Rivka told Yaakov to stay away from the local women - she said they disgusted her to death. Any decent child would take such strong words from a parent to heart. But Rav Sternbuch finds that Rivka's choice of words illustrate the opinion of the Gaon and the Netziv regarding the limits of Kibud Av when it comes to a child's shiduch.
The Rema in YD 240:25, from the Maharik, paskens that a child does not have to listen to a parent's orders regarding shiduchim. If a child wants to marry someone, and the parent objects, the mitzva of Kibud Av does not apply and the child is not obliged to heed the parent. This applies to sons and daughters, to fathers and mothers.
The Gaon says this is because the mitzva of kibud is limited to the parent's personal needs, such as food and lodging and clothing. This does not include the choice of a child's spouse.
The Netziv says that applies when the parent insists on a particular shidduch for the child's own good. If, however, the child's choice of a particular spouse would cause the parent emotional distress, be it social disgrace or personal grief, then the child is obligated under the mitzva of kibud to comply.
With this Netziv in mind, Rav Sternbuch says that this explains why Rivka did not say that the local women were just "רעות בנות כנען". Had she said this, Yaakov would remain free to make his own assessment and his own decision. By saying that the local women disgusted her unto death, this brought it under the rubric of kibud for the parent's own emotional health, a true kibud obligation.
From Rav Sternbuch here:
(The mareh makom to the Netziv is incorrect. It is in YD 50, not 7.)
The Netziv:
נראה דהא דאי' ביו"ד (סי' ר"מ סכ"ה) וכן אם האב מוחה בבן לישא איזה אשה שיחפוץ בה, א"צ הבן לשמוע
Chazon Ish EH p 287 agrees with the Netziv. He distinguishes between a father that is upset that the child did what he wanted and not what the father wants, where the father is obligated to stay out of it and the son has no mitzvas kibud, and a father that is upset that such a girl would come into his family and his son's family. Precisely what the Netziv says.
I've seen melaktim that think the Chazon Ish contradicts the Netziv. This is because there is no longer any high financial or scholarly threshold to be crossed before one prints a sefer.
From Yalkut Yosef, the psakim of Rav Ovadiah Yosef written by his son R Yitzchak. He also says like the Netziv, and makes the same connection to Rivka's words as R Sternbuch.
ציץ אליעזר חלק סו סי' לד אות ג'
שבט הלוי חלק ב' סי' יז אות יא
The Rema in YD 240:25, from the Maharik, paskens that a child does not have to listen to a parent's orders regarding shiduchim. If a child wants to marry someone, and the parent objects, the mitzva of Kibud Av does not apply and the child is not obliged to heed the parent. This applies to sons and daughters, to fathers and mothers.
הגה וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ז):
The Netziv says that applies when the parent insists on a particular shidduch for the child's own good. If, however, the child's choice of a particular spouse would cause the parent emotional distress, be it social disgrace or personal grief, then the child is obligated under the mitzva of kibud to comply.
With this Netziv in mind, Rav Sternbuch says that this explains why Rivka did not say that the local women were just "רעות בנות כנען". Had she said this, Yaakov would remain free to make his own assessment and his own decision. By saying that the local women disgusted her unto death, this brought it under the rubric of kibud for the parent's own emotional health, a true kibud obligation.
From Rav Sternbuch here:
ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת
רבקה לא פירשה ליעקב בפשטות שטובתו היא שיקה אשה מבני משפחתה שראויות לו יותר וכפי שמובא בשו"ע יו"ד ר"מ ס"ק כ"ה שאדם' שמוחה בבנו איזו אשה לשאת אין הבן חייב לשמוע לו ומבאר הגר"א שהטעם בכיבוד אב היינו לצרכי האב להאכילו ולהשקותו וכדו' אבל אם מבקשים מבנם לטובתו שלו אין בזה חיוב כיבוד אב ואם ולפי זה כתב בשו"ת משיב דבר יו"ד סימן (ז') [מ'] שבזיווג אם ההורים טוענים שבזיון הוא להם חייב הבן לשמוע לקולם משום כיבוד אב ואם ולזה אמרה רבקה ליצחק דאף שאיז בידה לצוות לבנה איזו לקחת הרי שהדבר נוגע לה שקצתי בחיי מפני בנות חת וחייב הוא לשמוע מדין כיבוד אב ואם
(The mareh makom to the Netziv is incorrect. It is in YD 50, not 7.)
