלים, רק מן ההכרח כשאין לנו הפטרה אחרת. ולכן גם כשהוא פרשת קדושים לבד [היינו בשנה מעוברת] ומאיזה טעם לא הפטירו עדיין ב'הלא כבני כושיים' [כגון שפרשת אחרי היתה שבת הגדול או מחר חודש] מפטירין לקדושים ב'הלא כבני כושיים' (משנ"ב בשם הגרעק"א). וכל זה דלא כהלבוש שחולק על הרמ"א וסובר שלעולם מפטירין באחרונה, ובפרט שבהפטרת אחרי (יחזקאל כב) לא נזכר תועבות ירושלים בהדיא.

and he wrote back 

   ...   to share with you a quick story that I heard from the Muzhayer Rav who told me that in all his years of knowing his uncle the Divrei Yoel of Satmar he never found him at a loss for words except on one occasion.  A rebbe had come to visit from Eretz Yisroel, an einekel of the Rizhiner Rebbe, who had a shul in Tel Aviv, and was openly supportive of the Jewish state. He was a guest of the Satmar Rav at shalosh seudos and the Satmar Rav spoke strongly against Zionism and the State of Israel. After the Rav finished speaking he turned to his guest from Eretz Yisroel and asked, "Nu how did you enjoy my speech against Tziyonis and the Medina?"  This rebbe answered him that by us in Rizhin we were taught that the rebbe which is ר ב י is roshei teivos ראה בטוב ירושלים. 

Like I said the Muzhayer Rav told me that it was the only location on which he saw his uncle the Satmar Rav at a loss for words. 

Nice story; the tzorich iyun is obvious. The Rebbe should have responded that adderaba, ראה בטוב ירושלים is mechayeiv to hate the Medina! Love for Yerushalayim does not mean that you have to say good things about the horrible people would cause tzaar to the Ribono shel Olam and are metamei and mehareis beyadayim the whole kedusha of Eretz Yisroel.

I don't know if I'm reading too much into this, but the mashma'us is that ראה בטוב ירושלים is mechayeiv to find good things to say, no matter the circumstances.  It is kedai to avoid talking about תועבות ירושלים, even if it is true and important to know it is true.  Even if you have to say mussar, you should tone it down- הלוא כבני כשיים אתם לי  is also not a compliment, but it's not as bad as תועבות ירושלים. Like the Gemara in Megilla 25b says,

מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר ״הודע את ירושלם את תועבותיה״. אמר לו: עד שאתה בודק בתועבות ירושלים צא ובדוק בתועבות אמך. בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול.

Questions for Achrei Mos Kedoshim

In 2025 I asked 1, 2, 3, 4, 6, and 10. I mashed two and three together, but I shouldn't have.

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

4.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

5.  In this parsha, what three similar laws appear in the same passuk?

6.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

7.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול ?

8.  When is it assur to be kind to a poor person.

9.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

10.  If a person already has a tattoo, is he obligated under the dinei Torah of kesoves ka'aka to remove it?

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

16:26 and 16:28

The one who takes the שעיר המשתלח and the one who burns the בשר ועור של פר ושעיר הנשרפים  of Yom Kippur.

16:26

והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

16:28

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

The other cases are:  The one who actually burns the פרה אדומה, the one who throws the  עץ ארז ואזוב ושני תולעת into the fire, and the one who gathers the ashes.  (NOT the one who throws the mei chatas on the tamei.)  The fourth case is one who does the maaseh mitzva of pirya ve'rivya.

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur, like a few other korbanos in Parshas Vayikra, are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

Any normal talmid chacham would say "Of course it has to be a Kohen. What, you think it's stam issurei hanaah? It's like the eimurim of every korban, but the sreifa is done michutz lamachaneh. 

That is what makes it such a great question, because the pesukim in our parsha say nothing about needing a Kohen for the sreifa, no more than needing a Kohen for the Ish Itti. And, more conclusively, see the Rambam in  ז מעשה הקרבנות ה who says black and white that a non-kohen can burn any of these korbanos.  

וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק דָּמָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַחַר כָּךְ קוֹרְעָם וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִים וְנוֹתְנָן בִּכְלִי וּמוֹלְחָן וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וּמוֹצִיא שְׁאֵרִיתָן חוּץ לָעִיר. וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם כְּנִתְחֵי הָעוֹלָה בְּעוֹרָן. וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן שָׁם בְּבֵית הַדֶּשֶׁן:  

שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לִשְׂרֵפָה. אֶחָד בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה וּבוֹ שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּפְסְלוּ וּפָרִים וּשְׂעִירִים שֶׁל חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶם פָּסוּל בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה. כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ אוֹ שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת. אוֹ שֶׁלָּן הַבָּשָׂר אוֹ לָנוּ הָאֵימוּרִין שֶׁלָּהֶן:  

וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בְּהַר הַבַּיִת וּשְׁמוֹ בִּירָה. וּבוֹ שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר צֵאתָן מִן הָעֲזָרָה. וְהַמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית הַדֶּשֶׁן. וְשָׁם שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפוֹת כְּמִצְוָתָן:  

וּשְׂרֵפַת כָּל הַנִּשְׂרָפִין כְּשֵׁרָה 👈בְּזָר👉 וּבַלַּיְלָה.

based on 

ירושלמי יומא ספ"ו תני ר' זרי' זר ששרף מטמא בגדים לא צריכא וכו' מה שיהי' כשרים בלילה קו"ח מה אם הקטיר אימורים שאין כשרים בזר כשרים בלילה אלו שכן כשרים בזר אינו דין שיהי' כשרים בלילה:

So, now that this is established, can a non-Jew burn these korbanos? Like the Magen Avraham (תמ"ו ס"ק ב) says from the Shelah on biyur Chametz?

 (I think that the Nisrofin the mitzva is "see to it that they are burned," not the act of burning. This is to answer Reb Akiva Eiger's (in Mishnayos) and the Sfas Emes's (in the Gemara) kashe on Rashi Temura 34a who says

 כל הנשרפין לא יקברו - דלמא אתי איניש ואשכח להו ואכיל להו:

and they ask no, it's because you have a mitzva of sreifa. Reb Akiva Eiger has the same complaint on the Shelah brought in the Magen Avraham in תמ"ו)

No, it has to be a Jew. Because it says he and his clothing will become tamei, 16:28:

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 

which obviously does not apply to a non-Jew.

However! The Chizkuni on 16:27 says that only Kohanim can burn the nisrofin: 

 ושרפו באש הכהנים ישרפו 

Whatever the reason that he says not like the Yerushalmi/Rambam, you see that the pashtus is that it does require Kohanim, just like regular אימורים.  

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

16:25  ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה

16:27  ואת פר החטאת ואת  שעיר החטאת אשר הובא את־דמם לכפר בקדש יוציא אל־מחוץ למחנה ושרפו באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־פרשם

Without exception, in all of Vayikra, those parts of the korban that are burned on the Mizbaieach are described as והקטיר (and it always says הכהן) and those that are burned outside the machanaeh are described as ושרף (and it never says הכהן), which is really why the Rambam mentioned in #2 says that the burning of Chataos Hanisrafos can be done by a non-kohen. 

It seems that the explanation is obvious. והקטיר comes from the shoresh kitor, like by Sedom, and it is hif'il. Meaning that the burning is done IN ORDER TO PRODUCE SMOKE/RAY'ACH NICHO'ACH.. But ושרף just means burn it, בנין קל. Burn it because there's a mitzva to burn it. 

It's amazing that I have not found anyone who says this. It looks like it's rock solid. And it makes the Chizkuni mentioned above in 2 more shver.

4.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is severely proscripted from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is severely proscripted from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

How would this accrue to a Jew's benefit? It is possible that one can do a mitzva with the kavana that the zechus should benefit another person. Example: BB 10b, האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני. So the gentile could bring his Korban intending that the zechus would go to the Yisrael. 

But if you disagree with that case, here's another. If a Jew enabled a gentile to bring a korban - not that he buy it for the Jew, but that the gentile will now be able to afford to bring a korban- the zechus of the korban will accrue, at least to some extent, to the Jew who enabled him. We see this in, for example, the מהר"ם אלשקר סי' ק"א   quoting Rav Hai Gaon on the subject of purchasing actual zechusim, not just the zechus of being mechazeik.

 וכן המסעד מקיימי מצוות כדי שיוכלו לקיים יש לו שכר על כך ולהם, וביותר מי שעוזר עסוקים בתורה ובמצוות להפנות לבותם לעסוק בה יש לו שכר, והשכר שיש לו על פעולתו הוא.

5.  In this parsha, what three similar laws appear in the same passuk?

The three prohibitions of Kilayim mixtures are all found in one passuk: (1) not to mix animals when plowing one's field, (2) not to mix seeds when planting, and (3) not to mix wool and linen in the same garment (19:19).

 

6.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

Three laws refer to Peiyos: (1) Do not harvest the "corner/edge of your field," but rather leave it for the poor  (19:9). (2) Do not round off "the corner/edge of your heads, (3) nor destroy the "the corner/edge of your beards" (19:27).

Hiddur mitzva is only possible by fulfilling a positive mitzva in a superior manner. There is no hiddur mitzva in avoiding an issur. Regarding Peiyos of the head and beard, there is only an issur to cut them.  By the Peiyah of the field, there is both an issur to cut it (חינוך רי"ז) and a mitzvas assei to leave it (חינוך רט"ז).

