Toldos, Breishis 25:25. Eisav, Man of Peace

The Baal Haturim points out that Eisav is gematria Shalom.  He says that it is only the mitigating influence of the spiritual component of this gematria that prevents Eisav from utterly destroying the world.

In Parshas Naso, Bamidbar 6:27, in Birkas Kohanim, where it says "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם," the Baal Haturim also mentions this incongruous gematria, and says a different pshat.  He says that it teaches us to greet every man civilly and with a friendly mien, even one such as Eisav.

I
I found this particularly relevant in light of a recent and recurring event in Yerushalayim, in which some young men from the Jewish community expressed their disdain of certain non-Jewish religious figures in a base and crude fashion.  Ok, this I understand.  The Biryonim and Sikariim that plagued us two thousand years ago had children and grandchildren who carry forward their ugly and self-destructive mesora.  What bothered me was the statement by an American that this behavior is true Kiddush Hashem, that it unambiguously and bravely expresses our repugnance for beliefs that are antithetical to ours.  (See end of the post for a summary of the conversation.)  I assumed that for an non-insular American-raised individual to make such an assertion was surely intended for effect, and he wasn't being serious.  I was wrong.  So if you're not sure who's right in this matter, at least I have the Baal Haturim in my corner.  Unless, of course, he's talking about a Ger Toshav, not an Oveid Avodas Kochavim.

But I am reminded of a story involving Harav Reuven Feinstein.  For years, as Reb Reuven walked to MTJ Shabbos morning, he would pass a distinguished looking bearded gentleman wearing black, and every Shabbos morning he would greet him with a Good Shabbos.  One Shabbos, Rebbitzen Feinstein happened to be walking with Reb Reuven to MTJ, and after he greeted this man, she whispered to him "Reuven!  Why did you say good Shabbos to that man?"  He answered, "why shouldn't I say good Shabbos to him?  I've been saying good Shabbos to him for years."  The Rebbitzen said "Do you think he's a Chosid?  He's not even Jewish!  That's the priest from the Greek Orthodox church!"  Reb Reuven said, "Okay, so what's wrong with saying good Shabbos to a Greek Orthodox priest?  I say good Shabbos to him, he says good Shabbos to me, and everybody's happy."  and he continued to do so each time they met.

Several years later, there was a project the Jewish community wanted done, which ran into opposition from various groups.  At a community hearing, that same Greek Orthodox priest was called upon to state his opinion.  He said he saw nothing wrong with approving the project.  In his experience, he said, the Jewish people on the lower east side were friendly and warm, and if this would strengthen their community, then he was for it.

I am not saying that one ought to be civil because of pragmatic שלח לחמך על פני המים self interest (קהלת רבה יא).  I am saying that with our behavior we either contribute to a civil society or we create the opposite.  We engineer our environment, and we can pollute it with all kinds of effluvia or we can make it beautiful.   I think that there might be a kosher alternative to that fellow's take on the mitzva of Kiddush Hashem.

Summary of the conversation I referred to:

"…they [the holy expectorants] are the very definition of Kiddush Hashem. It's sad that the concept of kiddush and chilul haShem have become so confused nowadays that this question could even be asked. Kiddush Hashem does not mean making nice to the goyim. The Torah tells us explicitly what it means -- raising Hashem's Name and demeaning that of His "rivals" (kiveyachol). We're not told simply to not defile Hashem's altars, etc. Rather we're first told to do so to avoda zara, only then are we told not to do the same to Hashem. Treating "all religions" with respect is by definition chilul haShem, while spitting at avoda zara, and even at its mention, is an ancient minhag Yisrael. The gemara (Megilla 25b) even says that "all mockery is forbidden except that of avoda zara", and proceeds to give some examples of what strikes me as rather puerile humour at the expense of avoda zara. The whole point of Kiddush Hashem is the rejection of relativism; it's a statement that we are not the same.

The difference between us and them is not in any objective measure, but simply that we are right and they are wrong.Not that we believe we are right, but that we are right.Of course they believe that they're right; but they're wrong in that belief. That is what Kiddush Hashem is all about, and the moment you go looking for an objective standard by which to judge both of us equally, a standard that doesn't incorporate the truth of our belief and the falsehood of theirs, then you are being mechalel haShem.
As for worrying about the consequences, that too is the opposite of Kiddush Hashem. Kiddush Hashem by its nature engenders hostility among the idolaters."

[Someone sarcastically responded to the writer that “I am sure that when the media runs such stories the initial reaction of the masses is to say "More glory to Hashem and his Torah"!  The writer answered] "They don't say that when they hear that we refuse to marry them either. If you want their approval then that's the first thing you should drop, because from their point of view that is the most bigoted and fanatical thing about us. Kiddush Hashem means making the world aware that we reject them and their ways. Pretending that we don't is chilul Hashem."

