ביטול עשה
איסור עשה
לאו שאין בו מעשה
לאו שיש בו מעשה
חייבי מיתה בידי שמים
חייבי כרת
חייבי מיתת בית דין למר כדאית ליה
Simple. But it's not true. The damage caused by an aveira is not limited to the onesh. Just as the consequences of physical actions are not related to their morality or immorality, so, too, aveiros can have negative consequences that do not correspond directly to how severely the transgressor is punished. Here are some examples.- Reb Meir Simcha's distinction in Parshas Beshalach .between aveiros against tzivui Hashem and aveiros that affect the community directly- Lashon hara and gneiva are trivial compared to avoda zara, but a community that does the latter but not the former is protected against its enemies.
- Erva with a niddah is far worse than erva with a goyeh. But if a person moves in with a goyeh, and they live like a married couple, both Reb Moshe and Reb Yaakov said that he is the greater Rasha. I heard this from Reb Moshe directly, and Harav Dovid Zucker heard it from Reb Yaakov.
- We have another example in Parshas Kedoshim. I am developing this from an idea of Rav Dovid Hofstedter in his sefer on Chumash. The gist of the vort is that Maachalos Asuros do not directly cause the departure of the Shechina. But they cause timtum haleiv; timtum haleiv means that you are insensitive to, or incapable of perceiving, the presence of the Ribono shel Olam- as it says in Haazinu, (Devarim 32:15,) וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו . Once a person loses sight of hashgacha pratis and the idea that our hatzlacha is a gzeiras Hashem, Hashem removes His hashgacha from that person and leaves him in a matzav of hester panim. So the relatively minor sin of maachalos asuros can lead to the ruchniyusdikkeh disaster of hester panim. So the indirect consequence of consuming Maachalos Asuros is worse than the direct consequence.
Mechilta
ואנשי קדש תהיון לי רבי ישמעאל אומר, כשאתם קדושים הרי אתם שלי. איסי בן יהודה אומר, כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה. איסי בן גוריא אומר, נאמר כאן קדושה ונאמר להלן קדושה. מה (להלן) אסורין באכילה, אף (כאן) תהא אסורה באכילה.
Malbim
ואנשי קדש תהיון לי מ"ש תהיון לי היינו שתהיו שלי שלא תהיו תחת הטבע והמערכה רק תחת ההנהגה הנסיית שמצד זה השי"ת מתעלה ומתקדש אל הנהגה מופלאת מובדלת מחוקי הטבע ואמר כן בסוף איסורי מאכלות ובפ' עריות בפ'' שמיני ובפ' קדושים כי ע"י כל מצוה מתוסף עליכם קדושה חדשה נערכת לעומת קדושת המצוה וכמו שהתבאר בספרא סוף שמיני וסוף קדושים ואיסי בן גוריא ס"ל כר"ש שלמד בחולין קט"ז ובכ"מ שבב"ח אינו אסור רק באכילה משום דכתיב כי עם קדוש אתה והקדושה לא בא על איסורי הנאה רק על איסורי מאכלות כמו בכאן ומ"ש נאמר כאן ר"ל גבי בב"ח ולהלן ר"ל גבי טרפה
At the end of our Parsha, Vayikra 20:25-27, Rashi from the Toras Kohanim.
אני ה' אלקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדל אתכם מן העמים להיות לי
Rashi
ואבדל אתכם מן העמים להיות לי: אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו. רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבוש כלאים, אבל יאמר אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמי, פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים:
Toras Kohanim 20:128
[יא] "והייתם לי קדושים כי קדוש אני"-- כשם שאני קדוש כך אתם הֶיו קדושים. כשם שאני פרוש כך אתם הֶיו פרושים.
[יב] "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"-- אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו.
