From a drasha at a granddaughter's Sheva Brachos - Shana and Avi Chin. Good to have in your pocket, and it can be cut down to a quarter if you drop the lomdus and rayos. Simple question. It is clear that many hold that the requirement of ten men at a Sheva Brachos is because it is considered to be a davar shebikdusha. Why? What element of the Sheva Brachos makes it a davar shebikdusha. Two approaches: Either that we see that marriage is the creation of a davar shebidkdusha, or that Chazal insisted that we give the Chasan and Kallah the gift of kedusha when they get married.
If you prefer to see what R Nissen Kaplan has to say on this topic, here you are. But he is only interested in finding mekoros for the two approaches. He doesn't seem to care at all about WHY it would be a davar shabikdusha. Like nobody cares about כאשר זמם ולא כאשר עשה in the Yeshiva world.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=46461#p=41&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94
We have the Mishna in Megilla (23b) that lists things that require the presence of ten people.
אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, ואין מזמנין בשם — פחות מעשרה. ובקרקעות — תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן.
Even though the Gemara begins by saying
מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״, כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה.
all that means is that the definition of a kohol/eida is a minimum of ten adults; as the Gemara continues,
מאי משמע דתני ר' חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם (במדבר טז, כא) הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה:
It is obvious that there is no common denominator other than than a requirement of a kohol/eida, that the requirement for ten in the various cases in the Mishna are not all for the same reason - they are certainly not all because of Davar Shebikedusha. Veha raya, the next Gemara introduces other reasons for requiring ten:
ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה. כיון דבעי למימר: ״עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו״ — בציר מעשרה לאו אורח ארעא. ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו׳). מאי ברכת אבלים? ברכת רחבה. דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין. ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין. ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו׳). כיון דבעי למימר ״נברך לאלהינו״ — בציר מעשרה לאו אורח ארעא. והקרקעות תשעה וכהן, ואדם כיוצא בהן (וכו׳). מנא הני מילי? אמר שמואל: עשרה כהנים כתובים בפרשה. חד לגופיה, (וחד למעוטי,) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. תשעה ישראלים וחד כהן.
The Gemara in Kesuvos (7a) offers two reasons for the requirement at Sheva Brachos.
גופא, אמר רב נחמן: אמר לי הונא בר נתן, תנא: מנין לברכת חתנים בעשרה? שנאמר: ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה.
ורבי אבהו אמר: מהכא: במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל. (רש"י: על ברכת מקור צריך קהל והיינו עשרה כמו הקהל את העדה (במדבר כ) ואין הקהל בפחות מעדה ועדה עשרה כדילפינן (ברכות דף כא:) מעדת מרגלים עד מתי לעדה הרעה יצאו יהושע וכלב.)
So Rav Nachman says we learn it from the fact that Boaz was makpid to get ten people together for his Sheva Brachos. Rav Avahu says it is from Bamakheilos barchu.
So: why do we need ten for Birkas Chasanim/Sheva Brachos? It turns out to be at least a machlokes Rishonim that continued to a machlokes achronim, as follows.
שיטה מקובצת כתובות ז ע"ב ד"ה גופא
גופא אמר רב נחמן כו'. מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח בועז עשרה אנשים. פי' סתמא דמילתא שלא כנסן אלא לברכת חתנים דאי משום עדים או קנין בתרי סגיא ליה הא לא כנסן אלא לברכה בלבד ומפני שדבר שבקדושה הוא לברך את השם כינס עשרה. לשון הגאונים ז"ל
תוספות רי"ד ח ע"א
מאי מברך אר"י שהכל ברא לכבודו. יוצר האדם. אשר יצר. שוש תשיש. שמח תשמח. אשר ברא. פי' תחלה מברך שהכל ברא לכבודו משום דברכת חתנים צריכה עשרה כדכתיב במקהלות ברכו ה' וכתיב ברוב עם הדרת מלך.
ערוך השלחן אבן העזר סימן סב סעי' יא :
ואף על גב דלאו דבר שבקדושה הוא כקדיש וקדושה שלא יתאמרו בפחות מעשרה, מכל מקום כיון דאומרים שהכל ברא לכבודו לכבוד הנאספים, ומזכירים בנין ירושלים, אין מדרך הכבוד להזכירם בפחות מעשרה
(funny thing is that the Aruch Hashulchan says that Birkas Kohanim requires ten davka because it is a davar shabikedusha: OC 128:8.
