Even though this particular person is a metzuyan in many different ways, I couldn't help but to tell him something my father Zatzal used to say.
In the Parsha of Maaser Sheini, in Re'eh (Devarim 14:24,) it says וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום. First of all, it seems that ירבה ממך הדרך and ירחק ממך המקום are repetitive. Second, what does it mean, כי ירחק ממך המקום? Is it the place that's getting farther, or is it you that has gone farther from the place? My father said that the Torah is explaining what the problem is. If you find that the walk is getting longer and longer, וכי ירבה ממך הדרך, there is a reason. The reason is כי ירחק ממך המקום, because the Ribono shel Olam is getting more distant from you. If you were closer to the Ribono shel Olam, then the mitzvah of carrying the Maaser Sheini to Yerushalayim would be such a joy to you that you would take it and every step would be thrilling. That's a long trip? Ah געלעכטער! But as you began to drift away from Ruchniyus, as the מקום got farther away, all of a sudden the trip began being more of a burden, and every step took energy. If you find that וכי ירבה ממך הדרך, the reason is כי ירחק ממך המקום.
I saw people bring this in the name of the Alshich, and I eventually did find it there, and I have it below. But it doesn't matter that the Alshich said it. Most everything good has been said in the history of Klal Yisrael. What does matter is that my father did say it, and he not only said it, he lived it.
I also heard this attributed to the Dubner Magid, but he actually uses his mashal to illustrate a different passuk, a passuk in Yeshaya 43:22, וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל . It can be seen here. Someone asked his employee to pick up a chest that was given to him in a deal in a distant location, a chest filled with gold. A month later, when the man appeared far down the road, the employer saw that he was shlepping the chest as if it had stones in it. He got extremely upset. He thought, the gold must have been stolen and replaced with lead, because look at the way he's shlepping it, if it were gold he would be carrying it with pleasure. When the man came close, the boss ran over and opened the case, and it was full of gold. He asked, but I saw you dragging it as if it were full of stones, it's full of gold, why were you shlepping it? He answered because it's your gold. If you were carrying it, you would dance. To me, it's just a heavy burden, it is no different than a box of rocks. That's what it means כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום, it's just a box of rocks, it's a burden, because you don't appreciate how precious it is.
I did come across someone that does connect the Dubner's vort to our passuk.)
The Alshich.
After reading this, I remembered hearing from my father the other nekuda I see in the Alshich, that לא תוכל שאתו means that being rich resulted in your falling in ruchniyus. You weren't able to carry the bracha without שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו .
והנה אם חשק בית ה' היה שקוע בלבו הראוי לו יאמר הנה אם מעט היה אשר חנני ה' הייתי הולך שמה ולמה אגרע לבלתי לכת להחזיק לו יתברך טובה על כל הטובה אשר הרבה להיטיב לי מקל וחומר מאיש רש אשר בית ה' ילך לבלתי היות לו יתברך כפוי טובה על המעט אשר נתן ואדרבה אמור יאמר למי יאתה ללכת אל עיר ה' אם לא למי שיוכל שאתו כי מעט הוא אך אני ירבו עלי משואותי ויהיו עלי לטורח נמצא כי לפי רוב הטיבו יתברך את האדם ימעט מהחזיק לו יתברך טובה ואין זה כי אם שהונו אשר נתן לו ה' היה סבה שיוסר מלבו חשק בית ה' וקדושת המקום אשר בחר ה' שמו בו והולך ונשמט מיראתו יתברך וזה מאמר הכתוב וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו ויראה לך כי איש אשר כל השיעור הרב לו כמוך לא יתחייב ללכת כי יהיה עליו לטורח וילאה נשוא אתה דע לך כי אין זה כי אם שהמקום הקדוש ההוא ירחק וזהו כי ירחק ממך המקום כי אם אתה תמעט בחשקו הלא הוא וקדושתו ירחק ממך אז יותר וזהו כי ירחק ממך המקום ושמא תאמר ואיך יצדק לומר שהמקום רחק ממנו והוא בית שאין לו בחירה לזה אמר אשר יבחר ה' לשכן שמו שם ואם כן באמרי המקום הוא שם ה' השוכן שם כי הוא המתרחק ממך על שלא שמת לבך לאמר האם יאבד הוני אם אשכיר כמה סוסים וחמורים ונשאו אתי ומה גרם לך לומר כי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו הלא הוא רוב טובה אשר יברכך ה' אלהיך נמצא כי זה הוא הגמול אשר תשלם לו יתברך כי אם לא היה מרבה להיטיב לך היית זהיר ללכת אל בית מנוחתו יתברך ועתה שהרבה לך רוב טובה תבקש לישמט וזהו אומרו כי יברכך ה' אלהיך ועם כל זה לא אבעט בך ואנהלך לפי שיטתך כי אתקן לך באופן שבלי לאות ועמל תבא שמה והוא כי ונתת בכסף כו'
I and my family thank you for your divrei torah and thoughts. We enjoy them and discuss them every Shabbos at the table. We think that doing this with the divrei torah changing as you put in questions and ideas that your readers contribute makes it even more interesting.. Yasher Koach, and Kesiva Vechasima Tova!
ReplyDeleteHow kind of you to write! Thank you, and Kesiva vechasima tova to you and your family.
DeleteBeautiful! YO
ReplyDelete(I assume they refer to the DM's vort/mashal on "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל")
The person you talked to could have been me. Davar b'ito mah tov.
ReplyDeleteK'tiva v'chatima tova.