Vayeitzei, Breishis 29:18. Having Finances in Place Before Marriage

The Rambam in Dei'os 5:11, based on Sotah 45a, says that a person ought to have a source of income and a house before he gets married.

Gemara in Sota

תנו רבנן אשר בנה אשר נטע אשר ארש לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה

Rambam

דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אישה, שנאמר (דברים כ, ה-ז): "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו", "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו", "מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה". 

אבל הטיפשים מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה. 

וכן הוא אומר בקללות (דברים כח, ": "אישה תארש... בית תבנה... כרם תטע", כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך. ובברכה מה הוא אומר? (שמואל א, יח, יד) "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו".

But the Rambam is giving advice. When you plan out your life, this is the proper way to do it. But what if you're not married, and an opportunity comes up, should  you turn it down because you haven't settled into a reliable career yet? 

Here is a Sforno on our parsha, and a tshuva from the Beis Yosef. 

Seforno: 
This is, in my opinion, the best version (even though I think it needs one correction): 

שבע שנים ברחל. אין ספק שלא היה הצדיק נושא אשה להעמיד בנים אם לא היה בידו לפרנסם בפרט בשאר וכסות כאמרם זכרונם לברכה "נושא אדם אשה כמה נשים והוא דאית ליה למיקם בספוקייהו."  וכן אין לחשוב שלבן שהיה בעל ממון יתן לו בנותיו אם לא היה בידו לפרנסם. אם כן באמרו "כי במקלי עברתי" היתה הכוונה שלא היה בידו אז מקנה ולא דרך לעשות מלאכה להרויח ולהתפרנס בה. וענין העבודה בשביל רחל היה למוהר כמנהגם שהיו נותנים מוהר לאב שיתן את בתו כאמרו אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקול כמהר הבתולות. ומה שאמרו אחר כך "כי מכרנו" היה שחשבו בענותן שהיה המוהר יותר מן הראוי בשבילן. 

(לעניות דעתי, ״שלא היה בידו אז מקנה ולא דרך לעשות מלאכה להרויח ולהספרנס״ הוא טעות וצ״ל ״שלא היה בידו אז מקנה אלא דרך לעשות מלאכה להרויח ולהתפרנס״)

This is the text as it appears in most versions, but it's full of little mistakes.

אעבדך שבע שנים ברחל. אין ספק שלא היה הצדיק נושא אשה להעמיד בנים אם לא היה בידו לפרנסה בפרט בשאר וכסות כאמרם ז"ל (יבמות פ' הבא על יבמתו) נושא אדם כמה נשי' והוא דאית ליה למיקם בספוקייהו ולכן אין לחשוב שלבן שהי' בעל ממון יתן לו בנותיו אם לא היה בידו לפרנסם אם כן באמרו כי במקלי עברתי היתה הכונה שלא היה בידו אז מקנה ולא דרך לעשות מלאכה להרויח ולהתפרנס בה וענין העבודה בשביל רחל היה למוהר כמנהגם שהיו נותנים מוהר לאב שיתן את בתו כאמור אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקול כמהר הבתולות ומה שאמרו אחר כך כי מכרנו היה שחשבו בענותן שהיה המוהר יותר מן הראוי בשבילן: 

According to either version, the Seforno is saying that Yaakov, the Tzadik, would never consider getting married if he did not have the means to support a wife and children. Of course, parnassa doesn't necessarily mean having a career or a job. I assume that it would be equally good where someone else commits to support the family, or in the case of a Yissochor Zevulun arrangement.

Beis Yosef in his Tshuvos. 

An Ashkenazi Yevama fell to a Sefardi Yavam. He wanted to do Yibum, she did not, and the issue was about pushing him to do Chalitza. The Beis Yosef says, you can't even support your first wife, and you want to get a second one? You shouldn't have gotten married in the first place if you didn't have parnassa. The proof is from the Gemara that if a husband says eini zahn, the wife can force a get. Kal vachomer he shouldn't push her into a marriage lechatchila. Of course, from the Beis Yosef it could be that if woman is mochel, the situation does not bother us, which is not quite like the Sforno. (The Beis Yosef and the Seforno were contemporaries.) 

It's not relevant to this topic, but the Beis Yosef's fourth reason is interesting, too. The guy really didn't want to do Yibum, he only was going to do it because his mother didn't like the idea of her precious son undergoing Chalitza. The Beis Yosef says that he swears by the Aron Kodesh that it would be פוגע באשת איש שלא במקום מצוה, not just Abba Shaul's כאילו.

