Rosh Hashannah First Day Pei Daled

No chidushim here, everyone and his uncle said this. I am saving it just because of the way it was organized and presented.

Kol Shana she'ein tokin, Tosfos from the Bahag, but the Bahag itself is difficult, as Reb Meir Simcha says.

The puzzle of Chazal taking away tekiyos on Shabbos because of very unlikely scenario. The risk is miniscule, and the cost is very high.

The Aruch Hashulchan points out that Yetzias Mitzrayim took place on Thursday, so Rosh Hashanah was Shabbos the first year (at bash, and don't tell me re'iyah, because they had ananei hakavod and couldn't do al pi hare'iyah,) and that's why it says זכרון תרועה regarding the first Rosh Hashannah. Like the usual "asmachtas are real" vort, which is certainly true. 

We have that Reb Meir Simcha that uses the thought of re-enactment as opposed to commemoration.

זכרון תרועה יהיה לכם. הנה ברה"ש אמרו כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה כו'. פירש בה"ג לאו דמקלע בשבתא, אלא דאיתייליד אונסא. הכונה, כי אין התקיעה מ"ע כמו כל המצות, אשר בהעדרה יענש על בלי קיומו אותה וכי אניס רחמנא פטריה, רק היא כמו רפאות תעלה ולזכרון אתי וכמו מכפר ביוהכ"פ, וכמו שאמרו כיון דלזכרון אתי כמאן דאתי בפנים כו' ונמצא החולה אם באונס לא יקח מזור ורפואה האם יתרפא, כן כשנעדר הזכרון שופר, שמכנסת זכרונות ישראל לאביהן שבשמים, תו החולי בלא מזור ורפואה וקטרוג השטן במקומו. [ועיין חו"מ סימן כ"א בש"ך בזה באונסא כמאן דעביד, דאם נתחייב ע"מ שיעשה פלוני ולא עשה באונס ג"כ אינו חייב]. 

אולם בשבת דאחד המיוחד ממצות שופר, הוא לתקוע בשופר של איל, להזכיר זכות העקדה שופר של איל, כמו שאמרו פ"ק דר"ה, והתקיעה מכניס זכות ישראל מה שנחלו מיצחק, למסור עצמם לחרפה ולמכה, ולביזה עבור שם השי"ת כי נקרא עליהם, זהו זכות עקדה, שבניו עוקדים כל תאותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת השם ותורתו. 

והנה ידוע, כי בנ"י והשי"ת המה כשני אוהבים נאמנים, אשר כל אחד חושש על כבוד רעהו, וזהו תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו מי כעמך ישראל כו', והשי"ת אמר נקום נקמת בנ"י מאת המדינים, ומשה אמר לתת נקמת ד' וכיו"ב הרבה. לכן אחרי אשר ידוע לנו גודל התועליות ממצות שופר, אשר אם יבוטל, אף באונס, הסכנה גדולה, ובכ"ז אמרו ישראל פן יבולע חלילה למצות שבת, אשר מעיד על קדושת שמו יתברך, כי חידש עולמו מן האין הגמור, יהי מה, יעבור עלינו מה ויתקדש שמו יתברך, יקטרג השטן ולא יכנס זכרונינו לאבינו שבשמים לטובה, אך לא יבולע לשבת המעיד על קדושת שמו יתברך, פן יעבירנו ד' אמות ברה"ר ויתחלל שבת חלילה, כי לישראל מעט היחס מהשבת, כמו שביארתי במק"א מתנה טובה יש לי בבית גנזי, כי השבת מתיחס אל יחס העולם בכללה להשי"ת, לא על יציאת מצרים כהמועדים בעצם, רק בעילה רחוקה, אכמ"ל, ויתגדל ויתקדש שמי' רבא, ועוקדים כולם עבור קידוש שמו יתברך. וכיון שכן הרי זה גופי' מה שאין אנו תוקעים בראש השנה שחל בשבת, זה גופי' עקדה רוחנית מופלגת ומועיל לרצות אותנו, כמו שמרצה זכרון שופר. ודו"ק.

that it is like not taking a medicine, and no excuse matters. His answer, davka taking the risk out of love for the RBSO is the greatest kiddush Hashem, and as such, it is not a "commemoration" of the Akeida, it is a re-enactment of the Akeidah.

Rav Schwab says a similar "re-enactment instead of commemoration" vort. By the Akeidah, Avraham Avinu had a tremendous desire to do what Hashem commanded him but stood down because the Malach told him to. So, too, we resist out tremendous desire to do tekiyah because our malachim, Chazal, told us not to. So it's a form of the Akeidah.

My approach was that the Gemara says, to some extent, that Shofar is mostly a machshir. X in order that Y.

ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות — כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות — כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה — בשופר

If so, it could be that Shabbos has the same effect, that Shabbos is the Tekiyas Shofar. It is Zecher of the Brias haolam, which is malchiyos, it is zecher, אות היא ביני ובין בני ישראל, like קריאתה זוהי הילולה. That is zichronos. So it's "ubameh? B'Shabbos." 

The mussar haskeil that I said was the Aruch Laner.

Apparently, Rav Ettlinger did an historical analysis, and found that those years when Rosh Hashanah came out on Shabbos were outliers. Some were unusually blessed, some were unusually the opposite. The point is that they were all non-standard, they were significantly outside the expected range.

If so, it is very yitachen that what happens depends on whether your Shabbosim are a good stand-in for Shofar. Shabbos can be a day of kedushah and oneg and kavod, and it can be just a hole in the week. Whatever you do, on a year like this you need to make your Shabbos better. Say divrei torah at the table, or sing zemiros, or just meditate on the kedusha of Shabbos.