Rosh Hashannah Second Day Pei Daled

Section I is how I said it in Shul before tekiyos in Pei Daled. Section II is how I said it at a private minyan RH Pei Beis, actually more tochen, but less dramatic. Last year, I had a volunteer audience, so could say whatever I wanted. Also, I said it before the first maariv and didn't want to start early because of the Maharil's מהר"א מווינה, even though it really isn't a good reason. This year, I'm saying it by day, and I am only the במקום שאין אנשים rabbi. 

SECTION I

(The way I said it Shul in Pei Daled, with zero attribution, not to Rav Avraham Bukspan and not to my son Reb Moshe.) 

Why are these days called Yamim Noraim. 

Yes, the answer is obvious. Do you want to live? Do you want your loved ones to live? Do you want good health and nachas? Today is when the decisions are being made. That is reason enough to call this day fearsome and awesome.

But there is more to the name. 

Nowhere in the Torah is Rosh Hashannah described as the day of judgment. But Rav Yosef Chaim Sonnenfeld tells us that of the 23,204 pesukim in Tanach, there is only one passuk with the Gematria of Rosh Hashannah, 861: 

תהלים קיט     צא      למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך

Einstein once said, "Coincidence is God's way of remaining anonymous." 

Another "coincidence:" Yaakov Avinu called the Beis Hamikdash the Makom Nora. 

Breishis 28:16 - 

וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי

ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים

Yaakov passed through Eretz Yisrael. It says that he slept in Beis El and saw the vision of the ladder from Earth to Heaven, and he described that place as the Shaar HaShamayim, a makom norah. That Makom Norah was the Beis Hamikdash.  

The words "Beis HaMikdash" are Gematria 861, the same as ראש השנה. 

This actually has application in Halachah.

The Mishna in Rosh Hashanah says that you can not use a cow's horn as a shofar. The Gemara asks why? Really, the word Shofar and Keren are synonymous. The Gemara answers that it is because a cow's horn is reminiscent of the Eigel, the sin of the Golden Calf, and an instrument that reminds Hashem to have mercy can not be something that is reminiscent of our great sin, אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵיגוֹר, the prosecutor can not be the defense attorney.  This is why the Kohen Gadol can not wear his usual gold vestments when he goes into the Kodesh Kodashim on Yom Kippur, because gold, too, is reminiscent of the Eigel HaZahav. But, the Gemara asks, this concept only applies in the Kodesh Kodashim, not the rest of the Beis HaMikdash, where he does wear gold all year! So why would that be relevant to blowing the shofar, which is done far away from the Kodesh Kodashim? שׁוֹפָר נָמֵי מִבַּחוּץ הוּא!  The Gemara answers כֵּיוָן דִּלְזִכָּרוֹן הוּא — כְּבִפְנִים דָּמֵי.

ריטב"א ראש השנה כ"ו

ואע״ג דמבחוץ לא חיישינן להא דהא משמש בבגדי זהב על מזבח החיצון ואפילו על מזבח שבהיכל בחוץ האי שופר כיון דלזכרון אתי ולהכניס תפלתן של ישראל לפני ולפנים כלפנים דמי וטלית מצוייצת שהיא מוזהבת מותר ללבוש ביום הכפורים דהא ודאי כלחוץ דמי:

This explains why there is no mitzvah of aliyah le’regel on the two holiest days of the year: Rosh Hashanah and Yom Kippur. We do not have to go to Him; He has come to us! 

This is also why we bow so many times on Rosh Hashanah and Yom Kippur – as was done in the Temple – because we are on that same level of kedushah; the sanctity of the Beis HaMikdash is here.

In addition, the chazzan begins the recitation of Shacharis from his seat, by saying “HaMelech,” and then walks to the Aron Kodesh and continues the prayer. During the rest of the year, the chazzan begins with Shochein Ad in front of the Aron. On these days, however, we don’t have to go to Hashem; He comes to us and spreads His Shechinah to the whole world.

