Once again, I'm posting this before careful reading and before editing because there are people who come here for tochen for drashos, and I hope it is helpful to offer something I've used and found effective and memorable. If I wait till it's printable, it will stay in the drafts forever and be of no use to anyone but myself. So here it is. Be charitable.
In the past, I've said that of the four times a year we say Yizkor, only one is a real Yizkor, on Yom Kippur. The Yizkor of Yom Kippur was known even in the times of the Tannaim. The Yizkor we do on the Shalosh Regalim was not even known in the time of the early Rishonim, and developed later, since we are giving tzedaka, Ish kematnas yado, we want people to give tzedaka for the neshamos too.
Example: the Levush in 490:9
מה שמזכירין נשמות ביום אחרון דפסח הוא משום שרוצין לפסוק צדקה, מפני שקורין בו פרשת "כל הבכור" שכתובה בה "איש כמתנת ידו" וגו׳. וכיון שפסקו צדקה נהגו ליתן בעבור הזכרת הנשמות שיזכור אותם אלקים, ואגבן יזכור אותנו עמהם לטובה בזכותם, לכך מזכירים נשמות בכל הרגלים ביום שקורין בו "כל הבכור". וביום כיפור מזכירים מפני שהוא יום הדין, אף על פי שאין קורין בו "כל הבכור" (ועיין לעיל סימן רפ״ד ובסימן תרכ״א סעיף ו׳).
I also say that there is a remez to the Yizkor of the Shalosh Regaim in יראה כל זכורך, meaning the people you remember, and לא יראו פני ריקם. But that's just my drush. But I recently realized that of the four Yizkors, the Shalosh Regalim are true Yizkors, and Yom Kippur is not- the opposite of what I had said before.
There are two times that the neshamos come back to be with us- at a wedding, and on the Yamim Noraim.
Wedding (בחדוה דלהון)
זוהר פרשת פנחס דף ריט עמוד ב ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקודשא בריך הוא ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו, ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו, בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתיה ואביו ואמו, דאף על גב דמיתו, קודשא בריך הוא אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קודשא בריך הוא ושכינתיה כמה דאת אמר העושו יגש חרבו .
Yesod veShoresh HaAvodah Shaar haKollel 15, but only if you have talmidei chachamim and aniim as guests:
שער הכולל, ט״ו
קמ"א
אחריו יאיר נתיב יושר נתיבות פרקים המדברים סיבות אריכות ימיו של אדם והם מצות כבוד אב ואם מזוזה וס"ת ובה"כ ומה מאוד צריך להזהר בו לכבד את אביו ואת אמו הן בחיים הן לאחר מיתתם. ומה מאוד צריך לזהר לבל יגיע להם צער על ידו אף שכוונתו לש"ש כי גדול עונשו עד מאוד ע"ז. ובן יכבד אב ואם בזה בבואם מג"ע לראות את פניו על ראש שמחתו כגון בשבתות וימים טובים או שעושה סעודת ברית מילה לבנו או סעודת בר מצוה או בית חתנות וכיוצא איזה שמחה של מצוה באים אביו ואמו מג"ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו. בתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב"ה יתברך שמו ויתעלה דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים ואביונים ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג"ע שהם שותפין עם הקב"ה ית"ש באדם כדאיתא בגמרא ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו כו' והוא כדי לראות גם הם בשמחת בניהם בעוה"ז ואף גם זאת תורת העולה עליות חתנו בעולם העליון בשביל למוד התורה של חתנו בעוה"ז. ומענין לענין באותו ענין מגודל השמחה חיובית על האב בהגיע תור בר מצות הבן. על האב לעשות סעודת בר מצוה כי ביום הזה זוכה האדם לנשמה קדושה יותר מימי קדם כל זה מבואר בפרק זה:
קמ"ה
וזה ששמחים בשמחתו אחרי מותם מבואר פ' פנחס דף רי"ט ע"ב. וז"ל כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדוה דלהון ותושבחתן דלהון לאו איהו אלא לשתפא לקב"ה ושכינתיה בהו דהכי תנינן כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב"ה ושכינתיה לאו איהו חדוה וזמין איהו סמא"ל וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדוה ואתחזר לצערא ובכיה. וקב"ה לא אשתתף בההוא צערא אבל מאן דשתיף לקב"ה ושכינתיה בחדוה דיליה אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדוה קב"ה ושכינתיה משתתף בההוא צעראתה כתיב ביה בכל צרתם לו צר ובמאי בגין דעמו אנכי בצרה ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקב"ה ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קב"ה ואביו ואמו דאע"ג דמיתו: קב"ה אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קב"ה ושכינתיה כו' דתנינן בשעתא דבר נש שתיף לקב"ה לחדוה דיליה קב"ה אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה ואייתי לון עמיה לההוא חדווה וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין אבל בעקו דבר נש קב"ה זמין לגביה בלחודוי ולא אודע לאבוהי ולאמיה כו' עכ"ל:
No comments:
Post a Comment