Tuesday, July 14, 2015

Mattos. Who is a Jew. Ethos and Ethnos

Last week, a member of the Knesset said  “Any Jew who observes the Torah and commandments is for us a Jew... A Reform Jew, from the moment he does not follow Jewish law, I cannot allow myself to say that he is a Jew.”  In the original-
יהודי רפורמי, ברגע שהוא לא הולך על פי דת ישראל, אז בוא נגיד ש(זו) בעיה. אני לא יכול להרשות לעצמי להגיד עליו שהוא יהודי  
There followed an indignant outcry of the many Jews thus disenfranchised.  For example,  "The head of the Reform Movement in the United States, Rabbi (sic) Rick Jacobs, on Tuesday night described Azoulay’s remarks as “semi-coherent ramblings” and expressed concern about his ongoing tenure as a cabinet minister." (From Jerusalem Post of 7/8/15.)  The MK reacted to the brouhaha (see endnote) by saying  “It’s clear to everyone that Jews, even though they sin, are Jews. Having said that, we see with great pain the damage that Reform Judaism has done, which has brought the greatest danger to the Jewish people of assimilation. We will continue to pray that the entire Jewish people returns to the faith and we will do everything do be a beacon of light and values to everyone.”

It's certainly very hurtful and damaging to declare that millions of people who are proud of their Judaism are not Jews by your standards.  But here's a question. What of a person who intentionally and publicly declares "I am not a Jew!"

I am not discussing Halacha.  Halacha and social identity, are separate issues.  I am discussing the term "Jew" used as a social identity, in other words, to identify someone as being a member of Jewish society, the ethnos, or following the Jewish culture and philosophy, the ethos.  ἔθνος and ἔθος.

I think that reasonable people will agree that a person can, with deliberate intent, make that choice, at least as far as how he identifies himself, and as far as how we identify him.  It's not a question of gender, it's not a question of halacha.  It's an identity issue, and a person has the autonomy to determine how he is to be identified.

So let us assume that if a person publicly and intentionally states that he is no longer a Jew, he should no longer be identified as a Jew.

Let's also agree that there are certain fundamental philosophical and behavioral elements that define what it means to be a Jew, so if a person stands up and publicly announces that he absolutely rejects those definitive elements, then he has thus chosen to no longer identify as a Jew.  He can adamantly assert that he is a good Jew, but if he rejects those essential beliefs and behaviors, then he has rejected Jewish identity.  If it turned out that Warren Buffet secretly celebrates May Day, and calls himself a communist, and is a card-carrying member of The Communist Party, he would still not be a communist.  We're safe in saying that members of Jews for Jesus are no longer Jews, in that sense.

Therefore, let us assume that if a person, (even if he claims to be a Jew,) intentionally rejects the beliefs and behaviors that are essential to the concept of Jewish identity, he should no longer be identified as a Jew.

What are those definitive elements?

I think that part of the problem is that the term "Jew" has thoroughly disparate meanings.  It can refer to the people, in other words the extended family of "Am Yisrael," the ethnos, or to the religion, "Das Yisrael," the ethos.  If a person intentionally rejects one of these things in its entirety, then he is intentionally rejecting that aspect of being a Jew.

For example, a person might, G-d forbid, entirely reject the Jewish religion, either by embracing a different religion or by simply denying the truth of the Torah, as the Reform and the Reconstructionist Movements have consciously done.  But he still identifies himself as a member of the Jewish people.  He has rejected the ethos, the Sinai element of Judaism, and he has rejected Judaism to the extent that the appellation "Jew" refers to the religion.  But he is still a member of Am Yisrael.

Or, you might have an individual that keeps all the Mitzvos, but is a traitor to Am Yisrael.  For an extreme example, the Neturei Karta people that march with people that have Jewish blood on their hands, with the PLO and the Iranians.   They are meticulously loyal to the Ribono shel Olam, as they understand it they are exemplary adherents to Das Yisrael, but by aiding and abetting people who dream of and plan Jewish genocide, they are traitors to Klal Yisrael.  Such a person has rejected the idea of Am Yisrael, the mesora of Yaakov Avinu and the Shevatim, the Yaakov element of Judaism.  Maybe he is a universalist, maybe he just doesn't like his fellow Jews, but in any case, to the extent that "Jew" refers to a culture and an ethnic group, he has thus rejected the label "Jew."  But he still follows Das Yisrael, the Jewish religion.  Or, you can have an individual that chooses to re-align his identity with a different group, as we will show from Reb Tzadok's Tzidkas HaTzadik below.  Such people have rejected the ethnos of Judaism.