There is one more very important thing in Rashi by the story of Yaakov.

אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָה וּבָא לְכָאן, וְזוֹ הִיא קְפִיצַת הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין, שֶׁבָּא בֵּית הַמִּקְדָשׁ לִקְרָאתוֹ עַד בֵּית אֵל, וְזֶהוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. וְאִם תֹּאמַר כְּשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם? אִיהוּ לָא יְהַב לִבֵּיהּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ? אִיהוּ עַד חָרָן אֲזַל, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה; וּקְרָא מוֹכִיחַ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה; כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר, אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ? יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר וְחָזַר עַד בֵּית אֵל וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ.

Rashi says that he actually passed by the Beis Hamikdash, but since he didn't have in mind to daven, Hashem did not hold him there. You don't want to daven? Have a nice trip. Only after he decided to go back and daven,  יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר, then the Beis Hamikdash jumped to where he was. The words " יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר " literally mean he decided to go back. But לְמֶהֱדַר also means "to do teshuva."

I want to tell you a story about what Tekiyas Shofar means.

Last week Malkie had a friend over, Judy Karno. Some of you might remember there was once a Rov in Chicago, a great talmid chacham, the Rov of Mishna UGemara, Rabbi Yisrael Meir Karno, or Karnovitz. Two of his daughters still live in Chicago, and Malkie is friends with one of them, Judy, and we have her over three or four times a year. 

While Judy was in the kitchen, I was cleaning out my desk and I came across an old picture my mother kept of a friend of hers, Esther Mann, when she was a young teenager. I Whatsapped the picture to her son, Simcha, in Cleveland and asked if he recognized the girl in the picture. He said or course he did. Once we were talking, he asked me if I have a picture of my parents' kesuva, because he wanted to see how one of the eidim, Reb Chaim Stein, the Telzer Rosh Yeshiva, signed his name, whether he included his middle name. I sent it, and told him, what a coincidence. The other eid on the kesuva was Yisroel Meir Karno, and his daughter was sitting in the kitchen with us. He sent back that I must know the story of his father, Reb Chaim Stein, and Rabbi Karno, with the Shofar.  I said I never heard any such story. I asked Judy, and she said, sure, everyone knows that story. I did not.

They were in a group that was trying to stay alive by avoiding starvation, and Nazis, and communists, and frost, and they were traveling along the southern border of Siberia. It was Erev Rosh Hashannah, and they were very upset, they were distraught! that they did not have a shofar. Of all things to worry about while trying to stay alive by the skin of your teeth. Anyway, it was two hours before Rosh Hashannah, and in one of those coincidences, a goy came by with a wagon of rams' bones, including the head with the horns.  Was he Eliahu HaNavi? I doubt it. It was just a local sheigitz. Just good luck, right?

Problem was that it was solid, with the bone inside. They tried chipping it out, and time was passing, and no luck, until Reb Yisroel Meir remembered that you have to boil it to separate the inside from the outside. So they boiled it, and they got out most of the inside, and minutes before Yomtov Reb Yisroel Meir found a metal rod and poked a hole in the end so that by the next morning, it was dry enough for them to get some sound out of it.

It is kind of interesting, that a week before Rosh Hashannah, I just happened to see Judy Karno, who I see maybe once a year, I just happen to be talking to Simcha Mann, who I last talked to three years ago. He davka wanted to see the kesuva,  I mentioned that the other witness's daughter was there, and he shared the story about the Shofar.

I don't know what this amazing coincidence means, but I know what it means to me.

The Yamim Noraim, Rosh Hashannah, the Ribono shel Olam is going to come to you. Like Yaakov avinu, you may go to sleep in Beis El, but you wake up in the Beis Hamikdash, standing before God at the Shaar Hashamayim. It doesn't matter if you are in Southern Siberia with nothing more than the clothes on your back. The Ribono shel Olam is going to find you a shofar. It doesn't matter if you are in Chicago. You are in the Beis Hamikdash, in the Kodesh Kodashim, standing in the presence of the Shechina.

