Matanos l'evyonim on Purim

 Is matan b'seiser preferable in Matanos l'evyonim on Purim? 

Someone sent me the following question, and it led to the Meil Tzedakah. 

Good Morning,  R’Eliezer.

      Can I as your opinion on something ?

      If you had two foods in front of you:   one has a small amount of non-kosher ingredient inside, but it is definitely Batul, while the second food has 100% kosher ingredients – I think that most people would choose to eat the food that is completely kosher and not have to rely on the halachic concept of bitul.   (Notwithstanding that famous shita of the Bnei Yissoscher who prefers to use the food with bitul).

 

    So, here is my question.    For Matanot L’Evyonim, when I give $100 to my rabbi to distribute for me, how do I know that he won’t be giving all of my $100 to just one poor man?    But my mitzva is to give to two poor men!    Therefore, my understanding is that we rely on the halachic principle of  ברירה  since this is a D’Rabanan matter.   We’ll assume, halachically, that my $100 that he distributes will wind up going to two poor people.

 

     Maybe it is better for me to instead give $50 to one rabbi and $50 to a different rabbi to ensure that my money really does get into the hands of two different poor people – and not to have to rely on the concept of   ברירה  (just like we prefer to not rely on the concept of ביטול  if we don’t need to).

If I give $50 to Rabbi Hertz, who deals with Chabad folks, and if I give another $50 to Rabbi Matanky – it is extremely unlikely that both rabbis will give my money to the same poor man.

 

Where is the flaw in my logic ?    Would giving to two rabbis for distribution really be a preferred method of giving Matanot L’Evyonim ?

I responded as follows:

Hello.

Chavilos. 

I am sure that a reputable rov will distribute the tzedaka with the explicit intention that each donor's gift will go to as many aniyim as optimal for the donor's kiyum hamitzva. As the gizbor, he has the power to make that condition.  Even if he does not, I think it's fair to assume that this is implicit.

Interesting addtion: From the Torah LiShma:

That one ought to actually do the act of giving to each separately to avoid 

Furthermore, here is an important thought. Not well known, but it deserves consideration. From the sefer Me'il Tzedaka, by Rav Eliahu Hakohen, Izmir, the 1700s: On Purim, contrary to the mitzva of Tzedaka the whole year, it is better to hand the matana to the poor man yourself. 

חלק ב, סימן א, סימן רכ

...ועל דרך פשט נראה לתת טעם לשבח, למה בשאר ימות השנה נותנה לארנקי של צדקה, ובפורים יתן לעני מיד ליד

דיש לומר מה שנותנה לארנקי של צדקה, כדי שלא יתבייש העני.

ובפורים, שכולם מקבלים זה מזה, עניים ועשירים, דכתיב "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר, ט, כב), אם כן אינו מגיע בִּיּוּש לעני המקבל, לפי שמתחזק העני באמרו: גם הנותן לי מקבל מתנה מחברו. לכן יתן הצדקה בפורים מיד ליד לקיים מצוַת צדקה בעצמו, דמצוה בו יותר מבשלוחו, שהם גבאי צדקה. 

There you have it. On Purim, he says, it is better to hand the matanah to the poor person directly, not through a gizbar.

Besides his svara of מצוה בו יותר מבשלוחו, it is possible that the point of the matanos is like the point of the Mishloach Manos, is to be marbeh rei'us. If so, it is possible that you're not marbeh rei'us when you give it to a gizbar, so you davka should give it directly.

Obviously, there are many aniyim who would be ashamed to take even on Purim. But assuming like the Me'il Tzedaka, if you have someone who all year would want mattan b'seser, but on Purim is not embarrassed at all, it would be better to give directly.

UPDATE:

Thank you to R Moish Pollack for his he'ara. He wrote

That is why it says to give to a evyon. Rabbi Moshe Kaufman said in his Sunday morning shiur an evyon is defined as not embarrassed.

I responded 

Thank you very much for that comment!

This is actually a machlokes between the Chavos Yair and the Aruch HaShulchan.

Chavos Yair in his Mekor Chaim:

ידקדק לשלוח לעניים מרודים ומופלגים הנקראים אביונים

Aruch Hashulchan in תרצ'ד ג

יראה לי דאף על גב דבתורה "עני" ו"אביון" שני דברים הם, כדכתיב ב"תצא": "לא תעשוק שכיר עני ואביון", ושני דברים הם כדאיתא בבבא מציעא (קיא ב) ד"אביון" יותר מעונה מעני. ולשון "אביון" הוא האובה ואינו משיג (רש"י שם), ונגד זה "אביון" אין לו בושת לבקש, והעני יש לו בושת. ואמרינן שם לעניין שכיר, דעני קודם לאביון עיין שם. מיהו על כל פנים שני דברים הם, וכיון דבמגילה כתיבא ו"מתנות לאביונים" – נימא דדווקא אביון ולא עני?ומכל מקום אינו כן. וראיה דבפרשת "ראה" כתיב: "כי יהיה בך אביון… כי לא יחדל אביון… פתח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך" – הרי שפתח ב"אביון" וסיים בשניהם, אלמא דהכל אחד. והא דכתיב "ומתנות לאביונים" – רבותא קאמר: לא מיבעיא עני שיש לו בושה, ובשכר שכיר הוא קודם, אלא אפילו לאביון – יצאת ידי חובתך, ואף על פי שהוא בעצמו מבקש ממך, וכל שכן לעני שמתבייש לבקש, ואתה מקדים ונותן לו – שיש מצוה יותר.

The Me'il Tzedaka I brought down is also on the side of the Aruch HaShulchan. I wish I could find it inside, but I don't have access to the Otzar.

After Shabbos I hope to write a little more.