Additionally, one might say that there are characteristic behavioral markers of a member of Klal Yisrael.  Chazal (Beitzah 32b) tell us that
כל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.
and (Yevamos 79a)
שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים רחמנים דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ביישנין דכתיב בעבור תהיה יראתו על פניכם גומלי חסדים דכתיב למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו

So you could have someone that keeps the Mitzvos, so he's a Har Sinai Jew.  And he identifies himself as a Jew, so he's a Yaakov Avinu Jew.  But he is not a Rachaman, he is not a Baishan, and he is not a Gomel Chesed.  Such a person has rejected the ideals that Avraham Avinu tried to teach mankind, and he does not show the character traits that Avraham Avinu bestowed upon his descendants.  Is he an "Avrahamic" Jew?  Can we say that he is  מזרעו של אברהם אבינו?

I'm not sure where I would place this last matter, the character traits that should be found in all זרעו של אברהם אבינו.  I'm not sure if it falls under ethos, or ethnos.  But I know that where it's missing, it's not a good sign.

So yes, one can present perfectly valid arguments about what "Jew" means.  The name has several equally valid applications- Avrahamic, Yaakovian, and Sinaitic.  But it would be a sterile and destructive argument, because in my opinion, the Ribono shel Olam made a bris with Klal Yisrael, and took them to be His people, and until the Ribono shel Olam comes down and says "I don't have a covenant with that guy,"  every descendant of those that stood at Har Sinai is a Jew, for better or for worse.  I believe that the primary definition of Jew is ethnic, not religious.  Looking down on people who act and believe differently than ourselves and declaring that "they're not Jews" is at best meaningless.

The Jewish People is a family.  If a person has the proper love of his fellow Jew, he will feel toward every Jew as he were a member of his immediate family, and we all know that brotherly love is not diminished by stupid shittos and bad behavior.  You can castigate him, you can pity him, but he is your brother.  I can't even visualize the Ponovezher Rov treating a Reform Jew with anything less than absolute love.

Even if  you are lacking that sense of Areivus, it is simply false to ever say that someone's simply "not a Jew," if by some definition he is still a Jew.  What you can is is clarify it and say "He has cast off the Jewish religion," or "He abandoned the Jewish people and joined the Gentile world."  So, the honorable MK was wrong.  It's not that easy to be "not a Jew."

THANK YOU TO RYGB for bringing the following to my attention.  Apparently, it was expurgated from many editions of Reb Tzadok's Tzidkas HaTzadik at the order of the Sfas Emes, but restored by the grace of the Rav Eliahu Kitov's family, which had kept original copies.  Here is RYGB note, unexpurgated:
(צדקת הצדיק המלא אות נד):

'עיקר היהדות בקריאת שם ישראל כמו שנאמר 'זה יאמר לה' אני וגו' ובשם ישראל יכנה (ישעיה מד) שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל, די. ומצינו בריש פרק כלל גדול (שבת סח:) גר שנתגייר בין האומות ומביא חטאת על החלב והדם והשבת ועבודה זרה, עיין שם דלא ידע כלל שזה אסורה, ואפילו על ע"ז ושבת, ונמצא דלא ידע כלל מכל התורה, ובמה הוא גר להתחייב חטאת? - רק בקריאת שם ישראל די.

