Rav Vosner (ShL 10:18) was asked by a Litvishe man whether he may daven while wearing his Purim costume. The costume at issue, of course, was Chassidishe Levush- shtreimel, bekisheh, white hose, and whatever else they wear. (I don't know why people think it's funny, but there it is.)
Rule:
The Gemara (Shabbos 9b) applies the passuk הכון לקראת אלוקיך ישראל- prepare to go towards your G-d, Israel- to tell us that one must be dressed presentably and respectfully when davening Shmoneh Esrei. Tefilla requires that one must behave and comport oneself, in appearance and thought, as if he were standing in the presence of a king.
This is brought in OC 91:1
היתה טלית חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אסור להתפלל עד שיכסה לבו ואם לא כסה את לבו או שנאנס ואין לו במה יתכסה הואיל וכסה ערותו והתפלל יצא
דצריך הוא לראות את עצמו כאלו עומד לפני המלך ומדבר באימה
AH OC 91:4
ודע שראיתי מי שכתב דכשאין לו במה לכסות לבו לכתחילה – לא יתפלל כלל. ואני תמה בזה, דכללא בידינו דכל דבדיעבד מותר – אם אין לו הדבר הוי כדיעבד. ובכמה דינים אנו פוסקים כן, ואם כן למה ישתנה כאן הדין? ולכן נראה לי ברור כמו שכתבתי.
(המ"ב כתב דלא יתפלל. ולי נראה כמו שכתבתי.)
כתב הרמב"ם בריש פרק חמישי: שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן. ואם היה דחוק או נאנס, או שעבר ולא עשה אותן – אינן מעכבים. ואלו הן: עמידה, ונוכח המקדש, ותיקון הגוף, ותיקון המלבושים, ותיקון המקום, והשוויית הקול, והכריעה, והשתחווייה.
עד כאן לשונו. ומדבריו למדנו דכל דינים אלו אין מעכבין בדיעבד. ואפילו התפלל מיושב במזיד והיה יכול לעמוד, ושלא לצד מזרח, מכל מקום אינו צריך לחזור ולהתפלל.
Therefore, the question here was whether this man, for whom Chassidishe levush is a Purim costume, may daven while wearing those clothes. He is wearing those clothes as a joke, and would not present himself thus in serious circumstances. On the other hand, there is nothing wrong with the clothes per se- many respectable people do wear them davka to emphatically express their identity as Chasidim. On the one hand, if I were to wear a kilt and sporran to daven, I think everyone would agree that it would be inappropriate. (That's something I'd like to do one Purim, but not for davenning. In this picture, it so happens he's wearing a Yibum shoe, too.)
On the other hand, if a Mizrachi guy would wear a jacket and a black fedora to daven, I don't think anyonw could say it was inappropriate, regardless of his intent. On the third hand, if a Scotsman would wear a kilt and sporran and a black fedora, I think it would be a problem. Maybe a Litvak in vaaseh zuken is like me in a kilt, or like a Scotsman in a black hat - so obviously incongruous as to become farcical and inappropriate, and at odds with the requirement of respectful deportment during Tefilla.
Conclusion:
Rav Wosner said that because such clothing are indeed respectful and appropriate for Chasidim, even though this individual is wearing them as a joke, there is nothing wrong with davening while wearing them.
אשר שאל בענין אשר הרבה נוהגים בתחפושת בפורים החלפת בגדים כגון ליטאי עם שטריימל או להיפך, אם מותר להתפלל בזה תפלת מנחה או מעריב עפ"י המבואר או"ח סי' צ"א שצריך כדרך שעומד לפני אנשים חשובים. הנה לדעתי אין חיצונית המלבוש קובע אלא אופן עמדו לפני השי"ת בתפלה עפ"י המבואר סי' צ"ח דיחשוב כאלו שכינה כנגדו ועומד לפני מלך העולם ועוד וכיון שמתפלל ע"פ הלכה והוא מכוסה כהלכה ואינו עושה שום שחוק אין נפ"מ באיזה בגד עומד
שאלה זו שאלתי קמיה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:
שאלה: בחור שנתחפש כל יום הפורים בקיטל או בחליפה שאין דרכו ללבוש, האם מותר לו להתפלל כך שמו"ע או שצריך ללבוש בגדיו הרגילים.
והשיבנו בזה"ל: אם יכול נכון שיתלבש.
