Questions for Achrei Mos Kedoshim

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a non-Kohen do it?

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

4.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול?

5.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

6.  Show me where a future event is referred to in past tense.

7.  In this parsha, what three similar but very distinct laws appear in the same passuk?

8.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

9.  When is it assur to be kind to a poor person.

10.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

11.  If a person already has a tattoo, is he obligated under dinei Torah to remove it?

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

16:26 and 16:28

The one who takes the שעיר המשתלח and the one who burns the בשר ועור של פר ושעיר הנשרפים  of Yom Kippur.

16:26

והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

16:28

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

The other cases are:  The one who actually burns the פרה אדומה, the one who throws the  עץ ארז ואזוב ושני תולעת into the fire, and the one who gathers the ashes.  (NOT the one who throws the mei chatas on the tamei.)  The fourth case is one who does the maaseh mitzva of Pirya v’rivya. (Fittingly, at the other end of that process, childbirth. But you can’t really call that a maaseh mitzvah.)

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur, like a few other korbanos in Parshas Vayikra, are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

Any normal talmid chacham would say "Of course it has to be a Kohen. What, you think it's stam issurei hanaah? It's like the eimurim of every korban, but the sreifa is done michutz lamachaneh. 

That is what makes it such a great question, because the pesukim in our parsha say nothing about needing a Kohen for the sreifa, no more than needing a Kohen for the Ish Itti. And, more conclusively, see the Rambam in  ז מעשה הקרבנות ה who says black and white that a non-kohen can burn any of these korbanos.  

וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק דָּמָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַחַר כָּךְ קוֹרְעָם וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִים וְנוֹתְנָן בִּכְלִי וּמוֹלְחָן וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וּמוֹצִיא שְׁאֵרִיתָן חוּץ לָעִיר. וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם כְּנִתְחֵי הָעוֹלָה בְּעוֹרָן. וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן שָׁם בְּבֵית הַדֶּשֶׁן:  

שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לִשְׂרֵפָה. אֶחָד בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה וּבוֹ שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּפְסְלוּ וּפָרִים וּשְׂעִירִים שֶׁל חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶם פָּסוּל בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה. כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ אוֹ שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת. אוֹ שֶׁלָּן הַבָּשָׂר אוֹ לָנוּ הָאֵימוּרִין שֶׁלָּהֶן:  

וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בְּהַר הַבַּיִת וּשְׁמוֹ בִּירָה. וּבוֹ שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר צֵאתָן מִן הָעֲזָרָה. וְהַמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית הַדֶּשֶׁן. וְשָׁם שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפוֹת כְּמִצְוָתָן:  

וּשְׂרֵפַת כָּל הַנִּשְׂרָפִין כְּשֵׁרָה 👈בְּזָר👉 וּבַלַּיְלָה.

based on 

ירושלמי יומא ספ"ו תני ר' זרי' זר ששרף מטמא בגדים לא צריכא וכו' מה שיהי' כשרים בלילה קו"ח מה אם הקטיר אימורים שאין כשרים בזר כשרים בלילה אלו שכן כשרים בזר אינו דין שיהי' כשרים בלילה:

So, now that this is established, can a non-Jew burn these korbanos? Like the Magen Avraham (תמ"ו ס"ק ב) says from the Shelah on biyur Chametz?

 (I think that the Nisrofin the mitzva is "see to it that they are burned," not the act of burning. This is to answer Reb Akiva Eiger's (in Mishnayos) and the Sfas Emes's (in the Gemara) kashe on Rashi Temura 34a who says

 כל הנשרפין לא יקברו - דלמא אתי איניש ואשכח להו ואכיל להו:

and they ask no, it's because you have a mitzva of sreifa. Reb Akiva Eiger has the same complaint on the Shelah brought in the Magen Avraham in תמ"ו)

No, it has to be a Jew. Because it says he and his clothing will become tamei, 16:28:

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 

which obviously does not apply to a non-Jew.

However! The Chizkuni on 16:27 says that only Kohanim can burn the nisrofin: 

 ושרפו באש הכהנים ישרפו 

Whatever the reason that he says not like the Yerushalmi/Rambam, you see that the pashtus is that it does require Kohanim, just like regular אימורים.  

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

16:25  ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה

16:27  ואת פר החטאת ואת  שעיר החטאת אשר הובא את־דמם לכפר בקדש יוציא אל־מחוץ למחנה ושרפו באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־פרשם

Without exception, in all of Vayikra, those parts of the korban that are burned on the Mizbaieach are described as והקטיר (and it always says הכהן) and those that are burned outside the machanaeh are described as ושרף (and it never says הכהן), which is really why the Rambam mentioned in #2 says that the burning of Chataos Hanisrafos can be done by a non-kohen. 

It seems that the explanation is obvious. והקטיר comes from the shoresh kitor, like by Sedom, and it is hif'il. Meaning that the burning is done IN ORDER TO PRODUCE SMOKE/RAY'ACH NICHO'ACH.. But ושרף just means burn it, בנין קל. Burn it because there's a mitzva to burn it. 

It's amazing that I have not found anyone who says this. It looks like it's rock solid. And it makes the Chizkuni mentioned above in 2 more shver.

UPDATE A WEEK LATER: The exception is the Parah Adumah. It says saraf, and obviously only a kohen can do it. Bamidbar 19:4-5. But the observation is still correct regarding Korbanos that have kedushas haguf. Parah Adumah is an entirely different sugya.

4.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול?