ובזה יובן מה דיהרג ואל יעבור על המרת דת להיות ישמעאל אעפ"י שהם אין עובדים ע"ז אפילו בשיתוף כנודע, וכן נזהרים על גילוי עריות ושפיכות דמים ואין כופין כלל על אותן שלש עבירות דיהרג ואל יעבור - אבל המרת שם ישראל לבד, זה שקול ככל התורה כולה וכנגד ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים, ועיין ברדב"ז מזה. ולכן גם אצל ההמון הוא פסול משפחה שיש מומר במשפחה ואין חוששין אם יש בה רשע גמור העובר על כל עבירות שבתורה כל זמן שלא המיר

וכן דורות הראשונים היו עובדים ע"ז ומכל מקום שם ישראל לא המירו, ועל זה נאמר 'חבור עצבים אפרים - הנח לו (הושע ד), שהם בחיבור אומה אחת ולא נתפרדו להתחבר עם הגוים ולהיות בכללם 

The fellow who cites it at http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2418813&forum_id=771 
writes: עיין בשו'ת אגרות משה יו'ד ח'א ס'ק'ס 

What a marvelous thing! Reb Tzadok says that the ultimate determinant of whether a person is called a Jew is his identification as a member of the Jewish people.  The heart of Judaism is the ethnos.  So if someone converts to Islam, even though Islam prohibits idolatry and illicit relations just as Judaism does, by adopting the religion of Yishmael he has committed the greatest sin of all, the wilful abandonment of his identity as a member of the Jewish people.

Reb Tzadok's reference to Chever atzabim comes from here.

Eli sent the following:
I was long bothered by the problem of how to define Rov Yoshvei'a (and similarly, other areas where we need Rov of Klal Yisrael) in our times, where it is quite clear that the number of ethnic Jews, descendants בת אחר בת of those who assimilated throughout the generations, surpasses that of all self-identified Jews.
Once I found the Chasam Sofer (Haga on the Magen Avraham OC 39:4): "שיש כח ביד ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו לגוים גמורים אף להקל", it seems more plausible that Jews that were lost and assimilated to the point no one can identify them, אבודה ממנו ומכל אדם, might be Halachically considered גויים לכל ענין.
Rashi Tehilim 87 לעתיד ...ימנה את ישראל הנבלעים בתוכם ואת הנאנסים ביניהם ויוציאם מתוכם ויאמר זה יולד מאותם של ציון ויברור אותם לו does not necessarily contradicts this assumption, they may be re-born Jews when they come back (a-la Meshech Chochma Bamidbar 25:3).

The Chasam Sofer is talking about people who have rejected the halacha, the Ethos, the Das Moshe.  He is not talking about the ethnos.  He says that our nation, כח ביד ישראל, has the power to abrogate the membership of individuals, or a group, in Klal Yisrael, מכלל האומה.

So what is the reaction to this Chasam Sofer?  Check out what Reb Moshe says in the Dibros in Chulin on page 250.  !!!!
 ועיין בגליון הש״ע או״ח סימן ל״ט על המג״א סק״ד מחת״ס שכתב שיש כח לחכמים להוציא המורדים מכלל ישראל ולעשותם כדין גוים גמורין אף להקל וברור ופשוט שא״א דבר כזה כבעולם שלכן צריכה חליצה מיבם מומר ואף להפוטרים הוא מטעם אחר כדאיתא במרדכי פ׳ החולץ עיי״ש וברור שאין זה מדברי החת״ס.
See also http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12223&st=&pgnum=29
Avi Lencz showed me that the Keren Orah in Yevamos 17 talks about the din of k'akum lechol divreihem, and it's interesting that the Keren Orah pretty much tracks what Reb Moshe says in a different volume of the Dibros, in the last He'arah in the first perek of Yevamos.

Eli then sent the following from Rav Yosef Ber Soloveichik, in which he says that Reb Chaim held in the Rambam like the Chasam Sofer, even without an act of Beis Din.  He also says that this requires that they aren't even known by the gentiles as "Jews."
דף יז ע”א. גמ'. שעשאום עכו"ם גמורים. 
צ”ע בביאור הגמרא דהיאך יכולים החכמים להפקיע קדושת ישראל לקולא. ולכאורה צריכים לדחוק דכוונת הגמרא היא שהחכמים קבעו שכל עשרת השבטים נעלמו לגמרי ממקומות גלותם ותו ליכא למיחש למיעוט וקבוע, ומשו"ה אמרינן דכל דפריש מרובא פריש והמקדש עכו"ם בזה”ז אין חוששין
לקדושיו, וקרא אסמכתא בעלמא הוא.

