Just a Passuk in Ashrei. (updated and reposted)

originally posted in '23. Updated and edited, so it deserved re-posting. It is timely because we begin Selichos with Ashrei.

The question is, what does it mean קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת.  If it is limited to אשר יקראהו באמת, then it is not לְכָל קֹרְאָיו.  

Wouldn't the passuk make more sense if it just said  קרוב ה' לכל אשר יקראהו באמת?

(Another question is, what is this באמת? What is this key to successful tefilla? That is the subject of a future post.) 

Here is a list of the approaches discussed below.

1. Medrash Eicha- "לכל" is not all-inclusive, and it is understood that there are limits. 

2. Malbim- one is tefilla מיראה and the other is מאהבה.

3. Radak- Everyone! Jew and Gentile, Breslever and Kelmer, saint and sinner. But only if it is sincere.

4. Baal HaTanya/Mezritscher Maggid/Reb Yosef Ber- there is a category of tefilla, and a category of tefilla with Torah. Similar to the Malbim.

5.  Reb Yitzchok Blazer- tefilla is heard and answered, but the answer is given in accordance to Hashem's plan. Emes is a description of the response to tefilla. There are variations on this, but that's what I think he means.

6. Chiddushei HaRim/Sfas Emes- the tefilla of the average man is only granted entry when it is elevated by the tefilla of the Rebbe.

7. Commenter Menachem said דער קשה פאנגט זאח נישט אן. He said the word "כל" doesn't mean all. It means generally. He said this is so because the Gemara says אין למדים מן הכללות. I thought he was just goofing around. Then I remembered that Reb Akiva Eiger brings from the Rama miPano like him, joke's on me. It's not a 100% tzushtell, but it's enough to support the suggestion. This is similar to the Medrash Eicha.

8. Again from Menachem quoting the Chida- Kol means teshuva for previous years. B'emes means only during Aseres Yemei Teshuva. I suspect that this is a darshan's asmachta, what one would say when you need a passuk to support an important message.

Medrash Eicha  shows that this form is found in six places in Tanach.  This one is on Eicha 3:25, טוב ה' לקוו לנפש תדרשנו.

(איכה ג') טוב ה' לקויו. יכול לכל? תלמוד לומר: לנפש תדרשנו. 

ודכוותיה: (תהלים ע"ג) אך טוב לישראל אלהים. יכול לכל? תלמוד לומר: לברי לבב. אלו שלבם ברור עליהם שאין בידן עון.

 ודכוותיה: (שם פ"ד) אשרי אדם עוז לו בך. יכול לכל? תלמוד לומר: מסלות בלבבם. אלו דשבילי אוריתא כבושין בלבהון. ודכוותיה: (שם קכ"ה) הטיבה ה' לטובים. יכול לכל? תלמוד לומר: ולישרים בלבותם. 

ודכוותיה: (שם קמ"ה) קרוב ה' לכל קוראיו. יכול לכל? תלמוד לומר: לכל אשר יקראוהו באמת. 

ודכוותיה: (מיכה ז') מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. יכול לכל? תלמוד לומר: לשארית נחלתו. 

So according to the Medrash, the end of the passuk tells you pshat in the beginning; "Kol" is not "everyone."  What bothers me is that in the six pesukim brought, only the one in Ashrei starts with "kol." So bishlema  לקויו and  לישראל  and אדם עוז לו בך and עובר על פשע, fine, that is not לכל. But the passuk in Ashrei says לכל קוראיו. How can you say  "...יכול לכל, תלמוד לומר"  that you might think it's lechol? It actually says לכל!

The Malbim says that the passuk tells us about two types of avodah: Chol is those who do avodah mei'yirah, and Be'emes is those who do avodah mei'ahavah, and the pesukim that follow describe how Hashem's relationship with them differs. This means that there is an implied conjunctive adverb - X; and also Y.