A tzushtell In support of this assertion: The Gur Aryeh in Vayigash (46:10) says there is no sense of אינו מצווה ועושה  by a לא תעשה. 

ואפילו אם אתה אומר מאחר שכל המצות הם מצוות צדיקים וישרים וטובים – למה אין ראוי ומחוייב שיעשו הכל, שהרי מי שאינו מחוייב בדבר כמו הסומא אליבא דרבי יהודה (ב"ק פז.) והנשים במצוות שהם פטורות – מצוה הוא דעבדי ומקבלים שכר, זהו דוקא במצות עשה דיש על זה שכר, אבל מצוות לא תעשה שאין קבול שכר על מצות לא תעשה, ומאחר שלא נצטוו – למה יקיימו. וראיה לזה הנשים שהם פטורות מ"בל תטמאו" (ויקרא כא, א) ו"לא תשחית" (שם יט, כז) אם מקיימים המצוה אין להם שכר כלל על זה, והכי נמי למה להם להפריש עצמם מן דבר שאין אסור להם בזה. אבל מצות עשה יש לעשות ולקיים, כי זה הוא רצונו של מקום, ויש קבול שכר על זה. ולכן תמצא תמיד במצות עשה שהיו מקיימין, כגון שחיטה ושבת, אבל במצוות לא תעשה אין הדבר כך, דלא מסתבר לאסור אחר שלא נצטוו, אלא אם אותו המקיים ראוי שיהיה נזהר בהם:

 

7.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול?

The son of the previous Kohen Gadol. 16:32

וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו 

 

8.  When is it assur to be kind to a poor person.

When he appears before a judge as a party to litigation. 19:13

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך

 

9.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

The mitzva to rebuke a sinner. 19:17

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא

You have a mitzva to rebuke someone who is doing an aveira. The end of the passuk means that if you are in a position to prevent him from sinning, and you do not do so, it is as if you yourself did an aveira (Shabbos 54b and Shaarei Teshuva III:72) It follows that doing this mitzva has the same weight as avoiding an aveira.

 

10.  If a person already has a tattoo, is he obligated under dinei Torah to remove it?

No, there is no such obligation other than the chillul Hashem aspect. The issur is not the having. The issur is the writing.          19:28

ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'

___________________________________________________

THERE ARE assumptions made in these answers which I hope you will find arguable. They are, however, defensible.  The fun of this caliber of question is to stimulate thought. 

Examples: 

-Contrary to the implication of the Maharam Alshakar, plenty of poskim say that the shared zechus of enabling others to do mitzvos is only known by limud HaTorah, not by other mitzvos.  See, for example, Meishiv Davar 3:14.

-That there is no din hiddur on Peiyos because it is only an issur, and there is no din hiddur in a lav.  This is not necessarily true according to the Brisker and Reb Moshe definition of hiddur. I have been told that Reb Chaim Kanievsky said that big peiyos is a kiyum of hiddur mitzva. On the other hand, Reb Nachum Stone Shlita says there is no din hiddur on a lav.

-If the din of אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור  is because the aveira is done with a קום ועשה, my not being mochiach is still a שב אל תעשה, so my mehalach might be wrong.   If, on the other hand, it is because of the chomer ha'issur, and I'm responsible for someone else's מעשה איסור as if I did it, I would have to give anything to avoid that עונש חמורה.  This will relate to the question of whether the din chomesh applies to Pesach and Mila.  Example: the Maharal says that only in Mitzrayim were they obligated to buy a Pesach for a fortune, because it protected them from dying. Evidently he holds that Pesach Doros, even though bittul is kareis, there is still a din of al yevazveiz. Maharal Shemos 12:21-

אמר כאן לשון זה (שמות יב, כא) 'משכו וקחו לכם', כלומר, כל אחד יקח בין מי שיש לו משלו, ובין מי שאין לו, צריך ליקח אותו בדמים יקרים מאוד... אע"ג דבשאר מצות אין האדם חייב לתת כל אשר לו בשביל מצוה אחת... הכא צריך לתת יותר ממה שהוא חייב לתת בשאר מצות עשה, בשביל שהוא הצלתו כדאמר קרא בפירוש, ואם לא כן יש לחוש לנגף

sure, avoiding kareis is also "chashash negef," but that's only if you should have but you didn't. If you're pattur, there's no kareis.  But (and certainly for milah) then you have the Baal HaTanya's chiddush- 

(אגה"ק פ"י): "ומה שאמרו 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש', היינו, דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה, אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין, פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף, שאין כסף נחשב, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב (איוב ב, ד)".

Questions for Tazria Metzora

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

 2.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that believed that Mashiach would only come if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism. As the Gemara says,  אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות   What passuk in our parsha was used to support this belief.  

