In a 'foot'note at the end of the foreword to his Ahavas Chesed, the Chafetz Chaim notes that the expression laleches bidrachav/to walk in His ways is used three times in Parshas Eikev.
ח ו ללכת בדרכיו וליראה אתו
י יב ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו
יא כב לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו
-to walk in His ways and to fear;
-to love and to walk in His ways and to hold fast to Him.
In the Chafetz Chaim's analysis, there is a pattern and progression here that involves four elements- A=yir'ah/fear; B=ahava/love; and C=dveikus/clinging, each preceded with laleches.
Laleches → A;
with A, Laleches → B;
with B, Laleches → C.
The result of A is the basis of B; each iteration is a higher madreiga; and after naming the result of the previous one, the new accomplishment is preceded with Lalaeches.
What is this laleches that enables a person to achieve A, and then enables a person to move from A to B to C? The Chafetz Chaim says that laleches, walking, is chesed. We don't float away from our fellow man when we become more God-like, we are drawn ever closer to our fellow man. Our empathy, our service to our fellow man, is the foundation of everything we do in avodas Hashem, and it is Chesed is that enables a person to reach every one of the madreigos- yira, ahava, and dveikus.
This sounds like a platitude. Why on earth should chesed and sympathy be the foundation of personal spiritual growth? It may be hard to understand, but if the Chafetz Chaim says it, it's true. After all, he didn't write a book called Ahavas Sin'ah, even though there are people that it's a mitzva to dislike. But in all honesty, you can't think about this for a second without realizing that the basic definition of ruchniyus is learning from the Ribono shel Olam, and the essential limud is to emulate His ways. So without vehalachta bidrachav, nothing else that you do is going to be worth a thing. What is vehalachta bidrachav? מה הוא רחום אף אתה רחום.... and all the middos of rachamim of the Ribono shel Olam. Doing avodas Hashem without והלכת בדרכיו is laughable.
ואגב אבאר שלשה פסוקים שיש בענין זה, שצריכים הבנה.
דהנה בתחלת פרשת עקב כתיב (דברים ח' ו'): ''ושמרת את מצות ה' אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו''. הנה כתוב הליכה בדרכיו קדם יראה.
ובחמישי כתיב (דברים י' י"ב): ''ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו וגו'''. שנתה התורה לכתב הליכה בדרכיו אחר יראה וקדם אהבה.
ובשביעי כתיב (דברים י"א כ"ב): ''כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת וגו' לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו''. הרי דכתבה הליכה בדרכיו אחר האהבה וקדם הדבקות.
ונראה דיש שלש מדרגות בעבודת ה': אחד - היראה, ולמעלה מזה - האהבה, ולמעלה מזה - הדבקות בה'. והחלוק בין האהבה לדבקות הוא, דאהבה נקרא אפילו כשמתעורר בלבו האהבה לה' לפרקים; מה שאין כן דבקות מקרי, אם האהבה תקועה בלבו תמיד. ועל ידי זה נדבק נפשו לה', כן כתב הרמב''ן (שם).
ועתה יבוא הכל על נכון בעזרת ה'. דהתורה מלמדנו, שהאדם אינו זוכה לשום מדרגה, עד שירגיל נפשו מתחלה ללכת בדרכי טובו של הקדוש ברוך הוא להיות רחום וחנון וגומל חסד. ולזה כתב בתחלת עקב (שם ח' ו') ''ללכת בדרכיו וליראה אתו'', להורות דלהשיג מדרגת היראה צריך שיקדמנה המדה טובה הזו. ואחר כך גלה לנו הכתוב עוד בפרשה חמישי, דאפילו אחר שהשיג יראת ה', לא יחשב בנפשו: עתה ראוי לי רק להתבונן כל ימי חיי בעניני היראה ורוממות ה', וללמד תורתו הקדושה, ולא להסתכל כלל בעניני טובות זולתי. ולזה בא הכתוב ואמר בפרשה חמישי (שם י' י"ב): ''ועתה ישראל וגו' ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו'' - להורות, דאף מי שזכה ליראת ה', וצריך לעלות למדרגה היותר גבוה מזה, והינו האהבה, ומסתמא האיש ההוא נבדל מעניני העולם, אף על פי כן לא יזכה למדרגת האהבה, עד שיקים עתה גם כן ''ללכת בכל דרכיו'', דהינו להיות רחום וגומל חסד וכדפרש רש''י בסוף עקב (שם י"א כ"ב), עין שם. ולכך הקדים ההליכה בדרכיו קדם האהבה [ובזה ניחא גם כן מה שלא כתבה התורה ''וללכת'' בו''ו העטוף, רק ללכת משום דבו''ו הוה משמע דקאי על יראה שלפניה, והוה משמע דאחר היראה יראה להשיג מדרגה זו. ובאמת זה אינו, דלא זכה אדם להשיג יראת ה' בלי