The issurei achila in the Torah are not assur because of their chemical composition. If you were to perfectly replicate a lobster from chemicals, it would be 100% kosher. Even if you were to raise real living lobster and shrimp from microscopic larvae in a tank of water, they would be kosher in din Torah. This is also true with Kila'ei hakerem, which requires נתיאש הימנה ולא גדרה ה"ז קידש. The metziyus of mixed growth means nothing. And as someone pointed out, the classic החורש בשור פסולי המוקדשין by itself is chayov for charisha of choresh with kilayim.
The same, of course, is true for Chametz. What is amazing about Chametz is that even if it was fit to eat all along, but you did something to re-characterize it as a non-food, if you would then turn around and eat it, it would not be an issur deoraysa, it is not chametz, according to the Chazon Ish and others.
(Mostly from here)
חמץ שביטלו האם מותר לאכלו בפסח כיון דהויא כעפרא דארעא?
שמות י''ב ט''ו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל וגו'.
א. שיטת רש''י פסחים ד' ע''מ ב' ד"ה בביטול כתב שעיקר דין ההשבתה
הוא השבתה שבלב, ועניינו שיחשוב אותו בלבו כעפר.
וכך הוא שיטת הרמב"ם פ"ב מהלכות חמץ ומצה ה"ב וז"ל
ומה היא השבתה זו האמורה בתורה, שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר
וכדבר שאין בו צורך כלל.
ומה שחייבו חז"ל לבדוק את החמץ ולבערו אעפ"י שכבר בטלו, כתב
הר"ן דף א' מדפי הרי"ף ד"ה אלא כך "לפי שהביטול תלוי במחשבתו של
אדם שיבטלנו בלב שלם ויוציאנו מלבו לגמרי, וחששו שמא לא יבטלנו בלבו לגמרי ונמצא עובר
בבל יראה ובבל ימצא".
ב. שיטת התוס' פסחים ד' ע''מ ב' ד"ה מדאורייתא שאין הביטול בכלל
תשביתו, אלא שהוא 'הפקר', שמפקירו ומוציאו מרשותו ע"י הביטול, והרי נאמר לא יראה
"לך" שאור בגבולך, ודרשו חז"ל פסחים ה' ע''מ ב' שלך אי אתה רואה, אבל
אתה רואה של אחרים, וכיון שהופקר שוב אינו עובר בבל יראה ובל ימצא.
יש לחקור חמץ שביטלו האם מותר לאכלו או ליהנות ממנו כמו שאין עובר עליה
בל יראה דהויא כעפרא דארעא או דילמא רק לענין בל יראה הויא כעפרא דארעא ולא לענין אכילה
והנאה.
הנה איתא בגמ' פסחים מ''ה עמוד ב' כופת שאור שייחדה לישיבה בטלה, וקשה
איך מותר לשבת עליה הרי חמץ אסור בהנאה, חזינן דכיון שבטלה אין לזה שם חמץ ומותר בהנאה.
וכן כתב בחידושי הרי"מ פסחים ל''ט עמוד ב' דלכן כופת שאור שיחדו
לישיבה מותר אף דחמץ אסור בהנאה מ"מ בטלה כיון שאינו ראוי.
והנה במהר"ם חלאווה פסחים ו' עמוד ב' מקשה אם ביטול חמץ מהני משום דנעשה כעפר ממש, א"כ יהא חמץ מותר בהנאה אפילו בפסח, דבשלמא באכילה אי אכיל ליה הא יהיב דעתיה עליה למחשבה לאכילה לדין חמץ דהא עפר אין אוכלים וא"כ הרי באכילתו אחשביה לחמץ אלא בהנאה להוי נמי כעפרא, עפרו מי אסור בהנאה ומי עדיף הנאה מלעבור בבל יראה ובל ימצא.
ובחזון איש אור"ח סימן קט''ז סק"ה
ד"ה ואמנם כתב חזון איש אורח חיים סימן קטז סעיף קטן ה:
והמשנה ברורה שם ס"ק מ''ג ובשעה"צ ס"ק ע''ב כתב שאסור לאוכלו מהתורה, כיון שהחמץ שבפנים הקופה ראוי לאכילה.
מאידך בערוך השלחן שם ס''ק ל' כתב יחדו לישיבה וטח אותו בטיט, מותר לקיימו
בפסח, אבל באכילה אסור דכיון דאחשביה לאכילה הוי אכילה, ופשוט דאין החיוב מדאורייתא,
דאטו אם אחשביה ישתנה שמו, אלא מדרבנן אסור, כיון דהוי חמץ מעיקרו.
