Terumah, Shemos 25:9. Building the Mishkan: An Ongoing Dialogue with the Ribono shel Olam.

We have a rule of  לא בשמים היא, that after Moshe Rabbeinu's death, we have no recourse to the Ribono shel Olam to determine Halacha.  We must make such determinations here on Earth on the basis of the Torah we have been given.  (For a fascinating discussion of this concept, see the introduction to the Ketzos Hachoshen.  Example:  אבל הקביה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת שכל האנושי אעיפ שאינו אמת וא״כ המחדשו הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי וזו שהראה הקדוש ביה למשה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש.  Also, see introduction to Igros Moshe.)  There are exceptions to this rule; one example is that determinations of fact, even where the facts have halachic ramifications, may be done by asking a Navi, and another is the Bas Kol of Beis Hillel.  But as far as I know, in the types of cases where it ought to apply, לא בשמים היא is a brick wall.  In all of the Torah, there is only one exception to the rule.  There is only one case where we may ask a Navi what the halacha is, and that is our parsha- how to build the Beis Hamikdash in its configurations of Mishkan, Shiloh, Bayis Rishon, Bayis Sheini, and Bayis Shlishi.


Passuk 25:9 instructs us to carefully follow the instructions for building the Mishkan and its contents:  ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו .  The Chasam Sofer here in his Toras Moshe, and in his Teshuvos in YD 236 and OC 208, says a new pshat in our passuk, and he expresses great satisfaction from having merited to say this pshat.

From Toras Moshe:

ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו' – לדורות, כן פירש רש"י. והקשה רמב"ן: הא שלמה המלך ע"ה שינה את המזבח ולא עשאהו כתבניתו. ולדידי צריך לי עיון בהיפוך: למאי איצטריך 'וכן תעשו' לדורות, וכי סלקא דעתך לשנות דבר מתבנית אשר דקדק הקב"ה והראהו למשה רבנו ע"ה?! וביותר צריך לי עיון בנין שילה ובית עולמים, מי נתן רשות לזה. והקב"ה הראה למשה רבנו ע"ה משכן קרשים ויריעות, ואף על גב דעל פי נביא נבנה כדכתיב 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל' מלאכי, ובנין העתיד הראה ליחזקאל, מכל מקום מי נתן לנו רשות להאמין לנביאים האלו לחדש דבר מעתה, ועיין סוף פרק הנחנקים

אבל האיר ה' עיני דהאי 'וכן תעשו – לדורות', אף על גב דדרשינן מיניה חומרא פ"ב דשבועות דבעינן לדורות מלך ונביא וכוהן גדול ואורים ותומים, אמנם נראה לעניות דעתי דעיקר קרא לקולא אתי, שנוכל לשנות הבנין והכלים בכל פעם ופעם על פי מראה שיראה השם יתברך לנביאי הדור, אף על גב דבשארי מצות התורה אין שומעים לנביא לשנות כל שהוא, מכל מקום מצוה זו דבנין בית המקדש וכליו מעיקרא הכי ניתנה בתנאי שישתנה על פי מראה, והיינו דקאמר 'ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו' לדורות על פי מראה שאראה לנביאי הדורות, ומכאן הותר לשנות מה שבכתב עליו השכיל ובתוכם שינוי המזבח ששינה שלמה המלך ע"ה, אבל מה שלא הראה שינוי ונעשה לדורות כלי שרת, צריכים לעשותם על פי תבנית מראה הראשונה שהראה למשה רבנו ע"ה בהר, וצדקו דברי רש"י ומיושב קושיית רמב"ן"

From his Teshuvos:

נתקשיתי על כל בניני המקדשות. . . (והלא) אין הנביא רשאי לחדש והיה להם לעשות כמדת חצר המשכן במדבר? ושם אמרתי, שזהו פירוש הפסוק בפ' תרומה [כ"ה - ט'] ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו, ודרשינן פ"ב דשבועות [ט"ו ע"א] 'וכן תעשו לדורות', ולפי עניות דעתי קאי גם א'ככל אשר אני מראה אותך כן תעשו לדורות', שלעולם אני מראה אתכם תבנית הבנין ההוא, וכיון שהקב"ה התנה בתחלה שיבנה כאשר אני מראה א"כ אין כאן חידוש שחידש הנביא, ואולי גם בזה מיושב הא דעפ"י נביא נבנה כי בנין בהמ"ק צריך להיות עפ"י נביא ככל אשר אני מראה 

 "צריך להיות ע"פ נביא ככל אשר אני מראה אותך",

Also   here.