By the way, Reb Nissen Karelitz said that he does not even allow children to daven while dressed in comical costumes- you can't daven dressed like Spiderman.
I would add that although Rav Vosner was mattir both for a Litvak wearing Chassidishe levush and a Chassid wearing Litvishe clothes, I would be hesitant to be mattir the latter, because for him, his intention was most likely to dress like a Haman.
Additionally, the reason Rav Wosner said it was fine is that these days, Chassidim and Litvaks live together in perfect harmony and mutual respect. My mother עליה השלום told me that when she was a child, a chassid visited Kelm, and children ran after him in the street because to them, he looked bizarre. They had never seen anything like him. I think that in Kelm, one could not daven in Chassidishe levush, any more than, as I said, I could daven in a kilt.
Seichel:
I want to point out that even if you hold that it is inappropriate, it is not yeihareig v'al yaavor. The most appropriate reaction to such behavior would be a mild comment. The best example is Reb Yaakov Kaminetzky's reaction in such a case (as brought in במחיצת רבינו, published by Feldheim, page 46 ):
הכנה לתפלה
פעם בפורים באו כמה אנשים לתפילת מנחה בבית הכנסת בית תפילה מלובשים בתחפושת איש אחד התחפש כמו דוב רבינו הביט עליו בחיוך ואמר לו נראה לי שאתה חסר קצת הכון היום
Comment:
I find Rav Wosner's teshuva difficult, because he seems to say that all that matters is the kavana of עומד לפני השכינה. From the Gemara in Shabbos it seems clear that הכון requires using davka begadim that show a kavod for Tefilla. Besides that you have the din of יחשוב כאלו שכינה כנגדו ועומד לפני מלך העולם. For this din, wearing a chashuveh beged will be enough, but the din of הכון is that you do a pe'ula to prepare yourself to daven with kavod. If a person is wearing something for a joke, but it is something that others wear to show honor and respect, then you certainly are satisfying the requirement that you daven as if you were עומד לפני המלך. But you are not fulfilling the requirement of הכון. הכון is a din in הכנה.Your הכון is a הכנה for a Purim Shpiel, not tefilla. So Reb Yaakov's comment that the fellow in the bear costume was חסר קצת הכון is perfect. The hikon/hachana is lacking.
Reb Chaim B's Excellent Tzushtell:
One never knows whether one is nispoeil from his pshatim because they are indeed peledik or because they are his. It helps to have friends like the inestimable Reb Chaim B, of the Divrei Chaim blog, who sent in an excellent tzushtell that validates the svara.
Here's the Aruch HaShulchan in 99:1-4
סימן צט
סעיף א
כתב הרמב"ם בפרק רביעי דין י"ז:
שיכור אל יתפלל, מפני שאין לו כוונה. ואם התפלל – תפילתו תועבה. לפיכך חוזר ומתפלל כשיתרוקן משכרותו. שתוי אל יתפלל, ואם התפלל – תפילתו תפילה. איזה שיכור? זה שאינו יכול לדבר לפני המלך. שתוי – יכול לדבר בפני המלך ואינו משתבש. אף על פי כן הואיל ושתה רביעית יין – אל יתפלל עד שיסור יינו מעליו.
עד כאן לשונו.
The Rambam gives what appears to be two reasons: no kavana, and to'eiva. But the Tur and SA only say to'eiva, they don't mention "no kavana."
סעיף ב
ויש לדקדק בדבריו: דאם עיקר הטעם דשיכור אסור להתפלל מפני שאין לו כוונה, למה תפילתו תועבה? אטו המתפלל בלא כוונה תפילתו תועבה חס ושלום? והלא לדידן אין חוזרין בשביל חסרון כוונה, כמו שכתבתי בסימן הקודם. ועוד: דבברכות (לא ב) אמרו דשיכור המתפלל כאילו עובד כוכבים, עיין שם. וכי המתפלל בלא כוונה עומד במדרגה זו חס ושלום?
ובאמת הטור והשולחן ערוך לא כתבו לשון זה, ולדידהו הטעם דהוי דבר המאוס כמו צואה. ולפיכך תפילתו תועבה וכאילו..., ולפיכך גם לדידן צריך לחזור ולהתפלל. מה שאין כן לפי טעמו של הרמב"ם – לא היה לנו לחזור ולהתפלל, שהרי אין אנו חוזרין בשביל חסרון כוונה כמו שכתבתי.
