1. The Trop in the words ויהי בשלח is revii munach. How does this relate to the description of the Bnei Yisrael in the next passuk?
---It fits in with Rashi's second pshat in Chamushim,
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒
דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):
2. The Mishna in Nedarim says
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מֻתָּר. קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, אָסוּר:
If a person swears he will never come within four amos of someone, or that he will never look at someone, is the shvu'ah still in force after he is dead?
---No. 14:15
כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם.
But then 14:30
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם
3. Chazal tell us that yud kei vov kei is middas harachamim. Where do we find something that seems contrary to this in our parsha?
---15:3, ה' איש מלחמה. The name Hashem as a warrior.
Alshech:
או יאמר כי הנה ארז"ל על דבר חנניה מישאל ועזריה. שגבריאל שצינן התנור עם היותו שר האש ואיך נהפך אלא שאחז כח האש מבחוץ ונשאר צונן מבפנים באופן שלא שינה מציאותו ועל הדרך הזה מדת הרחמים להמית איך יצדק אם לא בסילק רחמיו מהמצריי' אך א"כ לא היה הדבר נעשה רק בשב ואל תעשה. אמר כי לא כן היה רק ה' של רחמים איש מלחמה ממש נלחם כגבור ואינו מן התימא כי איננו שנוי במדתו. כי הלא הרוגז הנעשה מצרים הוא רחמים. וזהו ה' שמו. כי בעשות מלחמה ברשעים ה' שמו. כי רחמי רשעים הוא היות אכזרי. או יאמר כי הנה בכל מדה יש בחינת דין כנודע מספר הזוהר. והייתי אומר כי הבחינה ההיא שבה מפאת הדין לבדה עשתה מלחמה. ע"כ אמר כי לא כן הי'. רק ה' שמו בבחינת כללות ההויה. או יאמר תדע למה ה' היה איש מלחמה בלי צירוף אלהים על כי ה' שמו. והוא כי פרעה בשומעו שם זה אמר לא ידעתי את ה'. והוא כי לא ידע רק שם אלהים שהזכיר לו יוסף. על כן בבואו יתברך להודיעו את כמו. באומרו וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי בפרעה כו'. לא רצה יתברך לצרף שם זולת אשר הכחיש כי הוא יכה בו עד ידענו. וז"א ה' שמו כי מה שהיה ה' איש מלחמה. היה להודיע כי ה' שמו:
4. Why did Pharaoh run after the Jews? What did he want to do with them when he caught them?
---I do not know the answer, because two pesukim say contradictory things. 14:5 says he wanted to take them back as slaves.
וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם, וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעׇבְדֵנוּ.
15:9 says he wanted to kill them.
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.
(Taama d’Kra)
5. Prove from this Parsha that when tefilla does not work, it can work after you show an act of אמונה ובטחון
---מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו---
אור החיים:
מה תצעק אלי פירוש כי אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ לעשות נס כיון שהם אינם ראוים מדת הדין מונעת ואין כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת, ואמר אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים, ואתה הרם את מטך פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה.
This should not be overstated. From the Gemara in Sotah 37a
קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר: ״סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל״. ועליו מפרש בקבלה: ״הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש ... טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳״, ״אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה וגו׳״.
that after Nachshon and Shevet Yehuda jumped in, they called to Hashem, they were mispallel. It seems clear that the lesson is that tefilla without faith is not effective. Even after the act of faith, though, you need tefilla. It did not split until they asked Hashem to save them.
On the other hand, the Gemara there continues and says
באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני?! אמר לפניו: רבונו של עולם! ומה בידי לעשות? אמר לו: ״דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו׳״.
and the Maharsha says
וא"ל הקב"ה ידידי טובעים בים ואתה מאריך כו'. דבמקום סכנה מתפללין תפלה קצרה כדאמרי' במסכת ברכות ונקט לשון ידידי לר"מ דבנימין ירד תחלה לים וזכה דבין כתפיו שכן ובההוא רישא דקרא קראו ידיד לבנימין אמר ידיד ה' גו'. ואמר שא"ל הקב"ה דבר אל בני ישראל ויסעו. לגבי אותן שירדו לים תחלה אין להם אלא ליסע כו' כפירש"י בחומש ולגבי שאר השבטים נטה את ידך גו':
which seems to mean that Yehuda needed nothing because of their bitachon and personal tefilla, but the other Shevatim needed tefilla, at least a tefilla ketzara, and נטה את ידך. This is not like the Ohr HaChaim who says that Yehuda needed the help of the Matteh as well.
6. By the Bikkurim, Devarim 26:5, it uses the word וענית even not in response to a question, just a strong response to special circumstances, your gratitude at having productive land. Where do we find in this parsha the word Aniyah used in the same way.
---15:21
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַיהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
7. Did everyone get the same volume of Mann, child and adult? The answer is in a passuk that has the whole Alef Beis.
---I do not know the answer, because the passuk seems to say two contradictory things, but the answer is in this passuk. 16:16.