The son of the previous Kohen Gadol. 16:32

וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו 

5.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is severely proscribed from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. We recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no time or place restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

Rav Chaim Kanievsky (Taama d'Kra) mentions that although the gentile (and ONLY the gentile) can do the avodah, only a Jew is allowed to do the shechita, because the shechita of a non-Jew is a neveila. 

בפ' שחוטי חוץ כתיב (לעיל פסוק ג') איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו', וכאן בפ' העלאה כתיב איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה וגו', וי"ל דגבי שחיטה לא הוצרך להזכיר גרים דגם בגיותן לא מצינו שהותרו לשחוט בחוץ דהרי שחיטת גוי נבלה ואין זו שחיטה לדידן אבל גבי העלאה דבגיותן הותרו להעלות בחוץ כמ"ש בזבחים קט"ז ב' הוצרך להזהיר שעתה שנתגיירו נאסרו בזה.

I understand how that works according to Rav Shimon in the Mishna in Zevachim 45a who says a Yisrael can assist a gentile in bringing his korban-

קדשי גוים – אין חייבין עליהם משום פיגול, נותר וטמא; והשוחטן בחוץ – פטור. דברי רבי שמעון

But it is difficult according to Reb Yosi there who says the Yisrael is chayav kareis, So how can a gentile bring a korban bizman hazeh?  Zevachim 116b

גוים בזמן הזה רשאין לעשות כן. מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״דבר אל בני ישראל״ – בני ישראל מצווין על שחוטי חוץ, ואין הגוים מצווין על שחוטי חוץ. לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו, ומקריב עליה כל מה שירצה. אמר רבי יעקב בר אחא אמר רב אסי: אסור לסייען ולעשות שליחותן. אמר רבה: ולאורינהו שרי. 

Tosfos there says that according to R Yosi, it shouldn't say assur, it should say chayav kareis, so Tosfos answers that it is referring to the avodos that are not included in the chiyuv kareis of shechutei chutz. But the point is that from Tosfos you see that the hetter for goyim to be makriv now is true even according to Rav Yosi.

אסור לסייען ואסור לעשות שליחותן - תימה לר' יוסי דאמר לעיל בפרק ב"ש (זבחים דף מה.) דקדשי עובדי כוכבים השוחטן בחוץ חייב לא ה"ל למיתני הכא לשון אסור כדמוכח בריש פ' בתרא דיומא (דף עג:) דחיוב כרת לית ליה למיתני אסור וי"ל דקתני אסור לפי שיש כמה עבודות דלא מיחייב עלייהו בחוץ דאסור לסייען דגזרינן אטו עבודה דבת חיובא:

RAE asks that this makes the defense of Chonyo difficult, and the Rashash says ein hochi nami, Chonyo made a mistake, but it was a mistake of how to darshen.

Menachos 109b

יִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה אֶלְבּוֹשׁ בְּאוּנְקְלִי שֶׁלִּיכִי וְאֶחְגּוֹר בְּצִילְצוֹל שֶׁלִּיכִי״. בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהׇרְגוֹ, סָח לָהֶם כׇּל הַמְאוֹרָע, בִּקְּשׁוּ לַהֲרוֹג אֶת חוֹנְיוֹ, רָץ מִפְּנֵיהֶם, וְרָצוּ אַחֲרָיו, רָץ לְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְרָצוּ אַחֲרָיו, כׇּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: זֶה הוּא, זֶה הוּא, הָלַךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ, וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם,

Tosfos

והעלה עליו עולה לשם שמים. תימה הרי יש כאן איסור שחוטי חוץ ונראה דלבני נח היה מעלה (לעובדי כוכבים) הנודרים נדרים ונדבות:

RAE

ד"ה והעלה כו' לעכו"ם הנודרים נדרים ונדבות. עי' זבחים מה ע"א ושם קטו ע"ב תוס' ד"ה אסור:

Rashash in Zevachim 116

גמרא אסור לסייען ולעשות שליחותן. בתור"ע העלה מזה בצ"ע דברי התוס' במנחות (קט ב) בד"ה והעלה וע"ש בצ"ק שפי' כוונת התוס' דחוניו לא הקריב בעצמו רק דאורינהו. ול"נ דבאמת טעה בזה דהיה סבור דקדשי עובד כוכבים מותר לישראל אפי' לעשות ולהיות שלוחם. ולפיכך פסלה המשנה שם הכהנים לשמש בבהמ"ק. רק לפי הס"ד דהתוס' דהקריבו קרבנות ישראל תמהו איך טעה בזה דזיל קרי ב"ר הוא. וזה ג"כ שלא כדברי הרש"א שם בהבנת דברי התוס':

So I am stuck. How can RChK say that a Korban Akum today requires that a Yisrael do the shechita. I'm sure there is a simple answer, but so far, it escapes me.

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is absolutely prohibited from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

How would this accrue to a Jew's benefit? It is possible that one can do a mitzva with the kavana that the zechus should benefit another person. Example: BB 10b, האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני. So the gentile could bring his Korban intending that the zechus would go to the Yisrael. 

But if you disagree with that case, here's another. If a Jew enabled a gentile to bring a korban - not that he buy it for the Jew, but that the gentile will now be able to afford to bring a korban- the zechus of the korban will accrue, at least to some extent, to the Jew who enabled him. We see this in, for example, the מהר"ם אלשקר סי' ק"א   quoting Rav Hai Gaon on the subject of purchasing actual zechusim, not just the zechus of being mechazeik.

