For two weeks, we have been saying vidui. On Yom Kippur, we said the long Al Chet eight times. But now, in Neila, as the day ends, we do not say a long vidui any more, we just say ashamnu. After the final Ashamnu, after all this time, we read a paragraph that begins אתה הבדלת אנוש מראש. In this paragraph, we are finally told why we have been saying vidui and doing teshuva, what the purpose of Yom Kippur is.
אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יאמר לך מה תִּפעל, ואם יצדק מה יתן לך. ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הכיפורים הזה, קץ ומחילה וסליחה על כל עונותינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב אליך לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.
Lmaan nechdal meioshek yadeinu. What is this Oshek that we have to avoid? Why is it so important, of the ultimate importance, that the whole purpose of Yom Kippur is that we stop our Oshek? After all is said and done, Lord, save us from Oshek, so we can return to the Ribono shel Olam?
Artscroll translates Oshek to mean "so that we can withdraw our hands from oppression." In the footnote, they remark that "In its narrow, literal meaning, the word עושק, oppression, refers to a refusal to pay a worker for his services...." but that here it must mean more than that. I noted that after the Seder Haavoda in Musaf, we have a piyut "תכפו עלינו צרות" describing the hashraas hashechina when the Kohen Gadol did the avodah, and contrasting our time, when, it says, even nature has become stingy, עשקו זיתים שמנם, the olive, which once was full to bursting with oil, produces nothing, the olive withholds its oil. I think that is exactly what Oshek means in Ne'ila. It means cheating someone out of what they deserve. Why is this the ultimate sin? Why is it is essence of Yom Kippur, of Teshuva?
Sometimes think that we ought to do something, to undertake a task, to improve ourselves somehow, but we don't do it. We are chained by our aveiros, handcuffed by our failures, locked in the cage of inertia, of bad habits, of the frustration of past attempts that failed. We cheat ourselves out of what we are capable of doing . That is Oshek! Oh, I can't do it, it is too hard... Oshek! It is unreasonable....! Oshek! It is impossible.... Oshek! But it is now the end of the day. We did everything we could. We said vidui, we did teshuva, we promised tzedaka, we have done our work, and Yom Kippur has done its work. The slate is clean. What would have failed yesterday, we can do now. The self-sabotage of yesterday is gone. The cage is open! The handcuffs are unlocked! The chains are broken! I'm not a revivalist, I'm not promising miracles. But take a little step, take on something that you wouldn't have yesterday. You will have special siyata dishmaya today! I've experienced this personally. I forgot I davened mincha, and I came to shul and began shmoneh esrei, and in middle of atta chonein l'adam da'as I remembered. I think it's because you get a tiny little special gift with every bracha.
למען נחדל מעושק ידינו
and then,
ונשוב אליך לעשות חוקי רצונך בלבב שלם
We can stop cheating ourselves out of our great potential, and finally do what we were created to do.
You were given a gift today. Use it!
A friend and talmid chacham, a man who measures his words, Milt Wakschlag, a musmach and talmid muvhak of Rav Ahron Soloveichik, sent me his thoughts.
Just wanted to expand a bit on our conversation last night about the ne’ila drasha. As I said, I thought it was powerful, which is because it took a very concealed yet indispensable concept and brought it out into the light of day, resulting in a surprising insight.Ne’ila is not what we do to pass the time between mincha and maariv yom kippur-style, but actually beckons us to a spiritual adventure that most of us never associated with yom kippur at all. As you said, most of YK is about the negative, past-oriented message of ashamnu and al chait. We’ve messed up and we need to fix that. But at this moment, that’s (mostly) behind us — it’s settled now — and we have - surprise! - a new orientation: a positive, bold, optimistic view of the future. Okay, we’ve sinned, but we’ve repented and we hope have been atoned. What now? March boldly into the future! This is your mandate. Do what has to be done. The YK process itself can be a downer, causing a person to think that he’s better off just withdrawing from the world. Maybe if i just crawl into a shell in 5784 i won’t have so much to repent for in 5785. Wrong answer! You MUST face the future boldly and you MUST do your best to do so without getting sidetracked by everyday temptations. You won’t always succeed but you must relentlessly try. That’s what neila is about, at least in part. Powerful. In league with, shabbos/rosh hashana is not a diluted yomtov but a turbo-charged shabbos - go meet the challenge!It occurs to me that this message may be embedded already in the mincha tefila. Why do we read Yona? A thousand answers are given. One may be that just what we’re talking about is precisely what yona had to learn. He didn’t do what he had to do. He was afraid it wouldn’t work out well - for him, for b’nai yisroel, whatever. He dropped the ball. Mah lecha nirdam! (Rav Ahron o’h used to quote that line all the time.) There’s no room in this world for a “sleeper”. Chazak va’amatz! Get going! Don’t let the inevitable failures get in your way. You’ll learn from them and move on. Ain tzadik ba’aretz asher ya’aseh tov v’lo yecheta (another favorite of R Ahron’s). If you seek perfection you’ll never get anything worthwhile done.This may be stretching things, but i think there are resonances of this idea in the din of בריה אפילו באלף לא בטל, because of chashivus. A Jew has to recognize his chashivus as a birya and not allow himself to be overwhelmed by self-doubt, fear of getting things wrong, and confusion about the goal. Ne’ila is the first step. Yishar kochacha! And thank you.