3.  Why is a bald man like a shmatteh.

4.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

5. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

6.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

7.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

8.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

9.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis which he showed to Reb Chaim. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream, or refuah, on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "You should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

12:1-6

After a caesarian birth, there are no special laws of tuma and tahara; There is no korban. The child’s bris can be but does not have to be on the eight day. If the bris is done on the eighth day, it is not docheh Shabbos.

 

 2.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that believed that Mashiach would only come if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism. As the Gemara says,  אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות   What passuk in our parsha was used to support this belief.  

13:13

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא

As the Gemara (San 97a) there says,

דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא: מאי קרא? ״כלו הפך לבן טהור הוא״.

 

 

3.  Why is a bald man like a shmatteh.

Because he is called a קרח  or a גבח, and a shmatteh is called קרחת או גבחת.

Man- 13:42

כי־יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו

Shmatteh- 13:55

וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו

 

4.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

Yes.  Nig’ei battim is exclusively in Eretz Yisrael.  This limitation is unique to the Tzaraas of houses. There is no such limitation for Tzaraas of people or of cloth and leather

14:34

כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם׃

 Not explicit in the pesukim, but a metzora is only banished from walled cities that were given a special kedusha. This is how Chazal understand the words  (13:46) "בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ"

5. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

Tzaraas of people and Tzaraas of houses require a korban to become tahor. Tzaraas of clothing does not require a korban. This was pointed out and explained by the Rama in his sefer Toras HaOla volume III chapter 68.   https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35871&st=&pgnum=206&hilite=  see there. My simple explanation is that the first two hurt kedusha; of a person, and of a house, symbolized by the mezuza. Clothing has no inherent kedusha, so no korban is required to restore kedusha.

6.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

15:13, a Zav:

וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר

15:28, a Zavah

וְאִם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר׃

Both have to count, neither makes a bracha. Why is this different than Sefiras HaOmer?

1.      Sefiras HaOmer is an independent mitzvah. The counting of tahara is only a הכשר, it is just a prerequisite for becoming Tahor.  If they don’t care to become tahor, they don’t have to count.  (pashut.)  (problems – Machlokes Beis shammai + Beis Hillel against R Yosi b’reb Yehuda in Nidah 30a. BSh and Bh hold טבילה בזמנה מצוה So it’s not just optional.  Also, Shechita is a macshir and you still make a bracha.)

2.      Sefira is a set number of days. In the case of Tahara, if tuma interrupts, you have to start over. (Tosfos Kesuvos 72a)-

וספרה לה לעצמה - וא"ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה וי"ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין ב"ד בכל שנה שלעולם יוכל למנות כסדר וכן עומר אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות:

Explanation of Tosfos in Noda B’Yehuda II YD:23 arguing with Shelah who makes it into a mitzvah:

כוונתן דביובל ועומר שתמיד הזמן נמשך כסדר לא צריך קרא למכתב וספרת שהרי אין צריך בזה השגחה כלל א"ו מצוה היא אבל בזבה שאם תראה תסתור ואין הזמן עובר ממילא וצריך השגחה על זה ואם כן אין כוונת הפסוק בוספרה לה על הספירה אלא על ההשגחה שיהיו נקיים ולא למצוה לכך אין לה למנות. זהו הנלע"ד לדחות עיקר דברי השל"ה. אבל לדידן אפילו אם יהיבנא ליה להגאון השל"ה סברתו שפסוק זה וספרה לה למצוה הוא אכתי אין לדבריו קיום בנשי דידן דהרי זה פשוט אף אם נימא שהיא מצוה מ"מ מצוה זו שייכא להטבילה דאטו אם לא תטבול כלל ואין רצונה לטבול מי יש מצוה בספירה הזו אתמהה

 

8.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

Shaving his head and face with a razor- 14:9 – a double issur for any man, and an extra issur if he is a nazir, but a metzora who needs to become tahor has to shave all his hair.

והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר

Just interesting – the Gimmel in והתגלח is written large. Reasons given are:

1.    Three people have this halacha of being shaved as bald as an egg- The initial group of Leviim during their inauguration, every nazir after his term ends; and the metzora.

2.      That this taglachas supersedes three issurim – peios harosh, peios hazakan, and nazir.

3.      That a boy’s first haircut should be at three years old.  I’m not making this up. It is said in the name of the Arizal. And it’s passuk 33, so you should do it on Lag BaOmer. If you believe that the passuk numbering is holy, which is isn’t. Even though נעשה ונשמע is 24:7.

 

7.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

Yarok. ‘Green’ and ‘will spit’.

Green- 14:37

וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת

Spit- 15:8

וְכִי־יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר

9.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis which he showed to Reb Chaim. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream or refuah on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "If the medicine is to cure the rash, and not just for the discomfort, you should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

Yes, he is allowed to go into Yerushalayim. 