ברם יעויין בפה"מ לרמב”ם נדה לא: בנוגע לטומאת בנות כותיים שכתב וז"ל כבר בארנו פעמים רבות שכל מה שבא במשנה מהדינים המיותרים כבנות כותים היא משנה ראשונה, ואמנם היום הזה הם כעובדי כוכבים לכל דבריהם כו' עכ"ל,

והיוצא מדבריו שבזה”ז דם כותים אינו מטמא. ותמוה דהלא לשון הרמב"ם הוא כפי מ”ד כותים גרי אמת הן אלא ש”היום הזה" גזרו עליהם שיהיו כעכו"ם, וכדאיתא במס' חולין  ו: שרב אמי ורב אסי לא זזו משם ער שעשעום‏ עובדי כוכבים גמורין, והרי שם בגמרא הובאה הגזירה לענין שחיטה יין נסך ולבטל רשות בשבת. וכפשטות  גזירת רב אמי ורב אסי היתה רק להחמיר עליהן כעכו"ם בלבד. ואילו מפיה"מ יוצא דהרמב"ם נקט שעשאום כעכו"ם אפילו לקולא. ושיטתו זקוקה לביאור.

ואמר מרן הגר"ח ז"ל שהרמב"ם הסיק מסוגי' דיבמות שמהפסוק "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו" נתפרש דין דאורייתא דהפקעת קדושת ישראל, דהרמב"ם סובר שהחכמים עשו את עשרת השבטים לעכו"ם ממש והפקיעו מהם כל חלות קדושת ישראל מדאורייתא. ולפיכך היה כח לחכמים להפקיע כל חלות קדושת ישראל מדאורייתא אף מהכותים ולעשותם כעכו"ם לכל דיני התורה, ואפילו לקולא דיניהם כעכו"ם בלי קדושת ישראל כלל. והוסיף הגר"ח זצ"ל שמשמע לפי הרמב"ם שיסוד הדין הוא שאם יש קבוצת יהודים שהם מומרים לכל התורה כולה ושנשתקעו מהם כל שם יהודי. ואף הגויים שמסביבם אינם מחשיבים אותם ליהודים אלא לעכו"ם, אזי יש לחכמים כח התורה להפקיע כל חלות קדושת ישראל מהם ולעשותם כעכו"ם לכל דיניהם ואפילו לקולא .

והוסיף מרן הגר"ח זצ"ל דמסתבר דלא צריכים ישיבת ב"ד מיוחדת להפקיע קדושת ישראל מהקבוצות האלה אלא בירור ב”ר בעלמא, כי קדושת ישראל שלהם פקעה ממילא. ולכן אמר הגר"ח זצ"ל דה”ה היום בנוגע לצאצאי היהודים שנשארו בספרד אחרי הגירוש המכונים בשם ה'ימאראנוס", שבמשך הדורות נאבד מהם השם של יהודים, והם מחשיבים את עצמם ומזדהים היום כגוים מהעם הספרדי, וכן אומרים עליהם הגוים שמסביבם‎ ‏ ומאחר שנטמעו במידה רבה כ"כ קדושת ישראל שלהם פקעה ממילא וע"פ דין ה"ה נכרים גמורים לכל דיניהם הין לחומרא ובין לקולא. והוא חידוש נורא.
Yes, it is.

Regarding the connection of Bris Milah and indelible identity, see the Beis Haleivi in Beshalach, who says
 והנה הסגולה הזו המיוחדת להיות כולם כאחד , זוכים לה ע״י המילה, ועם כי אין אתנו יודע על מה עכ"ז הפסוקיס מורים לזה
Thank you to RDNJS for bringing this to my attention.

