Originally posted in 2017.
UPDATED NOVEMBER 8 2023.
With the matzav in Eretz Yisrael, it has become very timely, so I am re-posting with updates. The concept is being taken very seriously - we hear of thousands of soldiers who have undertaken to wear tefillin and tzitzis.
This is an "as is" post - if I don't post this as is, I'll never get around to it, and I think it might be useful to someone. This website has always been participatory and iterative, so if you have something useful to add or subtract, please write.
What hanhagos and segulos would you suggest to a soldier to improve his chances in battle? You could tell him to be a tzadik gamur, but I don't know if that really helps - everyone is a tzadik gamur when they're looking up the barrel of a gun. More realistically, are there particular hanhagos and segulos that Chazal associate with safety and victory in battle?
But even there, it was in combination with Moshe Rabbeinu's hands. So in combination with bitachon and משעבדין את לבם לאביהם שבשמים, here are actions that confer a special Shemira.
(Question: In many places we have a rule of מכלל הן אתה שומע לאו. Maybe that applies here as well, i.e., that doing the converse of one of these positive segulos means you're likely to get yourself killed. Or maybe you could do 2X#1 to make up for -#2. I know this doesn't apply to mitzvos. What the rules are by segulos I have no idea.)
2. Brachos 7b, according to the girsa of the Rif and the Rosh, kviyus makom for Torah.
(I admit that the Iyun Yaakov on 6b which I brought in #1, who says that Elokei Avraham b'ezro means victory in battle, is relying on our girsa on 7b. But what he says makes sense in the pashut pshat in the words "Elokei Avraham b'ezro," even without the Gemara on 7b, and especially in light of his contrast of kviyus makom with Bilaam's jumping around.)
(See notes for more mekoros.)
3. Bava Kamma 17a, Torah and Gemilus Chasadim,
5. The Rosh in הלכות קטנות – הל' תפילין סט"ו in Menachos, vigilant care to put the shel yad on before the shel rosh and not interrupt between them.
The Rosh there says
And Sefer Chasidim (Parma,)
6. Kri'as Shema
Devarim 20
- וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק וגו' הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב (בראשית כז, כב), הָא קוֹל דְּקָל חַכִּים וְיָדַיָּה דְּמַשְׁלַחִין מִיתִין. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, אֵין יַעֲקֹב שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּקוֹלוֹ, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אֵין עֵשָׂו שׁוֹלֵט אֶלָּא בַּיָּדָיִם. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מַכְנִיס, וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, מְרַמֵּז לֵיהּ וְהוּא אָתֵי. דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲקֹב מַרְכִּין בְּקוֹלוֹ, יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת, דִּכְתִיב (שמות טו, כד): וַיִּנוּ כָּל הָעֵדָה, (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מְצַפְצֵף בְּקוֹלוֹ אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אֵין יְדֵי עֵשָׂו שׁוֹלְטוֹת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לֹא עָמְדוּ פִּילוֹסוֹפִין בָּעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוֹס הַגַּרְדִּי, נִתְכַּנְסוּ כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ תֹּאמַר שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ, אָמַר לְכוּ וְחִזְּרוּ עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאִם מְצָאתֶם שָׁם תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִין בְּקוֹלָן אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם, שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָן אֲבִיהֶן וְאָמַר לָהֶם, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, בִּזְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם לָאו, הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, אַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם.
The Levush says that Kevi'as Makom is a segula for winning wars. The Gemara in Brachos 7b does say אויביו נופלים תחתיו as an outcome of kvius makom, but only the Levush says that the sources for the din, both by Avrohom Avinu and by Dovid Hamelech, are specifically related to that quality. I haven't seen anyone that either says this or brings it down. These are his words
וכיון שהוא עושה מעשה אבינו אשר עזרו יי׳ במלחמותיו גם אותו יעזרנו .... וכן מצינו ג"כ בדוד המלך ע'ה שעשה כן ועזרו יי' בכל מלחמותיו דכתיב (שמואל ב טו) ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כתיב כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים
In a conversation in the comments, Avrohom brought out the interesting coincidence that with this Levush, we find that three basic rules of Tefilla are derived specifically from the context of battle: Avoidance of erva (ולא יראה בך ערות דבר, in Ki Seitzei, Devarim 23:15,) avoidance of filth (there, והיה מחניך קדוש), and now, kvi'us makom from the Tefillos of Avraham Avinu and Dovid Hamelech, whose success in battle is being associated with/attributed to their minhag of kvi'us makom. An interesting puzzle.This morning after davening, when I mentioned this discussion to my friends, they immediately reminded me of the Gemara in Bava Basra 123a which translates the words (said by Yaakov Avinu, describing his victory over the Emorites) whose literal meaning is "sword and arrow" as meaning "prayer and supplication":
ואומר (בראשית מח) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכי בחרבו ובקשתו לקח והלא כבר נאמר (תהילים מד) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני אלא חרבי זו תפלה קשתי זו בקשהAnd the Onkelos there that translates בחרבי ובקשתי as בצלותי ובבעותי, exactly like the Gemara.It was also pointed out that in Kiddushin 29b, the Gemara relates the story of Reb Acha, whose every bowing down in tefilla severed one of the heads of a demon that was menacing the community, again Tefilla as a sword.And finally, there is the Gemara in Brachos 5a that says that one who says Krias Shma when going to bed is like one who holds a double edged sword against the forces that would hurt him:א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר (תהילים קמט:ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב (תהילים קמט) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם
8. Tzitzis: Obvious, lechora. The Gemara says there is a punishment בעידן ריתחאfor not seeking to wear daled kanfos. That means that a soldier in battle who doesn't bother to wear daled kanfos/tzitzis is in danger. So it's definitely good to wear in order to avoid trouble. But I think that logic dictates that if not-wearing brings danger, there is a positive shemira from yes-wearing. I saw a Rashi in Chumash that uses מכלל לאו אתה שומע הן like that, that if there's an onesh for lahv, there's is positive schar, not just avoidance-of-onesh, for hein, but I can not remember where. (There are plenty of "if yes, then X, so in not, then no X. But I can't find that case of "if yes, then X, if no, then Y," where X is punishment and Y is reward.) This is really an application of the Gemara in Kiddushin 39b, that by a issur lahv, ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה. But first of all, that is just general schar, not any particular shemira. Second, the Gemara says it's only where כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה. It also relates to the Machlokes Reb Meir and Reb Chanina ben Gamliel in Kiddushin 61a-b on תנאי כפול and מכלל הן אתה שומע לאו, where even according to Rav Chanina ben Gamliel the converse is לא שכר ולא עונש. Anyway, it's definitely a good idea to be wearing Tzitzis when you go out to fight.