סעיף ג
ונראה לעניות דעתי שדבר גדול השמיענו הרמב"ם בענין התפילה. דהנה בעירובין (סה א) מבואר דמיירינן בשיכור שלא הגיע לשכרותו של לוט, דמפני זה אמרו שם דשיכור מקחו מקח וממכרו ממכר. ורק אסור בתפילה, ואם כן יש לו קצת דעת. דמהאי טעמא אמרו שם: יכולני לפטור כל העולם מדין תפילה, מפני שאנו "שכורת ולא מיין". ולפי זה למה באמת תפילתו תועבה?
ויותר מזה קשה: דאם כן אסור לנו בזמן הזה להתפלל, כיון שאנחנו כשיכורים. ועוד: למה לא הביאו הפוסקים מאמר זה? אלא וודאי דמטעם חסרון כוונה הוא כדברי הרמב"ם, ואם כן למה באמת תפילתו תועבה?
סעיף ד
אמנם הענין כן הוא: דהנה כבר נתבאר דתפילה הוא כעומד לפני המלך, ולפי זה צריך להכין עצמו על כוונה נאותה לעמוד לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. ועם כל זה אם בעמדו בתפילה נתבלבלה כוונתו – לא ניתנה תורה למלאכי השרת. ומה יוכל לעשות? ולכן אין חוזרין בשביל חסרון כוונה.
אבל העומד עצמו מקודם להתפלל בלא כוונה – אין לך העזה גדולה מזו. ואין משוקץ יותר מזה ליכנס לפלטין של מלך בבלבול הדעת. ולכן תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל. ולזה אמרו דבזמן הזה יכולנו לפטור מדין תפילה, כלומר: ממה שאין אנו מכוונים כראוי, מפני שאנחנו כשיכורים. ואולי דמזה יצא להפוסקים שאין אנו חוזרין בשביל חסרון כוונה, כיון שאנחנו כשיכורים.
וכל זה בשעת התפילה, אבל ההכנה מקודם צריך להיות כראוי. ולזה אמרו שיכור כל שאינו יכול לדבר בפני המלך: ואיך אתה נכנס בפלטין של מלך, וזהו העזה גדולה ומשוקץ הוא בעיני המלך? ולכן צריך לחזור ולהתפלל. ולזה אמרו: כאילו עובד כוכבים. כלומר: שמראה שעבודתו לפניו יתברך אינה חשובה בעיניו כלל, וכו'.
He says the pshat is that it's bad to daven without Kavana. But it's far worse to lechatchila enter into davening with the chutzpah of not preparing, of walking in knowing that you're acting like a fool. Such tefilla is not merely diminished for lack of kavana, it is a to'eiva.
This fits in perfectly with what I was saying. Even given that this man's appearance could pass for proper attire, he put this clothing on for the purpose of leitzanus. Going in to davening while wearing those begadim is not an "absence" of hikon, it is the opposite of hikon, and could be called a to'eiva.
Important Segula:
For Purim, let's bring down the Aruch Hashulchan's Seif Hei: The mussar haskeil is, If you're inebriated, don't daven. Is it a sin to miss davening if you're a little shikker? Absolutely not. On the contrary! The Gemara says that refraining from davening because your mind is not clear is a great segula to be saved from Tzaros.
Important Segula:
For Purim, let's bring down the Aruch Hashulchan's Seif Hei: The mussar haskeil is, If you're inebriated, don't daven. Is it a sin to miss davening if you're a little shikker? Absolutely not. On the contrary! The Gemara says that refraining from davening because your mind is not clear is a great segula to be saved from Tzaros.
ומזה יצא לנו מוסר גדול לאותם אנשים הבאים מרחוב לבית הכנסת, בלי שום דרך ארץ ובלי שום הכנה קצת איזה רגעים, וחוטפים ומתפללים, ואינם יודעים בין ימינם לשמאלם. אלא כל אדם חייב להתבונן רגעים אחדים, כל חד וחד לפום דרגא דיליה. ולכן אנו הולכים קודם התפילה שלוש פסיעות לאחור וחוזרין, כמכין עצמו ליכנס לפלטין של מלך. ואם אחר כך נתבלבלה כוונתו – אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ולכן לא הביאו הפוסקים המאמר שיכולים בזמן הזה לפטור מדין תפילה: משום דאין הפירוש שלא להתפלל כלל חס ושלום אלא מ"דין התפילה" שאין אנו מכוונים כראוי. וזה הביאו באמת, שאין אנו חוזרים בשביל חסרון כוונה. (ובזה מובן בגמרא שאמרו שאם אינו מתפלל בשכרותו – שכרו גדול מאוד וסוגרין צרות ממנו, עיין שם. וקשה: למה הוא כן? אלא משום דבזה עצמו מורה שצריך לעמוד כעומד לפני המלך, ועתה אינו יכול בשכרותו, ולכן שכרו מרובה.)