BUT!  But you have to יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר! You made a conscious decision to daven, to "go back," to do teshuva, to actually come back to the Ribono shel Olam, If you take the first step to prepare yourself to daven properly, to renew your loyalty and dedication to the work the Ribono shel Olam has given you to do, then you will find that you are standing not just in the Beis Hamikdash. 

מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים

You are standing in the Holy of Holies, the Kodesh Kodashim, the Shaar HaShamayim.

SECTION II

From R Mordechai Malka, the Rav of Elad in Israel.

 ..  מבואר במסכת תענית דף ל ע"ב, וכן במסכת בבא בתרא דף קכא ע"א: אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. אלא חמשה עשר באב מאי היא? וכו' (אמר) רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר. דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אלי היה הדבור ע"כ. ומבואר במדרש איכה רבה (וילנא) פתיחתות א"ר לוי כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר צאו לחפור והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן, לשחרית היה מוציא כרוז ואומר קומו והפרישו המתים מן החיים והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט חסרו שש מאות אלף, ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים אמרו דומה שטעינו בחשבון וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר, כיון דאיתמלא סיהרא אמרו דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו וחזרו ועשאוהו יום טוב.

א} צריך להבין מדוע עשו אותו יו"ט ומה הדמיון ליו"כ? 

ב} ושמעתי דבר נפלא בשם המשגיח מפונביז' הרה"ג לוינשטיין זצ"ל שהנה לכאורה יש להבין מדוע רק החמש עשרה אלף האחרונים זכו שהגזרה תתבטל מעליהן וכי אחרים לא התפללו להינצל?

ותירץ שההבדל בין הקודמים לאחרונים כיון שבכל שנה היו מתים ט"ו אלף מתוך עשרות אלפים ששכבו בקברם והרוב היו קמים ורק ט"ו מתוכן לא היו קמים, א"כ בכל פעם ששכבו בקברם עדיין לא היית תפילתם שלמה לתלות עיניהם רק בחסדי השי"ת, כיון שהיית מתגנבת מחשבה בתוך ליבם שהוא מקוה שלא יהיה בין הט"ו אלף שנפטרים אלא יהיה מן הנשארים, אולם הט"ו אלף האחרונים של דור המדבר היה ברור להם שהם לא יקומו ואין שום סיכוי שהן ישארו ואין להם להישען אלא על אביהם שבשמים, רק אז שפכו ליבם באמת ותלו ביטחונם רק בקב"ה לכן התקבלה תפילתם והתבטלה מעליהם הגזירה, ללמדנו את אשר אמר דוד המלך שאמנם קרוב השי"ת לכל קוראיו, אך אינו נענה אלא לכל אשר יקראוהו באמת, והיינו בלב שלם מבלי להישען על חכמתו או גבורתו או דבר אחר, ורק שאין שיתוף ופונה אך ורק לקב"ה זוכה ומתקבלת תפילתו. ולכן אמר מדוע ישיבת מיר שרדה במשך שנות השואה למרות כל גלותה ומעברה ממקום למקום בסכנות גדולות ובתנאים קשים ביותר, ואילו כאשר הגיעו לארה"ב נחרבה, כיון שכאשר היו בגלות תלו כל ביטחונם בהשי"ת והיה להם סייעתא דשמייא, ואילו כאשר הגיעו למקום מבטחים כבר בטחו גם בבני אדם ובעושר ולכן לא נענו וחרבה הישיבה. ובזה מובן מדוע עשו אותו יו"ט כי בו התחולל הנס והתקבלו התפילות וממילא הופך ליום שמסוגל לתפילות כעין יו"כ, ורוב הטעמים בגמרא הן שנתקבלו התפילות של ישראל ולכן זכו להאיר עיניהם להתיר השבטים ושבט בנימין ולהביא לקבורה הרוגי ביתר ולבטל השומרים שמנעו לעלות לרגל.