145:18

קרוב, מביא עוד ראיה על ההשגחה ממה שהוא קרוב לכל קוראיו בתפלה לבד אם יקראוהו באמת בלא לב ולב, והגם ששומע לכל קוראיו מ"מ יש מדרגות באיכות מלואת בקשתם בין העובדים מאהבה להעובדים מיראה, בשני דברים, א, כי ...

145:19

(יט-כ)  ... רצון יריאיו יעשה ואת שועתם ישמע, ואז ויושיעם, רק אחר ששועו לישועה. אבל שומר ה' את כל אוהביו, את העובדים מאהבה הוא שומר תמיד בל תבא עליהם צרה, ולא יצטרכו לצעוק, זאת שנית שהעובדים מיראה אם יצעקו מני צר ועל רשעים שבאים להרע להם, אז רק יושיעם לבד, אבל לא ישמיד ויעשה נקמה באויביהם, אבל להעובדים מאהבה גם את הרשעים שרצו להרע להם ישמיד, שכפי מדרגת העבודה והקורבה לאלהים כן מדרגת ההשגחה:

The Radak has a pshat that I find most structurally convincing - the chol is to include a category, a cohort, that one might think that their tefilla is disdained. Then, after saying that Hashem does listen to their tefillos too, the passuk goes on to say that tefillah, no matter whose, requires emes. The Radak's Chol is gentiles; "all" means "no matter what nation they are-" tefilla is not limited to Jews. But no matter who it is, tefilla requires emes.

מאיזה עם שיהיה ובלבד שיקראוהו באמת שפיו ולבו שוים:

(דהיינו הרישא באה לרבות שזה מכל העמים).

Here is what the Baal HaTanya says, end of perek 37.

והנה, המשכה והארה זו, שהאדם ממשיך ומאיר מהארת אור אין-סוף ברוך הוא על נפשו ועל נפשות כל ישראל, היא השכינה, כנסת ישראל, מקור כל נשמות ישראל, כמו שיתבאר לקמן, ע"י עסק התורה נקראת בלשון קריאה, "קורא בתורה", פירוש, שעל-ידי עסק התורה קורא להקב"ה לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו.

וזהו שכתוב (תהלים קמה יח): "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", ואין אמת אלא תורה, דהיינו שקורא להקב"ה על-ידי התורה דוקא, לאפוקי מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה אלא צועק כך "אבא! אבא!", וכמו שקובל עליו הנביא (ישעיהו סד ו): "ואין קורא בשמך כו'", וכמו שנכתב במקום אחר.

ומזה יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה, כמו שנכתב לעיל.

The way the Mezritcher Magid [סו"ס קעב (מלכות וז"א)] says a similar explanation, that there is keriyah, which is tefillah, and there is keriah with "emes," i.e., Torah. Both have an effect, but they work in different ways. So the end of the passuk is not modifying the beginning. There is a colon after Karov Hashem, and two disparate types of keriyah are listed.  The two latter pshatim also assume a conjunctive adverb.

The Baal HaTanya and the Maggid both stem from the fundamental shittah that Torah is dveikus. I wonder how Reb Chaim Volozhiner would feel about this pshat in the passuk.

UPDATE 11/5/23

I just heard a speech by R Eliyahu Soloveichick at Landers in which he quotes his uncle bringing the passuk in Eicha  2:19

קוּמִי רֹנִּי (בליל) [בַלַּיְלָה] לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי

Pashtus, the passuk is talking about tefillah. But the Gemara in Tamid 32b says that it refers to limud haTorah. If a person learns with great devotion, with sweetness and song, it is nochach pnei Hashem, it will bring him close to Hakadosh Baruch Hu. 

תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה בלילה – שכינה כנגדו, שנאמר: ״קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה׳ (וגו׳)״.

The pashtus of the Gemara is straightforward, that this kind of limud hatorah that is called "rinah balayla," is especially great and brings you close the Hashem. But he says that we have to understand how this leads into the end of the passuk.

קוּמִי רֹנִּי בליל [בַלַּיְלָה] לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.

