This is not only about counting the risen dead for a minyan. I chose the title because I thought that if it worked for the Chacham Tzvi (#93), it would work for me.
Synopsis:
Hashem promised that Aharon would get Teruma.
Aharon died before we entered Israel and before any Teruma was set aside.
Reb Yochanan uses this as proof of Techiyas Hameisim in the Torah.
Elsewhere, Reb Yochanan state that Mitzvos will be annulled at the time of the resurrection, so from whom will Aharon get Teruma?
A discussion of why mitzvos will be rescinded after the rising of the dead: either because mitzva obligations lapse when a person dies and don't return when he is revived, or because the epoch of the rising of the dead will be free of mitzvos- a ptur on the Gavra or on the Tekufa.
Many are of the opinion that Reb Yochanan never meant that mitzvos will be rescinded, and when he said "B'teilos le'asid lavo" he meant that mitzvos will become kiyumis, or that people will be like malachim, so intensely aware of Hashem's will that the concept of commandment and choice will become meaningless.
Our passuk says
Synopsis:
Hashem promised that Aharon would get Teruma.
Aharon died before we entered Israel and before any Teruma was set aside.
Reb Yochanan uses this as proof of Techiyas Hameisim in the Torah.
Elsewhere, Reb Yochanan state that Mitzvos will be annulled at the time of the resurrection, so from whom will Aharon get Teruma?
A discussion of why mitzvos will be rescinded after the rising of the dead: either because mitzva obligations lapse when a person dies and don't return when he is revived, or because the epoch of the rising of the dead will be free of mitzvos- a ptur on the Gavra or on the Tekufa.
Many are of the opinion that Reb Yochanan never meant that mitzvos will be rescinded, and when he said "B'teilos le'asid lavo" he meant that mitzvos will become kiyumis, or that people will be like malachim, so intensely aware of Hashem's will that the concept of commandment and choice will become meaningless.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
Our passuk says
וַיְדַבֵּר ה אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם
Hashem said to Aharon "Here, I have given you guardianship of my Teruma, given to you, to respectfully deal with, and to your children, forever.
The Maharal Diskin brings the Gemara in Chelek that points out that Aharon never saw Teruma in his life; Aharon died before entering Israel, and Teruma only applies to crops grown in Israel. So how can Hashem tell Aharon that he and his children are granted an entitlement toTeruma? His children, yes, but Aharon himself never got Teruma! Reb Yochanan (Sanhedrin 90b) says that this hints to the resurrection of the dead, to Techiyas Hameisim. Although Aharon died before entering Israel, he himself will receive Teruma after Mashiach comes when the dead are brought back to life.
Reb Yehoshua Leib Diskin says that he saw in the sefer “Emek Yehoshua” the following question: Reb Yochanan in Niddah 61b says that mitzvos will be rescinded after Techiyas Hameisim, mitzvos beteilos le’asid lavo. (He therefore allows burial in shatnez.) If so, he asks, how can Reb Yochanan in Sanhedrin say that after techiyas hameisim there will once again be Teruma? If Reb Yochanan himself holds that after Techiyas Hameisim mitzvos will be batteil, then nobody will be chayav to give Teruma to Aharon, and so once again Aharon will get nothing! He brings that the Emek Yehoshua distinguishes between asei (which will still stand) and lo sa’aseis (which will be bateil), but it is clear that Rav Diskin was not impressed with that teretz. Rav Diskin answers, that only the people who died and are brought back to life are pattur, but the people that will be living normal lives when Mashiach comes will continue to be chayav in mitzvos, and they will have to give teruma, and so Aharon will get their teruma.
This approach assumes that the ptur from Mitzvos "Le'asid lavo" is is not an epochal ptur on the time of techiyas hameisim, but instead is based on the general rule of ‘lameisim chofshi’, which apparently means that even after they get up they will still be pattur. But if so, we have a problem with the story in Chelek about R’ Yehuda be Bova who proved that the story of the Atzamos of Yechezkel was not just a dream, because “ani meihem, ve’eilu tefillin shel avi abba,” I am descended from them, and these are my grandfather's tefillin. So we see that even though they were dead, as soon as they were brought back to life they were chayav in mitzvos again, because otherwise, why would his grandfather wear tefillin. I suppose you could say the same thing about the Ben Hashunamis and anyone who is brought back to life after being halachicly dead. That would be really convenient on Shabbos, you wouldn't have to go looking for a goy.
The Ritva in Niddah says that although mitzvos will not be obligatory, people will fulfill them out a desire to do Hashem's express will, as a kiyumis.
I later saw that Reb Elchanan in Kovetz Shiurim 2, #29, klers whether the din of beteilos le’osid lavo is a din in the zman or a din in having been dead, nafkeh mineh for the people who happen to be alive normally at that time.
