Metzora: Being Tamei, but not Mekabeil Tumah. בית המנוגע

Reb Chaim (Stencil, Sukka 12b) asks: assuming that there's a din (הוויתו על ידי דבר המקבל טומאה) that a mikva is not kosher if it's kashrus depends on something that could become tamei, then you shouldn't be able to have a mikva in a house in Eretz Yisrael, because the house could become tamei if it has צרעת and is declared to be a בית המנוגע.  If the wall of the house is a wall of the mikva, and removing the wall would mean there would be no mikva, then the potential for the wall to be tamei would mean that the mikva is הוויתו על ידי דבר המקבל טומאה, its existence and kashrus relies on something that is susceptible to Tumah.

יש לחקור אם יכול לעשות מקוה בבית ולא יהא כאן החסרון דהוויתו על ידי דבר המקבל טומאה אף דבית מתטמא בנגע צרעת. 

Reb Chaim answers that a בית המנוגע is inherently tamei, but is totally incapable of receiving any Tumah, and all we care about by Mikva is the susceptibility to "received" Tumah.

וצ"ל דטומאת צרעת היינו דעצם הבית נעשה לדבר טמא ולשרץ אבל לא שיש לבית תורת קבלת טומאה מנגע ומה דבדבר המקבל טומאה אינו יכול לעשות מקוה הוא משום דין זה שמקבל טומאה הוא כמו חלות דין של טומאה על החפץ אבל מה שבית יכול להתטמא בנגע אין עוד על הבית שום טומאה ולא מקרי הוויתו על ידי דבר המקבל טומאה.

He asks, but if so, then why does the Gemara in Sukkah say that fibers of flax, אניצי פשתן ,  cannot be used for Schach, inasmuch as they are subject to Tumas Tzaraas if they develop the marks of Tzaraas?  But he just postulated that an object that has Tzaraas cannot be said to have contracted Tumah!  He answers that flax with the sign of Tzaraas, besides being an object of Tzaraas, also separately contracts Tumas Tazaraas.

והא דאיתא דאין מסככין סוכה באניצי פשתן משום דשתי וערב מתטמא בנגעים ומקר' ממלא דבר המקבל טומאה משום דבגד המתטמא בנגע מלבד דהוא נעשה לדבר טמא ולשרץ עצמו עוד יורד עליו דין קבלת טומאה וסימנך דאחרי טהרתו צריך טבילה לטהור הרי דקבל טומאה מהנגע דבדין שהוא נגע צרעת לא שייך טבילה וכיון שריבתה התורה לענין נגעים שגם שתי וערב תורת בגד לו לענין נגעים אינו כמו בית המתטמא בנגע אלא כמו בגד שיש לו גם תורת קבלת טומאה  דיש להשתי או להערב תורת בגד לדין נגעים

Additionally, the fact that these linen fibers require tevilla to become tahor shows that besides being objects of Tumah, they received tumah, because tevilla would do nothing for a Tzraas identity.

.  והראי' על זה דגם הם צריכים טבילה ולכן פסולים לסכך שיש עליהם תורת קבלת טומאה לענין נגעים ולא דמי לבית

There is a natural tendency to read into Reb Chaim the approach of the Sifri Zuta in Chukas that says that a dead human body is not tamei, it only causes tumah in people or things through ohel or maga or hesit.   

(The Sifrei was popularized in the US by Reb Leizer Silver, here, responded to here and here, it's brought down by Reb Aharon in his משנת ר' אהרן טהרות כז in the footnote at the very end, and written about by me here.)

But with all due respect to the people that learn Reb Chaim like that, (not really; I think they should be ashamed of themselves, because it's the lazy way out,) that's not what Reb Chaim means.  He says that the house is tamei.  It's only that it is not a received Tuma, it is an inherent tuma by being defined as a בית המנוגע- it became a Sheretz.  Only susceptibility to received Tumah is a problem either for Mikvaos or Sukkah.

How does Reb Chaim know to make this chiluk?  By S'chach, that's a simple question to answer.  He doesn't need a svara, all he needs is the source for the psul of mekabel tumah. The Gemara (11b-12a) gives us three drashos that tell us that schach cannot be made of something that is mekabel tumah.  Reb Yochanan's drasha is from the words באספך מגרנך ומיקבך, that you use פסולת גורן ויקב, whose prominent characteristics are gidulei karka and, for our discussion, that are not mekabeil tumah.  The fact that they could become tamei if they become a sheretz does not change this character.  As long as they are not mekabeil tumah from something else that is tamei, this characteristic matches פסולת גורן ויקב.

By Mikva, I don't know how his chiluk matters.

I don't have the patience to type up the other place Reb Chaim says this, in Niddah, but here's the picture.

I think the Netziv says the same thing, but with more clarity, in the name of his son Reb Chaim.  Everyone asks, how can the Rambam say that Nigei Batim can cause Tumah to everything in the house, no matter what it is (based on Reb Meir's pshat in וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע, ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן).  If so, nothing should be kasher for S'chach, because even psoles goren and Yekev are mekabel tumah if they're in a  בית המנוגע.  He says the teretz from his son R' Chaim:

הקשה המל״מ ... מסוכה ד׳ י״ב דחבילי עצים אין מסככין בהם משום תעשה ולא מה״ע ותיפוק לן משום דמקבלים טומאה היינו שנטמאים בבית המנוגע• וע״ז יישב בני הרב מ׳ חיים ברלין שי׳ דודאי הני לא מקבלי טומאה אלא בשעת ביאת הכהן ומטמא את הבית  בזה גזרת הכתוב דכשם שהבית מיטמא, כך כל אשר בו מיטמאין, אפי׳ דברים שאינם מקבלים טומאה לעולם. אבל הנכנס  בבית אח״כ אינו מקבל טומאה אלא כמו בכ״מ.  וממילא מיושב הא דסוכה ג״כ דאי נימא דבזה מיקרי מקבל.טומאה  אפי׳ פסולת גורן ויקב גמי מקבלי טומאה. וזה ברור

That means that they are not mekabeil tumah in the normal sense.  The Kohen's declaration of Tuma on a בית המנוגע creates a one step chalos tumah not only on the house but also on all its contents, but that's a one step event, not two steps of "tuma on house and then house to contents."  It is a direct chalos tumah on the house and all its contents.  This is not a psul schach.


I mentioned above that Reb Aharon briefly talks about the Sifri Zuta.  This is what he says:

אך אין הדבר פשוט כל כך לומר דמת אין בו טומאה דהא אסור מן התורה להכניסו בעזרה, כמו שרץ, ורק במחנה לויה הותר להכניסו כמבואר בסוטה דף כ', ואפשר דרק לאיזה ענין פרטי כיוונו בספרי זוטא הנזכר לעיל.

Reb Aharon's problem was addressed by the אמבוהי דספרי brought by Reb Leizer Silver, as well as the responses I linked to above, but in the end, it's still most likely a stira to the Gemara in Sota Reb Aharon brings.  I don't think Reb Aharon saw the SZ inside, because if he had, it would have changed a lot of what he writes in the main body of the piece regarding נבלת עוף טהור.