Reading the Parshas HaMeraglim reveals very little about what the problem was, about the root of the tragic episode. Only in Arvos Mo'av, when Moshe Rabbeinu reviews the history of Klal Yisrael during his time as their leader, do we get an idea of where we went wrong.
Devarim 1:22
ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישבו אתנו דבר את־הדרך אשר נעלה־בה ואת הערים אשר נבא אליהן
ותקרבון אלי כלכם. בְּעִרְבּוּבְיָא; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים ה') "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ וְגוֹ'", אוֹתָהּ קְרִיבָה הָיְתָה הוֹגֶנֶת – יְלָדִים מְכַבְּדִים אֶת הַזְּקֵנִים וּשְׁלָחוּם לִפְנֵיהֶם, וּזְקֵנִים מְכַבְּדִים אֶת הָרָאשִׁים לָלֶכֶת לִפְנֵיהֶם, אֲבָל כָּאן "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם" בְּעִרְבּוּבְיָא – יְלָדִים דּוֹחֲפִין אֶת הַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים דּוֹחֲפִין אֶת הָרָאשִׁים (ספרי):
Also, both the Kli Yakar and the Shach al HaTorah.
Shach al HaTorah
Not Shabsai Kohen (Vilna 1622-1663.) Mordechai Kohen (Tzfas slightly earlier.)
ויתורו את ארץ כנען לא כמו שאמרו הם ויחפרו לנו את הארץ שפיהם הכשילם שאמרו ויחפרו שעל ידי זה השליחות נגזר עליהם שימותו במדבר והיו בכל לילה חופרים קבריהם ושוכבים בתוכם ולמחר מכריזים הבדלו חיים מתוך מתים אלא ויתרו כתיב היתרון שיש לארץ כנען על שאר ארצות
ויתורו את ארץ כנען מצינו ג' לשונות בענין זה ויתורו ויחפרו וירגלו כי ישראל אמרו (דברים א כב) נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ והקב"ה אמר ויתורו את ארץ כנען ובמרגלים כתיב (שם א כד) וירגלו אותה לפי שג' דעות היו באותה עצה כי הקב"ה אמר ויתורו שיש במשמעתו גם לשון יתרון כי רצה הקב"ה להראות להם יתרון הארץ על כל הארצות כמ"ש (שמות ג ח) ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה וטובה זו היא הטובה הרוחנית מצד היותה אוירא דמחכים (ב"ב קנח) כי זה הכנה אל האדם לבא על ידו לכלל הטובה האמיתית כי אין לאדם יתרון תחת השמש זולתו ויתרון ארץ זה בכל היא (קהלת ה ח) אבל ישראל רוח אחרת היתה עמהם כי תמיד היו מבקשים תואנה לשוב מצרימה וע"כ אמרו ויחפרו שיש במשמעתו לשון חרפה כי ערות הארץ רצו לראות כדי שיהיה להם מקום ללון ולומר נתנה ראש ונשובה מצרימה אבל מ"מ לא בקשו שיוציאו מלבם דבה שקרית והמרגלים השחיתו התעיבו יותר ממה שבקשו מהם והוציאו מלבם מלין שקרים כדרך כל הולך רכיל המפליג כל דבר להגיד יותר ממה שראה לכך נאמר וירגלו אותה כי רגל לשון רכיל כמו שפירש"י על פסוק לא תלך רכיל (ויקרא יט טז)
So, what do we have?
1. That they did not have Yishuv HaDaas. They were Pochazim. Every Baal Mussar knows that Pezizus, haste, panic, impetuousness, leads to self destructive behavior.
2. That while the Ribono shel Olam, or Moshe, used the word ויתורו, Klal Yisrael said ויחפרו. As both the Kli Yakar and Rav Mordechai HaKohen say, although the two words are technically synonymous, choosing one over the other reveals a tremendous difference in what motivates you. ויתורו connotes "looking for the benefit." ויחפרו , the way I like to say this vort, means "dig up dirt." The Kli Yakar says it relates to חרפה. Even though that requires transposition of two letters, that doesn't matter. We're talking about the secrets of the soul, and in our mouths, the two words are very similar. The Shach says it relates to the graves they dug on Tisha B'Av.
I used this vort by an Aufruf for my great nephew, Binyomin Ray, and my son Mordechai used it at a nephew's Bar Mitzva. The point is the same. Nothing in life is perfect. The Ribono shel Olam always challenges us. The attitude towards challenges, the lenses through which we view the world, makes the difference between a life that poisons itself and everyone around it, and a blessed and fruitful life. Do you look for opportunities that the Ribono shel Olam is giving you, or do you kvetch and cry and run away? Will you live with an עין טובה or an עין רעה? Will you live with ויתורו or ויחפרו.
Excellent! About the transposition of the letters to equate chafirah with cherpah, I believe I've come across words that seem to be of the same shoresh that similarly have some letters flipped around. (keves and kesev come to mind, though it is possible they are simply different words). Recently, I was surprised when I was thinking about the word "kateigur" to realize that its letters are arranged differently than in the word "kitrug"! (I assume those are Aramaic, so I dont know if its a raya). Anyway, I would say the Kli Yakar is mashma that the words are inherently related. But that wouldn't minimize the yesod in any way!
ReplyDeleteI agree 100%. And now that Reb Abbie showed me his Malbim, 200%.
DeleteI think there is more of a connection between חפר and חרפה. See ישעיה פרק א פסוק כט and the מלבים in באור המילות there.
ReplyDeleteBull's eye. Thank you!
ReplyDeleteI have several other websites, and most divrei Torah go both here and to Havolim.blogspot.com. Harav Reuven Chaim Klein, a published mechaber sefarim, commented there with links to his article about what others have said about leragel and lasur/Latour. His articles are here:
ReplyDeleteIn my weekly column about synonyms in the Hebrew language, I wrote about the difference between meragel and tor, check it out on Ohr Somayach's website here
https://ohr.edu/this_week/whats_in_a_word/7389
and at the Times of Israel here:
https://blogs.timesofisrael.com/shelach-spy-versus-spy/.
Regarding "The Shach says it relates to the graves they dug on Tisha B'Av", I am reminded of the MahaRit in a teshuva who says that the seemingly reversed words of "Yom l'shana Yom l'shana A day for a year..." and not the more expected "shana l'Yom shana l'Yom a year for a day..." refers to the annual day that they had to dig their graves. The punishment was to suffer "one day a year" and go to sleep in what might be their grave. As an aside I have always wondered whether this was done by all klal yisroel, even those less than 20 and more that 60, at the time. The gezeira of dying in the midbar was not on them, they, at least all less than 20 should have entered the land
ReplyDelete