מדה טובה זו, לכך כתב (שם י' י"ב) ''ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו'', להורות דעל ידי זה שיתנהג גם עתה במדת טובו יתברך, יזכה לבסוף גם לאהבה]. ואחר כך בפרשה שביעי (שם י"א כ"ב) הוסיף הכתוב עוד לנו לאמר, דאף מי שזכה למדרגת האהבה, ובודאי האיש ההוא נבדל מעניני העולם לגמרי, לא יחשב בנפשו: עתה בודאי ראוי לי רק להתבונן בתורה ובגדלת ה' תמיד, כדי שאזכה להיות דבק בה' בתמידות, שזהו באמת העקר; על כן איני צריך לבלות זמן כלל, ולהסתכל בעניני טובות זולתי. ולזה בא הכתוב ואמר: ''כי אם שמר תשמרון וגו' לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו'', להורות דאף לזכות להשיג מדרגת הדבקות בה', צריך גם כן שיתחזק עוד במדה טובה הזו של הליכה בדרכיו, דהינו, להיות רחום וגומל חסד. ובזכות זה יעזרהו ה', ויתחסד עמו לזכותו להיות דבק בה' בתמידות. ולכך כתב ''ללכת וגו''', ולא כתב ''וללכת'' כדי להורות דאינו קאי על האהבה שלפניה, רק על ולדבקה בו שכתוב אחרי זה. ובזה ניחא עוד מה דבתחלת עקב כתיב: ''ללכת בדרכיו'' ובפרשה חמישי ושביעי כתיב: ''בכל דרכיו'', להורות דלהשיג אהבה ודבקות, צריך שיתחזק האדם לילך בכל השלש עשרה מדות דוקא.
I think the word laleches and halicha is a lot more fundamental than just a three stage process linked to these particular madregos. It is the nature of all the avoda a Jew needs to do in this world. It is the avoda of Avrohom (lech lecha defines the first and last of the nisyonos), it distinguishes Avrohom from Noach (Avrohom walks in front of Hashem, Noach waits for Hashem to lead and support him). It is the purpose of all halacha (same root). The idea of walking, progressing, maximising your potential and building your identity are all functions of the halicha that we need to do. Rav Matis Weinberg has some essays about halicha as the most basic and fundamental difference between a Jew's job and a non-Jew's nature and tafkid in this world, as started by Avrohom Avinu.
ReplyDeleteGood. Yasher koach.
DeleteFunny thing, two people who work for me asked me halacha questions- Tony the electrician, and Glenn, the cabinet installer. Tony asked me why Mezuzos are slanted. He's a craftsman, and as far as he's concerned, things should be either straight up and down or flat, and he wanted to know why they're at an angle. The cabinet installer wanted to know why some Orthodox Jews want one microwave oven, and others have to have two. I told both of them that part of being Jewish is realizing that the Bible is intentionally somewhat ambiguous, so that we have the opportunity to take a stand and defend it, and by doing so, we not only seek the truth, it also becomes a passionate pursuit. That's why we call it Halacha, because more important than the law is the path we go on in search for the truth.
It's not the Chafeitz Chaim, lalekhes bidrakhav is taken as imitateo dei on the middos level by Chazal (Sifrei Eiqev 11:22), the Rambam (Dei'os 1:6, with a paraphrase to be philosophically pedantic), the Chinukh (#611) and others.
ReplyDeleteThe question you're asking is of a piece with asking how Hillel's statement to the geir really is "kol hatorah kulah" or R' Aqiva ("ve'ahavta lerei'akha kamokha") or Ben Azzai's ("zeh seifer toledos ha'adam") kelal gadol actually do provide general principles behind *all* of the Torah. I believe because this is what brings you beyond yourself, as well as what puts you in partnership with and similarity to the Creator.
lalekhes bidrakhav is taken as imitateo dei
Deleteimitateo dei. Is that Latin for Vehalachta bidrachav, mah hu rachum etc.?
The Chafetz Chaim is the one that says that vehalachta bidrachav, in these pesukim, is the ladder, or the engine, that enables a person to go from one specific madreiga to the next specific madreiga, from yir'ah to ahava to dveikus, and not only a general spiritual life goal. I thought that was not only novel, but powerful and brilliant and expressive of the Chafetz Chaim's spiritual life experience.
But perhaps you're right, and the Chafetz Chaim is not saying anything the Sifrei and the Rambam and the Chinuch haven't already said.