(Please, please, don't tell me that the Nazis murdered anyone who had one grandparent that was Jewish, even if he had been baptized and wanted to join the SS.  We don't pasken like the  Nuremberg Decrees.  (In one horrible and amazing case, they apparently decided that a Jewish father does not make you Jewish.) )

There are many cases where identity is related to the effect or validity of an act. Among them are Shechita, Milah, Shlichus, Safrus, Kinyanim, and tziruf to a Minyan.  As we said above, we are not discussing the term "Jewish" in Halacha.  We are discussing the term as a social identity.  Nedarim are particularly relevant to our discussion, because in cases where the words of a neder are vague, the rule of interpretation is that you follow local idiom.  But to some extent, you also look at the classical sources for meanings.  So what does it mean when you say Yisrael or Zera Avraham or Mulim?

We're learning Nedarim in Daf Yomi now, and we have a group of Mishnayos in Nedarim that talk about a Neder or a Shevu'ah that mentions "Zera Avraham" or "Areilim/Mulim."

Mishna 3:11
שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם
The Tiferes Yisrael there says
ר״ל ממה ששייך לישראל אפילו מומר דאעפ״י שחטא ישראל הוא כסנהדרין מ״ד

It is not only the Tiferes Yisroel.  I found that the great Rav Yehuda Leib Batlan (Zalkind) also says this in his teshuvos, Zecher Yehuda Siman 42.  (You should see the haskamos from Reb Yitzchok Elchonon and the Netziv on the person and the sefer.)
 על דבר שאלתו דמר אם מומר עושה שליח מפני שכתוב בשו״ע אה״ע (אהע"ז ס' ק"ג סעי׳ ב׳) דמומר הרי הוא כנכרי לכל דבריו ונכרי אינו עושה שליח. הנה הא דנכרי אינו עושה שליח ואינו נעשה שליח הוא דלא כרב אשי דרצה לחלק בין תרומה דאין שליחות לעכו״ס ובין שאר דברים דיש לו שליחות . בבבא מציעא (דף ע״א נ׳)] ואמרינן שם הא דרב אשי בדותא היא . והנה בגיטין [דף כ״גנ׳] ירצה הש״ס לומר דאין עבד נעשה שליח כלל משוס דדרשינן מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל. אבל עבד אינו ישראל. ומסיק דלא בעינן ישראל אלא בני ברית . ופירש״י מהולים ובאו בברית ועבדים מהולים הם וע״כ נעשים שלוחים ועושים שלוחים. וע״כ לכאורה ישראל מומר נקרא בן ברית דהא מהול הוא . ואף כי לכאורה הא נכרי אפילו מהול נקרא אינו בן ברית. אולם כמה חילוקים יש בזה. חדא דהא חזינן דנכרי מהול שגייר צריך להטיף ממנו דם ברית (עיין בשבת דף קל״ה א׳) אלמא דבעודו נכרי אינו נקרא בן ברית ובישראל מומר אם שב להיות יהודי ודאי אינו צריך להטיף ממט דם ברית וזה פשוט. והנה איתא בנדרים [דף ל״א ב׳] קונם שאיני נהנה לערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל. ולכאורה מה דינו בישראל מומר . והנה האי מותר בערלי ישראל. היינו שמתו אחיו מחמת מילה. וכן לכאורה בסיפא גבי שאיני נהנה למולים דאסור בערלי ישראל ומותר במולי נכרים [נמי יש לחקור מה דינו בישראל מומר] והנה בש״ס נאמר שם הטעם מפני שאין הערלה קרויה רק על שמם . והנה לכאורה הוא נתינת טעם רק על הקונם מערלים דאסור במולי אומות העולם משוס שנקראים ערלים אבל בקונם ממולים למה לא לתסור גס במולי נכרים. אלא ודאי לכאורה דהטעם דמילתם אינה מילה כלל. וזהו דקאמר שהערלה קרויה על שמם וד״ל ויבואר לקמן. וא״כ ישראל מומר דינו לענין נדר כמו בישראל.

