Drasha first night of Rosh Hashanah Pei Daled
If you had to use a title that expressed the essence of Rosh
Hashannah, what would it be?
The first thing that comes to mind is “Yom HaDin.” That
is, after all, what the Mishna in Rosh Hashannah says –
בארבעה פרקים - העולם נידון: בפסח - על התבואה. בעצרת - על
פירות האילן. בראש השנה - כל באי עולם - עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר
"היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם" (תהלים לג טו). ובחג - נידונים על
המים.
An equivalent would be "Yom Hazikaron," as it is called in Shmoneh Esrei and Kiddush.
Or perhaps you would describe it as a Chag. It is certainly a chag. We eat festive meals, we wear our Yomtov clothing, we don’t say tachnun,
we need a reason why we don’t say Hallel.
But in Tehillim, that is not the expression used. In LaDavid,
we say ה' אורי וישעי
And the Medrash Shocher Tov says
רבנן פתרי קראי בראש השנה ויום הכפורים. אורי בראש השנה. וישעי
ביום הכפורים. בקרוב עלי מרעים אלו אומות העכו"ם. לאכול את בשרי. שהן באין
לקטרג את ישראל ואומרים לפני הקדוש ברוך הוא אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה
זרה.
David HaMelech described Rosh Hashannah as Ohr, Light.
This is not the only place. In Tehillim 89:16,
אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון
Three identities. Light, Judgment, and Chag. What is their common root?
Hashem created the world to be meitiv im bru’av, as the Ramchal often says.
But also, dira b’tachtonim, Hashem wanted to dwell amidst his physical creations.
תנחומא (נשא) הוא: "אמר
רבי שמואל בר נחמן, בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהיה לו דירה בתחתונים
כמו שיש בעליונים. ברא את האדם וצוה אותו ואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת
טוב ורע לא תאכל ממנו ועבר על ציוויו, א"ל הקב"ה כך הייתי מתאווה שיהיה
לי דירה בתחתונים כמו שיש לי בעליונים ודבר אחד ציוויתי אותך ולא שמרת אותו, מיד
סלק הקב"ה שכינתו".
But this is not a contradiction. They are really the same.
What happened on Rosh Hashanah, that this day is designated as the day
of teshuva?
Although we say in Davening היום הרת עולם and זה היום תחלת מעשיך, according to the preponderance of Rishonim and Medrashim the world was not created on Rosh Hashannah, it was created on the twenty fifth of Elul. Man was created on Rosh Hashanah. As the Ran puts it,
ויש לשאול למה אדם נדון בר"ה יותר מבשאר ימים דבשלמא שאר דברים דהיינו תבואה ופירות האילן ומים כל אחד בזמנו נדון כדאמרי' בגמ' דפסח זמן תבואה הוא ועצרת זמן פירות האילן וחג זמן גשמי שנה אבל אדם למה הוא נדון בר"ה יותר מבשאר ימים ותירוץ דבר זה למדנו מדגרסינן בפסיקתא [פסקא כ"ג] בשם רבי אליעזר בפסוק דרשו ה' בהמצאו דתניא בעשרים וחמשה באלול נברא העולם ולפי זה הא דתניא בגמרא דרבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קא אמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי
Here is one example of the Medrash. Vayikra Rabba 29:1,
נמצאת אתה אומר ביום ר"ה בשעה ראשונה עלה במחשבה בשניה
נתייעץ עם מלאכי השרת בשלישי כנס עפרו ברביעי גבלו בחמישי רקמו בששי עשאו גולם
בשביעי נפח בו נשמה בשמיני הכניסו לגן בתשיעי נצטוה בעשירי עבר באחד עשר נידון
בשנים עשר יצא בדימוס אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין
היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני
בדימוס אימתי "בחדש השביעי באחד לחדש":
(בדימוס Greek, per Jastrow, a gathering of the community where the ruler would publicly pardon convicts, in a display of mercy over justice, a very good comparison to Rosh Hashannah.)
The pshat is that on
the twenty fifth of Ellul, the Big Bang, Yeish mei’ayin, there was the
spiritual world, olam haruchni, and the physical world, hagashmi, and they were
separate. Only with the creation of Adam, with bechira chofshis, who chooses,
he makes his own decision where he could choose differently, this brings the
Shechina into this world and combines the ruchni with the gashmi.
It is man’s decision
to be like God, that brings God into the world.
להיטיב עם ברואיו does not mean to buy Romanian. It does not mean that Hashem wants you to be a hedonist. It means to incorporate the middos of Hashem into your personality and into your life and to be an emissary of the world of ruchniyus in the world of gashmiyus That is tov. As an eved Hashem, you do and you should enjoy this world, but that is not why God created you.
But we live in a world of darkness. Who can know
what his true motivations are? There is no lack of people who claim to be humble servants of God but who subvert His will out of egoism and self gratification every moment of the day. Our desires and our habits bribe us and we can not
see the truth.
This is the meaning
of ORI V’YISHI.
Rosh Hashannah is a bolt of lightning in the
night. In one moment, you can see how much you were lying to others and to
yourself. In one moment, you can see what you have done that you shouldn’t
have, what you should have done but did not do.
Instead of your own face in the mirror, you see an entire landscape. Rosh Hashannah is called כסא, Kesse, in the Torah, because it is the only holiday that falls
out in the beginning of the month, when the moon is practically invisible, when
the world is dark. That is the day of Ori, of light.
Just like the sons
of Yaakov, they knew they were 100% right, until…
ANI YOSEF. In one second, their world turned upside down. In one second, RH allows us to see “ANI HASHEM,” and nothing is the same. Only when you can see who you are can you attempt to be a servant of Hashem.
It’s my father’s
yortzeit, I remember one definitive story about him. He used to pay for the
meat and wine and matza for Yomtov for the whole Kollel. One day, Reb Shneur
called him up and said he had a problem.
Someone called and offered an enormous donation if he were allowed to donate
the meat and wine and candles. But my father had a chazaka! He had been doing
it for years! My father said, of course give it to him! I don’t care about the
segula, I want to make sure the yungelait are happy. I am perfectly happy to
buy their chicken and potatoes. My father was not looking for what he could get
out of it, other than the joy of being a baal chesed.
Let us open our
hearts and allow the light of RH to penetrate, and let us hold fast to the revelation
as the Aseres Yemei Teshuva begin, a process that celebrates the odyssey from
Ori to Yishi and biyas mashiach tzidkeinu.
No comments:
Post a Comment