The Tuma and Tahara status, and the banishment of the Metzora, only go into effect when the Kohen says "Tamei" or "Tahor" (as the Meiri says in MK 7b d'h אפילו,  

'אפילו היו סימני טומאה של מצורע או סימני –רפואה ניכרים לכל אדם אינו לא טמא ולא טהור, עד שיטמאנו הכהן או יטהרנו'.)

Rav Kanievsky was not a Kohen so despite his psak halacha, the man remains tahor.

However, the prohibition of removing signs of Tzaraas is inherent. It is Safeik Issur Deoraysa to remove what might be symptoms of tzaraas (Devarim 24:8, השמר בנגע הצרעת) until an expert, Kohen or non-Kohen, says that they are not tzaraas.   

Note: There is one and only one solitary shittah that obvious tzaraas is immediately tamei, with or without a kohen. That is the Yaavetz, שו"ת שאילת יעבץ א, קלח. The only achron  (the Minchas Yitzchak in  ה, א, יד; ו, קלב ד"ה והנה) who cites him lehalacha does so for purely political reasons, to keep people off of the Har Habayis, an issur kares.   Everyone else only mentions him as a curiosity: 

Ayeles Hashachar here in 13:2;   Lehoros Nassan, 13:2;  and more.

Moreh Lifnei Rabbo

This is from a pre-internet journal I used to keep. 

The Se’ir Rosh Chodesh of Aharon.  (5759-1999) Dr. Krinsky asked me, how is it possible that immediately after the death of Nadav and Avihu, which according to some was for paskening lifnei rabban, that Aharon burned the korbon of Rosh chodesh without asking Moshe!  And you can’t answer that to Aharon it was even more poshut than bei’asah be’kutcha, because we see that Moshe didn’t realize that Aharon was right at first.  So I told Dr. Krinsky that maybe Aharon wasn’t a talmid, or at least that he was a talmid chover.  But then I turned to Moshe, who hadn’t heard the conversation, and asked him whether he thought that Aharon was considered a talmid of Moshe, or was he an equal.  Moshe answered, “Aharon must have been an equal to Moshe, because if he wasn’t, he wouldn’t have burned the se’ir Rosh Chodesh without asking Moshe.”  Dr. Krinsky couldn’t believe that Moshe hadn’t heard our conversation, but the fact is, he hadn’t.

 (5760-2000).  I checked the sforim, and it turns out that both Reb Moshe and the Lutzker Rov ask the question-- but the Lutzker Rov on 10:19 asks on Aharon, and so he says that Moshe and Aharon were ‘shkulim’, as above; Reb  Moshe, on the other hand, asks the question on Elozor and Isomor (in the first Dorash Moshe, on 10:20,) and he answers that since Rashi says that Moshe admitted that he learned the drosho of Aharon from Hashem but forgot it, this shows that he had taught it to them, and so there was no halacha of moreh lifnei rabbon
 I asked the kids the question again this year, and both Mordechai and Ita showed me the Rashi  in 10:19 that says that the reason Aharon answered Moshe, when Moshe had directed his question to Elozor and Isomor, was that it would not be appropriate for a talmid to respond to his rebbi’s tayneh.  This, they said, shows that while Elozor and Isomor were considered Moshe’s talmidim, Aharon was not.
 I also saw the Ohr Hachaim, who says that Aharon’s drosho from Maiser is so clear, that this din has a halacha of ‘bei’aso bekutcho.’
 (August 2000/5760) I saw the Mishneh in Avos 4:12, and the Machzor Vitri’s pirush there, and the Avos D’rav Nosson towards the end of Perek 27 and the pirush of the Ben Avrohom there.  The bottom line is, that almost everyone says that Moshe was the rebbi (obviously, and as the Gemora in Eruvin 54b says,) but since Aharon was older, they were considered ‘shkulim’.  This doesn’t, however, affect the fact that Moshe was the Rebbi, and there should be a halocho of moreh lifnei rabbo.  Also— the Medrash Rabba in Shemos 3:17 says, on “ve’atta tihiyeh lo leilohim”, that even though Aharon was older, since Moshe was the rebbi, Aharon had to be mechabed Moshe like he was mechabed the Shechina (moreh Rabboch kimoreh shomayim.)
 (February ‘03/Adar I ‘63) I saw that the Netziv in the beginning of Parshas Tetzaveh (Shemos 27:20) says, after bringing several of the aforementioned rayos, that Aharon did not have a din of a talmid.  Although he did learn from Moshe, after he learned from Moshe he did not need him, and he was considered an equal gadol.  However, Moshe’s gadlus was in pilpul and chiddush, while Aharon’s was in svoro yeshoro and emes, ‘lehoros es Bnei Yisroel.’  And then he brings that this advantage of Aharon in svoro yeshoro resulted in Aharon’s ascension over Moshe when Aharon paskened correctly regarding the Se’ir Rosh Chodesh

UPDATE APRIL 2025/NISSAN '85)   Avi Saltzman said Aharon had the excuse of being an Onein. He didn't explain his question, but I suppose he meant thae Gemara BB 16b on Iyov  אֵין אָדָם נִתְפָּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ, Rashi- 

שאין אדם נתפס - להתחייב על שהוא מדבר קשה מחמת צער ויסורין דקאמר לא בדעת ידבר לא אמר לא ברשע ידבר אלא לא בדעת:

Rav Avremi Isenberg threw in the idea that he was pattur because as an onein, he was pattur min hamitzvos, and מורה לפני רבו is only because of מפני שיבה תקום or את ה' אלוקיך תירא; if he's pattur from the latter, he is pattur from the former.

