Mishpatim: The Kabbalistic Linkage of the Numinous and Dinei Mumenus

This post is only a restatement of something the Satmerer brings from the Degel Machaneh Ephraim.  I'm posting it for two reasons.  The first is because it's interesting and sobering.  The second is because I like my title.  Mumenous is the word for Monetary Matters, and in yeshiva it's pronounced Mominnes.  However, among chasidim, it's pronounced Moomenis, which rhymes with Numinous.  Numinous is a fancy word for spiritual or ethereal.

Divrei Yoel here:

בזה״ק (מ״ב צ״ו ע״א) איתא פתח ר׳ שמעון ואמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו׳ אלין אינון סדורין דגלגולא וכו׳ ע״ש והוא פלא. 

ונל״פ הענין עפימ״ש בספר הק׳ דגל ממנה אפרים לבאר דברי הזה״ק הנ״ל כי יזדמן בעת אשר יתיצבו האנשים אשר להם הריב לפני השופע ונפסק בבית דין לחייב אמד מהם והוא יודע בנפשו אשר הוא זכאי בדינו, אל יתחמץ לבבו ולא ירע בעיניו לאמר הן תורתנו הקדושה היא תורת אמת דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואיך נהייתה כזאת שתצא המכשלה מתחת ידי הב״ד לחיינ את הזכאי ולזכות  את החייב עפ״י דין תורה, כי בודאי היה הוא חייב ממון לבעל דינו בגלגול הקודם ׳ולא  פרעו, ומאת ה׳  היתה זאת שיעמדו שניהם לדין בגלגול זה ויצא הוא חייב בדינו. וזה פירוש הזה״ק ואלה המשפטים וכו׳ אלין איכון סידורא •דגלגולא כי דיני ממונות שבתורה הקרויים משפעים נחתכים עפ״י הגלגולים הקודמים,

כי כך מנהיג הקב״ה את עולמו שאף אם בדין זה היה מן הראוי שיצא בדימוס, מ״מ אם נתחייב לחבירו בגלגול הקודם יצא דינו לחובה, אלו תוכן דבריו הקדושים.

 ועפי״ז פירשנו את הפסוק (תהלים יט) משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו, כי אם יראה האדם רק את אשר לפניו באותו הדור, יחשוב לפעמים כי משפט דיני ממונות שבתורה הס היפך האמת, אמנם אימת יוכל להבין אשר משפטי ה׳ אמת ואין בהם נפתל ועיקש, צדקו יחדיו, אס רואה כל מעשי הדורות הקודמים יחדיו מעשה איש ופעולתו בגלגולים הקודמים, אז יבין דבר לאשורו כי דיני הממונות שבתורה הם אמת וצדק.

The Zohar says that the beginning of Parshas Mishpatim, which ostensibly deals only with monetary rights and claims, is a hidden reference to Gilgulim, reincarnated souls.  The Satmerer brings the Degel Machaneh Ephraim that explains the connection.

Sometimes a man will lose a case in Beis Din, when he knows for a fact that he was wronged and that his litigant is a thief and a liar.  This person should not feel distraught or angry, because the Torah is true and its ways are pleasant and peaceful, and if a duly constituted Beis Din came to the wrong conclusion it must be that he owed the other man money from a previous lifetime, and that he came back into this world to pay the debt.  If he would pay that man a legitimate debt that he owed him in this incarnation, it would not pay that outstanding debt, because he would just be paying what he owed now.  It was absolutely necessary that he give the money to the other man for nothing, to balance the books.  The debt he incurred in the other life is now paid.

This is why the Torah refers to Gilgulim in the parsha of Mishpatim.  Sometimes, a court will be led by Hashem to make a wrong decision specifically because the innocent litigant needed to retire the debt that had forced his soul to return.

And that is the connection between mumenous and numinous.