In response to comments that were sent in, below, I want to add two points.  Eretz Yisrael is surrounded by deadly enemies.  Are we going to decide, at this point, that Yoshiyahu (Taanis 22b) was right?  Or do we make concessions to reality and attempt, uncharacteristically, to behave with good manners?  I understand that in Yerushalayim many people develop severe myopia and see only their rebbes and their neighborhood.  But we ought to know better.

Also: that even those that objurgate this kind of behavior should balance their disgust with a thought of the history of the relationship of this particular branch of the church with the Jews and the Jewish state.  I admit, though, that the malefactors we're discussing are probably not standing up to defend the Jewish state.

DGS sent me a shiur from Reb Aharon Soloveichik on the topic of Kiddush Hashem and Chillul Hashem.   It definitely belongs here, and it definitely should not be translated.

והנה הגמרא אומרת שבמקום חילול השם אבידתו היא אסורה. והפרישה בחושן משפט מביא מהרבה ראשונים שזה לא רק שאם יש חילול השם אז אבידתו היא אסורה אלא במקום קידוש השם אבידתו היא אסורה. שיכול להיות מצב שיש חילול השם. חילול השם פירושו שכבר ידוע ומפורסם אצל הגויים על אבידה זו של העכו"ם ויש אפשרות שאם הוא יקח את האבידה לעצמו זה יתפרסם בעתונאות של הגויים שהוא לקח את האבידה לעצמו שהוא לא רצה להחזיר את האבידה לבעלים. זה מקום שיש בו חילול השם. מצב אחר הוא שיהודי מוצא חפץ רב שווי ששייך לעכו"ם והוא יכול לקחת את החפץ לעצמו שהוא יקח את החפץ וישים את זה בכיס שלו בלי שאף אחד יראה וידע מזה. אין בזה אפילו חשש רחוק של חילול השם. 

אבל אם הוא ילך ויפרסם בעיתון שהוא מצא את החפץ כדי לאתר את הבעלים ואז בעיתון יפרסמו שבחור ישיבה החזיר אבידה של חצי מליון דולר אז יהיה קידוש השם גדול. והשאלה נשאלת כשהגמרא אומרת שבמקום חילול השם אבידתו היא אסורה האם הכוונה היא רק למצב הראשון שיש ממש אפשרות של חילול השם שאז אבידתו היא אסורה. אבל במקום שאין חילול השם אלא שיש הזדמנות לקדש שם שמים על ידי החזרת החפץ לבעלים אז יהיה מותר לו לקחת את החפץ לעצמו. או שאפילו אם זה רק שיש הזדמנות לקדש שם שמים אסור לו לקחת את החפץ לעצמו. הפרישה מביא ירושלמי ששמעון בן שטח פעם קנה חמור מעכו"ם ואח"כ הוא מצא יהלומים בתוך החמור אז התלמידים מאד שמחו ואמרו לר' שמעון בן שטח הרי יש לך עכשיו כל כך הרבה יהלומים אז לא יהיו לאף אחד מאתנו דוחק פרנסה לאורך ימים ושנים טובות. ושמעון בן שטח אמר לכו ותמצאו את הישמעאלי העכו"ם הזה ותחזירו לו את כל היהלומים. והם אמרו לו הלא לימדתנו רבינו שאבידת עכו"ם היא מותרת. והוא ענה להם אתם סבורים ששמעון בן שטח ברברי הוא. רוצה שמעון בן שטח לשמוע בריך אלקא דיהודאי יותר מכל הון דעלמא. 

והסמ"ג בספר המצוות כותב שהוא נסע בעולם להרבה מקומות באפריקה ובארץ ישראל למטרה אחת. שאצל היהודים 

בזמנו היו שתי מצוות שלא קיימו. מצוה אחת היה שהיו הרבה יהודים שלא הניחו תפילין. הם קיימו את כל המצוות האחרות אבל הם לא קיימו את המצוה של תפילין. והיו הרבה יהודים שהיו מאד רפים בזה שהם היו מרמים את הגויים. שהיו הרבה יהודים שהרושם שלהם היה שזה בסדר לרמות ולהונות את הגויים. מפני זה הסמ"ג נסע בכל העולם לחנך את היהודים במצוה של תפילין וגם לא לרמות ולהונות את הגויים. והסמ"ג אומר שהוא רוצה בזה לזרז את ביאת הגואל. הסמ"ג אומר שאם אנו נמשיך בהרגל שלנו לרמות ולהונות את הגויים אנו מרחיקים את הגאולה. כדי לזרז את הגאולה אנו צריכים ליזהר לא לרמות את הגויים ואפילו אבידת עכו"ם - והסמ"ג מזכיר את הירושלמי הזה - צריכים להחזיר את האבידה משתי סיבות. זה נכון שאבידת עכו"ם מותרת אפילו לאחר דאתא לידיה. אז אין בזה איסור גזל. אבל יש ענין של שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב. וגם יש ענין של קידוש השם. 