Clever, but no cigar. First of all, the eisek with Nadav and Avihu was davka given over to Mishael and Eltzaphan and Klal Yisrael as a whole, so they did not have any ptur aninus. Second, pashtus Shmuel was a child and pattur min hamitzvos, too, and being pattur min hamitzvos did not protect him. Apparently, the chillul Hashem of moreh lifnei rabbo is a metziyus and the punishment is a metziyus too. As to whether the rebbi can be mochel- Reb Chaim Shmuelevitz here beginning on page 254 and especially on page 260 says there is no mechila. I don't know how he explains how Eli was mochel Shmuel, unless it's a combination of his being a kattan and mechilah. Rabbi Krasner in his Nachalas Shimon Shmuel I Siman 8 page 95 brings a Chasam Sofer; The Maharsha asks on Shmuel that he was a kattan and answers dinei shamayim are different. Everyone asks on the Maharsha that adderabba, missah bidei shamayim is not for an aveira done before the age of 20; so the Chasam Sofer says that the consequence of Moreh is not an onesh, it is what happens when you consume poison. (Like the Netziv says by machlokes.)

Chasam Sofer:

 ולפע"ד י"ל כך דמהרש"א הק' הא קטן הי' בן שני שני' ולא בר עונשי' הוא ותי' האי עונש בידי שמים הוא וצ"ע הא גם למעלה אין עונש לקטן אבל הכוונה כי המורה הלכה אינינו מטעם עונש אלא כאוכל סם המות ומת

See along those lines Reb Chaim Shmuelevitz in Shemini.

Moshe Rabbeinu's Proclamation that He Made a Mistake and that Aharon Corrected Him

Moshe Rabbeinu angrily criticized Aharon and his sons for burning the Chatas of Rosh Chodesh Nissan, which, he thought, Hashem had specifically commanded them, despite being Aveilim, to eat. Aharon replied that this exceptional halacha only allowed him to eat the unique Korbanos of the moment, the Korbanos of Miluim, but not to the Korban of Rosh Chodesh. Moshe, upon consideration of Aharon's argument, agreed that Aharon was right, and that he, Moshe, had erred. Not only did he admit his error, but, according to the Targum Yonasan, the Targum Yerushalmi, and the Medrash here, he made an official proclamation publicizing his error and that Aharon was right in correcting him.

The Targum Yonasan in Vayikra 11:20

וּשְׁמַע משֶׁה וּשְׁפַר קֳדָמוֹי וְאַפֵּיק כְּרוֹזָא בְּמַשְׁרִיתָא לְמֵימָר אֲנָא הוּא דְאִיתְעַלָמִית הִילְכָתָא מִנִי וְאַהֲרן אָחִי אִדְכַּר יָתָהּ לִי

Targum Yerushalmi

כֵּיוַן דִּשְׁמַע משֶׁה וּשְׁפַר פִּתְגָמָא בְּאַפּוֹי וְאַפִּיק כְּרוֹז בְּכָל מַשְׁרִיתְהוֹן דְּיִשְרָאֵל וַאֲמַר אֲנָא הוּא דְאִיתְעֲלָמִית הִילְכָתָא מִנִי וְאַהֲרן אָחִי אַלִּיף יָתָהּ לִי וְעַל דְּאַשְׁפַּל משֶׁה גַרְמֵיהּ קַבֵּיל עֲלֵיהּ אַגָר סַגִי וּשְׁמַע משֶׁה וּשְׁפַר פִּתְגָמָא בְּאַפּוֹי:

Medrash 13:1

וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו, הוֹצִיא כָּרוֹז לְכָל הַמַּחֲנֶה וְאָמַר, אֲנִי טָעִיתִי אֶת הַהֲלָכָה וְאַהֲרֹן אָחִי בָּא וְלִמֵּד לִי.

Why did Moshe do this? I doubt that Moshe Rabbeinu publicly criticized Aharon. Why would he have done that? It's not as if it was a halacha that was relevant in other cases - it was a unique exception to the rule with no relevance to the usual halacha. If, for some reason, he did criticize him publicly, of course, it is only fair that the retraction should be done publicly as well. But here are several approaches I came across with answers I thought were interesting.