What does limud hatorah have to do with raising up your hands for the life of your children? That is not Torah, that is Tefilla!  He says in the sefer Lzeicher Abba Mori that the conclusion is obvious. If one learns with devotion, it is a form of Tefillah.  It must be that this kind of limud haTorah is a form of Tefilla.

רינה של תורה בלילה היא תחליף לבקשת ספוגת דמעות.  וכי הקדוש ברוך הוא זקוק לתפילת צרכיו של אדם המבקש?

Torah learned with immersive devotion takes the place of the greatest tefilla.

Here is the drasha:

https://www.landertorah.com/shiur/14889/our-response-to-the-%D7%A2%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%94

Listen beginning at 10:16, the reference to the passuk in Eicha.

If so, I have to say that Rav Yosef Ber would 100% agree with the Baal Shem Tov's pshat in the passuk in Ashrei. There is tefillah, "קוראיו," and there is form of Tefilla that is learning Torah with devotion, which is "יקראוהו באמת." 

UPDATE 9/26/24

I just saw this from Reb Chaim Stein in the name of Reb Yitzchak Blazer.

ומובא לפרש בשם הגר"י בלאזר זצ"ל, שמילת 'אמת' לא קאי על המבקש אלא על הבקשה עצמה. וכך אמר דוד: כל הפונה לקרוא לה' ישיג קירבת ה', כקטון כגדול בלי שום תנאי נוסף, אמנם לאו דוקא שתיעשה בקשתו  "יכול לכל?" שכל הקורא ישיג בקשתו, "ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת" דהיינו מי שקוראו ומבקש בקשה של אמת, דהיינו בקשה שלפי * האמת טובה היא .

ורגילים אנו להביא את הפסוק: "רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'" (תהלים לד, כ), שהנה הפסוק מכריז ואומר שתמיד ניצל הצדיק מכל צרה שלא תהיה! והפירוש הוא, שאכן הקב"ה מציל ומשגיח על הצדיק בשבע עינים, אלא שההצלה וההשגחה לא באים תמיד באופן שעין אדם תשופנו, ולפעמים נעשה עמו מה שנראה כאילו הוא היפך הצלתו, אבל הקב"ה עינו אל יראיו

ומתנהג עמו באופן שהכי מועיל לטובת הצדיק באמת.

In the note there, it says

ראה 'לב אליהו', סוף קונטרס 'שביבי לב', בשם הג"ר יצחק בלזר זצ"ל שתיבת "אמת" קאי על המבוקש ולא על המתבקש. אבל שם מובא ש"יקראוהו באמת" פירושו שמבקש להתקרב לאמת. ומסיים שם: "מיהו כל זה לגבי המבוקש, אבל האדם אם הוא

רק קורא להתקרב אל האמת עונים לו, יהי' מי שיהי' הקורא, ובהכי נתקיים רישא דקרא 'קרוב ה' לכל'". וברור שפירוש אחר יש כאן. אולם רבינו מפרש באופן אחר ובענותנותו הביאו בשם הגרי"ב זצ"ל

UPDATE 9/18/25

I saw this derech from the Chidushei HaRim, and 👉it's more Chasiddish than the Mezritscher Maggid.

from Matzav.

Hundreds of chassidim gathered under the leadership of the Gerer Rosh Yeshiva, Rav Shaul Alter, for the first Selichos. Before the Selichos began, Rav Shaul addressed the crowd with words of inspiration, preparing them for the Yamim Nora’im. The gathering took place at the Pnei Menachem beis medrash.

In his remarks, the Rosh Yeshiva focused on the opening tefillah of Selichos, Ashrei yoshvei veisecha, and asked a penetrating question on one of its central pesukim. “‘Karov Hashem lechol kor’av, lechol asher yikra’uhu be’emes’ — ‘Hashem is close to all who call Him, to all who call Him in truth.’ Chazal explain: ‘Karov Hashem lechol kor’av — one might think this means to everyone. Therefore the pasuk concludes: ‘lechol asher yikra’uhu be’emes,’ only to those who call Him in truth.’ So how can we begin the solemn Selichos with such a verse? Can we really consider ourselves as those who ‘call Him in truth’? Truth is the seal of the Ribono Shel Olam.”

