The Lechem Hapanim and Purim

This is something my grandson, R Yaakov Jofen, is saying to his friends at the seuda at his yeshiva. I like it, (besides the נחת of hearing a good vort from a grandson who is speaking in his yeshiva,) and I think it can be developed nicely.

In the end of Emor, the Torah lists the moadim, which ends with וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל. Immediately after, in the beginning of Tzav, the Torah describes the oil that is used for the Menorah and how it is used, and the flour for the Lechem Hapanim and how they are used on the Shulchan.  Is there a connection between the moadim and these two avodos?

(One might say "Of course! סמוכין is one of the yud gimmel middos!" But it is not. Neither is היקש. They are probably subcategories of Gzeira Shava, and as such it is possible that they are darshened only per a specific mesora. But for drush, you don't need a mesora to darshen smuchin.)

Here is what the Sefer HaRokeach says.

ספר הרוקח

הלכות חנוכה סימן רכה

בפרשת אמור אל הכהנים התחיל שבת ורגלים פסח עצרת ראש השנה ויום הכפורים סכות. וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל וסמיך ליה ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור רמז לחנוכה שמן זית זך מן המובחר.

הלכות פורים סימן רמ

לכך רמז בפרשת אמור אל הכהנים לאחר פרשת מועדות שמן זית זך רמז לחנוכה ואחריו ולקחת סולת ואפית רמז לפורים משתה ושמחה:

My grandson is going with a different mehalach. He is going to say that the remez of the Shulchan to Purim is that Amalek's power, the weakness of Klal Yisrael, it the מפוזר ומפורד. It was the danger brought about by the pirud that awakened us, and the Taaneisim and the conscious decision to stick together was the refuah, evidence of achdus.  The Megilla is progression from מפוזר ומפורד to the ultimate לך כנוס את כל היהודים. (As said in Medrash Shocher Tov 22:5. Unfortunately, its being somewhat platitudinous is a barrier to appreciation.) It was that achdus that replicated, perhaps surpassed, the כאיש אחד בלב אחד that was the essential prerequisite for Kaballas HaTorah of ויחן ישראל נגד ההר. The Shulchan's twelve chalos are a remez to the twelve shvatim, as said by the ibn Ezra and Chizkuni in Vayikra 24:5-6. As such, the Lechem Hapanim represents the joining of the disparate shvatim lifnei Hashem.

(I would add that Purim is the only moeid that involves a mitzva that can only be done with a נותן and a מקבל.) 

He said that in the Megilla the kri/ksiv of Kibeil/Kiblu is a remez to this marvelous achdus, in 9:27.

קימו וקבל [וקבלו] היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה

He said this from the Gaon, but I searched and did not find any such; I don't believe there is such a Gaon. The gaon does say that although all of Klal Yisrael was through kefiyah, Moshe was mekabel willingly.

Here is the Gaon.

בספר קול אליהו (אסתר ט כז) בגמרא מסכת מגילה (ז א) אסתר ברוח הקודש נאמרה וכו' אמר שמואל וכו' שנאמר קימו וקבלו קיימו למעלה מה שקיבלו למטה וכו' ואמרינן שם בגמרא דרבא אמר דדברי שמואל לית להו פירכא וכו' ע"ש, והקשו בתוס' הא במס' שבת (פח א) גבי מכאן מודעה רבה לאורייתא אמר רבא שם דהדר קבלוהו בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר וכו' ע"ש. 

ויש לתרץ דהנה בקרא דקימו וקבלו יש קרי וכתיב, דהקרי הוא וקבלו, והכתיב הוא וקבל, א"כ י"ל דהכא למד שמואל מהקרי קבלו, דקיימו למעלה מה שקבלו למטה, והתם במס' שבת למד רבא מהכתיב, קבל, דקיימו השתא מה שקבל משה רבינו ע"ה מכבר, והראיה דהכא במס' מגילה הגירסא "שנאמר" קימו וקבלו ר"ל הקרי שאומרים אנחנו, ובמסכת שבת הגירסא "דכתיב" קימו וקבלו היינו הכתיב, עכ"ל 

That Gaon is used to explain how Moshe could pasken on Miriam, because he did have a din קטן שנולד. 

I also heard a MASTERPIECE of a vort from Harav Sholom Shpitz on this: In Avos, it says 

משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה:  

שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים:  

אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק

Why קבל by Moshe, and only appears again by Shimon Hatzadik? Because קבל means willingly, without כפה עליהם, without מודעה רבה לאורייתא. When did that change? When did all of Klal Yisrael get the din of קבלה ברצון? By Purim - after  מסרוה לאנשי כנסת הגדולה, which included Mordechai. After Mordechai and the קיימו וקבלו of Purim, it can say קבל by all the ones that follow.

I happened to see someone quote the Baal HaTanya as saying pshat that when the Gemara in Shabbos 88a says that הדר קבלוה refers to the קימו וקבלו,  it's not the pshat they were mekabeil after the victory: They were mekabeil during the eleven months between the evil decree on Pesach and its nullification on Purim. Not only could individual Jews have become collaborators, they simply could have rejected their identity and escaped the gzeira - and not one single Jew did that. They chose to remain true to their identity at the price of their lives. That is an unbelievable, miraculous, level of achdus.

Here is another idea that connects Purim to the Lechem Hapanim, which will become obvious as soon as I begin.

Rashi in Devarimn 25:18 brings the Tanchuma on אשר קרך 

אשר קרך בדרך. לְשׁוֹן מִקְרֶה; דָּבָר אַחֵר — לְשׁוֹן קֶרִי וְטֻמְאָה שֶׁהָיָה מְטַמְּאָן בְּמִשְׁכַּב זְכוּר; דָּ"אַ — לְשׁוֹן קֹר וְחֹם, צִנֶּנְךָ וְהִפְשִׁירְךָ מֵרְתִיחָתְךָ, שֶׁהָיוּ כָל הָאֻמּוֹת יְרֵאִים לְהִלָּחֵם בָּכֶם וּבָא זֶה וְהִתְחִיל וְהֶרְאָה מָקוֹם לַאֲחֵרִים; מָשָׁל לְאַמְבָּטִי רוֹתַחַת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵירֵד בְּתוֹכָהּ, בָּא בֶן בְּלִיַּעַל אֶחָד קָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ, אַעַ"פִּ שֶׁנִּכְוָה הֵקֵרָהּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֲחֵרִים (תנחומא):

The Lechem HaPanim represented the opposite - it was a symbol of Chamimus.

Chagiga 26b:

מלמד שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום, סילוקו כסידורו. דאמר רבי יהושע בן לוי: נס גדול נעשה בלחם הפנים, כסידורו כך סילוקו, שנאמר: ״לשום לחם חום ביום הלקחו״.

The Lechem HaPanim remained oven-hot for the entire week, its chamimus did not flag with the passage of time.  The chill of Amaleik is precisely the quality that the Lechem HaPanim negates. Is this not a good reason for the Lechem HaPanim to represent Purim?