(I'm sure the sefer Na'ar Yonasan discusses this. I'm planning to get a hold of a copy next time I go to EY. It's at Geula Books and Vagshal.)


Yakra d'Oraysa from Rav Yechiel Tzik of Bnei Brak.
A lomdus - that Moshe wanted people to realize that Aharon's argument was not merely a Kal Vachomer, which only stands if no convincing counter argument is brought (as we know by the Boaz/Rus decision.) He remembered that Hashem had told him this din, and as a Halacha l'Moshe mi'Sinai, it could not be debated.

וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם לפני ה׳ ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה׳: וישמע משה וייטב בעיניו(י' י״ט-ב׳)

וישמע משה, תירגם אונקלוס ושמע משה, דהיינו שמיעת האוזן, דהיינו שקיבל את דבריו.

והנה איתא בזבחים ק״א. דאהרן דן את דינו מק״ו ומה מעשר (שני) הקל אמרה תורה (דברים כ״ו, י״ד) לא אכלתי באוני ממנו, קודש חמור לא כל שכן. ואיתא שם ק״א: הודה ולא בוש משה לומר, לא שמעתי, אלא שמעתי ושכחתי.

והנה נפק״מ גדולה אם אהרן דן דינו מק״ו ומשרע״ה הסכים לק״ו או שמעתי ושכחתי. דאם הדין נלמד מק״ו הרי שאם יהיה לק״ו פירכא אפילו באחד הדורות הבאים שוב לא יתקיים הק״ו כמבואר ברמב״ם פ״ב מהלכות ממרים הל״א (וראה עוד בחידושי מרן הגרי׳׳ז עה״ת במגילת רות, הובא ביקרא דאורייתא רות (די, כ״ב) בשם שלמי תודה).

אמנם מדאמר מרע״ה שמעתי ושכחתי, הרי שאין זה ק״ו בלבד, אלא זהו עצם הדין שקיבל משרע״ה מסיני ושוב אין הלכה זאת ניתנת לשינוי ולביטול ולא גרע מכל הלכה למשה מסיני, דכתב שם הגרי״ז שאי אפשר לחלוק על זה, לפיכך הודה משרע״ה ואמר שמעתי ושכחתי.

ולפי האמור יתבאר מה שפירש התרגום יונתן בן עוזיאל, ושמע משה ושפר קדמוי ואפיק כרוזא במשריתא למימר אנא הוא דאתעלמית הילכתא מני ואהרן אחי אדכר יתה לי. דיש להבין מה היה צריך משרע״ה להכריז במחנה, אלא קמ״ל דאין זה ק״ו בלבד, אלא שע״י הק״ו שדן אהרן, נזכר משרע״ה בעצם הדין ושוב לא ניתן לפרוך דין זה לעולם.

 עלי ציון עה״ת מהדורא תליתאה (בכ״י)

Sorosi Bamidinos from Rav Henoche Levine of Flatbush.
By agreeing with Aharon, he realized that Aharon's silence at the moment of the tragedy was evidence of absolute bitachon and Ahavas Hashem, not shock - because his mind was clear enough to present a clear and convincing argument le'halacha immediately afterwards. Aharon's self control and bitachon was a priceless lesson for Klal Yisrael.

 בספר אהבת יונתן כאן מפרש: וכן אי׳ בתו״ב סי׳ ס ובש״ס זבחים קא.: הודה מיד ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא אמר: שמעתי ושכחתי, כי השמיעה תבא לפעמים על קבלת הדברים, כמו: ״כי שמעת לקול אשתך״, שקיבל דברי אהרן והודה לו מיד, כי עתה הבין ברוח קדשו שהדין עם אהרן, ושעל כן לא ציוהו ה׳ שיצוה לאהרן לאכול בשר חטאת במקום הקודש. ״וייטב בעיניו״ מעשה אהרן ששרף החטאת, מישרת לבו, ע״כ.

 ובספר חתם סופד (שטרן) כאן, מסביר דהא ד״וייטב בעיניו״ באופן מיוחד, וז״ל: נראה דמרע״ה היה  מצטער כי סבור, אגב מדירותיהם באבלם, אירע מכשול, וכמ״ש חז״ל (זבחים קא.) דלמא אגב  מרירותיה נגע ביה טומאה, ואם היה (באמת) כן, א״כ האי ״וידום אהרן״ לא היה מחמת סבלנות וקבלת דין שמים באהבה, אלא שהתמרמר בחמת רוחו, על כן היה מרע״ה מצטער על זה. אך כששמע מרע״ה טענתו של אהרן: אם שמעת בקדשי שעה, לא שמעת בקדשי דורות, נמצא היה שכלו של אהרן יותר צלול וברור משל מרע״ה, שהרי מרע״ה טעה בסברא זו. ע״כ התברר שלא התמרמר כלל, וקבל דין שמים באהבה ושמחה, ע״כ ״וייטב בעיניו״, עכ״ל.

