Devarim; Shabbos Chazon, Haftorah: Kashanim and Kasheleg

In the Haftorah: Yeshaya 1:18.

לכו נא ונוכחה יאמר ה' 

אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו 

אם יאדימו כתולע כצמר יהיו

What is the difference between shanim/scarlet, turning to sheleg/snow, and tola, a crimson worm, turning to tzemer/lambs' wool?  From the Gemara in Shvuos that describes the symptoms of Tzaraas, we know that sheleg and tzemer are substantially different. "Az kasheleg," bright snow white, is the strongest white, followed by "katzemer," the white of lambs' wool. 

(An irrelevant note: Although we all think of Tolaas Shani as a dye derived from a worm, or some kind of insect, many rishonim reject that. They hold that it must have been some kind of seed. Their reason for saying this is that items used as chafeitzim of mitzva have to be kosher, on the basis of "min hamuttar be'ficha," or from a kosher species, and they hold the same is true for dyestuff. See Rabbeinu Bachaya in Shemos 25:3. Many other rishonim disagree, and hold that dyes are not considered b'ein. This has application for tefillin, among other things. This is discussed in the Noda Biyehuda OC II:3, where he brings different opinions about the tolaas and says that even if it is a bug it may not prove what the halacha is for tefillin. It's a long and interesting teshuva.)

Reb Meir Simcha in the Meshech Chochma brings down a Yerushalmi (which I have after Reb Meir' Simcha below) that says "kashanim" applies to the time of is the Bayis Rishon and "katola" to the Bayis Sheini.  The metaphor is to shanim, which is only a surface dye, and tola, which is through and through.  In the Bayis Rishon, their aveiros were only on the surface, but inside, their hearts were full of Torah and Ahavas Yisroel (the Achav vort from Parshas Beshalach), while in the Bayis Sheini their aveira was through and through, in their pnimius.  So the pshat is that if the aveira was because of a superficial taiva, teshuva will completely erase the aveira and leave the person pure white.  But if it stems from an ingrained midda ra’ah, then teshuva is very hard and is rarely thorough.  
My son, Harav Mordechai, told me that R Meir Simcha really means that bein adam lamakom is not pogeim the nefesh to the same extent as a person who looks to make trouble for another person, because that attitude means that his nefesh hayehudi is nifgam.
(I don't know how Reb Meir Simcha explains the shfichas damim in the bayis rishon and by Achav.)

Reb Meir Simcha:

שם בהפטרה א, יח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.

בראשון [פירוש במקדש ראשון היה הוט של זהורית מלבין כשלג] ״אם יאדימו כתולע כצמר יהיו.״  בשני [במקדש שני לא היה מלבין רק כצמר] [ירושלמי שבת פרק רבי עקיבא (פרק תשיעי הלכה ג)] 
פירוש שהשני הוא חוט לבן בצבע אדום כן היו ישראל במקדש ראשון ״נתגלה עונם״ [פרק קמא דיומא (ט ב)] שעונם לא היה רק בגלוי. אבל פנימיות לבבם היה מלא אהבת התורה ואהבת ישראל, כמו שאמרו (ירושלמי פאה א א ) מפני מה דורו של אחאב מצליחים במלחמה מפני שלא היה בהם מלשינות. ואליהו אמר (מלכים א, יח כד) ״אני נותרתי לנביא לה"' ואין איש מוסר אותו! וכן אמרו (סנהדרין קב ב) באחאב (מלכים א כ פסוקים ג ט) שנשיו וכספו וזהבו היה נותן למלך בני עמון, לבד ״מחמד עיניו״ -- זו התורה -- לא היה נותן והיה מוסר נפשו על זה. ולכן היה מלבין כשלג. 
לא כן במקדש שני היה חטאיהם כתולע שדם אדום בתוכו, כן היה בהם  בפנימיותם שנאת חנם ומלשינות (יומא שם ) לכן רק כצמר יהיו ולא היה מלבין כשלג.

Here's the Yerushalmi that he brings, Shabbos 9:3, or 60a. (Similar in Yoma 6:1, 34b)

 כתיב (ישעיהו א) לכו נא ונוכחה יאמר ה' וגו'. 

תני רבי אליעזר אומר (שם) אם יהיו חטאיכם כשנים וגו'. כשנים שבין שמים לארץ כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו. 

ר' יהושע אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשני אבות כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו. 

אמר רבי יודן בר פזי אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו בראשון. ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו בשני. 

ורבנן אמרי אם יהיו חטאיו של אדם כפי שניו כשלג ילבינו יותר מיכן כצמר יהיו. 

אמר רבי יודן ענתדרייא בשעה שעונות קלין כשלג ילבינו. בשעה שהן כבידין כצמר יהיו:

(Reb Zalman Volozhiner, (brought in Mayana Shel Torah) says that one refers to a private aveira which doesn’t affect other people, and the other to an aveira which affects other people, either through the act hurting them or through chillul Hashem or by showing a bad example and making the aveira less unthinkable.  Again, it appears that Tola is the material that dyes the Shani.)

