Vayeitzei, Bereishis 30:2. Why Yaakov was Angry at Rachel

I saw the following brought down from the Sabba Kadisha.

יש לפרש את ענין חרון אפו של יעקב ברחל כאשר ביקשה (בראשית ל, ב) ״הבה לי בנים״, יעקב משיבה כפי המובא ברש״י: ״אבא לא היה לו בנים, אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני״. והקשו המפרשים, וכי מפני שליעקב יש בנים, שוב אינו צריך להתפלל בעדה

 ופירש הרה״ק מראדושיץ זי״ע, כי עיקר כוונת דברי יעקב לומר לה: לא ממני חפץ הקב׳יה שאתפלל, שהרי יש לי בנים, אלא ממך הקב״ה רוצה את התפילה: ״אשר מנע ממך פרי בטן״.

Yaakov was angry at Rachel was because she shifted, she passed off, the obligation of tefilla to him, when it was clear that the Ribono shel Olam wanted davka her tefillos.

It's one simple sentence, but I think there is a profound lesson here.  When something happens to a person, the reason is because the Ribono shel Olam wants a reaction from that person. It's not likely that the Ribono shel Olam would do something to Reuven in order to get a reaction from Shimon.  He wants a reaction from Reuven.  So Yaakov said, bishlema if I had no children, it would be fair to say that it is I that ought to be davenning, that the main chiyuv of tefilla would be on me.  But I have children  You don't.  If the Ribono shel Olam hasn't given you children, then you need to recognize that it is you that has the main chiyuv tefilla, not looking for someone else to daven for you.  Don't pass off your obligation. 

True, we do find that people go to others to daven for them, such as BB 116a, which we've discussed in the past.

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא' (משלי טז) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה

But still, the ikkar chiyuv is on the person himself.  Part of the job might be going to a chacham.  (As we said in the other discussion, the Meiri goes so far as to say that you go to the Chacham to learn how to daven for yourself, but the Meiri is the only one to say that.)  But the ikkar is to do something yourself.  You were given the Tafkid and you were given the Yi'ud. Don't go to someone else and demand הבה לי בנים, because that expression means "You should take care of it.  You daven and give me children."

We are challenged so that we can grow.  Our life experiences happen because they shake us up and force us to change.  We grow through Teshuva, through Tefilla, through learning about life.  Ultimately, we should be grateful even when we experience Middas HaDin, as we said in our discussion of the Korban Todah:

 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים, 

and Chazal say

יכבדנני - כבוד אחר כבוד

**************

The Rama in his Toras Ha'Olah (1:beginning of 19) offers another explanation- but I'm not sure that it is so different.  I think it might be another aspect of what we're saying here.

נשוב למה שהיינו בו (פרק יז), לבאר שני הפרחים שבקנה ימיני ושמאלי. הפרח הימיני נגד אמונת התפלה, שיש להתפלל להשם יתברך ושלא לשום אמצעי. וזאת האמונה נתבארה בספר בראשית, שמצינו כל האבות התפללו אל השם יתברך בלי אמצעי כלל. וכבר אמרו (ברכות כו ב) תפילות אבות תקנום. ומצינו אברהם שהתפלל במעשה סדום, ויצחק התפלל על רבקה אשתו, ויעקב התפלל, כמו שדרשו ז”ל (סנהדרין צה ב) (בראשית כח) ויפגע במקום. ולזה כיון יעקב באמרו (שם ל) התחת אלקים אנכי אשר מנע וגומר. להורות כי אף אמצעי אין לאדם לשום בינו לבין אלקינו, לכן חרה אף יעקב על רחל שרצתה לשומו אמצעי בינה לבין אלקיו, באמרה הבה לי בנים. וידע שרחל לא נישתטית שיעקב הוא הנותן, אלא שכוונה בדרך האמצעי, ואפ”ה חרה עליה, וכל זה מבואר.

