Rashi in Beshalach (Shemos 15:5) brings from the Mechilta that the worst of the Mitzrim pursuing the Jews were tossed like straw in the rushing waters and died agonizingly and slowly. The average Mitzri fells like a rock. The best among them sank like lead in the water and drowned quickly.
כמו אבן. וּבְמָקוֹם אַחֵר "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת", וּבְמָקוֹם אַחֵר "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ", הָרְשָׁעִים כַּקַּשׁ, הוֹלְכִים וּמִטָּרְפִין עוֹלִין וְיוֹרְדִין, בֵּינוֹנִים כָּאֶבֶן, וְהַכְּשֵׁרִים כַּעוֹפֶרֶת שֶׁנָּחוּ מִיָּד (מכילתא):
Slight differences in our Mechilta, pikchim/ksheirim, which is a topic on its own:
ד"א כמו אבן היא היתה מכה בינונית, הרשעים שבהן היו מטורפין כקש, הבינוניים כאבן, הפקחים שבהן צללו כעופרת במים אדירים.
Similarly with the Slav in Bamidbar 11:20, where Rashi brings from the Gemara in Yoma 75b
עד חדש ימים. זוֹ בַכְּשֵׁרִים, שֶׁמִּתְמַצִּין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָתָן יוֹצְאָה, וּבָרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" (פסוק ל"ג), כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בְסִפְרֵי, אֲבָל בִּמְכִילְתָּא שְׁנוּיָה חִלּוּף, הָרְשָׁעִים אוֹכְלִים וּמִצְטַעֲרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַכְּשֵׁרִים הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם (עי' יומא ע"ה):
Question:
In the Gemara in Sotah, Rebbi holds that the deadly effect of the Sotah water can be suspended for up to three years if the woman has a zechus of Torah or Mitzvos. If she has no zechusim, she dies grotesquely on the spot. If she has zechusim, she might survive for three years and then die in the same manner as every other guilty Sotah. But, he says, even the Sotah with Zechusim, who lives for several years, shows signs of illness immediately, and slowly deteriorates -
רבי אומר: הזכות תולה במים המאררים, ואינה יולדת ואינה משבחת, אלא מתנונה והולכת, לסוף היא מתה באותה מיתה.
Question: why by the Yam Suf and the Slav is it assumed that dying slowly is worse, while by the Sotah the one with merits dies slowly while the purely wicked dies on the spot.
(The Sifri Rashi brings in Bamidbar that the less wicked lasted longer at least is talking where they died in bed surrounded by their family. By Sotah, she dies horribly anyway, plus she lingers for three years, getting sicker and sicker.)
I did not see anyone ask the question; I was just preparing my shiur out loud and my wife, Malkie, asked me the question ("That doesn't make any sense. Why would dying slowly be better than dying quickly, especially if she ended up dying like every Sotah?")
In any case, the anwer I have is simple, if not necessarily ניכרים דברי אמת. By the Yam and the Slav, lasting longer was worse than death. The misery of the Mitzrim, who were essentially "waterboarded," was torture, and the ones that died and were done with it were far better off. I assume that מתנונה is not so horrible, and living longer, even with מתנונה, even knowing what awaits her in the end, is better than dying quickly.
Rav Avraham Wagner showed me his peirush on the Targum Yonasan titled נער יונתן printed תשס"ט where he points out that the word for death "נגיד" or "איתנגיד" is related to the word for drawing. He says that it can mean the death of a tzadik, כמשחל ביניתא מחלבא, or it can mean "drawn out," which is terrible. He says that where it says ויגוע וימות it means drawn out a little, which is good. Where it says just ויגוע, it means drawn out for a long time, which is bad. His proof is from a braisa in Smachos 3:8-10 that says
המת ליום א' מיתה של זעף, המת לשנים מיתה של בהלה, המת לשלשה מיתה של מגפה, לארבעה לחמשה מיתה חטופה, המת לששה מיתה האמורה בתורה, המת לשבע מיתה של חיבה, יתר מכאן של יסורין... אמר רבי יהודה חסידים הראשונים היו מתייסרין בחולי מעיים כעשרים יום קודם מיתתן כדי למרק את הכל, כדי שיבואו זכאין לעתיד לבא, שנאמר (משלי כ"ז) מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו.