It's an open Gemara in Eiruvin 65a.
א"ר חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו שנאמר (איוב מא, ז) "גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר"
Rashi-
המפיק מגן - המעביר תפלת מגן אברהם שאינו אומרה:
בשעת גאוה - בשעת שיכרות אינו מתפלל:
סוגרין וחותמין צרות בעדו - שלא יבאו עליו:
If you're inebriated, or even under the influence, Just Don't Daven! Chazal say that Hashem will protect you from Tzaros.
A raya for the segula to miss davening on Purim!
An Anonymous commentor sent in an excellent, excellent addition to this vort. Here it is, verbatim.
What an excellent pshat in the Gemara this is!
I would add one little thing. Besides the oddity of בשעת גאוה, the words המפיק מגן also need explanation. Rashi learns "magen" is a reference to Avos in Shmoneh Esrei, or the fact that Tefilla protects us, it's a magen. I would add that as we know, the word "magen" also means "nothing," as in BK 85a,
אסיא דמגן במגן מגן שוה
Rashi
אסיא דמגן - שירפא בחנם
So of course magen means nothing. So it's very likely that the Gemara chose a word with dual meaning- like Rashi, that he eliminates magen=tefilla, but also mapik bemagen, that he says magen=nothing. If you say nothing on Purim, because you're not ra'ui for tefilla, the Ribono shel Olam will protect you from all nezikin.
The important difference between Shasui and Shikor
An important addition: we have to keep in mind the difference between shasui and shikor, as the Aruch HaShulchan we brought above says. Shasui means that he is influenced by his drink, and this is after one revi'is of wine, at least their strong wines. Shikor is one who is not clear enough or not careful enough to talk bifnei hamelech. The general halacha is that a shasui should not daven, but if he does, his tefilla is kosher and he does not repeat tefilla. A shikor is assur to daven and has to repeat what he said.
With this in mind, we should note what R Avrohom Wagner's comment; that although in general a shasui should not daven, the shita of the Maharshal (Beitza second perek 5) is that on Yomtov (and kal vachomer Purim) as brought in the Mishna Berura says in 99 sk 17,
a shasui may daven lechatchila- at least when waiting might result in missing davening, maybe even lechatchila without the chashash of missing. You decide.
A raya for the segula to miss davening on Purim!
An Anonymous commentor sent in an excellent, excellent addition to this vort. Here it is, verbatim.
Re: the Gemara in Eiruvin 65a.
Its highly unusual that the word "gaava" is used to mean drunkenness. "Shikrus" is the common word, maybe "revaya", even "l'bsumei". But "Gaava"? Is it ever used with this meaning elsewhere?
Also, isn't this fellow a poshei'a? He gets himself drunk in a way that it interferes with his obligation to daven. Why should he merit protection for that???
Suggested pshat: the Sefarim say that Purim can only fall out on Sunday, Tuesday, Thursday or Friday. Thats aleph-gimmel-hey-vav - spells "Gaava". (V'yesh l'phalpel tuva bazeh). So the Gemara means that someone who can't daven "bsha'as gaava" - on Purim! because he's too drunk, and its a mitzva to be drunk then, he merits a well-earned segula of protection.
As tonight is Purim, its appropriate to wish you a freilechen Purim and many thanks for this wonderful blog. L'chaim!
What an excellent pshat in the Gemara this is!
I would add one little thing. Besides the oddity of בשעת גאוה, the words המפיק מגן also need explanation. Rashi learns "magen" is a reference to Avos in Shmoneh Esrei, or the fact that Tefilla protects us, it's a magen. I would add that as we know, the word "magen" also means "nothing," as in BK 85a,
אסיא דמגן במגן מגן שוה
Rashi
אסיא דמגן - שירפא בחנם
So of course magen means nothing. So it's very likely that the Gemara chose a word with dual meaning- like Rashi, that he eliminates magen=tefilla, but also mapik bemagen, that he says magen=nothing. If you say nothing on Purim, because you're not ra'ui for tefilla, the Ribono shel Olam will protect you from all nezikin.