At the end of the piece he brings the Ritva in Niddah 61 who asks from Yechezkel’s bones on the shittah that mitzvos beteilos le’osid lavo. So: 1. The Ritvah thought of the kashe first, and 2. obviously the Ritvah held that it was a din in bameisim chofshi, not a din in the zman. And then he brings the Kashe about Teruma and Aharon, and says the teretz we brought, that it refers to the people who hadn’t died then.
Finally, there is a piece by the Lubavitcher Rebbe in the Hamaor of Tof Shin Nun Beis that discusses this matter. He says that the mitzvos will absolutely never be rescinded, but that after Techiyas Hameisim our will and Hashem's will are going to be inseparable, somewhat like that of Malachim, and so the concept of command and duty will be meaningless.
In any case, to address the burning issue of the day: Can you count a resurrected person to a minyan? It depends on the opinions of the rishonim on how to understand Mitzvos B'teilos L'asid Lavo. According to some, this means that any person that was once dead is not chayav in mitzvos, and so cannot count toward a minyan. According to others, the ptur mitzvos is not on just anyone who was once dead. It is on the time of the general resurrection of the dead. So the Ben Hashunamis and Elisha's ganav would count toward a minyan.
Here's a Tosfos (BB 74a) which gives a nice overview of all the Gemaros that talk about this.
Background: the Gemara there is one of Rabbah bar bar Channa's stories in Hasfina. In this one, he is in the desert and is shown the bodies of those who died during our forty years of wandering before entering Eretz Yisrael. He cut off the tzitzis on the garments of one of the bodies (because he wanted to use them to prove who was right in the machlokes Beis Shammai and Beis Hillel about how many threads are in the tzitzis,) but he found himself stuck and unable to move. His guide told him that whoever takes something from these bodies is thus stuck, and when he put it back, he was released. Tosfos points out that evidently they were buried wearing their Tzitzis.
פסקי חדא קרנא דתכלתא.
משמע הכא שיש ציצית למתים
ויש לדחות שהיו נכנסין מחיים בקבר כדאמר במדרש שכל ערב תשעה באב היו הולכין כשהן חיים לתוך קבריהם והיה בת קול יוצאת ואומרת הבדלו החיים מן המתים
אבל יש להביא ראיה מפרק התכלת (מנחות דף מא.) דאמר שמואל כלי קופסא חייבין בציצית ומודה שמואל בזקן כשעשאן לכבודו פירוש לתכריכים וההיא שעתא ודאי רמינן להו
וכן יש במדרש למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית לומר לך שהמתים חייבים בציצית
וקשה דאמרינן בפרק מי שמתו (ברכות דף יח.) רבי חייא ורבי יונתן הוו קא שקלי ואזלי בבית הקברות הוה שדיא תכילתיה דרבי יונתן אקיברא א"ל רבי חייא דלי כנפך שלא יאמרו למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו ואי יש למתים ציצית מאי מחרפין אותנו דקאמר
וי"ל דאע"ג דיש להן ציצית מ"מ מחרפין אותם שמראין עצמן שהן חייבים והמתים
פטורים כדאמר (שבת דף ל.) כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות
פטורים כדאמר (שבת דף ל.) כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות
אבל קשה על המנהג שנוהגים להסיר ציצית מטליתות של מתים
ואר"ת ששמע מזקני לוטי"ר לפי שציצית עדות הוא שקיים כל התורה דציצית עולה ת"ר וח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג ועכשיו שאין חשובין כל כך הרי הוא כאילו מעיד עדות שקר
וה"נ דרשינן במדרש ועשו להם ציצית לדורותם לדור תם
ואור"י דבימיהם היו כולן מקיימין מצות ציצית לפי שהי' לכולן טליתות של ד' כנפות ולכך היו עושין להן אף במותן אבל עתה שאין לכולן בחייהן אין לעשות במותן אפי' מי שהיה לו בחייו שלא לבייש את מי שאין לו וכענין זה מצינו בפרק בתרא דנדה (דף עא.) בראשונה היו מטבילין כלים ע"ג נשים נדות מתות התחילו חיות מתביישות כו'
ועוד דאנו סומכין על מסכת שמחות (פי"ב) דאמרינן אבא שאול בן בטנית צוה את בניו קברוהו תחת מרגלותיו של אבא והטילו תכלת מאפיליוני פירוש מטליתו ויש לגרוס התירו מדקאמר מאפיליוני
ורבינו חיים כהן צדק פירש דאנן קיימא לן כרבי יוחנן דאמר (נדה דף סא:) מצות בטילות לעתיד לבא וההיא דמנחות איירי אליבא דשמואל דאמר אין בטילות ולכך צריך שיהא לו ציצית דעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהם ואם יסירו לו הציצית במותו נמצא שלעתיד יעמוד בלא ציצית והמדרש נמי אתי כשמואל וההיא דלקמן יצתה בת קול ואמרה דביתהו דרבי חנינא בן דוסא עתידה למישדא בה תכלת לצדיקים לעתיד לבא אתיא נמי כשמואל
ועוד אומר ר"י דהכי פירושו דההיא שעתא ודאי רמינן להו היינו שמשימין בו ציצית ומסלקים אותו מיד להודיע שקיים מצות ציצית לפי שהבגד חדש ולא הושם בו ציצית מעולם צריך להשים בו וכן נוהגים בארץ אשכנז להשים ציצית בטלית של מת שיהא ניכר שקיים מצות ציצית ומיד מסירין
Also: the Rashba in Yevamos says pshat in lameisim chafshi that although one is not allowed to feed a child things that are assur, no such halacha applies to dressing a dead person in Kilayim. I saw it in the Ritva, but I didn't believe the Rashba really said it: but then I saw it in the Rashba, and it is indeed what he says.
