Vayigash. Why Yaakov Desired to See Yosef before He Died

 45:28

ויאמר ישראל רב עוד־יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

From Harav Shmuel Birnbaum, printed in his Tiferes Shmuel.

למה הדגיש יעקב ענין "ואראנו"

מה, כח ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות

צ"ב שהרי יעקב האמין כבר שיוסף חי, וא"כ למה אמר "אלכה ואראנו", ולא אמר אלכה ואשב ואהיה עמו. גם קשה למה הוסיף "בטרם אמות", דזה מובן מאליו שרוצה לראותו לפני שימות. 

וי"ל ע"פ יסוד שאמר רבי איצלע פטרבורגר זצ"ל, שהגם שבעוה"ז יכול כל אדם לראות פניו של צדיק גדול, ואפי' את פני גדול הדור, אבל בעוה"ב יש מקום וחופה מיוחדת לכל צדיק וצדיק לפי מדריגתו, ואין אדם יכול להיכנס לחופת מי שגדול הימנו. וכמו דאיתא במס' ב"מ (פה:) "כמה גדולים מעשי חייא, דאפי' ר' יוחנן לא היה מעייל בעלמא דקשוט אצל ר' חייא וכו', בכולהו מצי לאסתכולי בהו לבר מגוהרקא דר' חייא דלא תסתכל ביה", ומובא שם שאחד הסתכל ונעשה סגי נהור. 

וכן היה אומר הגאון ר' אלחנן ווסרמן זצ"ל, שכל אחד ישתדל כאן בעוה"ז לקבל פני החפץ חיים זצ"ל, משום שבעוה"ב לא כל אחד יזכה לבוא למקומו לראותו. 

ולכן כאשר ראה יעקב אבינו את העגלות, וכפי פירש"י היו העגלות סימן לסוגית עגלה ערופה שהוא הסוגיא האחרונה שלמדו יחד, וכששמע מה שאמר שאין לו טענות עליהם כשם שאין לו טענות על בנימין, וכן ראה את השפע הגדול ששלח לו, וזה היה אע"פ שהוא המושל במצרים שהוא מקום השטוף בזימה, וראה ש"עוד יוסף בני חי", שנשאר עם התורה כמו שהיה בהיותו בבית אביו. 

ומזה התעוררה אצל יעקב התפעלות עצומה על גדלותו של יוסף, שעומד זה יותר מעשרים שנה בנסיונות אדירים כ"כ, ואילו יעקב אבינו לא נתנסה בנסיונות כאלו {להמכר לעבדות, אשת פוטיפר, בית האסורים, בנות צעדה עלי שור}, ומטעם זה חשב יעקב דאפשר שיוסף גדל מהנסיונות אפילו יותר מיעקב [עיין ב"מ (פד:) שאשתו של רבי אלעזר ברבי שמעון כשנפטר בעלה, ורצה רבינו הקדוש לישא אותה לאשה, היא לא הסכימה, שאמרה "במעשים ידענא דהא קביל עליה יסורי", שכיון שעבד את ה' מתוך יסורין, אמרה שממילא בעלה היה גדול מרבינו הקדוש]. ולכן אמר "אלכה ואראנו בטרם אמות", כי שמא לא אזכה לראותו בעוה"ב כי יהיה במדרגה גבוהה ממני. 

ויש בזה חיזוק גדול לבחורים הגרים באמריקה שהוא נבנה על רדיפת הגשמיות, ומסובבים בנסיונות של פריצות, דביום אחד בלבד באמריקה יכול אדם להכשל בראיות אסורות יותר מכל ימי חיינו באירופה, ]אף שגם שם היו נסיונות של השכלה וציונות וכדומה[. ואם יעמוד בנסיונות אלו, יתכן שאפי' גדולים וצדיקים של הדורות הקודמים לא יוכלו לעמוד במחיצתו ולראותו. וכעין מה שאמר ריש לקיש (יומא ט:) "א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה". וזהו חיזוק גדול לעמוד בכל הנסיונות, כי גדול חלקו בעוה"ב, וכפי שיעקב אבינו בחיר האבות הקדושים חשש שמא לא יזכה לראות בעוה"ב את יוסף מפני שעמד בנסיונות

בדברי רבי איצל – האב ובנו בעולם הבא

אמנם מסתבר שהבן יוכל לראות את אביו או את אמו בעולם הבא, אע"פ שיהיו במדריגה גבוהה יותר ממנו, כי לא מסתבר שהקשר המשפחתי ינותק כליל. אמנם בכגון זה שאביו הוא גדול בתורה ודאי ראוי לכל הפחות לשאוף להגיע למדרגת אביו, כי אם אין לו שום שייכות למדרגת אביו, ואעפ"כ הוא ימצא בקרבת אביו, ירגיש שם בעצמו "וואס טוסטו דא" [- מה אתה עושה כאן], ולכן מטעם זה גופא ישאוף לגדול בתורה, וממילא ירגיש שם נוח עם אביו

ועוד מסתבר שאם האדם מתקשר בקשר של תורה עם גדול בתורה, יזכה גם בעולם הבא להיות במחיצתו, דהקשר של רב ותלמיד הוא כמו קשר של אב לבן, כדדרשו חז"ל עה"פ "ושננתם לבניך" – אלו התלמידים. וצריך האדם להשתדל, שמצד אחד צריך להשתדל להיות קרוב לגדולי תורה, ומצד שני צריך לעבוד להגיע למדרגתם, כדי שלא ירגיש לא נוח בהיותו במחיצתם

Similar, from the Chofetz Chaim:

מסופר כי רבנו החפץ חיים זי"ע, הסביר לפני קבוצת בחורים צעירים את הפסוק שאמר יעקב אבינו "עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות". למה יעקב אבינו רצה כל כך לראות את יוסף טרם מותו? – הטעים החפץ חיים זי"ע ואמר , כי מקומו של האדם בעולם העליון נקבע לפי הניסיונות שיש לו בעולם הזה. לכן יעקב אמר לעצמו בענוותנותו, הרי לא אזכה לראות את בני יוסף בגן עדן, בגלל שיוסף עמד בניסיונות קשים ומרים – המקום שלו יהיה יותר גבוה ממני. אלך פה בעולם הזה לראותו בטרם אמות, כי שם בעולם הבא לא אוכל לראותו... המשיך החפץ חיים זי"ע ואמר לבחורים שהיו אצלו, תדעו לכם, גם לי היו הרבה ניסיונות, אולם אתם נמצאים בזמן הרבה יותר קשה, עם ניסיונות הרבה יותר קשים, ודווקא הניסיונות האלו ירימו אתכם יותר לגבהים. יתכן שלא אזכה לראות אתכם בעלמא דאתי, לכן אני שמח לראות את פניכם בעלמא הדין.

I heard a similar thing from the Satmarer. Dr Muller from Washington Heights once came to see him, and the Chasidim in the inner sanctum were treating him as you would expect they would treat a jacket and hat wearing Yekke. The Rav said to them you should be grateful that you are allowed to see him here, because in the Olam Ha'emes, you will not be allowed to come within his daled amos.