Ki Savo Devarim 26:16. Compromise

 היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך

The question is obvious. Why does it say החקים האלה, specific to Eileh, but המשפטים unmodified?

I heard a very nice pshat from the Satmarer. It is from a pre-war sefer he wrote himself, not written by R Ashkenazi, called Tiv Leivav. (I checked, it is not in his ייטב לב or any of his sefarim in Otzar Hachochma. It is not online anywhere.)

He asks, why did the Baal HaTurim organize his sefer in the order Orach Chaim, Yoreh Dei'ah, Even HaEzer, and then Choshen Mishpat?  Why is Choshen Mishpat last? Going by the order in the Torah, right after Matan Torah we were taught Mishpatim. On the other hand, much of Even HaEzer comes from Devarim.  

He answers that one of the first discussions in Choshen Mishpat is the idea of P'shara (compromise) in Siman 12.  Although we have an encyclopedic body of law for civil disputes, we encourage the litigants to submit to mediation and to seek compromise. The Baal HaTurim left Choshen Mishpat for last because he did not want people to think that the idea of Peshara has any application outside of Dinei Mamonus. In civil law, you can tell the baalei din, Reuven, you want 100. Shimon, you want 0. Why don't you try to find a middle ground that you can each live with?  But in Chukim, in bein adam lamakom, you can not say, "Ribono shel Olam, You do not want me to do this. I, on the other hand, really want to do it. Why don't we make a compromise? I'll do it, but never on a Sunday?" That does not work.

When it comes to chukim, it's Eileh. Do as you are told. You don't make any p'sharos with the Ribono shel Olam. But Mishpatim, in money matters, feel free to seek a compromise with the other party.

His words - 

והנה אילו היו מסדרים את חלק חושן המשפט ראשונה לפני שאר חלקי השו"ע, היה מקום לחשוש שיטעה האדם לומר שגם בשאר חלקי השולחן ערוך הבאים אחריו ישנו מקום לפשרה בדיני השולחן ערוך, ויפוק מיניה חורבא לעשות פשרות במצותיה של תורה למחצה לשליש ולרביע וח"ו על ידי זה תפוג תורה, ולכן סדרו לנו את חלק חושן המשפט אחר שאר חלקי השו"ע, כדי להורות לנו בזה שבג' חלקים הראשונים אין שום מקום להעלות על הדעת לעשות איזה פשרה....

(Heard from Rabbi Harvey Zupnik.)

(Additionally, in dinei mamonus the parties are allowed to agree beforehand to different rules, certainly if you hold מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון דבריו קימים  (Ksuvos 56a Rebbi Yehuda.) A couple can make a premarital agreement that the husband and wife will be financially independent. But a couple can not agree beforehand that the husband will not have the right of הפרת נדרים. Certainly, a pre-Bar Mitzvah boy, or a geir, can not say that he is only mekabeil mitzvos x, y, and z, but not others. Ok, the Biur Halacha holds that a geir can do a partial kabbalah that is binding, but then he is a Ger Toshav, not a full Ger.  ביאור הלכה סימן ד"ש ס"ג.  But I don't think that applies now: Now, geirus is all or none, and the same way we don't accept geir toshav, we can not accept a partial geirus.

Here's the relevant part of the Biur Halacha. He is explaining a Magen Avraham, and he says

דס"ל דגר תושב גופא אם רצה לקבל עליו בעת תחלת גירותו עוד מצות מלבד השבע ג"כ חלה קבלתו שמחוייב אח"כ לקיים אלא דמה דנקטו שבע רבותא אשמועינן דאף ששבע מצות מחוייב לקיים כל בן נח ומאי רבותייהו אפ"ה חלה הקבלה ובכלל גר תושב הוא לענין שמצווין להחיותו וכ"ש אם קבל עליו יתר מצות בודאי מהני ולא תקשה ע"ז דאיך ישמור שבת והלא גר תושב ג"כ אסור לשמור שבת כדמוכח ביבמות מ"ח ע"ב בתוד"ה זה גר וכו' דזהו בסתם גר תושב שלא קבל עליו רק שבע מצות כנהוג וא"כ הוא לענין שאר מצות כא"י גמור משא"כ כשקבל עליו עוד מצות בתחלת גירותו ובכללם היה ג"כ שבת בודאי יכול לקיימם ומחוייב לקיימם ומה דאיתא בבכורות דא"י שרצה לקבל כל התורה חוץ מד"א אין מקבלין אותו היינו לענין לעשותו ישראל גמור אבל לא לענין גר תושב.

I do have a problem with this Biur Halacha, though, because he implies that this Magen Avraham is talking about practical halacha, and of course we have no din of Geir Toshav בזמן הזה.)