Chicago Chesed Fund

https://www.chicagochesedfund.org/

Monday, October 16, 2017

Moon Shadows and Geshem After Hoshanna Rabba

We're familiar with the idea that a person's moon shadow on the night of Hoshanna Rabba reveals whether he'll live out the year. The Rokei'ach (Siman 221), as brought in the Recanti, says that this is related to the tefilla of Geshem on Shemini Atzeres.  Since Hoshanna Rabba is the final decision as to who will live, it only makes sense to apportion rain after that decision is made. First decide who's going to live, and then you'll know what needs to be given out - the ones that aren't going to live don't need rain. The malachim have to do a poll of "how many people will there be that need rain," so after the final decision of life or death is made on Hoshanna Rabba is made, the siman is made visible. Once you know the numbers, you can apportion the rain. He says it's not a din that Tefillas Geshem is on Shmini Atzeres - it's a din in "the day that follows Hoshanna Rabba."

 The Rokei'ach - 
 לפי שבחג עת המים והוצרכו בלילה שלפניו לראות כמה קרקפתא דגברי צריכין לפרנסה ומראין בצל ואומרים המלאכים פלוני לא יחיה הרי אינו צריך למים ולפרנסה סר צילם מעליהם
Recanti in Shlach on the passuk סר צלם מעליהם:
תב הרב הגדול ז"ל יתכן שירמוז למה שנודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא ולכך יאמר כבר סר צלם ונגזר עליהם מיתה ויי' אתנו ושוכן בקרבנו ועושה לנו נפלאות בעיני כל רואה על כן אל תיראום עכ"ל הרב ז"ל. וטעם הענין וסודו ארמוז לך כבר הודעתיך שאין דבר קטן וגדול למטה שאין לו כח למעלה ובהיות כחו עמו מגין עליו ויש לו צל כענין יי' צלך על יד ימינך (תהלים קכא' ה'). ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך (תהלים ה' יב'). אומר לי מחסי (תהלים צא' ב'). ובסור כחו מעליו צלו סר ובסור צלו מעליו הירח או השמש או האור שולטין בכל צדדיו. ובעבור כי הנהגת העולם השפל היא ע"י השכינה שנאמר והוא ישפוט תבל בצדק (תהלים ט' ט') וכתיב וכל מעשהו באמונה (תהלים לג' ד') והיא פועלת למטה בהשגחה פרטית על כל אדם ומעשהו כענין שנאמר היפלא מיי' דבר וכתיב באשת חיל צופיה הליכות ביתה (משלי לא' כז') אם כן כשצילתה עלינו אז השם יתברך שומרנו וצלנו כענין שנאמר ובצל ידי כסיתיך (ישעיה נא' טז'). אמנם כשהוא מונח למקרים כענין ומפניך אסתר אין צילה על ראשו רק הוא הפקר אף כי הכל תלוי בתשובה ובמעשים טובים. אמנם החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו השם יתעלה יותר מן הבריא שלא יבא עליו חולי וכך הוא המדה בעני ובעשיר מאיר עיני שניהם ה' וכבר שמעתי מפי חסידים ואנשי מעשה שראו באדם אחד שלא היה לו צל ובאותה לילה עצמה עשה תשובה וינחם יי' על הרעה ובאותה לילה עצמה ראה צל על ראשו להצילו מרעתו. אמנם הטעם בליל הושענא רבה יותר משאר לילות הבנתי מדברי הר' אלעזר מוורמשא ז"ל כי בחג נידונין על המים והוא יום אחרון שבחג שאז נחתם לחיים כי כפי צורך החיים כך המים באים לעולם ורז"ל רמזו ענין זה בפרק קמא דתעניות כי יהיב קב"ה שבעה לחיי הוא דיהיב שנאמר ומשביע לכל חי רצון (תהלים קמה' טז') ובפרק קמא דכריתות ובפרק אחרון דהוריות אמר רב אמי האי מאן דבעי למדע אי מסיק שתיה אי לא וכו'.  ותמה אני על ר' אלעזר שכתב כי אין זה נוהג רק באדם כי שמעתי כי יש שנסו ענין זה בעופות שרצו לשחוט למחר ובליל הושענא לא היה להם צל ולכן יש אומרים ביום הושענא יחתמון. והשעה אמרו קצת חכמי הקבלה כי לא ניתן לפרש ואני לא קבלתיה. ועוד יש לפרש סר צלם שירמוז לשרי מעלה שאין האומה נופלת עד שנופל השר שלה למעלה תחלה שנאמר יפקוד יי' על צבא המרום במרום (ישעיה כד' כא') ואחרי כן על מלכי האדמה על אדמה (שם) וכן מפורש בספר דניאל אמרו כי כבר סר הכח אשר בצלו יחיו בגוים ויי' משפילם הוא אתנו על כן אל תיראום. וכן אמרו במדרש שיר השירים ונסו הצללים אלו שרי אומות העולם והמלאכים שלהם הם הצל על האומות אמנם בני ישראל אמרו בצלו חמדתי וישבתי (שה"ש ב' ג') שאינו רק חלק יי' יתברך וכבר רמזתי זה:
Posted by at
Labels:

5 comments:

  1. micha bergerOctober 17, 2017 at 5:42 AM

    I am missing the question that's trying to be answered.

    After Chag haAsif, it's time to start the new farming cycle. In a country with a winter that is the rainy season, that cycle begins with rain. (Yoreh, in particular.)

    LAD, geshem on Shemini Atzeres is the most natural thing, not begging for a deeper explanation.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Eliezer EisenbergOctober 17, 2017 at 8:47 AM

      You know as well as I do that the Gemara in the beginning of Taanis extensively debates the precise time it is proper to begin hazkaras geshem, and presents several opinions of Tanna'im on that question. Do you think that it's sterile sophistry to seek an additional explanation for the confluence of the final din of life and death on Hoshanna Rabba and the tefilla of Geshem? And do you think that the Rokei'ach and the Recanti are wasting our time? Perhaps you feel that I am missing some deeper point they are making. I look forward to hearing what that point that I am missing is.

      Delete
    2. Eliezer EisenbergOctober 17, 2017 at 10:31 AM

      I believe that both the Rokei'ach and the Recanti are generally well regarded.
      I am aware that scholars spell his name Rekanati or some such. I pronounce his name like my Rosh Yeshiva, Rav Rudderman did, something between Rakanti and Rikanti.

      Delete
    3. micha bergerOctober 17, 2017 at 10:44 AM

      The gemara's discussion is also about the rainy season. In contrast to R' Yehudah ben Beseira, who wants to start on Sukkos day 2, because of Nisuch haMayim.

      I stated it more strongly than I should have; perhaps because I am frustrated with modern (mostly Ashkenzic) forgetting that the holidays have agrarian meaning. It's all part of the current trend to make Yahadus about beis medrash and shul, and only secondarily about the rest of life -- if nebich one is forced to have a "rest of life".

      IOW, in my monomania, there is a link between recent fiscal scandals in Lakewood and people forgetting that Zeman Simchaseinu is intimately tied to farming and partnering with G-d to earn one's own money the hard way. You just tripped one of my pet peeves.

      But still, my question didn't really relate to your response. Asking why one would ask a question doesn't challenge the answer. Didn't you ever ask a weak question just to introduce a thought in answer form? You are turning my negative statement into a positive one. I do not know why the question is asked, since the gemara's reason is so natural. That doesn't rob a more taam hamitzvah explanation of its value -- whether for "there are no coincidences" reasons, or because one takes RYBS's "halachic hermeneutics" view of taamei hamitvos. (To wit: If that's what the experience ends up teaching us, who cares if it's the cause. And can we even look for causes?)

      I was not arguing against other explanations as much as wondering why the Ricanti was moved to explore the topic to begin with.

      Delete
    4. micha bergerOctober 17, 2017 at 11:14 AM

      His name is usually spelled ריקנטי‎‎, which by my usual translatiration scheme would have been "Riqanti".

      However, the spelling I was trying for (and failed to recall correctly) was "Recanti", as it's the name of a city in Italy. No reason to transliterate from the Latin alphabet to Hebrew and then back to Latin.

      Delete

Subscribe to: Post Comments (Atom)