But a three year process is definitely the worse option, unless you say that she wasn't deathly ill the whole time.
Here is how Reb Avraham said it.
יתנגיד. עמש"כ לעיל (ה' כ"ד). ואונקלוס תרגם כאן ל' מיתה שזהו ענין גויעה כמש"כ הרדק (בשרש גוע) מיתה קלה וזהו ג"כ ענין נגד בארמית שהוא ענין המשכה כי כן תרגם משכו (שמות י"ב כ"א) – נגודו וכן תרגם ג"כ מקשה (שמות כ"ה ל"א) שהוא ג"כ מענין הזה כמש"כ שם (וע' בתוס' נדה ל"ו: ד"ה גדייה ובשו"ת המיוחסות להרשב"א סי' מ"ג ובגליון הש"ס לרעק"א ב"ב י"ג.). וזה ענין מיתה קלה "כמשחל בניתא מחלבא" (ברכות ח'.) שהוא נמשך בקלות ובשלמות וע' ב"ב (סוף ט"ז.) וב"ר (ס"ב א'). אך ע' ב"ק (ס"ז:) ברש"י ובמאירי. ויש ליישב וע' בסוף דברי. ועכ"פ לכן גבי יעקב ת"א איתנגיד כי לא רצה להזכיר בו המיתה כמש"כ כבר וכאן לא רצה להשתמש בתיבה זו המורה על מיתת הצדיקים כי דור המבול לא בקל מתו כנ"ל מגמ' דב"ב (העיר מו"ח שליט"א: נגיד הוא ג"כ לשון מלקות [ע' בערוך ערך נגד ב']). אך י"ל דלשון זה נופל ג"כ על מיתה חמורה ע"פ מאי דאי' במס' שמחות (פ"ג ה"ט) המת ליום א' מיתה של זעף וכו' המת לז' מיתה של חיבה יותר מכאן מיתה של יסורים (וע"ע במו"ק דף כ"ח.). ולפי"ז יש לפרש דבמקום שנא' ויגוע – שנמשך, וימת או ויאסף וכדו' – שלא נמשך ביותר ה"ז מיתת הצדיקים ובמקום שנא' ויגוע סתם מורה על המשכת היסורים ובדור המבול נמשכו הרבה כמארז"ל (עדיות פ"ב מ"י) משפט דור המבול י"ב חודש. ויש להביא ראי' לזה מפירש"י בפ' בהעלותך (במדבר י"א כ') שהביא מחלוקת בין הספרי והמכילתא אם הכשרים מתו מיד והרשעים נמשכו עד חודש ימים או להיפך עש"ה ומבואר כדברינו דיש צדדים לכאן ולכאן. וכן מצאתי אח"כ בב"ר (ס"ב ב') שפי' גויעה הוא חולי מעיים ע"ש וא"כ בפשיטות יש לפרש כמש"כ (וכ"ז הוא דלא כמש"כ הרמב"ן סוף חיי שרה כ"ה י"ז). וע' מש"כ לקמן (ז' כ"א):
Perhaps you can say based on the MIdrash that the Slav was only eaten by the Erev Rav. The Gemara (Sanhedrin 94 or 95 I think) discusses whether they were even fully megayer. If you go according to the shitah they weren't fully megayer the slow death was something bad. However as a yid every moment of life is precious so even though the sotah sinned, every extra moment alive is an extra zchus.
ReplyDeleteThis is a topic only gedolei hador can approach, and the spectrum of opinion is very wide, even unbridgeable. Coincidentally, just the other day a hospice owner was talking to me about people in extreme pain who have access to a morphine pump. Morphine, at a certain point, will very likely hasten death. No morphine means excrutiating pain and a slow death. Is he obligated to try to ensure that they die slowly, miserably, with the plug pulled out of the morphine pump?
DeleteThe learned woman who dies slowly is given a chance to do teshuvah. (And a last couple of years that is conducive to causing her to regret her sin.)
ReplyDeleteWhereas the Egyptian who died in the sea slowly had no such opportunity. The only thing deducted from his punishment in olam haba was the punishment in olam hazeh. No chance of getting any taken off through teshuvah.