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ.
(The other passuk in Chumash that has all the letters is Devarim 4:34,
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.)
8. Something in the parsha that is described as being like rock, and lead, and straw.
---The Mitzrim in the Yam Suf.
Rashi 15:5
"כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד
9. When the Torah says something is yours, you can do whatever you want with it. Sometimes, the Torah says it's yours but limits what you can do with it; it's yours, but only for one purpose. Find an example in this week's parsha where we were given something, but we only had the right to use it for one purpose.
Another way to ask the question is, "Can you be mekadeish a woman with your portion of the Mon." But that makes it too easy.
---16:15,
וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃
The Netziv here says that just as in Sukkah 39 by פירות שביעית we darshen לכם לאכלה to mean it is assur to sell, so too here.
כל פסולי מוקדשין נמכרין באטליז ונשחטין באטליז ונמכרים בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים רשב"ג אומר מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע מה הגיעו. רבי יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלים אמר לו אכלת היום אמר לו מן יודע שמהמעשר אכל מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים אמר לו קייץ יודע שהבכור אכל מה הקייץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול.
קייץ is cheap figs.
לאכלה. ר״ל רק לאכילה גדר קדשים ומשלחן גבוה וכמבואר קדושין דף נ״ב ע״ש בזה. ועיין תוספתא בכורות פ״ג גבי מעשר שני ומן ע״ש, ובירושלמי פ״א [דמע״ש], והוה כמו ק״ק ולכך יש לאו דאל יותר ממנו כו׳.
10. What solid became liquid, and what liquid became solid.
---The water became solid, קפאו תהומות בלב ים, and the mann melted, וחם השמש ונמס
and according to Rashi but not Targum Onkelos, נמוגו כל יושבי כנען, meaning dissolved.
11. The Gemara (Shabbos 118b) says that if Klal Yisrael would keep two Shabbosim (Shabbatot) we would immediately be redeemed.
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנא' כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו'
Bring a raya from the parsha that keeping one Shabbos is not enough.
---Because in 16:30 it says וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי. That one Shabbos was observed by all, and the geula did not immediately come. (Taama d’Kra.)
12. Four times Moshe causes a neis by using his hands.
---Splitting the Yam Suf 14:16, Closing the Yam Suf 14:26, Refidim 17:5 with the matteh, Amalek 17:9-11.
I can't ask "How many times Moshe used the Matteh," because there are many questions about whether Moshe used the Matteh by the Yam and by Amalek. Hashem told him to take the matteh by splitting the Yam Suf, but then it says ויט משה את ידו על הים and doesn't mention the matteh, and for sure by closing the Yam Suf it says nothing about the Matteh. Also by Amalek, Moshe says he will take the Matteh, but the Ramban says that after raising it toward Amalek he put it down and raised both hands -בעת היותו מתפלל וכפיו פרושות השמים לא יתפוש בידו דבר. Also the Netziv, באמת לא השתמש באותו מעשה במטה כלל. Most, if not all, the mefarshim that I saw, say that he did not use the Matteh during the fight.
So I can only ask about the times used his hands, with or without a matteh.
13. Source that daytime meals should be starch and night-time meals should be protein.
---Yoma 75a-b from 16:8
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהֹוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ
14. What name of Hashem appears only twice in חמשה חומשי תורה (25 times in Tanach) and both are in this parsha.
--- עזי וזמרת and כי יד על כס
As for the question if kah indicates that something is missing by Amalek, why is it used by shiras hayam and so many times in shira in Tanach. Like the Arizal says, yisgadal veyiskadash שמיה is a way of saying that the שם יה should be expanded into the full שם השם. I think it's something like davka when Hashem seems to have left us that is when His nissim are so wonderful and remind us that despite all, even in an imperfect world, Hashem still protects us. Similar to the Kli Yakar
וגם שם של י"ה מורה על מדת הדין כמבואר ברבינו בחיי על פסוק כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז טז) וכל אלו המתיחסים אחר מדת הדין מכל מקום ויהי לי לישועה שנהפכו לי לרחמים ולתשועה וזה דקדוק נכון בתוספת וי"ו של ויהי, ובדין הקב"ה עושה עמי חסד זה מדה כנגד מדה, כי גם אני מברך את ה' על הרעה כשם שאני מברכו על הטובה, ואע"פ שירעו המצרים לנו ולאבותינו מ"מ אני מרומם שמו ית' על כל, ז"ש זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו, אלי ואלהי הכל רמז למדת הדין כי אל לשון חוזק ותוקף
15. Chazal say אמר הקדוש ברוך הוא אין זרעו של עמלק נופל אלא ביד בנה של רחל
Moshe was from Shevet Levi. How could he fight Amalek?
---17:9
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק
Yehoshua led the battle, and he was from Ephraim.
No comments:
Post a Comment