משיב דבר סי׳ נ׳
נראה דהא דאי' ביו"ד (סי' ר"מ סכ"ה) וכן אם האב מוחה בבן לישא איזה אשה שיחפוץ בה, א"צ הבן לשמוע
אל האב, זה אינו אלא באופן שאין באשה שחפץ בה בזיון וצער לאב אבל ביש בזיון אסור לישאנה:
והנה נאמר ע"ז הדין שאר טעמים במהרי"ק (שורש קס"ו א') דכבוד אב אינו אלא במה שנוגע לו להאכילו
וכדומה, אבל במה שאינו נוגע לו אין חיוב, וזה הטעם הביא בביאור הגר"א ז"ל בשם חי' רמב"ן ורשב"א
יבמות פ"א שאין עיקר מצות כ"א אלא במה שיש לו הנאה כו', ולפי זה הטעם אם היה נוגע נשיאת אשה זו
להנאתו היה מחויב לישאנה ולא אחרת, וכש"כ שאסור לישא אשה שהיא בזיון אב דגרע טובא דקאי בארור
מקלה אביו ואמו, ואפילו מחילת אב דקיי"ל דאב יכול למחול ע"כ, מכ"מ על בזיונו א"א למחול כמש"כ
השאלתות דר"א (סי' ס') והכי פשיט בשו"ת הריב"ש והובא בבד"ה יו"ד (סי' של"ד),
עוד נאמר טעם ע"ז הדין
במהרי"ק שם משום דמצוה לישא אשה שנושאת חן בעיניו, וא"כ יש בדבר נדנוד עבירה למחות על הבן שלא
ישאנה, ובזה אין מצות כ"א, ובאמת כ"כ התוס' בכורות (דף כ"ט א') דהא דאי' דמותר לילך לבית הפרס לישא
אשה אפילו באפשר לישא גם בל"ז, אלא מכ"מ רוצה באשה זו, ונחשב למצוה והיינו כמו ללמוד תורה אמרינן
אף ע"ג שאפשר ללמוד במק"א משום שלא מכל אדם זוכה ללמוד, וה"ה לא מכל אשה אדם זוכה להבנות:
איברא כ"ז דוחה מצות כ"א מהא דאי' ביבמות (ו') איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה', כלכם
חייבים בכבודי, וכ"ז אינו אלא מ"ע דמורא וכבוד אבל בזיון דקאי בארור לא מצינו:
I've seen melaktim that think the Chazon Ish contradicts the Netziv. This is because there is no longer any high financial or scholarly threshold to be crossed before one prints a sefer.
שם תוד"ה רב יהודה לפי שזהו גוף הכיבוד כו' ואע"ג דאמרינן בסמוך כו' מבואר מדבריהם שאין הבן חייב לעשות רצון אביו במה שאין לאב שום תועלת וכ"כ הרמב"ן והרשב"א יבמות ו' והביאם הגר"א סי' ר"מ ס"ק ל"ו
ומיהו קשה דהא כתבו תו' ל"א ב' ד"ה ר"ט בשם ירושלמי דרצונה זהו כיבוד ואם האב רוצה בתקנת בנו ומצטער כשנושא אשה שאינה לרצון האב למה יהא רשאי לצערו ואינו בכלל מורא ולמה דבר זה קל מסותר דבריו בהכרעת הדעת בלבד
והגר"א ז"ל סיים דברשב"א משמע דדוקא לענין דחית לאו לא חשיב עשה של תורה ואפשר דכונת רשב"א דמ"מ הוא חיוב דאורייתא שהרי רצון התורה בכיבוד אב ומוראו אלא שעיקר העשה הוא בכיבוד של מאכילו ומשקהו וכעין שכתבו תו' שבועות כ"ב ב' ד"ה אהיתירא בחצי שיעור
ומיהו דברי התו' ורשב"א הוא בדבר שאין לאב רצון כלל במעשה שמצוהו אבל בדבר שחפץ באמת כמו נידון מהרי"ק לא שמענו שיהא רשאי לצערו ועיקר טעמו של מהרי"ק שהאב צריך לבטל רצונו מפני רצון בנו בכה"ג ואין הבן חייב בכיבוד זה כמו שאינו חייב ליתן מתנות לאביו מפני שהאב חומד חפציו ואפי' למ"ד משל בן אינו חייב בזה כמו שאינו חייב בהעדפה ועוד שמצוה באשה שהוא חפץ וכמו שהאריך מהרי"ק לים למירמי אימתא כו'
From Yalkut Yosef, the psakim of Rav Ovadiah Yosef written by his son R Yitzchak. He also says like the Netziv, and makes the same connection to Rivka's words as R Sternbuch.