And just because if you're reading this you might be interested:
And just because if you're reading this you might be interested:
Although everyone is familiar with the tshuva in the Chacham Tzvi, few are aware of what his son writes in his Tshuvos Yaavetz II:82, as follows.
בהא דמספקא ליה למר אבא, בספרו (סימן צ"ג), בנוצר ע"י ספר יצירה, אם מצטרף לעשרה. קשיא לי, מאי קמבעיא ליה? אטו מי עדיף מחרש שוטה וקטן, דאינן מצטרפין?! אף על גב דמבני ישראל הן ודאי, וחשובין כשאר אדם מישראל לכל דבר חוץ מן המצות, וההורגן חייב, ואית להו דעתא קלישתא מיהא, וכל שכן הקטן דאתי לכלל דעת, ואפילו הכי לא מצטרף. האי גברא, דלאו בר דעה הוא כלל, צריכא למימר מיהת בכלל חרש הוא?! דהא אשתעי רבי זירא בהדיא, ולא אהדר ליה. הא ודאי גרע מניה. אלא שיש לדקדק: לכאורה נראה שהיה שומע, דהא שדריה לקמיה דרבי זירא. אי הכי, הוי ליה 'חרש השומע ואינו מדבר', שדינו כפקח לכל דבר. אבל אין זה נראה אמת, כי אם היה בו כח השמיעה, היה ראוי גם לכח הדבור בודאי, ולא היה מהנמנע אצלו, אלא מבין ברמיזות וקריצות היה, כמו שמלמדים את הכלב לילך בשליחות להוליך ולהביא מאומה מאדם אחר, כן שלחו לזה והלך. וכתוב בספר חסד לאברהם [לר' אברהם אזולאי], שאין חיותו אלא כחיות הבהמה, ולכן אין בהריגתו שום עברה. אם כן, פשיטא דאינו אלא כבהמה בצורת אדם וכעיגלא תילתא דמיברי להו לרב חנינא ולרב אושעיא. אגב אזכיר כאן מה ששמעתי מפה קדוש, אבי מורי הרב ז"ל, מה שקרה באותו שנוצר ע"י זקנו הגראב"ש [=הגאון ר' אליהו בעל שם] ז"ל, כי אחר שראהו הולך וגדל מאד, נתיירא שלא יחריב העולם. על כן לקח ונתק ממנו השם שהיה דבוק עדיין במצחו, ועל ידי זה נתבטל ושב לעפרו. אבל הזיקו, ועשה בו שריטה בפניו, בעוד שנתעסק בנתיקת השם ממנו בחזקה
On the topic of a minyan of people who have risen from the dead, I'm going to vent a little steam. I daven at an early minyan on Shabbos. I understand that the whole early minyan milieu is one of avoiding unnecessary delay. But when the baalei tefilla sound like the undead and their tefilla sounds like it is completely dead as they mumble the davening in a monotonous drone more quickly than our lips can shape the words, it can be very upsetting. There are prevailing reasons for my attendance at that minyan; and I am not in a position to rebuke my fellow 'mispallelim.' I just wish the davening was a little less like an burdensome and flavorless obligation and more like a privilege and joy.
Isn't there a minhag when buring a man to cut one of the tzitzis off his tallis to show that he is now free of mitzvos? IIRC, someone discuss what happens at techiyas ha meisim when the person arise and it now wearing a tallis without kosher tzitzis!
ReplyDeleteIt seems probable that R. Elchanan quoted the Ritva from a 3rd source. The Ritva provides two answers: one that בטילות לעתיד לבוא is indeed only בזמן תחיית המתים הכללית. The other is that Yechezkel's bones put on Tefilin even though they were Patur. So, it all depends.
ReplyDeleteWhile at it, see a third Pshat in בטלות לעתיד לבוא in the Rashba (also brought in the Ritva there, who strongly disagrees)
Tal, I changed the post to include that issue.
ReplyDeleteEli- I find the Ritva very hard to understand inside, and haven't seen the Rashba yet. I'm going to stop by the Kolel to see the new versions bl'n. I'm sure I'll change the post when I see it. It would be nice if we could modify our lives like a post on a blog.