Rav Shaul then quoted the interpretation of his grandfather, the Chiddushei HaRim. “If the pasuk applies only to those who call in truth, why does it begin with the phrase, ‘Karov Hashem lechol kor’av’? The Chiddushei HaRim explained: through those few who indeed call upon Hashem with absolute truth, the merit extends upward for all, granting an elevation and acceptance to everyone. That is why it says ‘lechol kor’av’ — their sincerity uplifts the tefillos of the entire tzibbur.”

He went on to cite the Sfas Emes, who understood the phrase “those who call in truth” as referring to the dor hamidbar led by Moshe Rabbeinu. “Their role,” explained Rav Shaul, “was to establish the path of teshuvah for the generations. Moshe Rabbeinu was the true ‘korei be’emes,’ and in every generation there is a ‘Moshe sheb’doro.’ When we connect ourselves to that, our tefillos can be elevated and accepted Above.”

The Rosh Yeshiva concluded with a practical charge: “But we must also be ‘kor’av’ — those who call upon the Ribono Shel Olam. Not to seek Him only for our needs or desires, but to truly call to Him, to yearn for closeness and connection. ‘Bechol koreinu eilav’ — to call out with the desire to draw near to Him. May Hashem help us at the very least to be among ‘all those who call upon Him,’ to merit that ‘Karov Hashem lechol kor’av,’ and may our prayers be accepted with a kesivah v’chasimah tovah.”

Menachem's answer:

Menachem

Does "ein lemeidin min hachlolos" apply to pesukim? If it does, then maybe this passuk is not really different from the rest in the medrash.

Eliezer 

Forgive me for asking, but are you serious? That's a novel application of "ein lemeidin min haklolos." Clever, sure, but really novel.

Menachem

Dead serious, not Yom kiPurim Toirah! My impression is that the word klolos in that phrase is not specifically referring to "rules" but rather to generalizations- meaning any time the word kol is used; in other words, every "kol" is a klal, and ein lemeidin means its basically lav davka (afilu bmakom shenemar chutz!). My only safeik is if it applies to pesukim, or if we'll say lashon chachomim lechud...

Menachem

Although I am very tired, admittedly. I may just wake up in the morning and wonder what kind of krummeh kop would say such a thing.

Eliezer EisenbergSeptember 22, 2023 at 3:43 PM

Ok, you win. Reb Akiva Eiger in the Gilyon on Chulin 4b.

(Gemara there:

ודלמא גברי דאחאב הוו מעלו לא ס"ד דכתיב (משלי כט, יב) מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים 

Reb Akiva Eiger:

גמ' לא ס"ד דכתיב מושל מקשיב וכו'. אין למדין מן הכללות צא ולמד מדורו של יהויקים ודורו של צדקיה כדאיתא בסנהדרין דף קג ועיין מאמר חיקור הדין ח"א פ"ב:

Reb Akive Eiger is bringing from the Rama MiPano's Asarah Maamaros אין למדין מן הכללות, so even though the passuk says kol meshorsov, this cannot be taken literally, as we see by Yehoyakim in whose time there were many great tzadikim.)

Menachem

Wow great mareh makom, thanks! 

PLEASE NOTE: Menachem's Reb Akiva Eiger is really the meaning of the Medrash Eicha we started with. Kol does not mean all.

From the Chida, again thanks to Menachem. In his words:

The Chida in Ahavas Dovid towards the end of drush daled has an interesting pshat in the medrash. His yesod based on the mekubalim is that teshuva doesn't help for aveiros done in previous years, except during aseres yemei teshuva. Karov Hashem lchol korav, he says, means even those who want kapparah for previous years. Then, al pi the medrash, the end of the passuk is magdir that to l'chol asher yikra'uhu be'emes- emes referring to aseres yemei teshuva when the middah of "ve'emes" is sholeit.