אין נשיאת כפים בפחות מעשרה והכהנים מן המנין... ואין לשאול למה זו דומה לדבר שבקדושה, הלא היא רק ברכה ככל הברכות; דאינו כן, דכיון דכתיב "ואני אברכם" אם כן צריך השראת השכינה, ואין שכינה שורה בפחות מעשרה ולכן היא דומה לדבר שבקדושה, שאינה אלא בעשרה מטעם זה)
and a machlokes the Mishna Berura and the Brisker Rov:
ב'שלחן ערוך' (או"ח סימן ריט סעי' ג) נפסק שברכת 'הגומל' צריכה להיאמר בפני עשרה, ובהם שני תלמידי חכמים, וזה נלמד מן הפסוק (תהילים קז, לב): 'וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו'. וכתב ה'משנה ברורה' (ס"ק ו) 'עשרה עם בעל הנס', דהיינו שהמברך את ברכת הגומל יכול להיות אחד מהעשרה. וב'שער הציון' (ס"ק ז) הוסיף: ואע"ג שכתב דהראנ"ח חולק [ונמשכו אחריו איזה אחרונים] אעפ"כ נראה דיש להקל [שהמברך הוא אחד מהעשרה]. וסמך לדבר, דהא כל דין דעשרה ילפינן מוירוממוהו בקהל עם, אם כן כמו גבי ברכת חתנים דילפינן גם כן לחד מאן דאמר מ"במקהלות ברכו את ה'", ואפילו הכי חתנים מן המנין, וכל שכן ברכה זו דקילא.
מבואר בדבריו כי ברכת 'חתנים' וברכת 'הגומל' שוות בכך שצריכות להיאמר בפני 'קהל'. בברכת 'חתנים' נלמד דין זה מהפסוק 'במקהלות ברכו את ה'', ובברכת 'הגומל' נלמד דין זה מהפסוק 'וירוממוהו בקהל עם', וכשם שבברכת חתנים – חתן נכלל בעשרה, כך גם בברכת הגומל – בעל הנס נכלל בעשרה שבנוכחותם נאמרת הברכה.
ובספר 'מעתיקי שמועה' (עמ' יא) הביא בשם הגרי"ז מבריסק שיש להבחין בין ברכת חתנים לברכת הגומל: דדינא דעשרה שנאמרה בברכת חתנים הוה משום אין דבר שבקדושה פחות מעשרה, ואילו דינא דעשרה לענין ברכת הגומל ודאי לא הוה משום דינא דאין דבר שבקדושה גרידא. וביאר מרן זצ"ל [הגרי"ז] דדינא דאין דבר שבקדושה פחות מעשרה הוא מחובת הברכה שטעונה להיאמר בעשרה, משא"כ דינא דעשרה שברכת הגומל הוה דין במצות הודאה ולא דין במה שהברכה טעונה.
So it is clear that this is a machlokes the Shita and the Brisker Rov hold it is a דבר שבקדושה and the Tosfos Rid, and Aruch Hashulchan, and the Mishna Berura hold that it is not a דבר שבקדושה and it requires ten like birkas hagomel, for pirsum.
I don't know if this is the same machlokes or not, but the Ran on the Rif in the beginning of Kesuvos brings a machlokes the Sheiltos and Rav Shmuel haNagid whether this din is also by Birkas Eirusin.
מניין לברכת חתנים בעשרה. כתב רב אחא ז"ל דברכת ארוסין נמי בעשרה והנגיד רב שמואל ז"ל חלק עליו ואמר שאינה צריכה י' אלא בברכת חתנים:
Same in the Rashba on 7b,
מברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין וברכת חתנים בבית חתנים. כתב רב אחא ז"ל (שאילתות חיי שעה ריש סי' טז, וע"ש ברד"ל), דברכת אירוסין בעשרה, והנגיד רבינו שמואל זצ"ל (הובא בראב"ד שם וברמב"ן וש"ר כאן) חלק עליו ואמר שאינה צריכה עשרה אלא ברכת חתנים בלבד שלא הוזכרו עשרה אלא בה. ועוד, שהרי קדושין בפני שנים ואם כן אתה מצריכן עשרה.
(Some want to learn in the Sheiltos that he holds it's a davar shebikdusha; That's how the Netziv learns there in the Shiltos. But the extrapolation that if one of the minyan walked out during bentching that you can still say the Sheva Brachos is not correct,
as the Netziv says there in 16:3, because the Sheva Brachos are considered too separate from the bentching.)
So, getting back to Birkas Chasanim.
Assuming that the requirement of ten is because it is a davar shebikedusha:
Why is Birkas Chasanim called a Davar Shebikedusha.
The first thought you have is, "Why not? If Zimun with Elokeinu requires ten, same for Birkas Chasanim." That's not right. Zimun, like Barchu, requires ten because we say "נברך אלהינו" and that invitation automatically requires ten. There is no similar call/response in Birkas Chasanim.