Same idea can be found in Targum Yonasan - not the אמצעי aspect, but at least that Yaakov wanted her to know that she ought to be davening for herself.:

ותקיף רוגזא דיעקב ברחל ואמר עד דאנת בעין מני בעי מן קדם ה' דמן קדמוי הנין בניא

And the Netziv is very important in this context:  The Netziv in Haamek Davar (Shemos 20:20)

לא תעשון אתי וגו׳. א״א לפרש באזהרת ע״ז שהרי כבר נזהרו מפי ה׳ לכל ישראל. ותו א״כ אינו מובן דיוק אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. אלא כ״ז אזהרה במה שאינו ע״ז ממש. והנה דרך המלך המשגיח על בני עמו שיתהלך הכל ע״י אמצעים. היינו האיש המבקש ענין לא יבא אל המלך עצמו. אלא להמשנה לו מציע הדבר. והוא יעמידם לפני המלך. גם כשהמלך נדרש לחקור על האיש ולדעת צרכיו לא ידבר עמו ולא יבא לראות עסקיו אלא ישלח דבריו לשר אותה עיר לחקור על האיש. וא״כ יש לנו להחניף וכדומה גם את המשנה הקרוב למלך שיציע הדבר כראוי. וגם לשר העיר מושל הקטן שבעבדי המלך שישיב כהוגן כאשר יהא נחקר ואע״ג שגם שניהם אין להם כח לעשות דבר מד״ע מ״מ הרבה תלוי בהם. והיינו סבורים שכך דעת עליון ית׳ שלא לעשות אלהים אחרים על פניו דוקא היינו להאמין שיש באיזה כח לעשות דבר מד״ע אבל מ״מ אנו צריכים לעשות אמצעים בינינו ובין אבינו שבשמים היינו מושל תחתון סמוך לנו שיהא הקב״ה רואה ויודע על ידו סתרינו וצרכינו. ומושל עליון סמוך לד״ע ית׳ לבקש על ידו מהקב״ה. ע״ז באה אזהרה זו לא תעשון אתי אלהי כסף. צורה תחתונה הנמשלת לכסף:

.................

 ע״ז הקדים הקב״ה אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם . ואין שום צורך לאמצעי לא לתפלה ובקשת רצון ולא להשגחת ה׳ וידיעתו מה שבקרבנו

And in the Harchev Davar-

שלא נאסר אלא לעשות צורה וא"כ הוא דבר קבוע לכך. אבל יש עתים שיבקש מן המלאך בעת שנשלח מלאך לשעה או לענין פרטי... ועי' ס' בראשית, לב, ל, שגם יעקב אבינו בקש כן אלא שהמלאך אמר אליו שאין צריך לזה באשר הוא קרוב לה'. אבל אנו בעוונותינו מבקשים ממלאכי מעלה שימליצו בעדינו. ואין זה אלא כבנו של מלך, שאע"ג שמן המלך אין מניעה שיהא בנו מבקש צרכיו ממנו, מ"מ בשעה שאין הבן מרוצה לאביו בשביל איזה דבר, אזי מבקש מגדולי המלכות שיפייסו עליו מן המלך, ויודע הבן שאם יהיה מרוצה ונקי מעוון הרי תפלתו זכה לפני אביו יותר מכל גדולי המלכות, אלא שמעשיו הבדילו בינו לבין אביו. אבל אנחנו, בנים אנחנו לה' א-להינו, וכבודו ורצונו יתברך שנהיה מרוצים לפניו ולבקש ממנו, אך בשביל שאנו יודעים שעוונותינו מבדילים בינינו לאבינו שבשמים מבקשים אנחנו ממלאכי מרום שיבקשו רחמים עלינו מלפניו יתברך שיקבל תפילותינו לפניו. אבל כל זה אינו דבר קבוע מלפניו יתברך שיהא ראוי לעשות צורה ואלהי זהב

So the Netziv is saying that making an interlocutor is only a problem if it is kavu'ah, and more importantly, it's not a problem WHEN THE INTERLOCUTOR IS SPEAKING ON YOUR BEHALF SO THAT YOUR OWN TEFILLOS WILL BE HEARD.  (If this diyuk in the Netziv is correct, though, I don't know why he would say that such a thing is muttar only on a limited basis but not a  דבר קבוע.)

In light of the Rama/Targum Yonasan and the Netziv, it is very possible that Yaakov's anger was because Rachel was asking that his tefillos be po'eil, and the problem was either like I said above from the Radushitzer, or because of the Rama's Emtzai problem.  She should have asked that he be mispallel that her tefillos be accepted.