with R Moshe Wolfson and Avraham Bukspan.
It is well
known, from, for example, Reb Tzadok, that the way a word is used in its first
appearance in the Torah reveals a deep truth about its essential meaning.
Reb Tzadok,
Yisrael Kedoshim 7:1
[א]
ופעם ראשון שנזכרה בתורה מלת קדושה הוא אצל יום השבת, מיד בבריאת העולם בפרשת
בראשית, ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. וקבלתי שבכל דבר וענין במקום שמלה
זו נזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הענין, וכן שורש הקדושה שישנו בעולם הוא
קדושת יום השבת, שהיא קדושה קביעא וקיימא, שקבע הש"י בעולמו זמן מיוחד לברכה
וקדושה שבירכו וקידשו.
בכל מקום במה שנזכר פעם ראשונה בתורה שם
הוא שורש הדבר כמו שאמרו (בב"ק נה.) באות ט' שמורה על טובה אף שיש ט' להיפך
גם כן רק הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה.
Also Bnei
Yisoschor, מאמרי חודש אייר/מאמר ג
נשמע מזה שיש ללמוד מהאות והתיבה שנכתב
בתורה בראשיתה, היינו שאותו האות והתיבה שנזכר בתחילה בתורה, אותו הדבר הוא דבר
כללי לכל הנאמר אחריו.
Breishis
28:16-17
וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום
הזה ואנכי לא ידעתי
ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה
כי אם בית אלקים וזה שער השמים
למשפטיך
עמדו היום כי הכל עבדיך
(Tehilim
119:91), a perfect description of Rosh HaShanah.
(There is
another partial passuk, a phrase, in Tanach that shares this Gematria, though.
That is Shemos 3:5, אדמת קדש הוא. That was Har Sinai,
not the Beis HaMikdash. But it was, at that moment, Admas Kodesh.)
In fact, the
Gemara tells us that the Tekias Shofar is akin to standing in the Kodesh
Kodashim. Rosh HaShanah 26a:
מֵרָחוֹק יְהוָה נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת
עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
and the
word מֵרָחוֹק reminds us of
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא
את המקום מרחק
which was the
makom of akeidas Yitzchak, which is a fundamental part of zichronos and
shofros.
And also, there
is the Gemara in Shabbos pei tes b,
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן
מ"ד (ישעיה סג, טז) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה'
אבינו גואלנו מעולם שמך לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אמר
לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים
אפשר דבעי רחמי עלייהו אמר ליה בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך
אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע
בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד, כב) בני בכורי עכשיו
בני ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרין דלא ענשת עלייהו
פשו להו חמשין דל כ"ה דלילותא פשו להו כ"ה דל תרתי סרי ופלגא דצלויי
ומיכל ודבית הכסא פשו להו תרתי סרי ופלגא אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא
עלי ופלגא עליך ואת"ל כולם עלי הא קריבית נפשי קמך פתחו ואמרו (כי) אתה אבינו
אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק הקב"ה
בעינייהו מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים (ישעיה סג, טז) אתה ה' אבינו גואלנו מעולם
שמך
No comments:
Post a Comment