Menachos 41:
מלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא, אמר ליה קטינא קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא, ציצית של תכלת מה תהא עליה. אמר ליה ענשיתו אעשה. אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן. אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא, היינו דמחייב דלא קא רמי, אלא אי אמרת חובת טלית הוא, הא לא מיחייבא. אלא מאי? חובת גברא הוא, נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא, כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא? אלא הכי קאמר ליה: טצדקי למיפטר נפשך מציצית.
9. Parshas HaKetores
The Chidah in Birkei Yosef 132: We say Ketores before Shachris for neshalmah parim. We say it after Shachris because it is a segula for Shemira. That's why I wrote "Say Pitum Haketores Twice." I don't know how these things work, but it seems to me that the first recitation ought to do double duty, as ונשלמה פרים and שמירה. Evidently, it doesn't work that way. You have to say it after you've already done the ונשלמה פרים for Shemira.
כי אחר פ' התמיד בבוקר ובערב מכוונים לקטורת ממש על דרך ונשלמה פרים שפתנו.אך אחר תפלת השחר אמירת פיטום הקטורת הוא משום שמירה ולכן אין אומרים הקדמת אתה הוא ה' וכו' דעתה אינה בשביל מצות הקטרת קטורת.
The Mishna Berura in 132 sk 14 kind of alludes to this idea-
(יד) ובוקר אחר התפלה - וצ"ע למה אנו אומרין אותה בשבת ויו"ט אחר מוסף והלא הקטורת קודמת למוספין לכו"ע והיא שייכא לקרבן תמיד ואפשר דכונתנו ליפטר מתוך ד"ת ובכתבים איתא שהטעם להבריח הקליפות ובשל"ה כתב לאמרו קודם תפלה ואחריה:
UPDATE 2/17/16.
We came across a Baal HaTurim in Tzav 6:3 that says that the word Mido-מדו is found in two places. One by the Bigdei Kehuna, and the other in describing the outfit of a soldier in battle. He explains that in the zechus of the bigdei kehuna they were victorious in battle.מדו בד. ב' הכא ואידך ויואב חגור מדו לבושו שבגד. כהונה היו כעין בגדי מלחמה וכן המעיל כפי תחרא ובזכותם היו מתגברים במלחמה
UPDATE 11/7/23
Avi sent a comment as follows:
November 7, 2023 at 11:35 AM
כי אשמרה שבת אל ישמרני
Thank you, Avi.
First, it's important to get one thing out of the way. There is an expression
"יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם"
This was made up by Achad Ha'am. Like him or hate him, it is not citation to authority. Lehavdil elef alfei havdalos, Avi is quoting the Zemer written by the ibn Ezra. That is certainly citation to authority.
The ibn Ezra's source is the Medrash mentioned in the Tur in 267 about how to finish Hashkiveinu on Shabbos.
UPDATE NOVEMBER 2023
From Harav Avraham Bukspan, From his outstanding sefer Classics and Beyond / Parsha Pearls.
Great post!
ReplyDeleteNot a Zchus to win but an overall Inyan that's very much overlooked is Tachanun.
It bothers me to no end when there's a Shteibel that skips Tachanun then says Tehilim after davening.
The whole Inyan of Tachanun is begging for Rachamim. Which we desperately need. When we don't say, were are missing that crucial mercy to be Mamtik the Din.
כי אשמרה שבת א-ל ישמרני
ReplyDeleteThanks. I just put it in as an update at the end.
DeleteFunnily enough, I recall chuckling when I came across a volume of הפרדס with a קול קורא of Agudas Harabonim - with Reb Moshe's signature - quoting the
ReplyDelete"מדרש חז"ל הידוע, יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה אותם!"
So I guess those who write kol korays were unaware of the actual provenance of the saying...