First: an interesting old machlokes.
Ramban Kesuvos 7b
ונראה מזה שאין חותמין מקדש ישראל על ידי חופה, אע״פ שכתוב במקצת נוסחאות,
לפי שאין ראוי לחתום על החופה שאינה נעשית עכשו. ועוד שמקדש ישראל הוא מעין הפתיחה, שקדשה בכל עסקי נישואין. לפיכך אין לחתום אלא מקדש ישראל בלבד. וכתב רבי׳ האיי גמר׳ היא בהדיא מקדש ישראל, וכך חותמים בב׳ ישיבות מימות חכמים הראשונים עד עכשו. ותוספת זו שאתם מוסיפין גריעות היא, שאין קדושת ישראל תלויה בכך, ונאה לכם לחזור להלכה ולמנהגנו בהסכמת הכל, עכ״ל רבי האיי גאון.
ובהלכות רבתי׳ מצאתי בא״י מקדש ישראל על ידי חופה וקידושין. ובכתב ידו נמחק על ידי חופה וקידושין.
But Yam shel Shlomo there
וכתב רבינו האי גאון, שאין להוסיף על ידי חופה וקדושין, וכן דעת הרמב"ן, והטעם, שאין קדושת ישראל תלוים בכך, והרא"ש )סימן י"ב( והגהת מימוני )ה' אישות פ"ג אות ע'( כתבו, שהאידנא נהגו לומר על ידי חופה וקידושין, וכן נראה, כדי שיהיה סמוך לחתימה מעין חתימה, ואמת שהרבה קדושה תלוי בה, והוא דבר הגורם לכמה קדושות ופרישות, כשאתה מתכוין, איך החמירו ישראל בקדושתם, אפילו בדבר המותר, קל וחומר באסור להם, גם יש בו שבח, ודוגמא למתן תורה, שהקדוש ברוך הוא קידש לישראל בקדושי התורה, שהיא מורשה, אל תקרי מורשה, אלא מאורסה )ברכות נ"ז ע"א(, וענן על ההר, כעין חופה, וישראל זכו לאותה קדושה
and more importantly, Reb Yaakov in Emes l'Yakov in Ki Seitzei says that the issurei kiddushin are called לא יבא בקהל; and their inclusion in Sefer Devarim proves that marriage is the foundation of kedushas Klal Yisrael, and it is through marriage that a person enters Khal Hashem. This is a good explanation for why Birkas Chasanim requires a minyan - it is a perfect example of a davar shebikdusha in its pivotal role in the establishment of kedushas Klal Yisrael.
Or you could take the easy way out and refer to the Gemara in Sotah 17a that
דריש ר"ע איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן
It might work for drashos, but it's weak. Just because you're giving them a bracha and hoping that they will have a placid and loving marriage does not mean that you are creating that matzav. You don't need a minyan when you say זאלסט דו דערלעבן משיח.
Another possibility- Chazal want us to give the Chasan and Kallah the great gift of kedusha. That is why the first line in Maseches Kallah is
כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה מה נדה שלא טבלה אסורה לבעלה (כנדה) אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה.
Chazal did not want a marriage to begin without a matzav of Hashra'as HaShechina. Believe it or not, this line has been used to explain the various brachos that precede the mitzva of achilas Matza at the seder, the idea being that it is very important that Achilas Matza be davka in a matzav of Kedusha (obviously there without a minyan, but the idea is the same.) See our
discussion of this topic here.
I would be happy to hear your thoughts on the matter.
As long as you don't say it's a davar shebikdusha because you say שהכל ברא לכבודו in honor of the kohol that is gathered. I think that is just circular reasoning. It's because you need a kahal that you can make that bracha. In fact, we brought above from the Aruch Hashulchan (EH 62:11) that it is because we have these brachos לכבוד הנאספים that Chazal required having a minyan.
I thought the Reb Yaakov vort could be used as a way to explain the other shita -why is there a din asarah if it's not a davar shebikedusha? Because it's something that has relevance for gantz klal yisrael... (By the way, Rav Nota Greenblatt ztl also said like Reb Yaakov, although he had a different way of demonstrating the yesod...)
ReplyDeleteI wasn't nispoel from your idea, because if it's because of pirsum, of course it would need ten, like hagomel. But I've thought about it, and I realized that it doesn't have to be pirsum alone. With Reb Yaakov's approach, it could be more than just pirsum. After all, why would there be a din pirsum here? It's not a neis, it's not even ניסיך שבכל יום עמנו. it's pretty common. But if it is nogei'ah to all of Yisrael, then of course it makes sense.
DeleteBut the rishonim who say it is not a davar shebikdusha say it needs ten for pirsum like birkas hagomel.
ReplyDelete