The important difference between Shasui and Shikor
An important addition: we have to keep in mind the difference between shasui and shikor, as the Aruch HaShulchan we brought above says. Shasui means that he is influenced by his drink, and this is after one revi'is of wine, at least their strong wines. Shikor is one who is not clear enough or not careful enough to talk bifnei hamelech. The general halacha is that a shasui should not daven, but if he does, his tefilla is kosher and he does not repeat tefilla. A shikor is assur to daven and has to repeat what he said.
With this in mind, we should note what R Avrohom Wagner's comment; that although in general a shasui should not daven, the shita of the Maharshal (Beitza second perek 5) is that on Yomtov (and kal vachomer Purim) as brought in the Mishna Berura says in 99 sk 17,
a shasui may daven lechatchila- at least when waiting might result in missing davening, maybe even lechatchila without the chashash of missing. You decide.
....וכדמשמע לעיל בפ"ק דביצה שמסקינן אושפזיכניה דר"פ אתא לקמי' דר"פ א"ל הנך ביצים וכו' א"ל זיל האידנא ותא למחר דרב לא מוקי אמורא עלי' מיו"ט לחברי' פי' כלומר שעשה היום יו"ט דהיינו לאחר סעודה עד למחר משום שכרות דרב אורויי הוי מורה בדרשא שלו כדאמרי' בכריתות ושכור אסור להורות דיכתיב יין ושכר אל תשת וכתיב להורות לבני ישראל כי אתא למחר א"ל איכו השתא פי' אם הוריתי לך אתמול בשכרותי אשתלאי פי' שכחתי ושגגתי והוריתי בו היתר ואינו כן ע"כ אלמא דמזמן סעודת שחרית התחיל השיכרות, ומנחה היה מתפלל בזמנו, אפילו היה שתוי קצת, אע"פ ששתוי לא יתפלל לכתחילה וכו' אפשר דלא אסרו חכמים לכתחילה אלא בחול משום דאפשר לו להמתין עד שייפוג יינו אבל היום של יו"ט שמצוה לשמוח וחציו לכם אוקמיה אדינא שתפילתו תפילה, והקב"ה מקבל תפילתו, מאחר שהוא שמח וטוב לב בשמחתו של מקום, והיינו עפ"י המדרש (הובא בטור סימן רצ"ב[) ואני תפילתי לך ה' עת רצון אמר דוד המלך לפני המקום אין אומה זו כשאר אומות העולם, שאומות העולם אוכלין ושותין והוללין, ופוחזין, ואנו לא כן אלא אע"פ ששותין ואני תפילתי לך ה' אלמא שבשבת ויו"ט יש להתפלל אחר ששתו רק שלא יגיעו לידי שיעור שיכרות וכן אתה מוכרח לומר אף לדברי הרמב"ם אף בתפילת ערבית שהרי כתב שאוכלין ושותין עד הלילה וכ"ש האידנא שאין מכוונין וכו'
Reb Avrohom, in the comment, points out that from the Maaseh Rav about the Gaon beginning the seuda at chatzos on Purim (which we spoke about here) it's mashma that he davened Mincha anyway - which would prove reliance on the YShSh, unlike Rav Sternbuch's approach in his new Maaseh Rav.
Between the YShSh, and the Rama in 99:3 that says that a little wine doesn't hurt if you daven from a siddur, I think you're ok on Purim if you are only a little shasui.
Rama-
שאין נזהרין ביינות שלנו שאין חזקין, וכ"ש אם מתפללין מתוך סידור שבידו שאין חוששין לשכרות מעט
and in the Darkei Moshe, less confidently,
ואי לאו דמיסתפינא אמינא דאם מתפלל בתוך סידור וכו' אבל אין לסמוך על דעתי מאחר שלא מצאתי בשום פוסק, ולא כתבתי זה אלא ליישב המנהג שמתפללים אחר השתייה בזה"ז אע"פ שהם שיכורים מעט
It may be a mitzva livsumei, but it's fine if you don't.