 וכן המסעד מקיימי מצוות כדי שיוכלו לקיים יש לו שכר על כך ולהם, וביותר מי שעוזר עסוקים בתורה ובמצוות להפנות לבותם לעסוק בה יש לו שכר, והשכר שיש לו על פעולתו הוא.

6.  Show me where a future event is referred to in past tense.

18:28

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם

See Mishnas R Aharon in Bechukosai 26:45. Gevaldik.

יתר על כך מצינו, שהתורה מדברת על העבר והעתיד כאחד, דהנה בפרשת עריות כתוב (ויקרא י"ח, כ"ח): "ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם", והרי פסוק זה נאמר בעודם במדבר, וז' העמים היו עדיין בארץ, וא"כ איך אומרת התורה "כאשר קאה" - בלשון עבר? אלא הביאור הוא שהבורא ית' הינו למעלה מן הזמן, עבר ועתיד הינם יחד אצלו, וממילא גלוי לו שהארץ תקיא את ז' העמים כאילו שזה כבר אחר המעשה

Some people might say, hmm, that sounds very similar to בראשית י'ב:ו. 

7.  In this parsha, what three similar but very distinct laws appear in the same passuk?

The three prohibitions of Kilayim mixtures are all found in one passuk: (1) not to hitch different species of animals together when plowing one's field, (2) not to mix seeds when planting, and (3) not to mix wool and linen in the same garment (19:19).

 

8.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

Three laws refer to Peiyos: (1) Do not harvest the "corner/edge of your field," but rather leave it for the poor  (19:9). (2) Do not round off "the corner/edge of your heads, (3) nor destroy the "the corner/edge of your beards" (19:27).

Hiddur mitzva is only possible by fulfilling a positive mitzva in a superior manner. There is no hiddur mitzva in avoiding an issur. Regarding Peiyos of the head and beard, there is only an issur to cut them.  By the Peiyah of the field, there is both an issur to cut it (חינוך רי"ז) and a mitzvas assei to leave it (חינוך רט"ז).

A tzushtell In support of this assertion: The Gur Aryeh in Vayigash (46:10) says there is no sense of אינו מצווה ועושה  by a לא תעשה. 

ואפילו אם אתה אומר מאחר שכל המצות הם מצוות צדיקים וישרים וטובים – למה אין ראוי ומחוייב שיעשו הכל, שהרי מי שאינו מחוייב בדבר כמו הסומא אליבא דרבי יהודה (ב"ק פז.) והנשים במצוות שהם פטורות – מצוה הוא דעבדי ומקבלים שכר, זהו דוקא במצות עשה דיש על זה שכר, אבל מצוות לא תעשה שאין קבול שכר על מצות לא תעשה, ומאחר שלא נצטוו – למה יקיימו. וראיה לזה הנשים שהם פטורות מ"בל תטמאו" (ויקרא כא, א) ו"לא תשחית" (שם יט, כז) אם מקיימים המצוה אין להם שכר כלל על זה, והכי נמי למה להם להפריש עצמם מן דבר שאין אסור להם בזה. אבל מצות עשה יש לעשות ולקיים, כי זה הוא רצונו של מקום, ויש קבול שכר על זה. ולכן תמצא תמיד במצות עשה שהיו מקיימין, כגון שחיטה ושבת, אבל במצוות לא תעשה אין הדבר כך, דלא מסתבר לאסור אחר שלא נצטוו, אלא אם אותו המקיים ראוי שיהיה נזהר בהם:

 

9.  When is it assur to be kind to a poor person.

When he appears before a judge as a party to litigation. 19:13

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך

 

10.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

The mitzva to rebuke a sinner. 19:17

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא

You have a mitzva to rebuke someone who is doing an aveira. The end of the passuk means that if you are in a position to prevent him from sinning, and you do not do so, it is as if you yourself did an aveira (Shabbos 54b and Shaarei Teshuva III:72) It follows that doing this mitzva has the same weight as avoiding an aveira.

 

11.  If a person already has a tattoo, is he obligated under dinei Torah to remove it?

No, there is no such obligation other than the chillul Hashem aspect. The issur is not the having. The issur is the writing.          19:28

ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'

___________________________________________________

THERE ARE assumptions made in these answers which I hope you will find arguable. They are, however, defensible.  The fun of this caliber of question is to stimulate thought. 

Examples: 

-Contrary to the implication of the Maharam Alshakar, plenty of poskim say that the shared zechus of enabling others to do mitzvos is only known by limud HaTorah, not by other mitzvos.  See, for example, Meishiv Davar 3:14.

-That there is no din hiddur on Peiyos because it is only an issur, and there is no din hiddur in a lav.  This is not necessarily true according to the Brisker and Reb Moshe definition of hiddur. I have been told that Reb Chaim Kanievsky said that big peiyos is a kiyum of hiddur mitzva. On the other hand, Reb Nachum Stone Shlita says there is no din hiddur on a lav.

-If the din of אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור  is because the aveira is done with a קום ועשה, my not being mochiach is still a שב אל תעשה, so my mehalach might be wrong.   If, on the other hand, it is because of the chomer ha'issur, and I'm responsible for someone else's מעשה איסור as if I did it, I would have to give anything to avoid that עונש חמורה.  This will relate to the question of whether the din chomesh applies to Pesach and Mila.  Example: the Maharal says that only in Mitzrayim were they obligated to buy a Pesach for a fortune, because it protected them from dying. Evidently he holds that Pesach Doros, even though bittul is kareis, there is still a din of al yevazveiz. Maharal Shemos 12:21-

אמר כאן לשון זה (שמות יב, כא) 'משכו וקחו לכם', כלומר, כל אחד יקח בין מי שיש לו משלו, ובין מי שאין לו, צריך ליקח אותו בדמים יקרים מאוד... אע"ג דבשאר מצות אין האדם חייב לתת כל אשר לו בשביל מצוה אחת... הכא צריך לתת יותר ממה שהוא חייב לתת בשאר מצות עשה, בשביל שהוא הצלתו כדאמר קרא בפירוש, ואם לא כן יש לחוש לנגף

sure, avoiding kareis is also "chashash negef," but that's only if you should have but you didn't. If you're pattur, there's no kareis.  But (and certainly for milah) then you have the Baal HaTanya's chiddush- 

(אגה"ק פ"י): "ומה שאמרו 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש', היינו, דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה, אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין, פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף, שאין כסף נחשב, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב (איוב ב, ד)".

