והקנאה רמוזה בפרשה ראשונה בפסוק ראשון דקריאת שמע מקובלת בידינו מיעקב אבינו בעת שנסתלק מן העולם שצונו וזירזנו על יחוד ה' כדאיתא במסכת ברכות וכדכתב הרמב"ם
ונרמז בכתוב דכתיב הקבצו ושמעו בני יעקב וגו' וקשה מאי הקבצו הרי אמר להם האספו ואגידה לכם והרי הם לפניו אלא פירוש האספו על הגופות ואחר שהיו לפניו צוה אותם שיסירו מלבם קנאה ושנאה ותחרות כאילו הם איש אחד ונפש אחת שאם לא יעשו כן אי אפשר לקבל עליהם יחוד שירצה וישרה עליהם
כדכתב רשב"י דהיינו והוא באחד ומי ישיבנו (איוב כג יג) דהפסוק קשה להבין דהיה לו לומר והוא אחד מאי באחד אלא רוצה לומר והוא יתברך אינו שורה כי אם כשישראל ביחוד לב אחד בלי קנאה דוגמת מלאכי השרת דכתיב בהו כלם אהובים וכו' וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים ואמרו באדר"נ (פי"ב ו) דהמלאכים מכבדין זה את זה וכל אחד אומר פתח אתה שאתה גדול ממני
וכן איתא במדרש וזה לשון שמע ישראל שאמרו המקובלים שהוא לשון קיבוץ כמו וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם (שמואל א' ט"ו ד) וכל אחד בעת קריאת שמע מיחד לבו עם כל עדת ישראל ומדבר אליהם שמע ישראל כלנו באהבה וקשר לב אחד בלי קנאה ושנאה ועתה אנו מקבלים יחוד אלוקינו עלינו ואומרים ה' אלקינו ה' אחד
ונרמז בכתוב דכתיב הקבצו ושמעו בני יעקב וגו' וקשה מאי הקבצו הרי אמר להם האספו ואגידה לכם והרי הם לפניו אלא פירוש האספו על הגופות ואחר שהיו לפניו צוה אותם שיסירו מלבם קנאה ושנאה ותחרות כאילו הם איש אחד ונפש אחת שאם לא יעשו כן אי אפשר לקבל עליהם יחוד שירצה וישרה עליהם
כדכתב רשב"י דהיינו והוא באחד ומי ישיבנו (איוב כג יג) דהפסוק קשה להבין דהיה לו לומר והוא אחד מאי באחד אלא רוצה לומר והוא יתברך אינו שורה כי אם כשישראל ביחוד לב אחד בלי קנאה דוגמת מלאכי השרת דכתיב בהו כלם אהובים וכו' וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים ואמרו באדר"נ (פי"ב ו) דהמלאכים מכבדין זה את זה וכל אחד אומר פתח אתה שאתה גדול ממני
וכן איתא במדרש וזה לשון שמע ישראל שאמרו המקובלים שהוא לשון קיבוץ כמו וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם (שמואל א' ט"ו ד) וכל אחד בעת קריאת שמע מיחד לבו עם כל עדת ישראל ומדבר אליהם שמע ישראל כלנו באהבה וקשר לב אחד בלי קנאה ושנאה ועתה אנו מקבלים יחוד אלוקינו עלינו ואומרים ה' אלקינו ה' אחד
Regarding the novel interpretation of Shema, based on the passuk in Shmuel I, Rashi explains vayashma in that passuk to be like vayaz'eik, which is used very often in Shoftim and Shmuel to connote "gathered," a "call" to arms.
רש"י "וישמע שאול" - לשון הכרזה כמו (לעיל יד כ) ויזעק שאול
But the Chareidim is saying like the Metzudas Dovid on the passuk, that shema literally means to gather:
"וישמע" - ענין אסיפה הבאה בשמיעת קול המאסף וכן (ירמיהו נ כט)השמיעו אל בבל רבים
This explains the nusach of Es Sheim, like Chareidim mentions -
דוגמת מלאכי השרת דכתיב בהו כלם אהובים וכו' וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים
which has bothered me for many years. I understand why nosnim reshus means they honor each other, encouraging the other to take the lead in saying kedusha. But מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה makes no sense at all. You are mekabeil ol malchus shamayim on yourself. You can't be mekabeil it "from" someone else! With the Chareidim we can say pshat is that yichud Hashem has a prerequisite of yichud of His ovdim. So the Malachim are seeking to join with others in proclaiming their kabala, because kabala as individuals is imperfect.