Sifra end of Shmini
(ט) והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה צ יד לומר בין פרה לחמור והלא כבר מפורשים הם א״כ למה נאמר והבדלתם
ין בין הבהמה הטהורה לטמאה בין טהורה לך לטמאה לך בין שנשחט רובו של קנה בין שנשחט חציו וכמה הוא בין רובו לחציו מלא שער:
(י) ובין העוף הטמא לטהור. ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה הבדלתי אתכם לטמא לאסור:
(יא) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה׳ כשם שאני קדוש כך אתם היו קדושים. כשם שאני פרוש כך אתם היו פרושים:
(יב) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך
בבל וחבריו. ר״א בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם אי איפשי ללבוש שעטנז אי איפשי לאכול בשר חזיר אי איפשי לבוא על הערוה אבל איפשי מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך ת״ל ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו מלכות שמים:
So Chazal clearly are warning us that maachalos asuros can cause the siluk of the Shechina. But this is difficult to understand, as we have been promised in last week's parsha (16:16) השכן אתם בתוך טמאתם. But the answer is that although maachalos asuros do not directly drive away the Shechina, they bring to Timtum HaLeiv, and Timtum brings to kochi v'otzem yadi, and as a result, the Shechina departs.
This can be read into the Mesillas Yesharim.
Mesilas Yesharim 11
והמדריגה השלישית אחר הגזל והעריות לענין החמדה, הנה הוא איסור המאכלות, בין בענין הטריפות עצמם, בין בענין תערובותיהן, בין בענין בשר בחלב או חלב ודם וענין בישולי גוים, וענין געולי גויים, יין נסכם וסתם יינם. כל אלה הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חיזוק, כי יש תאות הלב המתאוה במאכלים הטובים וחסרון הכיס באיסורי התערובות וכיוצא בזה. ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים. והמקיל בהם במקום שאמרו להחמיר, אינו אלא משחית לנפשו. וכך אמרו (בספרא שמיני): לא תטמאו בהם ונטמאתם בם (ויקרא יא), אם מטמאים אתם בם, סופכם לטמא בם, והיינו, כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו. והוא מה שאמרו בש"ס גם כן (יומא לט): ונטמאתם בם, אל תיקרי ונטמאתם, אלא ונטמתם, שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדיעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (משלי ב): כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה. והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו.
וכדי להודיענו שלא הבהמות הטמאות או השקצים בלבד הם הטמאים אלא גם הטריפות שבמין הכשר עצמו הם בכלל טומאה, אמר הכתוב (ויקרא יא): להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ובא הפירוש לרבותינו ז"ל (תורת כהנים): אין צריך לומר בין חמור לפרה, למה נאמר בין הטמא ובין הטהור? בין טמאה לך ובין טהורה לך, בין נשחט רובו של קנה, לנשחט חציו. וכמה בין רובו לחציו? מלא השערה, עד כאן לשונם. ואמרו לשון זה בסיום מאמרם: וכמה בין רובו וכו', להראות כמה נפלא כח המצוה, שחוט השערה מבדיל בין טומאה לטהרה ממש.
והנה מי שיש לו מוח בקדקדו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי. כי הנה אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם ישאר לו בו איזה בית מיחוש, ואפילו חששא קטנה? ודאי שלא יקל. ואם יקל, לא יהיה נחשב אלא לשוטה גמור אף איסור המאכל כבר בארנו, שהוא ארס ממש ללב ולנפש. אם כן מי איפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא. ועל דבר זה נאמר (משלי כג): ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה.
To be perfectly honest, the Mesillas Yesharim seems to be saying that the effect is direct- eat, timtum, siluk Shechina, and what we're saying is eat, timtum, loss of bitachon/kochi v'otzem yadi, siluk Shechina. But I think that it can be read in consonance with what we are saying.
There are many rayos and counterarguemants on whether the severity of yhe onesh tells us about the severity of the aveirah... Sefer chasidim. Stirah in ramban .... rambam hilchos tshuvo and pirkey avos.. throughout shas working on the 3 big aveiros shabos and others have a severer punishment . Tos is sanhedrin introduces idea that the pegam of certain aveiras are worse etc.
ReplyDeleteThere are many rayos and counterarguemants on whether the severity of yhe onesh tells us about the severity of the aveirah... Sefer chasidim. Stirah in ramban .... rambam hilchos tshuvo and pirkey avos.. throughout shas working on the 3 big aveiros shabos and others have a severer punishment . Tos is sanhedrin introduces idea that the pegam of certain aveiras are worse etc.
ReplyDelete