Chicago Chesed Fund

https://www.chicagochesedfund.org/

Wednesday, July 3, 2013

Mattos: People Who Should Wear Tefillin on Shabbos

1.  A strange coincidence.
2.  Looking for a connection to this week's Parsha.
3. The importance of Tefillin in the war against Midian
4.  An interesting connection of the importance of putting the Shel Yad on before the Shel Rosh and the war against Midian in the Medrash Shir Hashirim, a connection which may be implied in a Gemara in Menachos.  Or it might just be a coincidence.
5.  General marei mekomos.


1.  Sometimes, such unlikely coincidences occur that one can be forgiven thinking that they signify something.

Last Friday night, I saw that the shul had acquired the Teshuvos of Harav Kapach.  I was curious about what Teimani psak looks like, so I took it out, and the first teshuva I saw was a discussion of whether a person who does not have a Bris Millah (because of a dangerous medical condition) may or must wear Tefillin on Shabbos.  This question, and its premise, was entirely new to me, but I saw that he says that this question actually has considerable history, and stems from a Medrash/Zohar and a Smag (ספר מצוות גדול, עשין כב)

Although our Gemara (Eiruvin 96a) says that the reason one does not wear Tefillin on Shabbos is either because of Reb Yosi Hagligli's drasha from מימים or Reb Akiva's drasha from והיה לך לאות על ידך מי שצריכין אות יצאו אלו שהן גופן אות, this Zohar or Medrash says that one אות, one sign, is not enough.  Every Jewish man needs two signs of his Judaism.  During the week, the two signs are the Tefillin and the Bris Millah.  But on Shabbos, you don't need the Tefillin because you have two signs besides the Tefillin, you have the Milah and Shabbos.  On that basis, the Radvaz (6:2334) and the Trumas Hadeshen (108) and others have to say "do not take this to mean that a non-mahul has to wear Tefillin on Shabbos."  Either he's also called a Mahul, or because it's a Medrash and not meant lehalacha, or whatever.

So I said, ok, that's what a psak looks like in a Teimani sefer.  It was fascinating, although the idea of some people being obligated to wear Tefillin on Shabbos was not entirely new to me.  I already wrote that the Biur Halacha seems to hold like those poskim that a person that has to act on Shabbos exactly as he does during the week (for example, a man that is lost and doesn't remember what day of the week it is,) might be chayav to wear Tefillin on Shabbos.  On that basis I was mechadeish that Reform Jews, both men and women, are obligated to wear Tefillin on Shabbos.  Basically, the idea is that since they are 100% mechallel Shabbos, Shabbos is not an Os, and so they have to wear Tefillin on Shabbos, and since they have to wear Tefillin on Shabbos, it is not, for them, a Mitzvas Asei SheHazman Gramma, so their women would be chayav to wear Tefillin too.

The next morning, when I glanced at the Shem Mishmuel, I found that in Parshas Pinchas he brings this Zohar, too.  I don't remember ever seeing this Zohar or Medrash in my sixty one years, and then I see it twice within twelve hourse, in entirely unrelated contexts.  I have since found the discussion in the יד יצחק and the  בית נפתלי .

The Radvaz:


שאלת על ערל שמתו אחיו מחמת מילה אם מותר להניח תפילין בשבת שהרי אין לו אות בעצמו:
תשובה אע"פ שאין לו אות בעצמו בעל אות הוא אלא שמצד סכנתו ואונסו נתבטל ממנו האות אבל לעולם מצווה ועומד הוא תדע שהנודר מן הערלים מותר בערלי ישראל שכל העכו"ם ערלים וכל בית ישראל ערלי לב הרי שערלי ישראל לא נקרא ערלים ויש להם אות ברית ושאני קרבן פסח דגלי קרא דכתיב וכל ערל לא יאכל בו ולא היה כדאי לבא בכתב ואפי' שלא היה מן הדין לא היה לו להניחם שלא לפרסם לכל שהוא ערל

The Trumas Hadeshen:

שאלה: לפי טעם סמ"ג (ספר מצוות גדול, עשין כב) מכח שני עדים. מי שמתו אחיו מחמת המילה ומשום כך לא מלו אותו, שמא ימות גם הוא, יניח תפילין בשבת ויהיו עמו שני עדים: שבת ותפילין