In a different context, the Chasam Sofer (Tshuvos CM 134)  brings from the Even Ha'Ozer in OC 189 that "A Mumar is called a Ben Bris," and he argues on that point, and says that he is a Ben Bris only regarding the Bris of Milah, but he is not a Ben Bris as far as the Bris of Torah.
במ״כ נתחלף לו ברית בברית דבסנהדרין אברית דתורה קאי כיון שהמיר והוציא עצמו מכריתות ברית והרי הוא משורש פורה ראש ולענה אשר לבבו פונה ולא יאבה ה' סלוח לו .............  ואפ"ה הי' ראוי למול לולא קרא ואתה את לולא קרא ואחה אח בריתי   תשמר והתם אברית מילה קאי ולא אברית תורה ואעפ"י שפורק ממנו עול כל התורה מ"מ ע"כ הוא מהול ובריתו בבשרו חתום ומי יסירנו ע"כ מומר מל 
So it's interesting, that the Chasam Sofer is very much in line with what we said above about how the word "Jew" can mean different things according to the context.  As far as a Neder on Areilim, the Chasam Sofer would definitely be on the side of the Maharil Batlen and the Tiferes Yisrael, because the mumar, while definitely an Aral Leiv, is fort not an Aral Basar, and the Bris is on him despite his rejection of the whole concept of Milah.  As for the Reform, the Chasam Sofer would agree to the title "Bnai Brith," but only as far as the Bris of Milah, not Torah.

On the other hand, Reb Shlomo Kluger in his Nidrei Zrizin says that a mumar on the mitzva of Milah is called an Areil even if he is a mahul, and a neder on Areilim includes him.
מיהו לדינא נראה דדינו כערל נכרי ממש ובפרט לפי׳  הרמב"ם דהכונה למי שמאמין במילה א"כ המומר אינו מאמין במילה לכן אסור בו אף אם הוא מהול

Rav Saadiah Gaon's words might apply, too.
רבי סעדיה גאון  אמונות ודיעות, מאמר ז פסקא ג

 שאין ישראל אומה כי אם בתורותיה. כל עוד האדם מאמין בתוקפן, הוא נכלל בכלל ישראל, אפילו אינו שומר על כל המצוות או רובן. אבל אם מכחיש בסמכותן, הרי יצא מכלל ישראל

I have intentionally avoided the expressions we find, for example in the Rambam, in the end of Cheilek that says that if you don't believe in one of the ikrim, then יצא מן הכלל וכפר בעיקר.  Or in the second perek of the Yad on Avoda Zara that ישראל שעבד ע"ז הרי הוא כגוי לכל דבריו, or at the end of Hilchos Shabbos that המחלל שבת בפרהסיא הרי כעובד עבודה זרה ושניהם כגוים לכל דבריהם.  I don't think those statements are relevant to our discussion.  Even the Rambam in 2 Mamrim 2 that says
מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה [מורידין אותו] ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרים אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין. שכל אלו אינם בכלל ישראל is dealing with, as I said above, things like legal proceedings and procedure, tzedaka, tziruf to a minyan, shechita and so forth.

A good example of the importance of parsing the term in its various applications is the Terumas Hadeshen in 223, in his response to those that say that a apostate is considered to not be Jewish for Yibum.  He says
 ומה שהפליג הגדול שהבאנו לעיל וכו׳ והביא ראיה מדברי רא׳ם בסמ׳ג דחילק הכי בין קידושין לגיטין ובין ריבית וצדקה דכתיב בהו אחוה, ולכך ליתניא במומר, נראה דאין ראיה מזה לחלק הכי ג׳כ לעניין יבום, דהתם שפיר אית לחלק משום אחוה דכתיב גבי ריבית וצדקה לאו באחים גמורים איירי אלא כלומר כל ישראל שהם אחים בתורה ובמצות. ותדע דאנו מוזהרים לענין ריבית וצדקה על הגר הבא משאר עממין כמו על ישראל הבא מזרע יעקב, וכיון דהכי הוא מומר שכפר בעיקר ויצא מן הכלל פורק ממנו אחוה זאת אין אנו מוזהרים לרחם עוד עליו ולהחיותו. אבל אחוה דכתיב גבי זיקה ויבום אינו ר׳ל אחיו בתורה ומצות, אלא אחיו מעצמו ובשרו שנולדו מאיש אחד, ומומר נמי אע׳פ שנשתמד לא פסקה תולדותיו והלא הוא ואחיו המת נולדו מאיש אחד, דעשו נמי ישראל מומר היה כדאיתא פ׳ק דקידושין (יח, א) ואעפ׳כ משתכח דהתורה קראתו אח ליעקב בכמה דוכתי, והיינו משום דבני איש אחד היו
The point that I'm making is that he is careful to distinguish among the various uses of the term "Jewish."