יז אם הבן רוצה לישא אשה שאינה צנועה, וממשפחה פחותה, ויש לאביו צער ועגמת נפש מנישואיו שיהיו עם הנערה ההיא, ומצוה האב על בנו לבל ישאנה, חייב לשמוע בקולו. כי בנישואיו עמה גורם להוריו צער ובזיון, ונאמר ארור מקלה אביו ואמו. וכן מצינו בתורה שציוה יצחק אבינו את יעקב אבינו שלא יקח אשה מבנות כנען מפני שהיו רעים וחטאים עם מדות מושחתות, ולכן אמרה רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת, , וישמע יעקב אל אביו ואל אמו. אבל אם היא אשה כשרה וצנועה כשאר בנות ישראל הכשרות, אפילו אם ציוהו אביו
בפירוש לבל ישאנה, אינו חייב לשמוע לאביו. ואפילו אם נפטר אביו לבית עולמו אחר שציוהו על זה, אין לחוש בזה משום מצוה לקיים דברי המת, אלא ישא אשה כשרה כראות עיניו.
יח מי שהוריו ציוו אותו שלא לישא אשה פלונית רק מפני שהיא מעדה מסויימת, אין לו לשמוע להם, אחר שנתברר לבן שהיא יראת שמים ובעלת מדות. וכן אב שציוה את בתו שלא תשא איש פלוני מפני שאינו ממשפחה מכובדת, וכדומה, אינה חייבת לשמוע בקולו, שאין בזה מצות כיבוד אב ואם. וכן אם האשה בעלת מדות טובות ויראת ה', אבל אינה מוצאת חן בעיני אביו או אמו, או שאביו טוען שאינה הגונה לבנו, ולדעת הבן אשה זו הגונה לו, אין לו לשמוע בקולם שלא לשאתה. אך יעשה זאת במתינות ובעצת חכם.
The Tzitz Eliezer and Shevet HaLevi pasken not like the Netziv, the Chazon Ish, and Rav Ovdiah Yosef. They say that the "arur makleh" only applies where that was the child's motivation. If the child makes a personal choice for his own needs, and the parents are distressed by the child's choice, this is not included in Makleh, and the Maharik's rule will still apply.
ציץ אליעזר חלק סו סי' לד אות ג'
שבט הלוי חלק ב' סי' יז אות יא
Note:
This post deals exclusively with the Halacha. Outside of Halacha, there are two matters of common sense.
It is hard to believe that a decision so personal and so important to one's future as who to marry could be in the power of anyone but the person himself. Who has any right to interfere?
On the other hand, that is obviously not the case with girls under 12. Perhaps having brought someone into the world gives the parents rights equal to the child's. And again, we live in a Democracy and in a time when personal rights are paramount. In the ancient world, the king had the right of life or death over his subjects, to say nothing of the right to decide who each would marry. In fact, he himself was required to marry the person that would benefit his family and his kingdom. He could not simply marry his inamorata. To some extent, a family was a small kingdom, and the paterfamilias its king.
Second, obviously young people have no idea of what they're doing or what matters or what they're getting themselves into. If they don't listen to their parents, they're probably making a big mistake. There are exceptions, of course, where the child has more seichel and less gaiva than the parents, but generally, even without the Netziv, it makes sense to pay serious attention to them. Where you are having trouble doing that, consult with a wise and experienced person before making a decision.
It is hard to believe that a decision so personal and so important to one's future as who to marry could be in the power of anyone but the person himself. Who has any right to interfere?
On the other hand, that is obviously not the case with girls under 12. Perhaps having brought someone into the world gives the parents rights equal to the child's. And again, we live in a Democracy and in a time when personal rights are paramount. In the ancient world, the king had the right of life or death over his subjects, to say nothing of the right to decide who each would marry. In fact, he himself was required to marry the person that would benefit his family and his kingdom. He could not simply marry his inamorata. To some extent, a family was a small kingdom, and the paterfamilias its king.
Second, obviously young people have no idea of what they're doing or what matters or what they're getting themselves into. If they don't listen to their parents, they're probably making a big mistake. There are exceptions, of course, where the child has more seichel and less gaiva than the parents, but generally, even without the Netziv, it makes sense to pay serious attention to them. Where you are having trouble doing that, consult with a wise and experienced person before making a decision.
No comments:
Post a Comment