Interestingly, the Nesivos also talks about incomplete teshuva in this parsha, where he asks why Moshe Rabbeinu was mochiach them for aveiros they already did teshuva for, and he answers that an aveira that leaves a roshem on the person makes him more susceptible to doing it again.  He compares it to a sick person who gets better and is then exposed to the agent that caused his illness in the first place.  If he is completely cured, he will have built up a resistance and will be safer than a person who had never been sick.  If, on the other hand, he wasn’t completely cured, he just has the sickness under control, the second exposure will bring the illness raging back.  See there.

Regarding the difference between aveiros of desire and aveiros of middos ra'os, Reb Yerucham says that learning Torah and doing Mitzvos does not help against middos ra'os. In case you're wondering what קדשנו in the bracha of אשר קדשנו במצוותיו means, I would suggest that it only means it helps where you either want it to help or that you don't have middos ra'os, so then it elevates you. But the basic rule is that Mitzvos and Torah won't help against middos ra'os.

Daas Torah, from Reb Yerucham, Bamidbar, Bolok, Maamarim, page 217-8

 באו"ח להרא"ש (אות קיג) כתוב אל תתן בלבבך קנאה שזו היא חולה רעה שאין לה רפואה בל הנמצא בארץ צומח ושואף כח ממנה ואמנם הכל אפשר לאבדם חוץ מן עצמה של האדמה גם אם תשרש אותה במקום אחד הנה עדיין ישאר עפר הרבה

במקום אחר וכן הוא הענין במדה רעה שאי אפשר להשרש אותה לגמרי אמרו הז"ל על אדה"ר שעשה תשובה ק"ל שנה שפירש מן האשה ואח"ב כתיב (בראשית ד כה) וידע אדם עוד את אשתו ואמרו חז"ל שם ברש"י שנתוספה לו תאוה על תאותו מדה רעה אי אפשר להכרית כליל כי חזקה היא מאוד מן עבירה אפשר להפרש אבל לא ממדה רעה 

כתיב (דברים כט יז) פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה דאגת משה היתה בעיקר שמא יש בישראל בעל שורש רע משה לא היה מתירא כ"כ מעבירות שבישראל אלא מן שורש של עבירות כי שרשים אי אפשר לכלותם כי גם אם חופרים אחריהם במקום אחד וגם שורפים שם השרשים הנמצאים שמה אבל עדיין יש להם ספיחים במקום אחר כל עיקר דאגת משה רבינו היתה שמא ישנם בישראל מדות רעות הוא ענין שורש פורה ראש ולענה וזהו גם כן ענין הרהורי עבירה קשים מעבירה יומא כט כפי שביארנו שחספא חשובה ממרגניתא בגמ' (חגיגה סו) איתא דאשכחיה שמואל לרב יהודה דהוה בכי כשקרא בכתוב (ישעיה לג) איה סופר איה שוקל על דואג ואחיתופל שהיו שונין ג' מאות הלכות במגדל הפורח באויר ותנן (סנהדרין צ ע״א) וכו' אין להם חלק לעוה"ב אנן מה תהוי עלן א"ל טינא היתה בלבם עיי"ש טינא זהו מדות ורואים אנו מכאן יסוד נורא כי תורה מגינה ומצלא בפני עבירה (עיין סוטה כא) ואינה מגינה בפני מדות

Similarly, Daas Torah, Bamidbar, Balak, Maamorim, page 220.

הבאנו במאמר הקודם מה שאמרו בגמ' חגיגה על דואג ואחיתופל שלא הגינה תורה עליהם עיי"ש רש"י ד"ה אחר מפני שהיתה טינא בלבם ובסנהדרין קו אמרה כן הגמ' בלשון שהקב"ה ליבא בעי עיי"ש והוא אותו הענין שביארנו במאמר הקודם ענין של מדות רעות הנתונים בלב האדם והסקנו מכל זה יסוד נורא כי תורה מגנא ומצלא בפני עבירה ואינה מגינה בפני מדות רעות וזוהי הבנת הדברים כי מדות שהן קודמות לתורה ומצוות ואם רעות הן הלא אין יסוד לכל התורה ואיך התורה תציל אותן כי הלא אם אין יסוד אין בנין ומי זה יגן ויציל

All this from Reb Yerucham is Reb Yisrael Salanter's shittah that limud hatorah even with the greatest ameilus is not enough.  You have to learn mussar and dedicate yourself to mussar and be a baal mussar, because otherwise your middos ra'os will remain as they are and you will never overcome them.

There are plenty of examples of this idea in Chazal:
Mechaber YD 246:7

אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון, אלא מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו, ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו.

and the Rambam he's quoting, in TT 4:1

אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו. או לתם. אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו. אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זרק אבן למרקוליס שנאמר כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד. אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו. וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב. שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. אמרו חכמים אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו אם לאו אל יבקשו תורה מפיהו:

Then on the other hand you have the intro to Medrash Eicha

ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו – הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב

To be perfectly honest, Tzemer looks pretty good to me too.