I understand what you are saying. Life is a blessing, and doubly so in this case, where the very unpleasantness of her life is very likely to encourage teshuva. By the Yam Suf, the extra minutes of torture did not afford the time to rethink their life choices. The Slav still is difficult.
DeleteYour description "learned woman" reminded me of the play we did in fourth grade in Arie Crown, Annie Get Your Gun. I was zocheh to sing "Folks are dumb where I come from." https://www.youtube.com/watch?v=K1oxwBn469U
I still remember how much the audience loved my solo. I didn't get what was so funny at the time.
The general topic is mentioned in Sefer Naar Yonasan, Bereishis 6:17, and there is a worthwhile citation from Maseches Semachos:
ReplyDeleteיתנגיד. עמש"כ לעיל (ה' כ"ד). ואונקלוס תרגם כאן ל' מיתה שזהו ענין גויעה כמש"כ הרדק (בשרש גוע) מיתה קלה וזהו ג"כ ענין נגד בארמית שהוא ענין המשכה כי כן תרגם משכו (שמות י"ב כ"א) – נגודו וכן תרגם ג"כ מקשה (שמות כ"ה ל"א) שהוא ג"כ מענין הזה כמש"כ שם (וע' בתוס' נדה ל"ו: ד"ה גדייה ובשו"ת המיוחסות להרשב"א סי' מ"ג ובגליון הש"ס לרעק"א ב"ב י"ג.). וזה ענין מיתה קלה "כמשחל בניתא מחלבא" (ברכות ח'.) שהוא נמשך בקלות ובשלמות וע' ב"ב (סוף ט"ז.) וב"ר (ס"ב א'). אך ע' ב"ק (ס"ז:) ברש"י ובמאירי. ויש ליישב וע' בסוף דברי. ועכ"פ לכן גבי יעקב ת"א איתנגיד כי לא רצה להזכיר בו המיתה כמש"כ כבר וכאן לא רצה להשתמש בתיבה זו המורה על מיתת הצדיקים כי דור המבול לא בקל מתו כנ"ל מגמ' דב"ב (העיר מו"ח שליט"א: נגיד הוא ג"כ לשון מלקות [ע' בערוך ערך נגד ב']). אך י"ל דלשון זה נופל ג"כ על מיתה חמורה ע"פ מאי דאי' במס' שמחות (פ"ג ה"ט) המת ליום א' מיתה של זעף וכו' המת לז' מיתה של חיבה יותר מכאן מיתה של יסורים (וע"ע במו"ק דף כ"ח.). ולפי"ז יש לפרש דבמקום שנא' ויגוע – שנמשך, וימת או ויאסף וכדו' – שלא נמשך ביותר ה"ז מיתת הצדיקים ובמקום שנא' ויגוע סתם מורה על המשכת היסורים ובדור המבול נמשכו הרבה כמארז"ל (עדיות פ"ב מ"י) משפט דור המבול י"ב חודש. ויש להביא ראי' לזה מפירש"י בפ' בהעלותך (במדבר י"א כ') שהביא מחלוקת בין הספרי והמכילתא אם הכשרים מתו מיד והרשעים נמשכו עד חודש ימים או להיפך עש"ה ומבואר כדברינו דיש צדדים לכאן ולכאן. וכן מצאתי אח"כ בב"ר (ס"ב ב') שפי' גויעה הוא חולי מעיים ע"ש וא"כ בפשיטות יש לפרש כמש"כ (וכ"ז הוא דלא כמש"כ הרמב"ן סוף חיי שרה כ"ה י"ז). וע' מש"כ לקמן (ז' כ"א):
It doesn't address Sotah, but it's perfect. Thank you.
DeleteRav Eisenberg, I apologize for the lack of clarity. The Peirush Yonasan, printed in most editions of the Mikraos Gedolos, is from the eidim of the Shelah. This quotation was from Naar Yonasan, which was written by some heintigeh, who nevertheless occasionally manages to find some good mar’ei makom.
DeleteHmmm, do you happen to know this ראי"ש ווגנר?
DeleteI think it's safe to assume that your middle name is Yeshayahu.
DeleteMy teachers always insisted that it was Trouble…
Delete