דיני יבום וחליצה ב 

 ביום ג יד לחודש שבט שנת השכ"ה נתקבצנו יחד אנחנו חתומי מטה לדין על דבר יבמה אשכנזית הזקוקה ליבם נשוי ויש לו בנים ואין לו כדי לפרנסם כראוי גם החכם כמהר"ר דוד אבן זמרה נר"ו ישב עמנו בדין ובא לפנינו לדין אחי היבמה והיבם וטען אחי היבמה שיחלוץ היבם לאחותו כדת וכהלכה והשיב היבם שאינו רוצה לחלוץ כלל אלא אם היא רוצה להתייבם אליו ייבם אותה ואם אינה רוצה להתייבם תשב כך עד שתתלבן ראשה והשיב אחי היבמה שאינה רוצה להתייבם לו גם כי אין לה דין יבום כלל מכמה טענות ואמתלאות מפורסמות וגלויות כאשר נבאר ראייתנו בע"ה והיבם הקשה לדבר כנגדנו שאינו רוצה לשמוע לרברינו כלל או השיב החכם כה"ר דוד הנזכר ואמר לו ליבם למה אתה מקשה ערפך ואינך רוצה לשמוע בקול מורים הנה יש ארבע טענות גדולות ועצומות שכל אחד לבדה תספיק שאתה מחוייב לחלוין 
הראשונה שאתה נשוי אשה ויש לך בנים ממנו וידוע הוא שאפילו לדברי הפוסקים מצות יבום קודמת מודים כשהוא נשוי שמצות חליצה קודמת כמש"כ הריב"ש בסי' צ'ב 
השנית שאתה עני ודל כאשר ידוע לכל ואין ידך משגת לפרנס אשתך הראשונה ובניה כפי צרכם ואיך מלאך לבך להוסיף עליהם והרי ידוע הוא שאם אין כח בידו לפרנס את שתיהן לפי כבודו וכבודן שאין מניחין אותו ליבם 
השלישית שהיא אשכנזית וכל הנושא אשה על דעת אנשי מקומה הוא כונסה וידוע הוא שהאשכנזים אין מניחים לייבם כלל כל שכן כשהוא נשוי 
הרביעית והיא הגדולה שאמרו לי משמך שאמרת בפירוש שאינך חפץ בייבום כלל ואין דעתך ליקחנה אלא בעבור אמך שהיא אינה רוצה שתחלוץ לה אם כן הוא שאמרת כך הריני נשבע בהיכל הקדש שאתה פוגע באשת איש שלא במקום מצוה 

שם סימן ג׳

המדיר דאמר רבי אלעזר האומר איני זן ואיני מפרנס וכו׳ וכתב הרשב"א דאף לדברי ר"ח והרי"ף אם אין ב"ד יכולים לכפותו לזון כגון שאין לו במה לפרנס או שאינו ידוע כופין אותו להוציא אין מכאן ראיה דבנדון זה כיון שהיבמה יש לה ממון וכמו שהוכחתי מלשון השאלה באותו ממון שתכניס יוכל הוא או קרוביו להרויח ולפרנסה

My thoughts on this question:

Rav Avrohom Wagner wrote a comment as follows:

I don't understand the Sforno: he would say that pru urvu, and the mitzvah rabbah of losheves yetzoroh, would be abrogated in the face of a lack of parnassah options? Limiting additional wives seems to be a far simpler proposition.

I think he is making a strong point. Since when does difficulty patter from a mitzvas assei? Most mizvos have a limit of chomesh nechasav. But pirya v'rivya, and Sheves, is such a strong mitzva that it is mechayeiv the owner of chatzi eved to find a way to enable the eved to be mekayeim the mitzva, despite the cost to the master.

My initial thought was that maybe the pshat is that since the chiyuv is only on the man, and women are not chayav in Pirya vRivya, my chiyuv doesn't give you the right to make life miserable for your wife. So if you can't support a family, just stay away from the whole parsha.

This assumes that women are not only pattur from PvR but also from Sheves, which is a machlokes achronim. For example, Tosfos (Gittin 41b, BB 13a) seems to say they are chayav in Sh, but the Aruch HaShulchan says nothing doing - they're shayach, but not chayav. 

AH EH 1:4

יש מהגדולים שכתבו שהאשה אף שאינה מצווה על פריה ורביה, מכל מקום חייבת ב"לשבת יצרה". ואין עיקר לדברים הללו, דכל עיקר מצות פריה ורביה הוא מטעם "שבת", כמו שכתבתי בסעיף א. והנשים כיון שלא נצטוו על פריה ורביה, ממילא דלא נצטוו על "לשבת יצרה". וכן מוכח מדברי הרמב"ם שהבאנו בסעיף ג ומכל הפוסקים, שאין שום חיוב מוטל על האשה.

וראיה ברורה לזה ממה שאמרו חכמינו ז"ל דאם המניעה מהאיש, שאינו יכול להוליד – אין האשה יכולה לכופו שיגרשנה, כמו שכתבתי בסימן קנ"ד. ואם נאמר דהיא מיפקדת א"שבת", למה לא תוכל לכופו?

והן אמת שרבותינו בעלי התוספות כתבו דאשה שייך נמי בשבת (גיטין מא ב ובבא בתרא יג א), אבל אין כוונתם שמחוייבות ב"שבת" אלא דשייכות ב"שבת". ובודאי כן הוא שגם הן מרבים בישובו של עולם, וקרא ד"לשבת יצרה" אינו צווי אלא סיפור דברים דהקדוש ברוך הוא ברא עולמו לשיתיישבו בה בני אדם, וגם נשים בכלל.