For a useful compendium of Merei mekomos, here is something Rabbi (sic) Menashe Klein wrote to the Steipler.

On Tisha Ba'av, I came across this, from
Yair Lapid.  Of all people.  It moved my wife to tears, and I think it reinforces our realization that a man that considers himself part of Klal Yisrael, even if he's a sheigitz sonei Torah and Kofer, there's a beautiful neshama of Zera Avraham, Yitzchak, V'Yaakov in there.  This is what Lapid said on his Facebook page.

הייתי בכותל.
חגגנו שם בר מצווה לניצולי שואה שלא זכו לעלות לתורה מפני שהיו בגטו או במחנה ריכוז.
לבשתי טלית וכיפה, מפני שזה מה שעושים בכותל כשאדם בן תשעים שר בקול רועד, "ברכו את אדוני המבורך" וכולנו מנסים לא לבכות.
מאוחר יותר באותו יום התמונות עלו לרשת. שלוש קבוצות זינקו כאילו נשך אותן נחש:
חרדים שאמרו, "מה פתאום הוא חובש כיפה?"ֿ
חילונים שאמרו, "מה פתאום הוא לובש כיפה?"
וציניקנים שאמרו, "שימו לב, הוא חובש כיפה, ברור לכם שזה תרגיל."
למה זה כל כך הפריע להם?
התשובה היא (זוהי התשובה הפרטית שלי, אתם מוזמנים כמובן לתת כל תשובה אחרת) היא שאנשים תמיד מוטרדים מאוד כשמישהו יוצא מהקופסה שלו. כשאנחנו לא אוהבים מישהו, אנחנו בעצם לא רוצים שהוא יעשה משהו שאנחנו כן אוהבים. 
קשה לשמאל עם זה שהמתנחלים הם גם קצינים נהדרים בצה"ל (אז הם ממציאים תיאוריה שהם מנסים להשתלט על הצבא). 
קשה לחילונים עם זה שהחרדים מתחזקים מפעל מופלא של גמילות חסדים (אז הם אומרים שזה הכל בשביל לא לשלם מיסים). 
קשה לדתיים עם זה שדווקא החילונים הקימו את המדינה וקירבו את הגאולה (אז הם קוראים להם חמורו של משיח). 
מפני שהאמת העצובה על המין האנושי היא שאנחנו אוהבים לשנוא. זה נותן לנו תחושת עוצמה, זה מקרב אותנו אל החבר'ה שלנו, זה חוסך מאתנו את הצורך לבחון כל יום מחדש את עמדותינו כי למי יש כוח. במקום זה אנחנו מסתכלים על הצד השני ואומרים לעצמנו שאם הוא כל כך מגעיל ונורא, אז ברור שאנחנו צודקים. 
בגלל זה אבותינו, שהיו חכמים יותר מאתנו, נתנו לנו את תשעה באב. 
כי הם רצו להזכיר לנו שאם בגלל שנאת-חינם נחרב בית המקדש, אז פעם בשנה, ביום הזה, אנחנו צריכים לבחון מחדש את כל השנאות שלנו. האם הן מוצדקות? האם הן לא מעוורות את עינינו? האם אנחנו יודעים להסתכל מעבר להן ולראות את אחינו בני האדם?
שנאה היא בחינם, אהבה לא. 
אהבה כרוכה במאמץ, ביציאה מהקופסה של עצמנו, ביכולת לראות את האחר באמת. 
שנאה באה בקלות, אהבה בקושי. למה? מפני שהיא מכריחה אותנו לחשוב מחדש על כל האנשים האלה שנמצאים בצד השני, שהם אחרים מאתנו, ששמנו אותם בתוך קופסא כדי שלא נצטרך לחשוב עליהם.
כדי לשנוא מישהו, אנחנו צריכים להרחיק אותו.
כדי לאהוב אותו, צריך להתקרב.

