Wednesday, March 26, 2014

Tazria. Wine and Fragrance

Shavuos 18b:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבתות הויין לו בנים זכרים דכתיב להבדיל בין הקדש ובין החול וכתיב התם להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר רבי יהושע בן לוי אמר בנים ראוין להוראה דכתיב להבדיל ולהורות
Rav Yochanan says, anyone who makes Havdalah on wine on Motzei Shabbos will have “Banim Zecharim”, male children. This is based on the the last Pasuk in Shmini להבדיל בין הטמא ובין הטהר being immediately followed by the first Pasuk in Sazria,  אשה כי תזריע וילדה זכר.

Rav Schwab says that בנים זכרים means children with sharp minds and discerning intellects, and זכרים hints to זכירה, awareness and memory.  One who teaches his household, by word and example, to demarcate the holy and the secular, to remember that some things that we pursue are inherently valuable and others only necessary, to cleave to truth and eschew falsehood, that man will have  בנים זכרים, whatever gender they are.

But why, then, does Rav Yochanan say that he makes Havdalah on wine?  Litvaks make Havdala on tea. Motzei Pesach many people make havdala on beer (Rama 296:2, Torah Temima in the name of the Gaon in Parshas Bo 12:168.)  So what distinguishes wine?  Rav Schwab answers by pointing to the Gemara  (Yoma 76b, BB 12b) that says that wine, judiciously used, can open the mind and heart.  (Just like humor can.)

The Gemara he brings in Yoma says, inter alia,  in the name of Rava,  חמרא וריחני פקחין, wine and fragrance open the heart/mind.  What's pshat in that statement?  Whatever the real pshat is, I always found it interesting that so many mefarshim said exactly the same drush, unaware of the long, long, history of those that said it before them.  It's not a criticism, because they didn't need to know what others said, especially in drush.  All I'm saying is that some things that are so true that they are endlessly rediscovered by talmidei chachamim in every generation.

The vort is as follows:  The Gemara (Menachos 87a) says that wine is damaged by people talking around it, while incense is enhanced when the people talk while making it.  אמר רבי יוחנן כשם שהדיבור יפה לבשמים כך דיבור רע ליין.  They use that Gemara to explain ours.  Wine symbolizes the benefit of silence, and spices symbolize the benefits of talk.  The lesson is that sometimes talk is necessary, and sometimes it is dangerous.  Sometimes, silence is necessary, but sometimes silence is a crime.  It is not enough to indiscriminately adopt one way or the other.  חמרא וריחני פקחין; one should be wise and think carefully and when to take the approach of wine, and when to take the approach of besamim, when to be silent and when to talk.

The four that I have access to are: the Yeshuas Yaakov's father; the Chida; Reb Menachem Ziemba; and Reb Shlomo Zalman Auerbach.  I liked Reb Menachem Ziemba's tzushtell to the vort from the Kotzker about Shlomo HaMelech's two takkanos of Eiruvin and Netilla.  (Coincidentally, both the Yeshuas Yaakov's family and Kotzker Rov were born in Lublin.)  Please remember that OCR is imperfect, so there are many incorrect letters; but the sense of the vort is pretty clear anyway.

From הרב מרדכי זאב אורנשטיין, quoted by his son, הרב יעקב אורנשטיין, בעל הישועות יעקב
 שמעתי בשם אא״ז הגאון החסיד מאור הגולה מוהר״ר מרדכי זאב ד״ע האבד"ק לבוב בהא דאמר ר׳ חנינא (?) חמרא וריחני פקחין. ופירש הוא זצ״ל ע״ס מאמרם ז״ל במנחות דף פ"ז ע״א כשם שהדיבור יפה לבשמים כך דבור רע ליין. הרי דהבשמים והיין הם שני הפכים דהטוב לזה הוא רע לזה וכן להיפוך דדיבור יפה לבשמים ושתיקה יפה ליין . וכענין מכורח ד׳ והחנהגות האדם מצינו נ״כ שני עניני׳ הפכיים דפעמים הדבר טוב מאד כמו בתורה ותפלה ובחוכחו' סל איש חבירו להשיכו מעון. ולפעמים השתיקה טובה מאד כמו שאמרו חז״ל בשומעין חרפתן ואינם משיבין ומונע עצמו מלשה״ר חנופה וליצנות וכדומה . ולזה אמר ר״ח שהוא הי׳ בידו שתי המדות גס יחד דהי׳ סובר את ד׳ וגס מתנהנ בין אנשים במרת השתיקה ומרח הדיבור בבל אחד לעת הצורך ולזה אמר חמרא דהיינו יין דהשתיקה טובה לו וריחני דהיינו בשמים אשר הדיבור יפה להם סקחין דעי׳י השתמשותו למת המצטרך בשני הדרבים לכן נעשה פיקח ודפח״ח:

Quoted from the Chida
 אכתוב בכאן מה ששמעתי מהמחבר דבר נחמד בשם הרב חיד״א ז״ל שאמר בשם חכם אשכנזי על מאמר מז״ל חמרא וריחני פקחין , ר״ל כי חכמתם טמון ברמ׳ז אס כי אמרו חז״ל סייג לחכמה שתיקה ומלה בסלע כוי והחכם אמר עת לחשות , אמגם לעומת זה אמר עת לדבר ואמנם האדם הישר החכם צריך להבין ולשקול היעכ כמאזגי שכלו אם הזמן הוא לחשות או טוב לדבר : וזה רמזו כי ידוע מאמר חז״ל במנחות דף פ׳׳ז שהדבור רע ליין ונהפוך הוא אצל ריחני היינו הקטרת שהקול יפה לבשמיס א״כ שני דירים אלו ר״ל חמרא וריחני הם שני הפכים , והם סקחין ר״ל שצריך האדם להיות פקח כעיניו וכשכלו להבדיל הזמנים וכשם שמקכל שכר על השתיקה כך יקכל שכר על הפרישה לפרש הרבר באר היטב והדן איתי לכ׳׳ז ידונו אותו מה״ש לכ״ז :

Written by the Chida,
ושמעתי משם הרב מהר״ר יוסף דיין דקק'א אשר באמשטרדם שהיה אומר דרך דרש במ״ש חמרא וריחני פקחין דביין אמרו זרק הגיד והקיש הקנה דהדיבוד קשה ליין. כל קבל דנא בריחני אמדו שהקול יפה לבשמים. והוו תרתי דסתרן ומזה יש ללמוד בינה לעתים עת לחשות ועת לדבר דיש זמן שהדיבור טוב ויש זמן שהשתיקה טובה. וז״ש חמרא וריחני שרחוקים בטבעם זה מזה בענין הדבור פקחין האירו עיני לדקדק בדיבור ולהיות נזהר בזמן שיפה הדיבור וזמן שיפה השתיקה

Said from R Menachem Zemba
בחומש שמות פר׳ כי תשא ל. ל״ד. ויאמר ה׳ אל משה קח לך סמים וגו׳ ובבעל הטורים כחב ״קח לך סמים״ ס״ת חכם. חמרא וריחני פקחין עכ״ל. וקשה למה הביא כאן חמרא כיון דאירי כאן רק בריחני וכר. ובאופן אחר י״ל עפ״י מה ששמעחי מידידי הרה״ג רבי מנחס זעמבא שליט״א (זצ״ל) מו״צ בווארשא. לפרש הא דחמרא וריחני פקחין. דידוע בשם הגה״ק ר״מ מקוצק זצ״ל שהקשה מה החכמה של שלמה דחיקן ערובין ונטילח ידיס. וחירץ דהפירוש של עירובין שיהיה מעורב עם הכל. ונעילה הפרוש מופרש מן הכל. כמו נעולה אני מן היהודים וא״כ זה שני הפכים בנושא אחד. ומי שיש לו שתי המילות האלו ביחד צריך להיוח חכס גלול. ועל דרך זה אמר החדושי הרי״מ זצ״ל דהעולס אומרים שמי שמדבר הרבה הוא שוטה. ומי שמדבר מעט הוא חכם. ובאמת מי שמדבר הרבה יש מעלה שמדבר נמי מה שנצרך מאוד. וכן גם להיפוך מי שמדבר מעט אינו מדבר נמי מה שנצרך. ולכן מי שיש לו ב׳ מידות האלו ביחד הוא נחשב לחכם. וכן ענין זה בחמרא וריחני ביחד. דהדיבור קשה ליין והקול יפה לבשמים ומי שיש לו ב׳ הדבריס ביחד הוא פקח עכת״ל. נשמע מזה דחמרא וריחני ביחד אז הוא חכם. ומשו״ה כאן בם״ת קח לך סמים דמרומז לתיבת חכם. זה דוקא בחמרא וריחני ביחד. אז פקחין. ולכך הביא בעל הטורים חמרא וריחני פקחין וא״ש