The germ of this idea came from a link I got from Rav Avraham Bukspan. Thank you and יישר כחך.
למען נחדל מעושק ידינו
הרב יגאל פסו , ד' תשרי התשע"ו
עת עומד להיגמר הזמן להתוודות על חטאינו ביום הכיפורים, בתום תפילת הנעילה אין אנו אומרים את נוסח “על חטא”. אנו אומרים שם את נוסח “אתה הבדלת אנוש מראש”, ושם, בין היתר, נאמר “ותתן לנו ה’ אלוקינו באהבה את יום הכיפורים הזה… למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עוונותינו למען נחדל מעושק ידינו”.
הפרש גדול יש בין גניבה או גזל לבין עושק. בעוד שהגזל הוא לקיחת דבר שלא שייך לאדם באופן אקטיבי, העושק הוא מצב של חוסר נתינת דבר מה המגיע לזולת. למשל המלין שכר נקרא עושק שכר שכיר, הוא לא גזל פרוטה מאיש, הוא רק לא נתן לפועל מה שמגיע לו מן הדין. לכן שלמה המלך הרואה את “דמעת העשוקים”, שאין להם מנחם, מדבר על מצב של כאלה שמונעים מהם את הטוב המגיע להם. והמצב הזה מסובך יותר מבחינה מסוימת מאשר הגזל, שכן בגזל ברור מה נגזל ומה צריך להיות מושב, ואילו בעושק הטוב המגיע לנעשק תמיד מוטל בספק, והעושק (מלרע) לא נתפס באופן פשוט כגזלן ופושע שהרי לא שלח ידו בממון חבירו.
ואת יום הכיפורים הזה קיבלנו, “למען נחדל מעושק ידינו”. כי בכנפי כולנו נמצא עושק גדול. אנחנו, כולנו, בשל עוונותינו, מונעים מהטוב הגדול שבקרבנו להופיע. אנחנו מונעים את הטוב שבנו מלהופיע בבריאה ולהיטיב את העולם, להאיר את העולם, כראוי וכנדרש.
האנושות כולה, הבריאה ובוראה מצפים מהטוב שבנו שיתפרץ ויופיע. עוונותינו היו ככבלים על ידינו, מונעים מאיתנו להוציא אל הפועל כל דבר טוב. והנה בא יום הכיפורים לכפר את כל עוונותינו. וממילא בשעת מחילה וסליחה וכפרה, נשאר רק הטוב, שהוא העיקר. וכעת אין כבלים, אין חסימות ומחסומים, והעולם ובורא העולם מבקשים את הטוב שבנו להופיע, מבקשים את מה שמגיע להם ואנחנו לדאבון לב מנענו מהם במשך זמן.
בשעה קדושה זו עלינו לקבל על עצמנו לחדול מעושק ידינו. להפסיק עם מניעת המעשים הטובים שבידינו לעשות תמיד. לחדול מהקטנות שלנו בעיני עצמנו, ולפרוץ עם כל הטוב והברכה שהקב”ה נתן לנו קדימה. להיות אלה שמאירים את העולם בתורה ומעשים טובים, לא רק אלה שיגדלו בנים שמאירים את העולם בתורה ומעשים טובים.
בשנה הקרובה ב”ה נחדל מעושק ידינו. נחשוף בטוב ה’ ובחסדיו עוד טוב ועוד טוב שבנו, נוציא מהכח אל הפועל עוד ועוד דברים טובים ומבורכים הכל בזכות חשיפת הנקודה הפנימית שחשפנו ביום הכיפורים הזה: אנחנו מלאים בטוב, טוב שהעולם זכאי לו.
יהי רצון שנבושר כולנו בחתימה טובה.
NOTE:
I came across this discussion of the possibility that the nusach למען נחדל מעושק ידינו is a unique hope for kapara on bein adam lechaveiro where you didn't get mechila.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29366
Very high standard of learning among the participants, and much interesting there, such as
אבל אגב: ידוע בשם הגרי"ס שהנוסח "למען נחדל מעושק ידינו" בתפילת נעילה מראה על עוצם נוראות עניין גזל שכל יו"כ נתקן עבורו.
אבל כמדומה שיסכימו איתי הרבנים דכאן שקשה מאוד לומר שיו"כ נתקן דווקא למה שאינו יכול לכפר עליו בלי ריצוי חבירו,
והפירוש הפשוט עושק ידינו הוא הדברים הרעים שעשינו, כמו "מעשי ידינו הרעים".
No comments:
Post a Comment