OC 123:1.
כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו
Although many people say Oseh Shalom while stepping back, this is an error. As the Mishna Berura says in 123 sk3 from the Eliah Rabba-
ואחר שפסע - ולא כאותן שאומרין עושה שלום בעוד שפוסעין דאין נכון לעשות כן וכן הדין בעושה שלום דקדיש
Even without the Elia Rabba, anyone reading the source in the Gemara would know that he should step back first and only then say Oseh Shalom; Yoma 53b,
אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום אמר ליה רב מרדכי כיון שפסע שלש פסיעות לאחוריו התם איבעיא ליה למיקם משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו תניא נמי הכי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל ומשום שמעיה אמרו שנותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר מימינו אש דת למו ואומר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך מאי ואומר וכי תימא אורחא דמילתא היא למיתב בימין ת"ש יפול מצדך אלף ורבבה מימינך רבא חזייה לאביי דיהיב שלמא לימינא ברישא א"ל מי סברת לימין דידך לשמאל דידך קא אמינא דהוי ימינו של הקב"ה אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסעי להו שלש פסיעות בכריעה אחת:
ואם לא עשה כן. נראה כמו שלא נטל רשות להיפטר: וראוי לו שלא התפלל. ראוי לו שלא התפלל גרסינן כלומר נוח היה לו אם לא התפלל כמו ראוי לו שלא בא לעולם:
כתב עוד רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם ארחות חיים (סי' כה) שאלו הפסיעות צריך שיהיו עקב בצד גודל וגודל בצד עקב ככהנים. ועוד כתב (א"ח סי' כז) טעם לשלש פסיעות שלאחר התפילה כנגד שלשה מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה. ועוד נמצא בהגדה שמשה רבינו ע"ה נכנס בחושך ענן וערפל לפני הקדוש ברוך הוא וכשיצא יצא מאלו השלשה ולכך אנו עושים שלש פסיעות ע"כ. ושבלי הלקט (סי' יח) כתב בשם הגאונים טעם לשלש פסיעות מפני שכשאדם עומד בתפילה עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו וכיון שנפטר מתפילתו צריך לפסוע שלש פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול וראיה לדבר שכן הוא כיון שחוזרים לאחוריהם שלש פסיעות נותנים שלום זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול עכ"ל. ובשם רבינו האי מצאתי כתוב שטעם שלש פסיעות משום דתפילות כנגד תמידין תקנום וכשכהן עולה למזבח עם איברי התמיד היה עולה דרך ימין ומקיף ויורד דרך שמאל ובין כבש למזבח היו שלשה רובדין של אבן ויורד בהם שלש פסיעות על עקב ואנן עושים כמו שהם היו עושים עכ"ל. וכתב ה"ר מנוח (ספר המנוחה תפילה פ"ה ה"י) דהני שלש פסיעות ילפינן להו מדכתיב (יחזקאל א ז) "ורגליהם רגל ישרה". 'רגליהם' – תרי. 'רגל' – חד. ויש אומרים שש, דהא כתיב בתריה "וכף רגליהם ככף רגל עגל". ואף על גב דשלש פסיעות אשכחן, ששה לא אשכחן, סבירא ליה דפסיעה אינה אלא כשמניע שתי רגליו וכן מנהג חכמי צרפת. ויש אומרים תלת הוו בשובו למקומו שיש לו לחזור בשלש פסיעות כאשר בתחלה עכ"ל וכסברא אחרונה כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קד:
None of this applies to Kaddish. It doesn't make any sense to step back for the Oseh Shalom of Kaddish. It does make sense for the Kaddish Shalem/Tiskabel, because that Kaddish follows and completes Shemoneh Esrei, as the Mechaber says in 123:5 (even though you walked around and said tachanun and krias hatorah before that.) . But for the other kaddeishim, there is no reason to step back. The concept of respectfully and fearfully backing away from the Shechina applies exclusively to Shmoneh Esrei, not to Kaddish or Kedusha or the Yud Gimmel Middos. Because of this obvious distinction, the Kaf HaChaim (נו, לו) says that one should not step back by any Kaddish other than Kaddish Shalem/Tiskabel.
Additionally, it would seem to me that if the logic of three steps back applied to Kaddish, the Rokeach's hanhaga (brought in the Rema 95:1) of three steps forward before Shemoneh Esrei would apply to Kaddish as well, but the fact is that absolutely nobody says that you should take three steps forward before Kaddish. I say, "If there's no forward, then no backward."
Even so, Achronim try to find reasons to do it by all kaddeishim, because the Mechaber says to do it by Kaddish.
The Mechaber in 56:5 says, ,
לאחר שסיים הקדיש פוסע ג' פסיעות ואחר כך אומר עושה שלום וכו
Frankly, it seems likely that we do it out of habit because of the phrase Oseh Shalom at the end of a tefilla, but it's really out of place in Kaddish.Although sometimes it's nice to do things in a chidushdikeh way to show that you're a talmid chacham, (Hamotzi/She'hotzi, see Brachos 38a/b, story of Reb Zeira and Reb Zevid's son) in this case, the issue is just not interesting enough to make it worth it to davka not step back after Kaddish, and you'll only end up looking like a smart aleck.
And there's no escaping the fact that the Mechaber says to do it. So, meaningful or not, there might be a poretz geder issue, and I recommend that you step back even after Kaddish. (Rav Ovadiah-יבי"א ה, ט- also says to do what the Mechaber says.)
Maybe, maaaybe, the reason we step back by Kaddish is because we are going with Rabbeinu Manoach, the last pshat brought in the Beis Yosef above. If you say that for some reason, Kaddish requires that we act like the Malachim (a good example of ignotum per ignotius, solving a puzzle with something doubly puzzling,) then the ורגליהם רגל logic would apply here.
A Medrash (Mishlei 14:28) might be read to reflect the idea that Kaddish is akin to the Shir of the Malachim.
רב עם הדרת מלך, ובאפס לאום מחיתת רזון" - אמר רבי חמא בר חנינא: בא וראה שבחו וגדולתו של הקב"ה, שאף על פי שיש לפניו אלף אלפי אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו, אינו רוצה בשבחן של כולם, אלא בשבחן של ישראל, שנאמר "ברב עם הדרת מלך", ואין עם אלא ישראל, שנאמר (ישעיהו מג כא): "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", בשביל שיגידו שבחי בעולם.
וכה"א (תהלים מז י): "נדיבי עמים נאספו, עם אלהי אברהם, כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה". אמר רבי סימון: אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו? בשעה שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן. רבי ישמעאל אומר: בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר-כך עונין (קדיש): "אמן יהא שמיה רבא מבורך", באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת "בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי", באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר ברוב עם הדרת מלך
So the final word is that it appears that we walk back three steps because Kaddish is in some way, to some extent, similar to Shemoneh Esrei. Exactly what the similarity is can't be pinned down, but that has to be the idea.
For further discussion, some of which is pretty good, see
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8837&st=&pgnum=230
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40024&st=&pgnum=171 at length
and generally,
http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=25472
No comments:
Post a Comment