 ואולי אפשר להעמיס זה הכוונה בדברי המתרגם, שכתב שמרע״ה העביר כרוז שממנו נתעלמה ההלכה ואהרן הזכירו, כי באמת נתפעל מרע״ה ממדרגת אהרן כשראה גודל הסבלנות של אחיו ובהירות שכלו בזמן כזה, וסבור שמצוה לפרסם הנהגתו כדי שילמדו ממנו ישראל, והבן.

 והוסיף התרגום ירושלמי על דברי המתרגם לומר שעל שהשפיל משה עצמו להודות לאהרן קיבל עליו שכר רב, וישמע משה השכר שניתן לו וייטב בעיניו, ומהו השכר, שנתייחד לו הדיבור תיכף בפי: ״זאת החיה אשר וגו׳״, עכ״ד

Nesivei Chaim from Harav Chaim Elazari of Canton OH, a talmid of the Alter
Mussar, of course, a nusach of mussar I can imagine my father zatzal saying. Even if you are convinced that someone darshened wrongly, that is no reason to get angry at him. Respectful disagreement, even if voiced vehemently, is a far better choice than righteous anger, when the other is a talmid chacham and a yarei shamayim.

 וישמע משה וייטב בעיניו (י, נ).

 עיין ב״מסלות חיים״ (חלק שני, עמוד לב) מה שבארנו בזה בע״ה. כעת ראיתי ״ת״י בן עוזיאל״ וגם ב״תרגום ירושלמי״ וז״ל: ״כיון דשמע משה ושפר פתגמא באפוי ואפיק כרוז בכל משריתהון דישראל ואמר אנא הוא דאיתעלמית הילכתא מני ואהרן אחי אליף יתה לי ועל דאשפל משה גרמיה קביל עליה אגר סגי ושמע משה ושפר פתגמא באפוי.״ לכאורה, האם היה צורך שמשה יכריז במחנה על זה ששכח הלכה ואהרן הזכירו, ואם הוא טעה ורצה להודות שטעה, היה יכול לעשות זאת לאלה שפסק להם בטעות, וגם זה לאו מילתא זוטרתא.

לענ״ד, יכול להיות שמשה רצה ללמד את בני ישראל, שגם אדון הנביאים אשר אליו דבר ה׳ פא״פ, גם הוא עלול לטעות, ועוד למדנו מכאן, שלכעוס על זה שמדמים שהוא טעה בדבר הלכה מתוך וכוח בד״ת, גם זה נקרא כעס שלא לצורך, אשר גרם שנתעלמה ממנו הלכה, כאן הכועס הי׳ רבן של כל ישראל וכעסו היה לש״ש, והוא נענש בזה, שנטלה גדולתו ממנו בזה שנעלמה הלכה ממנו. ודו״ק.

Shemini. Was It Sinful or Meritorious

Moshe told Aharon that Nadav and Avihu were chosen because they were greater than them. Aharon heard what Moshe said and was comforted.  On the other hand, we have clear statements in the Torah, amplified innumerable times in Chazal, that Nadav and Avihu had done something wrong. So what is the story here? Were they chosen to be korbanos because they were so great and righteous, or did they die because of their failings? Was it punishment or reward?

Additionally, it appears that the consolation of Aharon only enabled him to continue functioning pursuant to the commandment to not be meisi'ach da'as. Klal Yisrael, on the other hand, was allowed and indeed commanded to cry and mourn for the fiery death of these two great men. So it seems that Moshe Rabbeinu saw a need to comfort Aharon, and his words did have an effect, but despite the truth of those words, there was still an overwhelming reason to cry and mourn.

I think that you can't escape the fact that it was both. It was sinful and meritorious, it was punishment and reward. Apparently, a human who is judged imperfect only in light of the highest middas hadin can be chosen as a korban davka because of that combination of exaltedness and imperfection. Punishment because one was zocheh to perfect middas hadin is indistinguishable from reward. This was the consolation of Aharon.

And I think that despite what might be an initial negative reaction to the application of "two dinim" to something so deeply emotional and human, I think that you also have to accept what Rav Povarsky says about two dinim in aveilus: one in sympathy with the torment of the human soul after death, and the other mourning for the loss of personal contact with the niftar. The din Torah of aveilus is the first, and the personal aveilus is the second. A tzadik gammur might not elicit the first, but will doubly elicit the second.  Here, the fact that their death was the result of their inconceivably high darga meant that the first din of aveilus was not relevant, and so Aharon was told to force himself to not think about the personal loss he had experienced - איבעי ליה ליתובי דעתיה (Sukkah 25b). Klal Yisrael certainly needed to mourn the terrible personal loss they had suffered, both out of their own emotion and to show respect to Nadav and Avihu - calm serenity would show they felt that it wasn't a big loss.