תשובה: נראה דאין לחלק כלל בשביל טעם זה, דמפרש סמ"ג דרך אגדה בעלמא, דכמה שהרי כמה טעמים אשכחן מצאנו בדברי אגדה כהאי גוונא בסגנון זה, אפילו בגמרא, ולא מחלקינן משום ואין עושים הבחנות הלכתיות מפני אותו טעם. כי הא דאמרינן פרק המפלת כעין מה שאמרו בפרק "המפלת" (נדה לא:) "מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה"? פרש רש"י 'אבל לא לשבעה", ומפרש הטעם (נדה לא:) "שלא יהיו הכל שמחים, ואביו ואמו עצבים". פירוש, שהן אסורין בתשמיש המיטה. ולפי ולפי טעם זה, אם ילדה בזוב בהיותה זבה, לא נדה שצריכה שבעה נקיים לאחר שבעת ימי לידה, וכי סלקא דעתך וכי יעלה על הדעת שיהא הבן נימול לארבע עשר? וכאלה רבות הרבה בתלמוד.

On top of it all, that very afternoon my shiur learned the Gemara in Eiruvin about Reb Yosi Hagligli and Reb Akiva's argument about the drasha that patters us from Tefillin on Shabbos.

2.  I said to myself, this is amazing.  There has to be a reason for this almost Jungian synchronicity.   But there's nothing in my life that has anything at all to do with this.  I used to go to the mikva with Reb Avraham Kohen, and I know absolutely that there is absolutely nothing wrong with my bris.  Perhaps there is something in Parshos Mattos/Massei that has some connection!

3.  No, there isn't.  Absolutely nothing.

4.  But there is one interesting reference to Tefillin in this week's Parsha, in Mattos, where it talks about the strenth of the Tribe of Gad, which lived on the frontier, away from the rest of Klal Yisrael.  It is said that the source of strength for the Tribe of Gad, and for the entire army of Klal Yisrael in times of war, is the zechus of Tefillin, or, along the same lines, that they never ever put on their Shel Rosh before their Shel Yad.  This is brought in Rabbeinu Bachay, all the way at the end of Parshas Mattos, who says
: "וטרף זרוע – בזכות תפילין שבזרוע אף קדקד – בזכות תפילין שבראש"
 The passuk טרף זרוע אף קדקד was written about the Tribe of Gad in the Bracha of Moshe Rabbeinu (Devarim 36:20.)  Nonetheless, Rabbeinu Bachay uses the idea to tell us that the source of Gad's strength, Tefillin, was accessed by the entire army of Klal Yisrael when they fought.

But I still don't know why this coincidence happened, unless I meet an Hemophiliac Jew that follows the Zohar lehalacha, but here are the sources that talk about Tefillin in the context of our parsha as being a source of victory in battle.  As we will see, there is another possible coincidence that turned up.

5.  First, let's look at Menachos 36a:
תנא סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו (ג) וחוזר עליה מערכי המלחמה תנא כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפת בין עיניך אלא כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד מנלן אמר רבה רב ב] הונא אסברא לי אמר קרא והיו לטוטפת בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים 

With this Gemara in Menachos in mind, let us look at the Medrash in Shir Hashirim.
 כמגדל דוד גבי מלחמת מדין, שאלמלי היה אחד מהם מקדים תפילין של ראש לתפילין של יד, לא היה משה משבחן, ולא היו חוזרין בשלום

So you have a Medrash that stresses the importance on the battlefield of ensuring that the Shel Yad precede the Shel Rosh, and you have the Gemara in Menachos that says it is a sin to interrupt between the Shel Yad and theShel Rosh, and that one who does this cannot participate in battle, which the Gemara immediately follows by saying that the correct order is to put on the Shel Yad and then the Shel Rosh- which, in light of the Medrash, was a factor of special significance regarding the War of Midian.

But who knows.  Maybe it's just a coincidence. 

The Rosh in הלכות קטנות – הל' תפילין סט"ו in Menachos says שמפני קיום מצות תפילין ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקד, like Rabbeinu Bachay, but he doesn't address the importance of the Shel Yad preceding the Shel Rosh.


6.  See also Sefer Chasidim, as follows.


and Rivevos Ephraim.

7.  I don't want to leave out Kiddushin 37b, 
ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

No comments:

Post a Comment