Regarding the word "brouhaha," you might be interested to learn that the word originated in the French as an echoic mimicry of Jews saying Kiddush Levana out in the street.  See, for example, here and here.
One peculiar website decided to score "Jewishness" with three factors.  Silly as it may be, (Ben Gurion, 15; lehavdil Yaakov Avinu, 14) their method is as good as any, maybe better than most, because it uses a scale, not "all or none."  On a Jewishness Scale of 15, so-and-so scores.....


  1. Please, please, don't tell me that the Nazis murdered anyone who had one grandparent that was Jewish, even if he had been baptized and wanted to join the SS. We don't pasken like the Nuremberg Decrees.

    That's putting it mildly. When I first heard someone make that argument (I think there was a prominent Jewish intellectual who made), my reaction was, "Do you realize that you have replaced the law of Moses and Israel with the law of Hitler and Auschwitz? I cannot think of a more obscene thing than that Hitler is the poseik acharon of who is Jewish."

    1. Well said, much better than my insipid crticism. It is truly amazing how such smart people can make such a quintessentially stupid statement.
      But I'll tell you how the lomdus works. For a maalah, there are dinim. For a pegam, a mashehu.

  2. “I think that part of the problem is that the term "Jew" has thoroughly disparate meanings”, etc.
    In the Yishmaeli world there is one world for the race: Arab, and another for the religion: Islam. (Race: a family, tribe, or people, belonging to the same ancestry) Thus you find Christian Arabs - race but not religion, and Iranians, for example - religion but not race. The confusion here, I think, is that we have one word for both. On the one hand “Jew” is a race and on the other hand “Jew” is a religion. Practically, we give no significance to the race, which is why converts are treated as full-fledged Jews, despite the fact that, by definition, one cannot join a race. Similarly, a Mumar cannot leave the race. When we say that he is יצא מלל ישראל (רמב״ם תמידין ומוספין פרק ז) we refer to his leaving the religion.
    Accordingly, I must take the position that the Neturei Karta err on the religious front by violating key Aveiros. (Putting Jewish lives in Sakana, disobeying directives of the Rabbonim, to name a few.) YO

    1. That Rambam is useful. I was avoiding the cases of "כעכו"ם לכל דבר" because it just means you can't use his shechita or his sefarim. But the Rambam's words are more focused on what we're talking about.
      But what you're saying is exactly the issue. An ethnic or racial self-identifying Jew who has thrown away the religion 100%, he absolutely is and also isn't a Jew. It really depends on the context.
      I guess that having said that, we can never really say someone's "not a Jew," if by some definition he is. You'd have to clarify it and say "He cast off the Jewish religion," or "She abandoned the Jewish people and joined the Gentile world." I'll have to put that in.

  3. Thank you. There's also the Rambam in Isurei Biah 12:11 discussing someone going the other direction. העבדים שהטבילו אותם לשם עבדות וקבלו עליהם מצות שהעבדים חייבים בהם יצאו מכלל העכו״ם ולכלל ישראל לא באו

  4. I was long bothered by the problem of how to define Rov Yoshvei'a (and similarly, other areas where we need Rov of Klal Yisrael) in our times, where it is quite clear that the number of ethnic Jews, descendants בת אחר בת of those who assimilated throughout the generations, surpasses that of all self-identified Jews.

    Once I found the Chasam Sofer (Haga on OC 39): "שיש כח ביד ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו לגוים גמורים אף להקל", it seems more plausible that Jews that were lost and assimilated to the point no one can identify them, אבודה ממנו ומכל אדם, might be Halachically considered גויים לכל ענין.

    Rashi Tehilim 87 לעתיד ...ימנה את ישראל הנבלעים בתוכם ואת הנאנסים ביניהם ויוציאם מתוכם ויאמר זה יולד מאותם של ציון ויברור אותם לו does not necessarily contradicts this assumption, they may be re-born Jews when they come back (a-la Meshech Chochma Bamidbar 25:3).

    1. Thank you, Eli. Especially, thank you because of what I found from Reb Moshe regarding that Chasam Sofer. So the Sfas Emes is not the only one to take an eraser to these definitions!