Sof Dovor, I want to mention the Maharsha in BM 23b, who says that the Gemara that says that talmidei chachamim sometimes prevaricate, on Masechta, Puria, and Ushpiza, he says that Puria is on Purim. If someone asks you if you still know the difference between Baruch Mordechai and Arur Haman, it's the minhag of Talmidei Chachamim to say that they no longer know the difference even though they are really as sober as a judge.
Sof Dovor, I want to mention the Maharsha in BM 23b, who says that the Gemara that says that talmidei chachamim sometimes prevaricate, on Masechta, Puria, and Ushpiza, he says that Puria is on Purim. If someone asks you if you still know the difference between Baruch Mordechai and Arur Haman, it's the minhag of Talmidei Chachamim to say that they no longer know the difference even though they are really as sober as a judge.
עיין פירש"י והתוס', עוד יש לומר לפי מה שכתוב פרק קמא דמגילה דחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן כו', עבידי רבנן דמשנין לומר דלא ידע גם אם הוא אינו מבושם כל כך, וידע
>>>>If a person is wearing something for a joke, but it is something that others wear to show honor and respect, then you certainly are satisfying the requirement that you daven as if you were עומד לפני המלך. But you are not fulfilling the requirement of ה
ReplyDeleteThere is a similar sevara in the Aruch haShulchan siman 99. The reason a shikor can't daven is not because of the lack of kavanah itself (who has kavanah these days?) but rather because you put yourself in a situation that will inevitably lead to that lack of kavanah. IOW, davening w/o kavanah is excusable; failing to prepare / avoid a situation that leads to davening w/o kavanah is not.
I looked it up. That's a wonderful tzushtell. Thank you. I'm putting it in, of course.
ReplyDeleteRe: the Gemara in Eiruvin 65a.
ReplyDeleteIts highly unusual that the word "gaava" is used to mean drunkenness. "Shikrus" is the common word, maybe "revaya", even "l'bsumei". But "Gaava"? Is it ever used with this meaning elsewhere?
Also, isn't this fellow a poshei'a? He gets himself drunk in a way that it interferes with his obligation to daven. Why should he merit protection for that???
Suggested pshat: the Sefarim say that Purim can only fall out on Sunday, Tuesday, Thursday or Friday. Thats aleph-gimmel-hey-vav - spells "Gaava". (V'yesh l'phalpel tuva bazeh). So the Gemara means that someone who can't daven "bsha'as gaava" - on Purim! because he's too drunk, and its a mitzva to be drunk then, he merits a well-earned segula of protection.
As tonight is Purim, its appropriate to wish you a freilechen Purim and many thanks for this wonderful blog. L'chaim!
Some years ago, Reb Chaim Brown said a heara I disagreed with, and I said that if he could convince me, I would send him a salami. Which he did, and so I did. You earned a salami from Romanian Kosher. Send me shipping info, if necessary an anonymous drop, and I will send you what you earned. Your vort schmekt of the Chasam Sofer.
DeleteHaha :) The reality is that I owe you 1,001 Romanian Kosher salamis (and they ARE the best!) for all that I've learned here on this blog (and I only thought of this pshat because I saw your post bringing that Gemara); so now I owe you one less salami. Freilechen Purim!
DeleteAnonymous -- I would take R' Eliezer up on it. The Romanian salami is truly outstanding.
Deletefrom Chaim
freilichim Purim
It may be worthwhile to mention here the shitta of the Yam Shel Shlomo (cited briefly by the Mishna Berurah)that davening under the influence on Purim is permitted, since mitzvoso bekach.
ReplyDeleteI also have a diyuk in the Maaseh Rav, which relates that the Gra's custom was to begin mishteh yayin before chatzos, and to be makayem "ad delo yada kipeshuto" for the duration of the day, until it came time for Maariv whence "sar yeino meialav vehispalel b'eimah". Fregts zich alein a kashya, what happened to Mincha? To me, it seems to be a stretch to say that the Gra did not daven Mincha on Purim, in accordance with the Gemara in Eruvin that you quote, and that the author of MR neglected to mention it. It seems marginally less strange to say that the Gra simply followed the psak of the YSS. (This despite the position of Rav Moshe Shternbuch in his Maaseh Rav Hechadash proposing the opposite.)
Thank you for mentioning that YSHSH in Beitza. Of course, he's talking about Shosui, who is able to talk lifnei hamelech. Nobody's mattir a shikor. But that's an important distinction and I have to emphasize it. I actually have a dear friend who, unfortunately, relies on that chiluk at least once a day. I have to put it in the post.
Delete