The classic issue of the Gemara in Yevamos 64 brought by Rashi:
In general, it has to be reconciled with the concept of במקום שבעלי תשובה עומדים.
The Taz in 53:3 says that the Tur favors the tzadik ben rasha:
And this seems to be contrary to what the Tur himself says in 579, where he says
More basically, it's interesting that the baal tefilla matters. Who cares who the baal tefilla is? The only thing he does that's different than us is repeat shemoneh esrei. We say our own, so who cares? Is there some special benefit from his shemoneh esrei? Is it because it is a tefilla with the participation of the whole tzibur? Does that make it a more important tefilla? If so, this is the only place that shows that to be true. Generally, we (I) assume that chazaras hashatz is just a takana that we continue out of habit. But to think that the spiritual quality of the baal tefilla matters? Since when?
Bishlema when the Shaliach Tzibur was expected to independently create a tefilla, then it mattered very much. For example, תענית כ"ה ע"ב,
שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו
But that's not what we do now. Now, the shliach tzibur's job is to be motzi amei ha'aretz, and nothing more.
Rabbi Dr. NJ Stone politely differed. Basically, he asked me whether I was being sarcastic, because if I meant this seriously, it would be a disgrace. He referred to the famous Rambam in Tefilla, as interpreted by Hagaon Rav Yosef Ber Soloveichik.
Perek 8, various:
So let's not exaggerate the significance of the chazaras hashatz.
At most, I would say that the shaliach tzibur is the face of the tzibur before the Ribono shel Olam. Otherwise, he's just the conducter of the orchestra. His job is to elicit from the artists their best work, and make sure that their work creates a harmonious whole.
I was told that it's not just Harav JBS, that others also say that the chazaras hashatz is more chashuv than tefillah b'lachash. I am aware that this is based on the Arizal. But the Arizal is "על דרך הסוד." I am talking "על דרף הפשט." Once we go down that fork in the road, then Baruch Sheim is more important than Shema.
(Here is the Arizal as said over by the Ben Ish Chai in Parshas Teruma 2.
ויעתר לו. לוֹ וְלֹא לָהּ, שֶׁאֵין דּוֹמָה תְפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק לִתְפִלַּת צַדִּיק בֶּן רָשָׁע, לְפִיכָךְ לוֹ וְלֹא לָהּ:
In general, it has to be reconciled with the concept of במקום שבעלי תשובה עומדים.
And there seems to be a stira in the Tur between regular hilchos tefilla in 53 where he favors the baal teshuva and hilchos taanis in 579 where he favors the tzadik ben tzadik.
The Taz in 53:3 says that the Tur favors the tzadik ben rasha:
בטור כתוב בשם הרא"ש שאין מעלות הש"ץ תלוי ביחוס משפחה דאם הוא מן משפחה בזויה וצדיק טוב לקרב מזרע רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב וכ' רש"ל מ"מ אם שניהם שוים בודאי מיוחס קודם לשאינו מיוחס כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק כו' עכ"ל. ולעד"נ מדכתב הרא"ש טוב לקרב מזרע רחוקים ש"מ שיש כאן עוד אחר מזרע שאינם רחוקים דלשון טוב לקרב משמע שיש ברירה ואפ"ה טוב לקרב זה שהוא אינו מיוחס כדי לקרבו לאותו זרע לשכינה דרחמנא לבא בעי ותהיה תפלתו נשמעת יותר מצדיק בן צדיק וזה נלמד מפסוק לרחוק ולקרוב כנ"ל:
And this seems to be contrary to what the Tur himself says in 579, where he says
ואח"כ עומדין להתפלל. ואם היה אותו שאומר לפניהם דברים כבושין בקי וראוי להתפלל עומד להתפלל, ואם לאו מעמידין ש"צ וראוי. ואיזהו ראוי? זה הרגיל בתפילה ובכל הברכות, ורגיל לקרות בתורה ונביאים וכתובים, ויש לו טיפול ואין לו במה לפרנס, ויש לו יגיעה בשדה, ושפל ברך ופרקו נאה ומרוצה לעם, ולא יהא בעל עבירות ולא יצא עליו שם רע בילדותו, ויש לו נעימה וקולו ערב. והרמב"ם ז"ל הוסיף בו: ולא יהא בבניו ובבני ביתו וקרוביו ובכל הנלוים אליו בעל עבירה.
More basically, it's interesting that the baal tefilla matters. Who cares who the baal tefilla is? The only thing he does that's different than us is repeat shemoneh esrei. We say our own, so who cares? Is there some special benefit from his shemoneh esrei? Is it because it is a tefilla with the participation of the whole tzibur? Does that make it a more important tefilla? If so, this is the only place that shows that to be true. Generally, we (I) assume that chazaras hashatz is just a takana that we continue out of habit. But to think that the spiritual quality of the baal tefilla matters? Since when?