איך הסמ"ג יודע שזה לא דבר יפה ליהודי להחזיק אבידה של עכו"ם לעצמו. איך הסמ"ג יודע את זה? מפני ששמעון בן שטח אמר רוצה שמעון בן שטח לשמוע בריך אלקא דיהודאי מכל הון שבעולם. ואם לא היה שום דבר לא טוב בהחזקת אבידה של עכו"ם אז לא היה בזה איסור של חילול השם ואפילו לא היה בזה מצוה של קידוש השם. מפני שזה הדבר היסודי במצוה של קידוש השם. וזה מאד עצוב לדאבונינו שיותר מדי יהודים חושבים שהמצוה של קידוש השם היא לעשות דבר שיהיה רצוי לגויים. ח"ו. אם זה היה המהות של קידוש השם וחילול השם אז אנו היינו צריכים לוותר ח"ו על כל התורה. שהגויים מאד לא אוהבים כשיהודים מוסרים את נפשם עבור התורה. אז איך זה שהגמרא אומרת שבמקום חילול השם אבידתו היא אסורה? אם זה לא היה דבר אי-מוסרי ליהודי להחזיק לעצמו אבידה של עכו"ם אז לא היה שיך לדבר על חילול השם. למה הגמרא לא אומרת שבמקום חילול השם ריבית עכו"ם היא אסורה? התירוץ הוא שלא איכפת לנו אם הגויים יגידו ביקורת על היהודים על זה שהם לא לוקחים ריבית מיהודים והם כן לוקחים ריבית מגויים. זה לא איכפת לנו. לגויים אין השקפת התורה ולא איכפת לנו מה הם חושבים על זה. חילול השם אין פירושו כשאתה עושה דבר שגוי לא אוהב את הדבר הזה. אולי גוי לא אוהב כשיהודי יש לו זקן ופיאות והוא לובש שטריימיל. יש הרבה גויים כשהם רואים רבי עם שטריימיל הם מאד מתרגזים ומאד מתעצבנים מזה. האם זאת אומרת שזה חילול השם ללבוש שטריימיל ח"ו? זה חילול השם כשיהודי משקר מפני שדבר זה עצמו הוא דבר מכוער. כשיהודי עושה דברים מכוערים זה חילול השם. אבל כשיהודי עושה דבר שהוא מצד עצמו דבר הגון ביותר אז זה בעיה של הגויים אם הגויים לא אוהבים את זה. אז למה הגמרא אומרת שבמקום חילול השם אבידת 

עכו"ם היא אסורה? אז הסמ"ג אומר - זה דבר פשוט וזה מובן מאליו - שאבידת עכו"ם לאחר דאתא לידיה אמנם אין בה איסור גזל. אז הוא לא גזלן. אם מישהו לוקח לעצמו אבידה של ישראל הוא גזלן והוא פסול לעדות מפני שהוא רשע דחמס. אבל אם מישהו לוקח לעצמו אבידה של עכו"ם הוא בודאי לא גזלן. אבל זה בודאי לא תואם לשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב כשהוא לוקח  אוצר של עכו"ם שאבד לעכו"ם והוא מחזיק באוצר לעצמו. אז אפילו בלי חילול השם זה לא דבר הגון לעשות. ממילא אם הגוי יודע שלקחתי את האוצר של העכו"ם לעצמי יש בזה איסור של חילול השם. אבל אם זה לא היה דבר מכוער מצד עצמו לא היה בזה איסור של חילול השם רק מפני שהגויים לא אוהבים את זה. כשיהודי לא לוקח ריבית מיהודי והוא כן לוקח ריבית מגוי שום ראשון ושום אחרון לא יגיד שיש בזה איסור של חילול השם. מכיון שמה שאנו עושים הוא תואם לדיני התורה אז אנו בכלל לא שמים לב אם הגויים אומרים ביקורת נגדינו. אז כשהגמרא אומרת שאבידת עכו"ם היא מותרת הפירוש הוא רק שאין איסור גזל, אבל זה כן מתנגש עם שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב. ממילא במקום חילול השם אבידת עכו"ם היא אסורה. והדרישה סובר שלא רק במקום חילול השם אבידת עכו"ם היא אסורה. אלא אבידת עכו"ם היא אסורה גם במקום קידוש השם. והראיה שם היא מהירושלמי שאף אחד לא היה מגלה ששמעון בן שטח לקח את האוצר שנמצא בתוך החמור. ובכל זאת שמעון בן שטח דרש שיחזירו את האוצר לעכו"ם שמכר לו את החמור. למה? מפני שזה היה במקום קידוש ה'. אבל הגמרא בב"ק אומרת שבמקום חילול ה' אבידת עכו"ם היא אסורה. 

