סימן רמט עיין מגילה (דף ז) תוד״ה קיימת כו׳. ובטו״א שם בסופו בד״ה וכ״ת ט'. פשיטא מאי קמ״ל כו'. ולענ"ד לולא דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש [אף שהוא נגד משמעות גדולי האחרונים] והוא, שכששולח אחד לחבירו קיימו שניהם, הנותן והמקבל, מצות משלוח מנות, כיון דע"י שניהם נעשתה המצוה. והכי דייק לישנא דקרא 'ומשלוח', ולא קאמר 'לשלוח,' עיין רש"י שם. ובזה מדוקדק שפיר 'קיימת בנו', ר"ל, אני ואתה, וזה אשמעינן. ומיושב קושיית רבינו מאי קמ"ל.
וגם יתיישב היטב דברי רש"י בד"ה מחלפי סעודתיהו, אשר כבר צווחו עליו ולא העלו כלום. והכי משמע לי עוד, דהא המג"א (סי' תרצ"ה ס"ק י"א) ורבינו כתבו דמנות דוקא מבושלים וראויים לאכילה, וא"כ קשה טובא, האיך שדר בחזרה מרי ב"מ לרבה זנגבלא ופלפלא, הא אמרינן ברכות דף ל"ו כס פלפלא ביו"כ פטור, וכן כס זנגבלא אמרינן שם דפטור. ואף שיש לדחוק קצת, מ"מ לפי מה שכתבתי אתי שפיר טפי, כיון דכבר קיים המצוה בקבלתו, ולכוונה זו שלח לו דברים הללו להורות דין זה ודו״ק:
וגם יתיישב היטב דברי רש"י בד"ה מחלפי סעודתיהו, אשר כבר צווחו עליו ולא העלו כלום. והכי משמע לי עוד, דהא המג"א (סי' תרצ"ה ס"ק י"א) ורבינו כתבו דמנות דוקא מבושלים וראויים לאכילה, וא"כ קשה טובא, האיך שדר בחזרה מרי ב"מ לרבה זנגבלא ופלפלא, הא אמרינן ברכות דף ל"ו כס פלפלא ביו"כ פטור, וכן כס זנגבלא אמרינן שם דפטור. ואף שיש לדחוק קצת, מ"מ לפי מה שכתבתי אתי שפיר טפי, כיון דכבר קיים המצוה בקבלתו, ולכוונה זו שלח לו דברים הללו להורות דין זה ודו״ק:
No comments:
Post a Comment