Before Yizkor 2026 5677

Once again, I'm posting this before careful reading and before editing because there are people who come here for tochen for drashos, and I hope it is helpful to offer something I've used and found effective and memorable.  If I wait till it's printable, it will stay in the drafts forever and be of no use to anyone but myself. So here it is. Be charitable.

In the past, I've said that of the four times a year we say Yizkor, only one is a real Yizkor, on Yom Kippur. The Yizkor of Yom Kippur was known even in the times of the Tannaim. The Yizkor we do on the Shalosh Regalim was not even known in the time of the early Rishonim, and developed later, since we are giving tzedaka, Ish kematnas yado, we want people to give tzedaka for the neshamos too. 

Example: the Levush in 490:9

מה שמזכירין נשמות ביום אחרון דפסח הוא משום שרוצין לפסוק צדקה, מפני שקורין בו פרשת "כל הבכור" שכתובה בה "איש כמתנת ידו" וגו׳. וכיון שפסקו צדקה נהגו ליתן בעבור הזכרת הנשמות שיזכור אותם אלקים, ואגבן יזכור אותנו עמהם לטובה בזכותם, לכך מזכירים נשמות בכל הרגלים ביום שקורין בו "כל הבכור". וביום כיפור מזכירים מפני שהוא יום הדין, אף על פי שאין קורין בו "כל הבכור" (ועיין לעיל סימן רפ״ד ובסימן תרכ״א סעיף ו׳).

I also say that there is a remez to the Yizkor of the Shalosh Regaim in יראה כל זכורך, meaning the people you remember, and לא יראו פני ריקם. But that's just my drush.  But I recently realized that of the four Yizkors, the Shalosh Regalim are true Yizkors, and Yom Kippur is not-  the opposite of what I had said before.

There are two times that the neshamos come back to be with us- at a wedding, and on the Yamim Noraim. 

Wedding (בחדוה דלהון)

זוהר פרשת פנחס דף ריט עמוד ב ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקודשא בריך הוא ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו, ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו, בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתיה ואביו ואמו, דאף על גב דמיתו, קודשא בריך הוא אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קודשא בריך הוא ושכינתיה כמה דאת אמר העושו יגש חרבו .

Yesod veShoresh HaAvodah Shaar haKollel 15, but only if you have talmidei chachamim and aniim as guests:

שער הכולל,  ט״ו

קמ"א

אחריו יאיר נתיב יושר נתיבות פרקים המדברים סיבות אריכות ימיו של אדם והם מצות כבוד אב ואם מזוזה וס"ת ובה"כ ומה מאוד צריך להזהר בו לכבד את אביו ואת אמו הן בחיים הן לאחר מיתתם. ומה מאוד צריך לזהר לבל יגיע להם צער על ידו אף שכוונתו לש"ש כי גדול עונשו עד מאוד ע"ז. ובן יכבד אב ואם בזה בבואם מג"ע לראות את פניו על ראש שמחתו כגון בשבתות וימים טובים או שעושה סעודת ברית מילה לבנו או סעודת בר מצוה או בית חתנות וכיוצא איזה שמחה של מצוה באים אביו ואמו מג"ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו. בתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב"ה יתברך שמו ויתעלה דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים ואביונים ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג"ע שהם שותפין עם הקב"ה ית"ש באדם כדאיתא בגמרא ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו כו' והוא כדי לראות גם הם בשמחת בניהם בעוה"ז ואף גם זאת תורת העולה עליות חתנו בעולם העליון בשביל למוד התורה של חתנו בעוה"ז. ומענין לענין באותו ענין מגודל השמחה חיובית על האב בהגיע תור בר מצות הבן. על האב לעשות סעודת בר מצוה כי ביום הזה זוכה האדם לנשמה קדושה יותר מימי קדם כל זה מבואר בפרק זה: 

קמ"ה

וזה ששמחים בשמחתו אחרי מותם מבואר פ' פנחס דף רי"ט ע"ב. וז"ל כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדוה דלהון ותושבחתן דלהון לאו איהו אלא לשתפא לקב"ה ושכינתיה בהו דהכי תנינן כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב"ה ושכינתיה לאו איהו חדוה וזמין איהו סמא"ל וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדוה ואתחזר לצערא ובכיה. וקב"ה לא אשתתף בההוא צערא אבל מאן דשתיף לקב"ה ושכינתיה בחדוה דיליה אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדוה קב"ה ושכינתיה משתתף בההוא צעראתה כתיב ביה בכל צרתם לו צר ובמאי בגין דעמו אנכי בצרה ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקב"ה ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קב"ה ואביו ואמו דאע"ג דמיתו: קב"ה אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קב"ה ושכינתיה כו' דתנינן בשעתא דבר נש שתיף לקב"ה לחדוה דיליה קב"ה אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה ואייתי לון עמיה לההוא חדווה וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין אבל בעקו דבר נש קב"ה זמין לגביה בלחודוי ולא אודע לאבוהי ולאמיה כו' עכ"ל:

Yamim Nora'im:

Chasam Sofer Drashos Vol II page 700 page 287 on Hebrewbooks.

אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה׳ אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. יל״ד דה״ל למימר ואת אשר איננו פה עמנו היום עומדים לפני ה׳ אלקינו. וי״ל דהכי פירושו, דהנה תרי תמיהות יש כאן א' שאמר ישנו פה בעלי גופי׳ גשמיים עומדים לפני ה׳ אלקינו ודבקים בו יתב׳ ממש ע״ד ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום בחיים חיות אנושי נשמה בתוך גוף יהי׳ דבקים והוא פלא א׳, אשר ישנו פה עומד לפני ה׳ אלקיכם.והפלא השני ואת אשר איננו פה הם הנשמות העתידים להולד והמה רוחות קדושות אין להם חלק ואחיזה בגשמיות המה עמנו היום מצורפים עמנו הנשמיים – ע״ד שקבלנו שבר״ה ויה״כ הנשמות הקדושות שכבר מתו ונשמו האבות מצטרפי׳ עמנו בבהכ'נ בתפלתינו. ועד״ז יש לפרש מאחז״ל פ״ק דעירוכין שאמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה מפני מה אין ישראל אומרי׳ שירה בר״ה ויוה״כ אמר הקב״ה ספרי חיים וספרי מתים פתוחי׳ לפני ויאמרו שירה פי׳ כי המתים אעפ״י שמתפללי׳ עמנו ותפלתם עושה רושס, מ״מ שירה אינם יכולים לומר עד תחיית המתים דאז כתיב [ישעי׳ כ״ו] הקיצו ורננו שוכני עפר, אבל בעה״ז לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, ע״כ כיון דספרי חיים וספרי מתים פתוחי׳ א״א לומר שירה מפני המתים המצורפים בתפלתינו – והיינו דכתי׳ [תהלי׳ ס״ה] עמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו כשהעמקים יעטפו בר הם שוכני מעמקי קבר אז יתרועעו בר״ה וגם ישירו שיאמרו שירהאפי׳ כיום תרועה.

Naniach that Hashem lets them daven on the Yamim Noraim, why do they have to come to shul? The Chasam Sofer says that are עמנו בבהכ'נ בתפילתינו. Why can't they daven in Gan Eden?

Bishlema they come to weddings, so they can have simcha along with you, you can share your simcha with them. I say from personal experience that actually being at a simcha is much better than being on Zoom. But what is the need to come to shul with us? 

Isha Hashunamis. 

ספר מלכים ב • פרק ד' • פסוק י"ב-י"ג

אלישע אל האשה השונמית

וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמׇר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כׇּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת.

זוהר

ר"ה היה ואלישע, להכיר טוב, הציע לה שיתפלל בעדה לה'

And she said she did not want to be singled out: I want to simply be a part of Klal Yisrael.

Imagine that you got that offer from one of the gedolim of Eretz Yisroel, that he will put in a good word for you with the RBSO on RH. What a golden opportunity! But she said no. I want to be just a part of the tzibbur.

The best place in this world or the next world on the Yamim Noraim is with Klal Yisrael.

Also:

Tanchuma Haazinu 1

 שֶׁכֵּן אִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (שם כא, ח), אֵלּוּ הַחַיִּים. אֲשֶׁר פָּדִיתָ (שם), אֵלּוּ הַמֵּתִים, מִכָּאן שֶׁהַחַיִּים פּוֹדִין אֶת הַמֵּתִים. לְכָךְ אָנוּ נוֹהֲגִין לְהַזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלִפְסֹק עֲלֵיהֶם צְדָקָה. שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, יָכֹל מִשֶּׁמֵּתוּ לֹא יוֹעִיל לָהֶם הַצְּדָקָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר פָּדִיתָ. מִכָּאן כְּשֶׁפּוֹסְקִין צְדָקָה בִּשְׁבִילָם, מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אוֹתָן כְּחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת.

and 

The Mechaber in תרכ"א

נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים

 רמ"א ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):

I believe that צדקה includes money and chesed, for the yachid or for the rabbim. Being mekabel to do Tzedaka v'Chesed is the same zechus for the neshamos. 

It is kedai to realize that for the neshamos, today is the closest they're getting to תחיית המתים until the final trump. They come to shul and they join us in davening. When they're here, you have the opportunity to give them nachas and a real aliyas neshama, (even better than the pathetic lekach und bronfen. I do not know how they pick which descendant to go to- maybe they pick the one they always liked better than you. In my case, it would be my sister Booba. But more likely they go to the one who is going to make the best neder in their zechus. Also, conveniently, at one of my siblings davens at home, so that works in my favor.)

I did not say the last couple of sentences in shul.