from R Shlomo Zalman Auerbach quoted in Yeshurun journal
על החובה לשקול בפלס כל היוצא מפיו של האדם, הוה מרגליה בפומיה דברי הגמ' ביומא ע״ו ע״ב דאמר רבא חמרא וריחני פקחין (״פקחין־ פקחוני עשאוני פיקח. רש״י), וביאר מרן זצ״ל: היין משתמר ומשתבח כאשר הוא מונח במרתף, בסתר, במקום שקט ללא קול ־ שהדיבור קשה ליין, לאידך גיסא, על הבשמים אמרו בגמרא ״שהקול יפה לבשמים״ (כריתות ו׳ ע״ב). חמרא וריחני פקחין ־ מי שיודע מתי לדבר ומתי לשתוק הוא נקרא פיקח.


7 comments:

  1. Whenever I make a decision to stop posting, hashgacha arranges for me to remember that occasionally, someone gets a toeles out of it, and that makes it worth it.
    Thank you for writing.

    ReplyDelete
  2. Rav Eisenberg,

    This question is not related to your post (so sorry for the side question) but I was wondering whether you recall at sedorim when you were younger whether the issue of shiurim was mentioned? Did your father stress the idea of shiurim of matzah and how much is required to be eaten in how long and if so, was this common in his youth or at the yeshivas he attended?

    ReplyDelete
  3. I don't remember that he mentioned it even once. On the contrary. He made it pretty clear that in Slabodka, nobody except the shamosh was interested in such matters. They were focused on becoming gedolim in Torah.

    ReplyDelete
  4. I also don't remember my grandfather mentioning it once, despite his father being the Rov of his town and a very accomplished talmid chochom. I actually find the concept of shiurim of eating matzah and maror difficult to understand. We basically need to eat more than is comfortable in a time frame that is more like ben drosai than bnei chorim. Have you ever seen a nobleman eat so much so quickly? I know that is not a very "halachic" argument but it just seems so out of place on a night when we are eating as noblemen and free men.

    ReplyDelete
  5. This is a complicated issue. Even if chatzi shiur in mitzvos is a maaseh mitzva, the chiyuv remains, and I imagine that means it would remain a bittul asei (but I could hear that it's not that simple, but that's just lomdus.) That nobody paid so much attention in our circles- I don't know why that is. But I know that my father, while he was a musmach who expected to become a rov in a certain town in Litteh, and he knew the dinim of shiurim including the minutiae of mikvaos and calendar calculations and maseches Derech Eretz, didn't obsess about these things. This is far beyond my pay grade, but I think that there's a different kind of relationship with the Ribono shel Olam for some people, and we've lost that, and trying to imitate it is not going to work; it would deteriorate into nonsense like davening shachris at noon.

    ReplyDelete
  6. I hear. In any event I think you should continue blogging. Maybe some personal reflections would be useful too - rather than just halachic analyses. I am sure they would be similarly insightful and appreciated by a lot of people. I don't think it is hard to see that you have a lot of Torah knowledge. But I think it also apparent in your blogs/comments that you have a sense of 'normalcy' about you that people like me can relate to and appreciate.

    ReplyDelete