The mussar haskeil is not daven with more kavana. Daven with a different kavana. It's more than a "qualitative" difference. It is a difference in essence.  Daven like you are the last fifteen thousand.

This is how we should be davening all year round. 

Where is the best place to daven? We are told that tefillos are accepted בהמצאו, and that tefillos are accepted at the שער השמים, the mekom hamikdash. 

I have a chiddush. The chiddush is that the Yamim Noraim are not a time of בהמצאו. They are a place, they are the שער השמים. 

Rosh Hashannah begins ten days that are called ימים נוראים. Where else do we find that word? By Yaakov's Sulam.

Breishis 28:16 - 

וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי

ויירא ויאמר מה־נורא המקום הזה אין זה כי אם־בית אלהים וזה שער השמים

Rashi says that it was koftzo lo, he was sleeping on the ground in Beis El, but he was in the makom hamikdash.

The same word, Nora, is used to describe Rosh Hashannah and the Shaar Hashamayim, the Beis Hamikdash.

Is it just an adjective, like "kodesh," which can mean hundreds of kinds of kedusha of all different levels?

It so happens that the gematria of Rosh Hashannah equals the gematria of Beis Hamikdash, 861.

Maybe that is just another coincidence?

But listen: there are around 23,204 pesukim in Tanach. How many, would you say, ought to have a gematria of 861? Assuming that pesukim range from six hundred to two thousand in Gematria, there ought to be at least twenty pesukim with equal gematrios. 

There is only one:    למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. 

Said by R YCh Zonnenfeld, and verified by Gematria engines.

So what do we see? We see that the Yamim Noraim, Rosh Hashannah, is not just a time. It is a place. Like Yaakov avinu, you may go to sleep in Beis El, but you wake up in the Beis Hamikdash, the Shaar Hashamayim. You are not in Chicago any more. You are in the Beis Hamikdash.

There is one more very important thing in Rashi.

אֲנִי אוֹמֵר שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָה וּבָא לְכָאן, וְזוֹ הִיא קְפִיצַת הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין, שֶׁבָּא בֵּית הַמִּקְדָשׁ לִקְרָאתוֹ עַד בֵּית אֵל, וְזֶהוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. וְאִם תֹּאמַר כְּשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם? אִיהוּ לָא יְהַב לִבֵּיהּ לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ? אִיהוּ עַד חָרָן אֲזַל, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה; וּקְרָא מוֹכִיחַ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה; כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר, אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ? יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר וְחָזַר עַד בֵּית אֵל וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ.

Rashi says that he actually passed by the Beis Hamikdash, but since he didn't have in mind to daven, Hashem did not hold him there. Only after he decided to daven,  יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר, then the Beis Hamikdash jumped to where he was. 

Yes, Rosh Hashanna is the beginning of the Yamim Noraim. It is mamash the Beis Hamikdash. But you have to יְהַב דַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַר. 

לְמֶהֱדַר! To do teshuva and to daven.

Moshe's addtion:

He shtelled tzu the Gem in RH 26a asks why not cow's horn, answers ein kateigor, asks but it's not in Kodesh kodshim, answers

שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי 

His point is that the whole Rosh Hashannah we are in the Beis Hamikdash. During tekiyos, we're in the Kodesh Kodashim.

Many people say that from there we see that tekiyos has a din like in the Kodesh Kodashim. It's pashut in the Gemara, and Reb Yitzchak Blazer in Kochvei Yitzchak says it from Reb Yisroel. Moshe's insight is much better than that. He is saying that the same way the entire time of בהמצאו  is a קפיצת הארץ that brings the Shaar Hashamayim to us, that we are in the Beis Hamikdash, during the tekiyos we move from the Heichal to the Kodesh Kodashim.