The same idea was expressed by Harav Kook, משפט כהן סימן צ"ג עמוד קעה, as follows:

"אע"ג דבכל ענייני תורה קיימא לן 'לא בשמים היא', ועל ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, כשאמרו ליהושע וכו' 'שאל', היתה התשובה" 'לא בשמים היא' ו'אלה המצוות'- שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה... מכל מקום כל אלה הדברים אינם נוגעים להסידורים השייכים לבנין בית המקדש, שעל זה שנינו מפורש בברייתא דספרי פרשת ראה על הפסוק: 'לשכנו תדרשו ובאת שמה'...- דרוש על פי נביא וכו'. הרי שחידשה כאן תורה שענייני המזבח מסורים הם לנבואה, אחרי דרישה עפ"י תורה או דרישה עפ"י נבואה וכו'. ונראה שהוא הדין כל ענייני תכנית המקדש ובניינו, הוא מסור לנביא, גם לדרוש ממנו שיודיע מן השמים בנבואה, ואין זה נכנס כלל להכלל של 'אלה המצוות' - אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, ולא בכלל של לא בשמים 

I like the idea that there is a fundamental and otherwise universal rule of Torah that simply does not apply in the Beis Hamikdash.  (We see a similar thing in Rabbeinu Tam's Shkiah Shni'ah, as brought in Tosfos Zevachim 56a and Menachos 20b, that for all of Dinei Torah, it is daytime until the second Shki'ah, but in the Beis Hamikdash, psul linah takes place at the first Shki'ah.  Another: אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש, from Zevachim 96b)  I suppose one could come up with simple and adequate ideas about why the Mishkan is the one exception to the rule of לא בשמים היא.  Here's a list.

• Rashi says in Breishis 28:17, when Yaakov said מה נורא המקום הזה:  אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמיים , Rashi explains וזה שער השמים: מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה,  and מכוון means that there has to be a match, so the whole concept of לא בשמים היא doesn't pas.  In general, we say, like the Ketzos says,  מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכה ארצה שנאמר ותשלך אמת ארצה ....... and that  השיב הקב"ה זהו רצוני שתעלה אמת מן הארץ והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ולשכון כבוד בארצינו.  In general, we can say אמת מארץ תצמח, but not here, because you need the din of  מכוון.
• Or, in simpler terms, "In Your house, there is a din of לא בשמים היא.  In My house, there is no such din.  This is My house."   
• Someone said a nice vort about the difference between Binyan Beis Hamikdash and other mitzvos:  For other mitzvos, we have a din of קבלנות.  For Binyan Beis Hamikdash, where the Torah says ועשו לי, we have a din of שכירות.  A kablan does it the way he wants, as long as he gets the job done.  A sachir is like the yad of the baal habayis.  ועשו לי means we are the yad baal habayis- like the Tur's din yad by shaliach, not like the Rambam.

But I would prefer a good solid lomdus or hagdara.   Here's a suggestion.

There is a machlokes achronim whether the things we were told via הכל בכתב are me'akeiv.  Reb Chaim on the Rambam in 1 Beis Habechira 10 says that the din of הכל בכתב means that any deviation will passel the Beis Hamikdash.  The Chazon Ish and Rav Shach (on the same Rambam) and Reb Isser Zalman (on 5 Bias Mikdash) argue and bring many raayos that even where we apply הכל בכתב, a deviation from הכל בכתב will not passel.  One of the raayos is that in Chulin 83b it says that הכל בכתב tells us the size of the Mizbe'ach, and in Zevachim 62a it clearly says that the size of the Mizbei'ach is not me'akev.  According to them, הכל בכתב is another instance of the special rule that by Kodshim there are dinim lechatchilla and dinim that are me'akeiv, and this is a lechatchila.  This being the case, we can say that לא בשמים היא only applies to dinim that are le'ikuva, but not to determinations of lechatchila and bedi'eved.  If so, there is bichlal no stira between לא בשמים היא and הכל בכתב.

The Chida in Shem Hagedolim, in letter Yud, at the end of his discussion of Reb Yaakov Hachasid, the Rishon who wrote Sheilos Uteshuvos Min Hashamayim, talks about לא בשמים היא, and towards the end (in DH אי נמי) he says a pshat like this: he says that לא בשמים היא is only a problem when it's contrary to halacha, or when the halacha could be determined by the chachmei hador.  If you can't be machri'a, like between Beis Shammai and Beis Hillel, OR- if the navi says a svara that makes sense, then you can be mekabeil.  BUT EVEN THEN, no matter under what circumstances you accepted a halacha that was said by a Navi, if a chacham will later say from his own rayos or svara or drasha that the halacha is different, you will have to drop the Nevu'ah and  listen to the chacham.  (It's more legible here on the second page.)