שומר ישראל....האומרים שמע ישראל
and then
שומר גוי אחד....המיחדים שמך ה' אלוקינו
Reb Moshe in Kol Rom I in Vayechi says that we say Baruch Sheim out loud only when ALL of Klal Yisrael are present and tzadikim and all being mekabel together. This is mamesh like Chareidim, except that Reb Moshe's approach is perhaps more klor than the Chareidim, because the Chareidim is saying it on Krias Shema gufa, while Reb Moshe applies it to the response to Krias Shema, to Baruch Sheim - that the response requires a perfect kabalas ol malchus shamayim by the whole tzibbur, which he then uses to explain why Baruch Sheim is most often said silently.
עיין הגמ׳ בפסחים דף נ״ו שפירשו שביקש יעקב לגלות קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא ח״ו יש במטתו פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו, אמרו לו בניו שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד, אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו לא נאמרוהו אמרו יעקב, התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי.
מה שיעקב אמר בשכמל״ו ומשה לא אמר ואנחנו אמרינן בלחש, וביו״כ בקול רם, נראה בדרך זה. כי רק כשכל ישראל אומרים שמע ישראל ראוי לומר בשכמל״ו שזה הי׳ אצל יעקב ואח״כ כבר לא היו יכולים לומר משום שבעוה״ר נמצאו גם אלו שאינם שומרי תורה
ואף בדורו של משה היו המרגלים ודתן ואבירם ומיכה ועכן וגם הלא הרבה מישראל לזמן קצר עבדו להעגל כפי הנמצא בהפסוקים, ולכן לא הי׳ לומר בשבמל״ו.
אבל מ״מ אמרו חז״ל דכל אחד הרוצה ללמוד וללמד יראה בלבו כמו שכל העולם הם כשירים ומאמינים בה׳ ובתורתו כי רק אז יוכל ללמוד וללמד כראוי והוגן, וזהו כוונת האמירה בלחש הייט בינו לעצמו לא ירצה לדעת מה שיש חוץ לביהמ׳׳ד. אבל ביו׳׳כ צריך לדון שכל העולם שבו בתשובה שלמה ונתכפרו ולכן יכולים לומר בקול רם.
מה שיעקב אמר בשכמל״ו ומשה לא אמר ואנחנו אמרינן בלחש, וביו״כ בקול רם, נראה בדרך זה. כי רק כשכל ישראל אומרים שמע ישראל ראוי לומר בשכמל״ו שזה הי׳ אצל יעקב ואח״כ כבר לא היו יכולים לומר משום שבעוה״ר נמצאו גם אלו שאינם שומרי תורה
ואף בדורו של משה היו המרגלים ודתן ואבירם ומיכה ועכן וגם הלא הרבה מישראל לזמן קצר עבדו להעגל כפי הנמצא בהפסוקים, ולכן לא הי׳ לומר בשבמל״ו.
אבל מ״מ אמרו חז״ל דכל אחד הרוצה ללמוד וללמד יראה בלבו כמו שכל העולם הם כשירים ומאמינים בה׳ ובתורתו כי רק אז יוכל ללמוד וללמד כראוי והוגן, וזהו כוונת האמירה בלחש הייט בינו לעצמו לא ירצה לדעת מה שיש חוץ לביהמ׳׳ד. אבל ביו׳׳כ צריך לדון שכל העולם שבו בתשובה שלמה ונתכפרו ולכן יכולים לומר בקול רם.
All of the following refer to a Medrash I can not find. More importantly, they are only talking about hashra'as haShechina, not KOMSh: All I can say is that it may be that kabalas ol malchus requires a matzav of hashra'as haShechina. I am not saying this because of a svara, only because it would provide a basis for the Chareidim/Reb Moshe. If the only raya for a pshat is that it answers the question, it is not reliable.