At Shmuel Hillel Eisenberg's Pidyon Haben, Gimmel Iyar Tof Shin Pei Vov

As an introduction, I mentioned that at the Avi Avi Haben's pidyon, forty eight years ago, in the basement of MTJ on Chol HaMoed Pesach, Reb Moshe told my wife that she should say the words זה בני בכורי, because it is all talui on her, not on the father. Nobody else does this, but this is what Reb Moshe told my wife to do. I said that unfortunately, I never thought to ask him why the din of יכיר would not suffice. I speculate that even though it would, as we pasken that yakir applies to all aspects of the status of the child, Reb Moshe preferred for the mother to say it because lemaiseh she is the ikkar of the din of pidyon, not the father. The father can patter from pidyon, and the chiyuv in on him, but the etzem chiyuv comes from the mother.  I other words, of course it is enough if the father says it, but the mother is at least as ra'ui to say it as the father is, so she should participate in the Mitzva.  

Then the drasha. I mentioned three questions. 

The Biur Halacha (656 DH אפילו מצווה עוברת) asks on the din of chomesh from the Gemara in Kiddushin 29b of הוא לפדות ובנו לפדות that it is clear in the Gemara that it's talking where that is all the money he has, not that this is the only chomesh. Why doesn't the rule of עד חומש apply to patter him from pidyon? The Chazon Ish mentions and discusses the question in 143:3.

The famous Rema that there is no din shlichus by pidyon haben. 

It would be possible to answer the first question by saying that pidyon is a simple shibud, and of course there is not din of chomesh on a shibud mammon, but that is diametrically incompatible with the Rema.

Finally, what does it mean for the kohen to say מה בעית טפי?  

I said that the Kohen's question reveals the yesod of pidyon by the bechor. The kohen is asking, what is your life going to be about? What kind of father are  you going to be to this and your other children?  Are you going to spend your time with עמילות to accumulate wealth and status and power- the five shekalim- or are you going to spend your life doing everything possible to raise you children to be gedolei torah and mussar and leaders of klal yisrael? Mai bo'is tfei, what is your life going to be about? Now is the time to decide. If that is the yesod of pidyon, then there is no limit on what you should spend, and you can not do it al yedei shaliach. Sure שלוחו של אדם  is כמותו, ober a tatteh iz er nit, especially this kind of tatteh.

I mentioned that I once asked this baby's father, Yaakov, who his rebbi muvhak is, and he looked at me puzzled, and said, "My father. Of course." Of course of course, because his father learns with him every moment he can spare, and so he does with his other children. He pours every bit of his koach into their growth in Torah and Yiras Shamayim. That is what kind of father Yaakov is going to be to his children. That is what the Pidyon Haben is about.

I said the story of the Ostrovtzer Rov, who was a famous parush. He never ate during the day except on Shabbos and Yomtov. It issaid that he fasted for forty years. Someone asked him, but they say that a person who eats from seudas pidyon haben it is כאילו  he fasted פ'ד תעניתים, 84 taaneisim, so why not take advantage of that? The Rov answered that that just means that eating at a pidyon haben is כאילו he fasted for all the aveiros where Chazal use the expression כאילו.

כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה

כל אדם שיש בו גסות הרוח כאילו עובד עבודה זרה

כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר

כל האוכל מצה בערב פסח כאילו...

מי שמתגאה כאילו כופר בעיקר

He said that this expression is found 84 times, and it is for those כאילו aveiros that eating at a pidyon haben is כאילו he fasted. But for real aveiros????

I don't know about that rule of כאילו, but one כאילו  I do know, and that is the כאילו in Kiddushin on daf lamed.

אמר ריב"ל כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר "והודעתם לבניך ולבני בניך" וסמיך ליה "יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב"

That כאילו  you can be sure of, and it is something you see in this family, and the Ribono shel Olam should give this young father and his family the siyata dishmaya to see his son learning from his father as he learned from his father.

Questions for Tazria Metzora

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

☆2. The Gemara in Shabbos 135 darshens from our parsha that the din of milah b’shemona even on Shabbos does not apply by a caesarian delivery. What would you say about a regular delivery of a baby that resulted from IVF, an implanted fetus. 

3.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that claimed that Mashiach would only come in one of two conditions:  if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism.  What passuk in our parsha was used to support this belief.  

4.  Why is a bald man like a shmatteh.

☆5.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

☆6. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

☆7.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

8.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

9.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

☆10.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream, or refuah, on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "You should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

 

 

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

12:1-6, and Shabbos 135a-b

After a caesarian birth, there are no special laws of tuma and tahara; There is no korban. The child’s bris can be but does not have to be on the eight day. If the bris is done on the eighth day, it is not docheh Shabbos.

2. The Gemara in Shabbos 135 darshens from our parsha that the din of milah b’shemona even on Shabbos does not apply by a caesarian delivery. What would you say about a regular delivery of a baby that resulted from IVF, an implanted fetus. 