Bishlema when the Shaliach Tzibur was expected to independently create a tefilla, then it mattered very much. For example, תענית כ"ה ע"ב,
שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו
But that's not what we do now. Now, the shliach tzibur's job is to be motzi amei ha'aretz, and nothing more.
Rabbi Dr. NJ Stone politely differed. Basically, he asked me whether I was being sarcastic, because if I meant this seriously, it would be a disgrace. He referred to the famous Rambam in Tefilla, as interpreted by Hagaon Rav Yosef Ber Soloveichik.
Perek 8, various:
תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור. ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור.
וכיצד היא תפלת הציבור יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים.
implying that there's תפילה בציבור and תפילת הציבור.
But the truth is that the Beis Yosef in 124 brings from the Rambam in a teshuva that he agreed that the chazaras hashatz was only to be motzi those who didn't daven, and that the reason we listen now is so his tefilla should not be a bracha levatala.
שו"ת "פאר והדר" (קמח)
הואיל ותקנו חכמים שירד שליח ציבור לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי לא תהיה חזרת השליח ציבור ברכה לבטלה כלל מפני עיקר התקנה ואף ע"פ שלא יהיה בקהל מי שאינו בקי... וכן כל דבר הנתקן בשביל דבר אחר אין ענינו שלא נעשית התקנה ההיא עד שיהיה שם אותו הדבר שנתקנה בשבילו.
and
והכל מודים שתקנת תפלה בציבור וצורתה היא שהכל יתפללו בלחש ויחזור שליח ציבור על התפילה בקול רם... ומה שחייב אותי לעשות זאת הוא שהאנשים כולם בשעת תפילת שליח ציבור אינם משגיחים למה שהוא אומר אלא מסיחין זה עם זה ויוצאין (החוצה) והוא מברך ברכה לבטלה כמעט, הואיל ואין שומע לה.
So let's not exaggerate the significance of the chazaras hashatz.
At most, I would say that the shaliach tzibur is the face of the tzibur before the Ribono shel Olam. Otherwise, he's just the conducter of the orchestra. His job is to elicit from the artists their best work, and make sure that their work creates a harmonious whole.
I was told that it's not just Harav JBS, that others also say that the chazaras hashatz is more chashuv than tefillah b'lachash. I am aware that this is based on the Arizal. But the Arizal is "על דרך הסוד." I am talking "על דרף הפשט." Once we go down that fork in the road, then Baruch Sheim is more important than Shema.
(Here is the Arizal as said over by the Ben Ish Chai in Parshas Teruma 2.
אף על גב דטעם הפשטי של החזרה הוא להוציא מי שאינו בקי, אין זה עיקר הטעם, דבזמן הזה כמעט בטל טעם זה, דהכל מתפללין בסידורים, והמתפלל בעל פה בקי הוא, ואם יש עם הארץ לגמרי, הנה זה עומד כאבן ולא תועיל לו החזרה שאינו נותן לב עליה, מאחר דאין מבין כלום, אך באמת טעם העקרי של החזרה הוא שמבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל על פי הסוד, ומפורש בספר הכונות, דבחזרת התפלה חוזרים ונעשים כל התיקונים שנעשו בתפלת לחש, אלא דהחזרה היא מגעת במקום עליון וגבוה יותר ממקום שמגעת שם תפלה דלחש, וזה הטעם דתפלת לחש צריך לדקדק מאד לאומרה בלחש, והקפידו בזוהר מאד על המרים קולו בתפילתו, מפני הפחד מן הקליפות שלא יתאחזו בה, אבל חזרה להיותה במקום עליון וגבוה, אין אחיזה לקליפות שם, לכך אומרים אותה בקול רם באין פחד, ולפי זה משני דברים תוכל להבין מעלת החזרה, האחד דאומרים אותה בקול רם, והשני דלא ניתן רשות ליחיד לחזור התפלה, כי אם דוקא לציבור שהם עשרה, לכך אין לבטל חזרה כלל, אלא רק בשעת הדחק שלא נשאר זמן, או שהם עשרה בצמצום, וברור לו שיש בהם אנשים המונים שאין נותנים לבם לחזרה, ואפילו על אמנים לא יתנו לב לענות, דאז כל כהאי גוונא יתפלל השליח ציבור שלש ראשונות בקול רם עם הציבור כשהם מתפללין בלחש, כדי שיאמר קדושת נקדישך ונעריצך, ואחר חתימת אתה קדוש גם השליח צבור יסיים התפלה בלחש, ועיין מנחת אהרן כלל טז אות נו, עיין שם. כמנהג הזה, יעוין שם:)
No comments:
Post a Comment