With this approach, we can understand the Gemara in Sukka 51b perfectly.  The Gemara talks about the Ezras Nashim balcony in the Mikdash. The Gemara asks, how could they build a balcony, what happened to הכל בכתב?  The Gemara answers, that they found a passuk to darshen.  What kind of sense does that make?  הכל בכתב tells you what you can do, and what you must do, and anything other than that is a stira to the instructions!  So how can there be a drasha that says different than the הכל בכתב?  Is there a stira between הכל בכתב and the passuk?  The answer is, as Rav Shach says, that הכל בכתב is lechatchila, but when you need to, you can do otherwise and it remains kasher.  With the Chida, we can say better- that לא בשמים היא tells you that even though you can listen to הכל בכתב as long as things remains parev, but as soon as a chacham says a svara or a drasha farkert, you can't listen to הכל בכתב any more, and you have to build the balcony.

The above explanations work by saying that the Tzuras Habayis is not an exception to the rule of לא בשמים היא, either because הכל בכתב is only lechatchila, לא בשמים היא is only a problem for things that are me'akeiv, or because the הכל בכתב is not contrary to any halacha and would be overturned if someone came up with a good svara or drasha farkert from the הכל בכתב.  But I'm looking for an explanation that would work according to the Chasam Sofer and Reb Chaim, who hold that Kodshim is a unique exception to the rule of לא בשמים היא, and that I do not have yet.

IMPORTANT NOTE:

The Yalkut on Divrei Hayamim (דברי הימים א - פרק כח - רמז תתרפא)

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר"י מגלת בית המקדש מסרה הקב"ה בעמידה, הה"ד ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר קרא את יהושע והתיצבו, עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה שנאמר ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלהים, עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה, ולית לן קראי, עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם, ואומר הכל בכתב מלמד שניתנה תורה לידרש. מיד ה' מלמד שניתנה במסורת, עלי השכיל מלמד שניתנה ברוח הקדש:

and the Yerushalmi Megila (1:1)

ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש מה טעמא (דברי הימים א כח) הכל בכתב זו המסורת מיד ה' זו רוח הקדש עלי השכיל מיכן שניתנה להידרש, 

say that הכל בכתב means that the Ribono shel Olam handed a blueprint- the מגילת בית המקדש- to Moshe Rabbeinu on Har Sinai, and it was handed down through the generations until it reached David Hamelech.  According to this, nothing was taught to the neviim in the time of David. This is not our mesora of the pshat in הכל בכתב, it is not how Tosfos understood it, it is not how the Chasam Sofer learned, it is not how anyone learned.  It's just an alternative mehalach of no relevance to any analysis of the pshat in הכל בכתב that is universally accepted among the mefarshim.  And bichlal, I don't like the idea that there are megillos floating around out there that were given to Moshe Rabbeinu on Har Sinai that Klal Yisrael doesn't know about.  What, Moshe was kind enough to give us the Torah, but he withheld a few pieces?  Doesn't appeal to me.  So the Yalkut, פון א ילקוט שטארבט מען ניט.  As for the Yerushalmi, it does sound like the Yalkut, but it's not cut and dried.  It could be that the Yerushalmi is just saying that it was to Shmuel that the Ksav was given min hashamayim, not to David.

Here's the Brisker Rov in the Stencil on Torah "Peninei Rabbeinu HaGriz" page 494 talking about the Yalkut, where he says that the megilla required Amida, and when Dovid was sick, he couldn't give it over.

מזמור שיר חנכת הבית לדוד וגו׳

ענין זה המזמור ושייכותו לחנוכת הבית נראה עפי"מ דאיתא בילקוט דה"י סי' תתרפ"א ר"י בשם ר"ש בר"י מגלת בהמ"ק מסרה הקב"ה בעמידה הה"ד ואתה פה עמוד עמדי משה מסרה ליהושע בעמידה וכו' עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה וכו' עמדו זקנים וממרוה לנביאים בעמידה עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה וכו' עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר ואתה ד' חנני והקימני ואשלמה להם ע"כ הרי שמגילת בהמ"ק אי אפשר הי' לה להמסר אלא בעמידה וע"ז התפלל דוד שאמר חנני והקימני בכדי שיוכל למסור את מגילת בהמ"ק לשלמה בעמידה וזהו ג"כ כל ענין המזמור הכא שהודה לד' על רפואתו ועמידתו מחליו שבזה הי' תלוי כל ענין בנין בהמ"ק כנ"ל ואמר ולא שמחת אויבי לי כנגד מה שאמור שם אויבי יאמרו רע לי וגו' שהם התפללו ההיפוך שימות דוד ולא יוכל למסור את המגילה וכ"ה בא"ע שם שהקרא דולא שמחת איבי לי מוסב על האמור במזמור אשרי משכיל אל דל יעו"ש בדבריו