No. (Based on Taama d’Kra, but he does not say it:)

Tazria tells you that a child born from an implanted fetus does not generate the dinim of tumas leidah. The Gemara in Shabbos ties tumas leida to dichuy of Shabbos, and possibly to the whole din of Shmoneh.

Here are his words:

פי״ב. ב. אשה כי תזריע וילדה זכר. לכאו’ כי תזריע מיותר דהול״ל אשה כי תלד זכר ובגמ׳ דרשו ע״ז, וי״ל עוד דבא לומר בהא דחולין ע׳ א׳ הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה, וקאמר כאן דלענין טומאת לידה אין השני׳ טמאה בכה״ג דבעינן כי תזריע וכאן אע״פ שילדתו מ״מ לא הזריעתו.

R Shlomo Zalman (3:98:4) holds that a child born from artificial insemination is not docheh Shabbos according to Rabbeinu Chananel.

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47990&st=&pgnum=14

Most poskim do not hold like this. See Nishmas Avraham YD 260:2

https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=51474#p=321&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=

But we are not talking about artificial insemination. We are talking about IVF.  Even if you aren’t choshesh for Rabbeinu Chananel, in a case of IVF you still need to consider Reb Chaim’s very clear diyuk in the passuk, at least for being docheh Shabbos.

 I want to make this clear. The Gemara in Chulin tells us that Rava asked whether a fetus that was not the result of this woman's insemination, but rather a transfer to a woman after it already began developing, is called a petter rechem for laws of Bechoraa, such as pidyon haben. It is an איבעיא דלא איפשטא, meaning that the Gemara does not make a decision. The Rambam in Bechoros 4:18 brings it as a safek. 

Reb Chaim Kanievsky extrapolates this hypothetical to our parsha, and states that such a child would clearly not be included in כי תזריע, and it's hard to disagree with that. The Gemara in Chulin only discusses whether it is called her "פטר רחם." Reb Chaim states that it would certainly not be called כי תזריע. Given that it is not כי תזריע, he says, there would be no tumas leida. 

 I am only adding the obvious consequence, based on the Gemara in Shabbos 135, that where there is no tumas leida, such as in the case of a cesarian section, it is a machlokes whether the mila would be docheh Shabbos, and we are machmir and do not make the bris on Shabbos. Similarly, indistinguishably, a child born from IVF would not generate Tumas Leida. If there is no Tumas Leida, we would not make the bris on Shabbos. 

UPDATE: I spoke to my father in law shlitah about this on 4/20/26 (my עזר כנגדו made me speak to him about it,) and he said that he sees no proof that tumas leidah depends on tazria. Tumas leida depends on the matzav of leidah. The safek in the Gemara in Chulin about IVF petter rechem does not prove anything about tumas leidah.

3.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that claimed that Mashiach would only come in one of two conditions:  if the Jewish People kept the Torah perfectly, or if it totally broke all the laws of the Torah. Since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism.  What passuk in our parsha was used to support this belief.  

13:13

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא

As the Gemara (San 97a) there says,

דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא: מאי קרא? ״כלו הפך לבן טהור הוא״.

 

 

4.  Why is a bald man like a shmatteh.

Because he is called a קרח  or a גבח, and a shmatteh is called קרחת או גבחת.

Man- 13:42, by someone who is bald.

וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.

Shmatteh- 13:55, by a piece of material.

וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.

 

5.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

Yes.  Nig’ei battim is exclusively in Eretz Yisrael.  This limitation is unique to the Tzaraas of houses. There is no such limitation for Tzaraas of people or of cloth and leather

14:34

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם׃

One more: Not explicit in the pesukim, but a metzora is only banished from walled cities in Eretz Yisrael that were given a special kedusha. This is how Chazal understand the words  (13:46) "בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ"

 

6. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

Tzaraas of people and Tzaraas of houses require a korban to become tahor. Tzaraas of clothing does not require a korban. This was pointed out and explained by the Rama in his sefer Toras HaOla volume III chapter 68  see there. My simple explanation is that the first two hurt kedusha; of a person, and of a house, symbolized by the mezuza. Clothing has no inherent kedusha, so no korban is required to restore kedusha.

 

7.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

15:13, a Zav:

וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר

15:28, a Zavah

וְאִם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר׃

Both have to count, neither makes a bracha. Why is this different than Sefiras HaOmer?

1.      Sefiras HaOmer is an independent mitzvah. The counting of tahara is only a הכשר, it is just a prerequisite for becoming Tahor.  If they don’t care to become tahor, they don’t have to count.  (pashut.)  (problems – Machlokes Beis shammai + Beis Hillel against R Yosi b’reb Yehuda in Nidah 30a. BSh and Bh hold טבילה בזמנה מצוה So it’s not just optional.  Also, Shechita is a macshir and you still make a bracha.)