המשמעות היא שבמקום שאין חילול ה' אז אף שיש הזדמנות לקידוש ה' האבידה היא מותרת. אז הפרישה עושה חילוק בין אבידה אחר דאתא לידיה לאבידה קודם דאתא לידיה. באבידת עכו"ם לאחר דאתא לידיה האבידה היא אסורה לא רק במקום שיש חילול השם שיש אפשרות שגויים ידעו מזה אלא גם אם יש אפשרות להודיע לגויים שיהודי החזיר את האבידה אז אסור לקחת את האבידה. אבל אבידה קודם דאתא לידיה אז יהודי מחוייב להטריח את עצמו להחזיר את האבידה אם יוודע שיהודי ראה את האבידה והוא לא טרח לקחת את האבידה להחזירנה לבעלים. אבל אם זה לא יוודע לגויים אז אף שאם הוא כן יטרח לקחת את האבידה ויחזירנה לבעלים הוא כן יקדש שם שמים שהוא יכריז ואח"כ הוא יחזירנה לגוי ויהיה בזה קידוש השם גדול שהגויים יראו שיהודי טרח להחזיר אבידת לגוי לבעלים, אבל הוא לא מחוייב לעשות את זה. וכשהגמרא אומרת שאם אחד מחזיר אבידה לבעלים עכו"ם עליו הפסוק אומר לא יאבה ה' סלוח לו הפירוש הוא שאם אחד מוצא אבידה של עכו"ם והוא מחזיר את האבידה אז אם הוא מודיע לעכו"ם שהוא הישראל החזיר לו את האבידה אז הוא מקיים בזה מצוה של קידוש השם אף שהוא לא מחוייב לעשות את זה. אבל אם הוא מחזיר את האבידה לעכו"ם באופן כזה שהעכו"ם אפילו לא ידע שיהודי החזיר את האבידה אז עליו הכתוב אומר לא יאבה ה' סלוח לו. שאם ישראל מוצא שור בעיר שרובה עכו"ם והיהודי יודע למי שייך השור והוא מחזיר את השור לרשות הבעלים עכו"ם בלי שהבעלים עכו"ם ידע מי החזיר לו את השור שהוא אפילו לא מודיע לעכו"ם שישראל החזיר לו את השור האבוד שאז העכו"ם כשהוא רואה שהשור הוחזר לו הוא יסבור שעכו"ם החזיר לו את השור שהרי רוב התושבים של העיר הם עובדי כוכבים אז הוא יאמר לעצמו שבודאי עובד כוכבים החזיר לו את השור שהעובדי כוכבים הם כאלו אנשים טובים. אז עליו התכוב אומר לא יאבה ה' סלוח לו. לכן הרמב"ם אומר שאם אחד מחזיר אבידה לעכו"ם זו עבירה מפני שהוא מחזיק יד פושעי עולם. למה הרמב"ם צריך לומר את זה? התירוץ הוא מפני שאם הוא מחזיר את האבידה באופן שהגויים יודעים שהוא החזיר את החפץ לבעלים אז הוא מקיים בזה המצוה של קידוש השם. מתי זה עבירה רק אם הוא החזיר את האבידה באופן שהגויים לא ידעו שיהודי החזיר את החפץ והגויים יחשבו שגוי החזיר את החפץ. אז הוא עושה פעולה של חסד וכל הקרדיט ילך לעובדי כוכבים. זה עבירה גדולה ועליו הכתוב אומר לא יאבה ה' סלוח לו

II

The other way to read the Baal Haturim's observation of the Gematria of Eisav is in the words Tacitus puts into the mouth of a Briton facing the Roman army:

Auferre, trucidare, rapere, falsis nominibus imperium; atque, ubi solitudinem faciunt, pacem appellant.

They rob, they kill, they plunder, all under the lying name of Roman Empire. They make a desert and call it peace.

I recently saw an article by Louis Menand about George Kennan, who did not at all believe in "morality-based" foreign policy.  The article ends by explaining that Kennan's apparent heartlessness was a necessary result of his realism: as he puts it, "professions of benevolence might be masks for self-interest."

Or, as he quotes from James Adams,

“Power always thinks it has a great soul and vast views beyond the comprehension of the weak; and that it is doing God's service when it is violating all his laws."

One might say the same about the Roman claims to be bringing civilization to the barbarians. One might also say so about certain wealthy philanthropists.