ואפשר דחמץ אין צריך סיבה ראשונה האוסרתו, והלכך השתא דאוכלו הוי כאוכל חמץ כיון דהסרחון אינו מונעו מלאוכלו, [ומיהו אין זה מעיקר הדין אלא חכמים מצאו מקום לאוסרו] אבל נבלה כיון שנאסרה פקע איסורה וכי אחשבה הוי כעפרא שנהפך לבשר ואין בשר זה טעון שחיטה ואין בו משום נבילה [עי' סנהדרין נ"ט ב' בשר היורד מן השמים]
Reb Moshe in the Igros OC V 31 also explains the Rambam who holds that nosen taam is not enough for chametz and you need the new issur of kol machmetzes, or machmetzes.
Rambam Chu'm 1:6:
אין חיבין כרת אלא על אכילת עצמו של חמץ אבל ערוב חמץ כגון כותח הבבלי ושכר המדי וכל הדומה להן מדברים שהחמץ מערב בהן אם אכלן בפסח לוקה ואין בו כרת שנאמר (שמות יב כ) "כל מחמצת לא תאכלו". במה דברים אמורים בשאכל כזית חמץ בתוך התערבת בכדי אכילת שלש ביצים הוא שלוקה מן התורה. אבל אם אין בתערבת כזית בכדי אכילת שלש ביצים אף על פי שאסור לו לאכל אם אכל אינו לוקה אלא מכין אותו מכת מרדות:
He says that for the issur kares of Chametz you need taam chametz gamur, not taaroves, and I think he means "sheim chametz." Similar to Reb Chaim about sheim lechem.
Many achronim say different, for example, the Aruch Hashulchan, who says that the Rambam can not be talking where it was nosen taam, because the Rambam holds taam k'ikar midoraysa, so why would Chametz be different.
A more simple example of the gap between halachic definition and chemistry: leavened dough made with straight from the orchard apple juice isn't chameitz. even though it contains the same H2O as if it were reconstituted.
ReplyDeleteYou are for sure right, empirically, scientifically. But I think we are supposed to think that the machlokes is about actual chimutz, no?
DeleteThe Yershalmi's version of the machloqes about other grains reads (Challah 1b version, see also Pesachim 17a):
Deleteתַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קְרָמִית חַייֶבֶת בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר בָּאָה הִיא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ וְרַבָּנִין אָֽמְרִין אֵינָהּ בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְיִבְדְּקוּהָ. עַל עִיקַּר בְּדִיקוּתָהּ הֶם חוֹלְקִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר בְּדָקוּהָ וּמְצָאוּהָ שֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין בְּדָקוּהָ וְלֹא מְצָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ.
However, I refuse to believe (as did my rabbeim) that there is a machhloqes in metzi'us in the gemara. Particularly in the Bavli, which has the same machloqes but without the detail that they did the experiment.
Li nir'eh they are arguing not about what the mixture of qusmin or orez and water do, but whether that resulting fermented mush qualifies as Chameitz. Which would mean that there is a physical correlate to Chameitz, but the limits of Chameitz are not necessarily identical to any particular categorization of interest to scientists.
The problem I gave with not reconstituted apple juice is more complicated. Because there, we could have two chemically identical mixtures -- one definitely chameitz, one not.
Similarly, the fact that tal and distilled water are different mashkim also points to the history of an object mattering halachically even when the chemistry is identical.
All in all, this gets to my broader theory that halakhah isn't about objects in and of themselves, but how we relate to them. Like why shinui sheim is so important in Choshein Mishpat and in Hilkhos Shabbos. Or the difference between Qavua and Parish. After all, the point of halakhah is letzareif es haberi'os, so human perceptions of objects have more to do with the goal than the physics of the objects. But that's a topic for a book, not a blog comment.
That is a funny Yerushalmi! Again and again you find that Chazal (other than R Yirmiah and a few others,) were ideologically opposed to the scientific method.
DeleteI agree, this is something you are particularly qualified to write about. Of course, you would have to write with great circumspection, constantly aware that such a book invites being pigeonholed with Rabbi Slifkin and Rabbi Dr. Shapiro and thereby cutting your potential demographic by three quarters. That, I think, might be a problem for you. From what I have seen, calling em like you sees em is deeply ingrained.