2.      Sefira is a set number of days. In the case of Tahara, if tuma interrupts, you have to start over. (Tosfos Kesuvos 72a)-

וספרה לה לעצמה - וא"ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה וי"ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין ב"ד בכל שנה שלעולם יוכל למנות כסדר וכן עומר אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות:

Explanation of Tosfos in Noda B’Yehuda II YD:23 arguing with Shelah who makes it into a mitzvah:

כוונתן דביובל ועומר שתמיד הזמן נמשך כסדר לא צריך קרא למכתב וספרת שהרי אין צריך בזה השגחה כלל א"ו מצוה היא אבל בזבה שאם תראה תסתור ואין הזמן עובר ממילא וצריך השגחה על זה ואם כן אין כוונת הפסוק בוספרה לה על הספירה אלא על ההשגחה שיהיו נקיים ולא למצוה לכך אין לה למנות. זהו הנלע"ד לדחות עיקר דברי השל"ה. אבל לדידן אפילו אם יהיבנא ליה להגאון השל"ה סברתו שפסוק זה וספרה לה למצוה הוא אכתי אין לדבריו קיום בנשי דידן דהרי זה פשוט אף אם נימא שהיא מצוה מ"מ מצוה זו שייכא להטבילה דאטו אם לא תטבול כלל ואין רצונה לטבול מי יש מצוה בספירה הזו אתמהה

 From my son Rav Mordechai:

Another reason not to count with a beracha for nidah is... maybe because you don't know if you will finish betaharah...

9.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

Shaving his head and face with a razor- 14:9 – a double issur for any man, and an extra issur if he is a nazir, but a metzora who needs to become tahor has to shave all his hair.

והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר

And partially entering the Azara (for putting the dam and oil on him) before he is tahor, as in Zevachim 32a if you hold ביאה במקצת שמה ביאה.

Just interesting – the Gimmel in והתגלח is written large. Reasons given are:

1.    Three people have this halacha of being shaved as bald as an egg- The initial group of Leviim during their inauguration, every nazir after his term ends; and the metzora.

2.      That this taglachas supersedes three issurim – peios harosh, peios hazakan, and nazir. (Some meforshim say they did not cut their peiyos.)

3.      That a boy’s first haircut should be at three years old.  I’m not making this up. It is said in the name of the Arizal. And it’s passuk 33, so you should do it on Lag BaOmer. If you believe that the passuk numbering is holy, which is isn’t. Even though נעשה ונשמע is 24:7.

 

7.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

Yarok. ‘Green’ and ‘will spit’.

Green- 14:37

וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת

Spit- 15:8

וְכִי־יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר

 

10.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream or refuah on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "If the medicine is to cure the rash, and not just for the discomfort, you should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

Yes, he is allowed to go into Yerushalayim. 

The Tuma and Tahara status, and the banishment of the Metzora, only go into effect when the Kohen says "Tamei" or "Tahor" (as the Meiri says in MK 7b d'h אפילו,  

'אפילו היו סימני טומאה של מצורע או סימני –רפואה ניכרים לכל אדם אינו לא טמא ולא טהור, עד שיטמאנו הכהן או יטהרנו'.)

Rav Kanievsky was not a Kohen so despite his psak halacha, the man remains tahor.

However, the prohibition of removing signs of Tzaraas is inherent. It is Safeik Issur Deoraysa to remove what might be symptoms of tzaraas (Devarim 24:8, השמר בנגע הצרעת) until an expert, Kohen or non-Kohen, says that they are not tzaraas.   

 

Note: There is one and only one solitary shittah that obvious tzaraas is immediately tamei, with or without a kohen. That is the Yaavetz, שו"ת שאילת יעבץ א, קלח. The only achron  (the Minchas Yitzchak in  ה, א, יד; ו, קלב ד"ה והנה) who cites him lehalacha does so for purely political reasons, to keep people off of the Har Habayis, an issur kares.   Everyone else only mentions him as a curiosity: 

Ayeles Hashachar here in 13:2;   Lehoros Nassan, 13:2;  and more.

 

Regarding People Who Claim Crypto-Jewish Lineage.

 

A Pill that Neutralizes the Yetzer Hara.

 We've recently read about the GLP-1 family of drugs helping some people overcome addictive compulsions of all kinds - tobacco, alcohol, even psychoactive drugs.  A recent article in The Atlantic  (April 5 2026) described people who find that they have lost all their strong emotions, including marital love. 

"Many people taking GLP-1 medications find that they’ve suddenly released their desires for food, alcohol, tobacco, shopping, and more"

A discussion of the "meh" effect.

What if a drug was developed that would eliminate the yetzer hara for any particular aveira, like Huxley's Soma. Would it be advisable to take such a drug? Would there be a religious imperative to take such a drug?

Man was created imperfect in order that he should fight to overcome his yetzer hara. Perhaps winning that war through medical intervention undermines the reason for the creation of man. Perhaps taking such a drug is not stam like the Gemara (Shab 151b)

 והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה.

 but an actual stira to the retzon Hashem. 

It goes without saying that regarding בין אדם לחבירו, for any aveira that perceptibly harms others or society as a whole, preventing harm to others is paramount. But for עבירות בין אדם למקום, where the harm is distancing the universe from the Ribono shel Olam, the Nefesh Hachaim's idea of the consequence of aveiros, perhaps the theoretical disobedience to the tafkid of man is a greater sin than the failure to overcome the yetzer hara.

I am told that in one of the Gerrer communities, unmarried boys regularly take something in the libido reduction family in order to temper their taivos until they are safely married. I have no way of knowing whether this is true, nor does their shittah help me to resolve the question in my own mind.

The first place to look would be the Gemara in Yoma 69b regarding the yetzer of Avoda Zara. But in that case, the yetzer posed a threat to the continuity of Klal Yisrael.

בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון, ועדיין מרקד בינן. כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא? לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן

The following Gemara, about the yetzer of arayos, might be more relevant. 

Does the answer depend on whether you eliminate the taava or merely temper it? The Rambam in the Moreh says sees this in the Mitzva of Milah. 