The Gaon in Breishis
אדרת אליהו, בראשית ב׳:ד׳:ג׳
בהבראם…..ושם הוי"ה ב"ה מורה על שם שהוא נותן חיות לכל ואינו שורה אלא על עולם מלא כמשה"כ והוא באחד ומי ישיבנו (איוב כ״ג:י״ג) פי' באחד שאינו שורה אפס כשהעולם אחד באחדות. וכן שמע ישראל כו' שיהיו ישראל מיחדים עצמם ומחברים עצמם במחשבה
and the Chomas Anach on Iyov 23:23,
והוא באחד ומי ישיבנו. דרשו רז"ל והוא אחד לא נאמר אלא והוא באחד שאין הקדוש ברוך הוא שורה בישראל אלא כשהם באחדות אחד וז"ש והוא שורה באחד כשישראל הם באחדות.
פלא יועץ ט'ו
אחדות - אחדות היא עמוד גדולה לתקון עולם ולקים כל דבר, ורוח המקום נוחה מאד מדבר זה, עד שאמרו רבותינו ז''ל על פסוק (איוב כג יג) ''והוא באחד'' ''אחד'' לא נאמר, אלא ''באחד'', שאין השכינה שורה בישראל אלא כשהם באחדות.
I use this point often. If Shema is a "Jewish doxology", the first assertion is "שמע ישראל", not "ה' אלקינו". Or, to refer to the contrapositive that many see in the haggadah "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר". Someone who fully believes "ה' אלקינו ה' אחד" but not "שמע ישראל" is also a kofeir.
ReplyDeleteAwesome. First עמך עמי, and only then אלוהיך אלוהי.
ReplyDeleteAlthough I have to say that I don't know why one's awareness of and devotion to God has anything to do with others. I realize that from God's side, He might not be interested in a relationship with individuals, only with nations, but from our side, from our kabalas malchus, I don't understand it.
Wow, you went much further than I did! After all does one need to be part of a nation of חסידי עמות העולם in order to count as one?
DeleteI think Hashem wants us to have a relationship with others AND a relationship with him. Being part of the nation is critical, but not necessarily as a precondition.
(In fact, if there is any connection between the two, I would have said the reverse. "'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה'". It is plausible that Hashem wants us to have a relationship with Him for the purpose of bringing His Good to others. With ואהבת לרעך as the primary value, ואהבת את ה' אלוקיך a handmaiden to it.
Good, I can see that in Reb Akiva and in Hillel. But as I understand the Chareidim, that שיסירו מלבם קנאה ושנאה ותחרות כאילו הם איש אחד ונפש אחת שאם לא יעשו כן אי אפשר לקבל עליהם יחוד שירצה וישרה עליהם , to mean that ol malchus is the goal and achdus among man the prerequisite, and that's why I'm having trouble understanding why that would be the case.
DeleteThe Chareidim says that we couldn't (eg) have maamud Har Sinai without "ke'ish echad beleiv echad" but not that this is the /point/ of that Achdus. It could be the reverse -- because the tachlis of revelation is to be shared, if we are not ready to share, revelation would be pointless. And /that/ is why hashara'as hashechinah (or haShechinah, CYLJP) wouldn't happen.
DeleteOr to be more literal to Rashbi, but keeping the priorities as per the other tannaim... He appears to be saying that hashra'as hashechinah depends on our imitating His Unity. This actually gives unity its own importance -- a consequence of which is the alignment necessary for inspiration.
Should have said "to be more literal to Rashbi, but keeping the priorities as per the other tannaim, including his own rebbe..."
DeleteI don't know what he, and you, are referring to with the reference to Rashbi.
DeleteWhereas I don't even see the potential gap. Rashbi says that there is no hashra'as hashechinah to Israel without a yichud leiv without jealousy. Which fits the famous chazal quoted by Rashi (and Shloime Dachs) about Maamud Har Sinai, on "ויחן שם ישראל".
DeleteBut the implication of Rashbi's derivation from Iyov is that the unity is about imitatio Deo, and thus valuable in and of itself. Similarly, his comparison to mal'akhim -- unity because it's angelic, not "only" because we need it to get the hashra'ah.