וזהו שאמרו רבותינו שם לענין חציה שפחה וחציה בת חורין, שאינה יכולה להנשא לא לעבד ולא לבן חורין, דאלמלי היינו בטוחים שתנשא לאיש – היינו כופין את רבה שישחררה, ולא יעכב ישובו של עולם. אלא משום דאין אנו בטוחים שתנשא כיון שאינה מצווה, לפיכך לא כפינן לרבה, עיין שם. ומזה גופה ראיה שאינה מצווה על כלום, דאם לא כן איך כתבו שאין אנו בטוחים שתנשא? אלא העיקר כמו שכתבתי, דודאי מי שעל ידו יש עיכוב בישובו של עולם, כמו זה הרב שיש לו עבד או שפחה חצי בן חורין, דמהדרינן לראות שתהא ביכולתם להרבות בישובו של עולם, כמו שכתבתי ביורה דעה סימן רס"ז, אף שאין מוטל חיוב עליהן.

וזה שכתבו שם ד"לשבת יצרה" מצוה רבה הוא, אין הכוונה דהוא מצוה המוטלת על אדם זה, דהמצוה היא פריה ורביה ומי שנצטוה עליה. אלא משום דטעם פריה ורביה הוא משום "שבת" כמו שכתבתי, ורצון הקדוש ברוך הוא להרבות ישוב עולמו, לכן מחוייבים בית דין לראות שלא יהיה עיכוב בדבר הגדול הזה, אף מי שלא נצטוה על פריה ורביה.

Also, Reb Meir Simcha says the reason women are not chayav in PvR is because it is very dangerous, and Darkei Noam precludes a chiyuv that is by it's nature dangerous. So instead, Hashem made the desire to be loved and to have children stronger in women. But the point is that he holds there's no din of PvR and there's no din of Sheves either.

Here's RMS in Noach:

פרו ורבו וכו׳ (ט ז) לא רחוק הוא לאמר הא שפטרה התורה נשים מפו"ר וחייבה רק אנשים כי משפטי ד' ודרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ולא עמסה על הישראלי מה שאין ביכולת הגוף לקבל ...וא"כ נשים שמסתכנות בעיבור ולידה ומשום זה אמרו מיתה שכיחא ... לא גזרה התורה לצוות לפרות ולרבות על אשה ... רק לקיום המין עשה בטבעה שתשוקתה להוליד עזה משל איש ... ובזה ניחא הד דאמר רב יוסף סוף פרק הבא ע"י דאין נשים מצוות בפו"ר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו היינו דבאדם וחוה שבירך אותן קודם החטא שלא היה צער לידה היו מצוות שניהם בפו"ר ואמר להם פרו ורבו אבל לאחר החטא שהיה לה צער לידה והיא רוב פעמים מסתכנת מזה עד כי אמרו אשה נשבעת שלא תזדקק כו' לכן בנח אף דכתיב ויאמר להם פרו ורבו הלא כתיב קודם ויברך את נח ואת בניו אבל נשיהם לא הזכיר שאינם בכלל מצוה דפו"ר וביעקב קאמר פרה ורבה וזה נכון ובמהרש"א סנהדרין נ"ח הניח זה בויש ליישב וכוון לזה ודו"ק 

It's a teretz, but it's not particularly good. Especially, since in the immediately preceding paragraph Reb Meir Simcha himself says, like by Chizkiyahu, specifically regarding PvR, that we need to do what we can do, and leave the rest to the Ribono shel Olam.

שפך דם האדם כו׳ ואתם פרו ורבו כו׳ (ט ו-ז) שטחיות הכתובים עפ"י הברייתא דסוף חזקת הבתים בדין שנגזר על עצמינו שלא נישא נשים כו' ונמצא זרעו של א"א כלים מאיליו ולא ע"י עו"ג רש"י לזה אמר כי אף בשעת שיש חרב ושפיכת דם הרבה אין לכם להביט ע"ז כי אנכי אדרוש את נפש האדם ושפך דם האדם דמו ישפך רק אתם פרו ורבו ולא תאמרו כי למה נלד לבהלה ולכליון מוטב שיהיה כלה מאליו אין לכם להביט ע"ז ולכן כתיב בשאלתות דרב אחאי פרשה ברכה דמצוה ליקח נשין ולהוליד בנים מקרא דירמי' ז דאמר קחו לכם נשים והולידו בנים כונתו דאף בעת הגזירה והגלות מצוה לפרות ולרבות
כמו ירמי׳ שצוה לבני הגולה בבבל ועיי הגהות מיימוני פרק ט"ו מהלכות אשות בזה ודו"ק היטב

A better answer is to say that the Sforno/Beis Yosef are really just saying what the Rambam says. Waiting till you have a house and a parnassa is a good reason to delay marriage. But if there is no hope of ever being able to support a family, maybe they would agree that you should get married anyway.