וכן המילה לדעתי אחד מטעמיה מיעוט התשמיש והחלשת האבר הזה כדי שימעט בפעולה זו ויתאפק ככל האפשר... ואותו הנזק הגופני הנעשה באבר זה הוא המטרה. אשר לא יתקלקל בו מאומה מן הפעולות שבהן יציבות האדם, ולא בטלה בה ההזרעה, אבל פחתה בה הלהיטות והתאוותנות המופרזים מכדי הצורך

This is much different than the Ramban who says that it is just a reminder-

שֶׁשָּׂם זִכָּרוֹן בְּאֵבֶר הַתַּאֲוָה רַב הַמְּהוּמָה וְהַחֵטְא לְבַל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ רַק בַּמְּצֻוֶּה וּבַמֻּתָּר

the Rambam is saying that it actually diminishes the passion.

Of course, the Rambam himself says a different reason in the Yad, that the אות ברית physically distinguishes us and reminds us of our identity and our tafkid.

 לפי שהוא אות בבשרנו להזכיר תמיד בשעה שאין שם לא תפילין ולא ציצית וכיוצא בהם

and many Rishonim, such as the Chinuch, say this as well, a focus on the אות ברית that physically distinguishes us

לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו, אות קבוע בגופם, להבדילם משאר העמים בצורת גופם, כמו שהם מבדלים מהם בצורת נפשותם

Yet others, such as R Bachaye in Breishis 17:13 see it as a korbon of dam.  But these disparate pshatim do not take away the fact that the Rambam sees diminishing the yetzer of arayos through physical intervention as a means of serving the Ribono shel Olam.

There is a strong proof from the Ramban and the Ran, though. 

Ramban Kiddushin 31a:

 דרב יוסף פתח ונסתמה הוא כדאמרינן באגדה משום דלא מצי קאי בנפשיה דלא לאיסתכולי בר מד' אמות דידיה

The Ran there, 13 in dafei haRif:

אמרינן בהגדה דרב יוסף סמי נפשיה משום דלא מצי קאי דלא לאסתכולי בר מד' אמות דיליה

Also in the Ritva Megilla 24a. Also brought in Tshuvos HaGeonim 178 about both Rav Yosef and Rav Sheishes. Also brought in Seder HaDoros from the Mekor Chaim in the end of Shlach as follows: 

רב יוסף ישב בבית אפל מ ' יום, וציוה להביא לפניו אבני שיש והסתכל בהם ונעשה סגי נהור, ואין ספק שזה בתכלית הפרישות.  

Once we're bringing rayos like that, here's the Yalkut Shimoni 

ילקוט שמעוני ( ויחי רמז קסא ) , מעשה בר ' מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה , והיה זיו פניו דומה לחמה, וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת , שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם , פעם אחד עבר שטן ונתקנא בו , אמר אפשר אדם כמו זה לא חטא, אמר לפני הקב"ה רבש " ע רבי מתיא בן חרש מה הוא לפניך " א , ל צדיק גמור הוא , אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו "א, ל אין את יכול לו, אעפ "א, כ" ל לך . נדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת , שנאמר ( בראשית ו ב ) 'ויראו בני האלהים את בנות האדם ', עמד לפניו , כיון שראה אותו הפך פניו ונתן לאחריו , שוב בא ועמד לו על צד שמאלו הפך פניו לצד ימין , היה מתהפך לו מכל צד , אמר מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצה " ר ויחטיאני , מה עשה אותו צדיק קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו "א, ל לך והבא לי אש ומסמר, הביא לו מסמרין ונתנום בעיניו, כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו , באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל א"ל לך לרפא את ר' מתיא בן חרש , בא ועמד לפניו אמר לו מי אתה , אמר לו אני הוא רפאל ששלחני הקב " ה לרפאות את עיניך , אמר לו הניחני מה שהיה היה , חזר לפני הקב " ה אמר לפניו רבונו של עולם כך וכך אמר לי מתיא , אמר לו לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע , מיד רפא אותו . מכאן אמרו חכמים כל מי שאינו מסתכל בנשים , על אחת כמה וכמה באשת חברו אין יצה"ר שולט בו

I spoke about this with my family. The women, to a person, (including those who have made a serious study of hashkafa,) strongly asserted that such a drug would be a wonderful thing; that aveiros are wicked and harmful and should be avoided by any means possible, whether by strength of will or by taking a drug; that all we are required to do is to win the battle, and any action we take to do so is not only meritorious but even mandatory. The men, including people who know the great sifrei mussar literally baal peh word for word, were not sure. 

I know when I am not entitled to an opinion, and this is one of those times. I do suggest that blinding ourselves would not be helpful, because, unlike Rav Yosef and Rav Sheishes, we would just find different and unnatural ways to inflame and satisfy our taivos with even worse aveiros, just as the old eunuchs found ways to entertain themselves. But perhaps a medicine that quashes the entire drive is a different thing. 

What say you?

Psak Halacha by AI

If AI developed to the point that you could ask it a question, and instruct it to answer in the manner of a particular gadol, and it is demonstrably able to do so flawlessly. For example: you have an unpublished teshuva from Hagaon R X, you would ask AI what R X would say on that question, and it would respond precisely as was written in that teshuva. 

You might say that this is impossible. A posek has siyata dishmaya לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, and that is obviously absent in AI. But for the sake of argument, let's say that you have an advanced AI that will mimic any particular posek. Can you rely on it le'halacha?

If the answer you relied on is later shown to be incorrect, then I think it is self evident that you will not have the safe harbor defense of having acted on the advice of a posek. But let's discuss a case where there is no reason to think that AI erred.

If the reader was himself a talmid chacham, and after reading the teshuva and going through the sugya he is convinced it is correct, then I can not think of any reason why he could not rely on it. (I emphasize that he has to be a talmid chacham of stature, because it's easy to understand a teshuva and to be convinced it is right, and to then read another teshuva saying the opposite and to then be convinced that it is also right.) But what if the person is not capable of that kind of critical evaluation?

I am convinced that the correct approach is the one implied in the introductions to the Ketzos and to the Igros, that such a psak halacha is not called Torah at all. Even after seeing the psak, the rule would be as in any case of a safek- deoraysa lechumra, derabanan lekula, efshar levareir, etc.  Anything beyond ביעתא בכותחא would be outside the use of AI, and someone who relied on it would, in the case of a deoraysa, transgress an issur deoraysa because safek lechumra. Torah requires the decision of a human talmid chacham.

Ketzos:

.ובזה יובן הא דאיתא בזוהר מחידושי אורייתא דבורא ארץ חדשה ומי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשהו ולחדש דבר מעתה והכל ברא הקב"ה חוץ מן השקר שבני אדם בודין מלבן ומאן דמשקר ח"ו אין זה חידושי תורה והאמת כבר היה אבל הקב"ה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת שכל האנושי אע"פ שאינו אמת וא"כ המחדשו הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי וזו שהראה הקב"ה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כי נתחדשו הדברים על פי התלמיד המחדשו.
ובמדרש בראשית רבה אמר ר' סימן בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות מהם אומרים יברא ומהם אומרים כו' שנאמר חסד ואמת נפגשו חסד אומר יברא שכולו מלא חסדים ואמת אומר לא יברא שכולו מלא שקרים כו' מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכה ארצה שנאמר ותשלך אמת ארצה אמרו לפניו רבש"ע אתה מבזה תכשיט שלך אמר הקב"ה רצוני שתעלה אמת מן הארץ. והיינו משום דידוע דשכל האדם ילאה להשיג האמת בהיות בארץ שורשו ולזה אמרו אתה מבזה תכשיט שלך כיון שעיקר הבריאה עבור התורה והאדם בשכלו האנושי מהנמנע להשיג האמת האמיתי וכאשר יתנהגו העולמות כולם מעלמא ועד עלמא ע"פ תורת האדם ולא יהיה ע"פ האמת הרי אתה מבזה תכשיט שלך שחותמך אמת ועל זה השיב הקב"ה זהו רצוני שתעלה אמת מן הארץ והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ולשכון כבוד בארצינו וע"ד שאפרש בסמוך האמנתי כי אדבר. וזו היא ברכת התורה אשר נתן לנו תורת אמת שיהיה האמת אתנו וחיי עולם נטע בתוכינו

Igros:

אבל הוא מטעם שהנכון לע"ד בזה שהיו רשאין ומחוייבין חכמי דורות האחרונים להורות אף שלא היו נחשבין הגיע להוראה בדורות חכמי הגמ' שיש ודאי לחוש אולי לא כיוונו אמיתות הדין כפי שהוא האמת כלפי שמיא אבל האמת להוראה כבר נאמר לא בשמים היא אלא כפי שנראה להחכם אחרי שעיין כראוי לברר ההלכה בש"ס ובפוסקים כפי כחו בכובד ראש וביראה מהשי"ת ונראה לו שכן הוא פסק הדין הוא האמת להוראה ומחוייב להורות כן אף אם בעצם גליא כלפי שמיא שאינו כן הפירוש ועל כזה נאמר שנם דבריו דברי אלקים חיים מאחר שלו נראה הפירוש כמו שפסק ולא היה מתירה לדבריו ויקבל שכר על הוראתו אף שהאמת אינו כפירושו והוכחה גדולה לזה מהא דשבת דף ק"ל א"ר יצחק עיר אחת היתה בא"י שהיו עוניין כר"א ונתן להם הקב"ה שכר גדול שמתו בזמנן וכשגזרה מלכות הרשעה גזירה על הטילה לא גזרו על אותה העיר אף שהאטת אליבא דדינא נפסק שלא כר"א והוא חיוב סקילה במזיד וחפאת בשוגג אלסא דהאטת להוראה שמחוייב להורות וגם מקבל שכר הוא כפי שסובר החכם אחרי עיונו בכל כחו אף שהאמת ממש אינו כן וזהו ענין כל מחלוקות רבותינו הראשונים והאחרונים להורות 

I think this approach would be generally agreed if I changed AI to a Jewish gadol who became a meshumad. Besides the obvious lack of siyata dishmaya, the etzem psak is not Torah at all.

Please note: this question is unrelated to the machlokes R Yehuda and the Chachamim about יחיד שעשה בהוראת בית דין, that we pasken like the Chachamim that יחיד שעשה בהוראת בית דין – חייב.  If יחיד שעשה בהוראת בית דין is chayav, that means that the psak of the posek does not help- if he's right, you're safe. If he's wrong, you're in trouble. If so, who cares whether the posek is a Jewish Talmid Chacham or a Goy or a machine? All that matters is whether the psak is right or wrong!  

That is not correct. I think that even the Chachamim agree that מאי הוה ליה למעבד, that by going to the posek he is doing what the Torah requires him to do. The fact that he brings a korban only is a halacha in Korbanos, that in the parsha of korbanos, a mistake is not called an oneis, even if he came to the mistake by following the Torah's protocol, and if a mistake was made, someone has to bring a korban. Like the machlokes RAE and the Nesivos by mis'aseik, that chiyuv korban is a parsha bifnei atzmo.  Here, on the other hand, it may be that even if the psak if "right," you were over a deoraysa by following the psak.